הפופוליסטים משקרים כשהם טוענים שהם רוצים להעצים את כולנו על ידי שלילת סמכותם של השופטים לפקח על הדמוקרטיה. הם באמת רוצים לפרוץ את המחסום החוקתי החזק ביותר נגד סמכותנות
מאת דניאל דרצ'ה, פרופסור אמריטוס, המחלקה לפוליטיקה, אוניברסיטת יורק, קנדה ומארק ד. פרוזה פרופסור למדע המדינה ומנהל מייסד, התוכנית ללימודים בינלאומיים, אוניברסיטת בורמן
ב-1954 שאל ריצ'רד הופשטטר, ההיסטוריון האמריקאי הנודע של השמרנות המודרנית, שאלה פרובוקטיבית על המתקפה של תקופתו על אידיאלים פרוגרסיביים ושמאליים, הידועה בשם מקארתיזם: מהיכן הגיעה הקיצוניות הזאת?
הוא טען במאמר מפורסם שאפילו ארצות הברית המשגשגת שלאחר מלחמת העולם השנייה אינה חסינה מפני הרדיקליזם של הפופוליזם האוטוריטרי. מה שמכונה "הפחד האדום" של שנות החמישים היה "פשוט השמרנות הקיצונית הישנה והבדלנות הישנה שהועצמה על ידי הלחצים יוצאי הדופן של העולם העכשווי".
שבעה עשורים מאוחר יותר, דבריו של הופשטטר מצלצלים שוב נכונים. תנועות שמרניות תמיד נלחמות נגד המודרניות בטענה שקרית שהן מגינות על החברה מפני פרוגרסיבים שרומסים ערכים מסורתיים ולועגים לגברים ולנשים הנשכחים שמאמצים אותם.
פוליטיקה פרנואידית
עם כל כך הרבה כסף וכוח מאחוריו, הסגנון הפרנואידי הזה של פוליטיקה – עם רשימות אויבים, דמוניזציה של מנהיגי אופוזיציה ולעתים קרובות שפה אלימה – הפך למיינסטרים.
תיאוריות קונספירציה כבר אינן סטיגמה המכפישה את מי שסוחר ברמיזות מרושעות. אפילו פוליטיקאים מהזרם המרכזי רוכלים אותם עכשיו.
אבל האם יש ממה לחשוש מהרטוריקה הלוהטת של הסגנון הפרנואידי של הפוליטיקה? יש הטוענים כי נסיבות אלה הן מחזוריות.
בתקופתו של הופשטטר, אחרי הכל, הפוליטיקה השמרנית האמריקאית התרחקה מרדיקליזם שולי בעקבות רצח ג'ון קנדי ב-1963. בשנה שלאחר מכן, לינדון ג'ונסון הביס את המורד הרפובליקני הימני בארי גולדווטר באחת המפולות הגדולות ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.
אבל המשבר שאנחנו מתמודדים איתו היום הוא גדול יותר בהיקפו ובהיקפו. הפופוליזם מופץ בטירוף על ידי מנהיגים פוליטיים שמבקשים להרוויח מהכאוס שהוא מעורר באמצעות הרשתות החברתיות.
פופוליזם היה אמור לקרב את השלטון אל העם, אבל למעשה הוא מפקיד את מנופי הכוח בידיהם של רודנים. הנה ארבע דרכים שבהן הפופוליזם הפך רעיל ומהווה איום קיומי על הדמוקרטיה:
1. האמצע המתכווץ
דמוקרטיה ללא פשרות שוחקת את ריבונות העם על ידי פיצול ציבור הבוחרים וביטול פשרה משמעותית.
אנחנו נמצאים עכשיו בעולם של מאבקי סכום אפס פוליטיים, עם אמצע הולך ומצטמצם. מפלגות שמרניות כופות לעתים קרובות משאלי עם קיצוניים כדי לשמר את אחיזתן בציבור בוחרים מפולג עמוק.
מערכות בחירות הפכו למאבקים מסוכנים על סוגיות טריז שנועדו להעמיק את השסעים התרבותיים באמצעות הרשתות החברתיות.
ראינו את זה עם הברקזיט כשבוריס ג'ונסון ופופוליסטים אחרים ליבו את החששות לגבי הגירה והשפעת יתר של אירופה. דונלד טראמפ עשה זאת היטב עם התקפות על מהגרים. הרפובליקנים מחריפים כעת את נושא ההפלות, אף שהם נתקלים בהתנגדות מצד כמה מחוקקים ומושלים במדינה.
בקנדה, ראשת ממשלת אלברטה, דניאל סמית', שמפלגתה השמרנית המאוחדת נבחרה מחדש, התמקדה בדמוניזציה של מתנגדיה ונקטה בהתנהלות אנטי-דמוקרטית בחודשים שבהם כיהנה כראש ממשלה.
2. מעמד הפועלים מפסיד
פוליטיקת הזהויות אינה מעצימה אנשים עובדים, כי הפוליטיקה של הנקמה אינה פותרת בעיות מבניות.
עם זאת, מפלגות שמרניות ברחבי העולם משווקות את עצמן כמפלגות של מעמד הפועלים.
הפופוליסטים מכירים בכך שמעמד הפועלים חיוני להצלחתם ברמה הלאומית בגלל "חלוקת הדיפלומות" המפרידה כעת בין ימין לשמאל (בורות בימין לעומת השכלה בשמאל א.ב.).
קיים מתאם חזק בין היעדר תעודת בגרות לבין תמיכה בתנועות שמרניות לאומניות בזמן בחירות.
בעבר אנשים עובדים הכירו בחינוך כדרך לשגשוג. אבל שכר הלימוד בארה"ב העולה באופן מאסיבי בפרט גרם לכך שהממשלה בגדה בהבטחה לגישה אוניברסלית לתואר אקדמי.
שכר הלימוד הולך בכיוון הלא נכון גם בבריטניה, קנדה ואוסטרליה. החינוך מחזק כעת את החלוקה המעמדית במקום לשבור מחסומים לחיים טובים יותר.
3. העשירים והחזקים מכוונים את הכאוס
פופוליזם היה אמור להעצים אנשים מחוץ למסדרונות השלטון, אבל דיבורים על נקמה נגד האליטות הליברליות מנרמלים את הקריאות לאלימות פוליטית – תמיד דבר רע.
במלחמת הכל נגד כולם, לא העשירים מפסידים. מדובר באזרחים רגילים וחרוצים.
יתר על כן, ברגע שתאוות נקם משתלטת בציבור הרחב, היא כמעט תמיד מנוהלת על ידי אליטות עם כסף וכוח שמרוויחות כלכלית או פוליטית מהכאוס.
4. פגיעה בשלטון החוק
מנהיגים אוטוריטריים זכו ללגיטימציה מוסדית חסרת תקדים על ידי בניית תנועות מצליחות המבוססות על פנטזיות של דם ואדמה. הסגנון הפרנואידי של הפוליטיקה נכנס לשלב חדש עם מתקפה כוללת על שלטון החוק – מתוך הממשלה.
הפופוליסטים משקרים כשהם טוענים שהם רוצים להעצים את כולנו על ידי שלילת סמכותם של השופטים לפקח על הדמוקרטיה. הם באמת רוצים לפרוץ את המחסום החוקתי החזק ביותר נגד סמכותנות.
תראו את המצב בישראל, שבה הקואליציה הקיצונית של בנימין נתניהו מבקשת להרוס את האיזונים והבלמים המשפטיים ולאפשר לפרלמנט לבטל פסיקות של בית המשפט העליון, מהלך שיקל על צרותיו המשפטיות של ראש הממשלה.
נתניהו הואשם בשחיתות ובסחר בהשפעה על התקשורת.
ניסיונותיו של טראמפ לערער על הלגיטימיות של שופטים משרתים את עצמם באותה מידה. בעודו רץ שוב לנשיאות, הוא כבר משדר את תשוקותיו האלימות, ומבטיח חנינה למתקוממים ב-6 בינואר.
הדרך קדימה לפופוליסטים
החוגה הפוליטית כבר מסתובבת. התבוסות של טראמפ וז'איר בולסונארו מברזיל אינן מייצגות דחייה מוחלטת של תנועותיהם.
למרות כתב אישום בגין פשע כלכלי לכאורה ונמצא אחראי להתעללות מינית בתיק אזרחי, טראמפ הוא עדיין המועמד המוביל לשנת 2024.
איננו יכולים לסמוך על תיקון מוסדי קל, כמו קואליציה אלקטורלית גדולה שתדחק את הפופוליסטים מאפשרות להיבחר.
מתנגדיו של ויקטור אורבן ההונגרי יצרו חזית מאוחדת כדי להתנגד לו בבחירות 2022 במדינה. אבל אורבן נבחר מחדש בהצבעה שרבים לעגו לה כחופשית אך לא הוגנת.
קואליציות מנוגדות (מהשמאל ועד לימין) הן אסטרטגיה לא ודאית ברוב המקרים, והן לא עובדות כלל במערכות דו-מפלגתיות. למעשה, אין אסטרטגיה אלקטורלית ברורה להבסת הפופוליזם, במיוחד עכשיו כשהימין הקיצוני פרץ למערכת.
נורות אדומות מהבהבות
איננו יכולים עוד לראות בבחירות מאבקים בין מרכז-ימין למרכז-שמאל, שבהן בוחרים מתלבטים עושים את ההבדל בין ניצחון לתבוסה. אנחנו גם לא יכולים לסמוך על הימין שייסוג מתהום מלחמות התרבות. אנחנו אפילו לא יכולים לומר בוודאות שהפופוליזם ייסוג באופן המחזורי הרגיל.
רק דחייה נחרצת יכולה לאלץ את הימין לנטוש את הכעס והמרמור, אבל הבוחרים עדיין לא מפנים עורף לפופוליסטים הפרנואידים. יידרש הרבה תחכום אסטרטגי כדי לנצח אותם. וזה יהיה קשה יותר לעשות זאת ככל שהם מקשיחים את המשחק עם חוקים שנועדו לשלול זכויות מאנשים צעירים, עניים או גזעיים.
כל מה שהאזרחים יכולים לעשות הוא להציע הוא להדוף באופן מתמיד ומרוכז את השקרים הגדולים הרבים שמספרים הפופוליסטים. זה אף פעם לא מספיק, אבל בינתיים זו הדרך היחידה להתקדם.
עוד בנושא באתר הידען:
21 Responses
מכיוון שהכנסת היא ת"פ של הממשלה והן רשות אחת, קיצוץ הרשות השופטת יביא לביטול האיזונים והבלמים שעוד נשארו לעצור את הדיקטטורה
הנחת היסוד שמדובר ב" שלילת סמכותם של השופטים" איננה נכונה.
מדובר ברצון לצמצם את הסמכויות.
רבים וטובים אמרו בעבר שלרשות השופטת יש יותר מידי כח, זה גורם להפרת האיזון בן הרשויות ופגיעה בדמוקרטיה.
מאמר מביך שמראה גם את הסיבה שהציבור לא מעריך את האקדמיה כמקום של ידע וגם את הסיבה לדעיכה של מדעי הרוח שאין בהם ולו מעט שאר רוח…
בהסתמך על המציאות ש'הדוסים' החליטו שהימין היא קודש קודשים ו'הגויים' החליטו ששמאל היא קודש קודשים, ניתן להסיק שמלחמת הימין והשמאל היא מלחמת דת, ולכן אין שום עניין להשיב למחלוקת דידן בטענות וסברות באיכות היעילות לדמוקרטיה, שהרי היא עוד גילום של מחלוקת על אמיתות הדת. שאיפתם המדינית של מחייבי הדת תהיה תאוקרטיה והשוללים תהיה דמוקרטיה.
מכאן שתומכי הרפורמה פטורים מלטעון את חובתם לדמוקרטיה שהרי היא האנטיתזה שלהם. וכן מתנגדי הרפורמה יאסרו לטעון את סברתם שהרפורמה פסולה בעילה שהיא "נוגדת את עקרונות הדמוקרטיה", שהרי היא היא הסוגיה אם עקרונות אלה מחייבים או "פולקלור מערבי" כטענת הדתיים "הכופרים".
לתומכי הרפורמה/הפיכה אין טיעונים ענייניים רק אכלו לי שתו לי
לאבי בליזובסקי
אתה טוען שיש כאן משהו מדעי במאמר הזה (הלוואי) בזאת תבחן פרסם ממאמר נגדי התומך במרפורמה
מן הסתם לא תעשה זאת משום שאתרך מגמתי
אבי אתה בהחלט יורה ברגלים שלך בזה שאתה הופך את האתר שלך לפוליטי ומגמתי
וגם לא מתבייש להכפיש את נתניהו אני מבין שמן הסתם גם זה משתייך איך שהוא לעבודת מחקר מדעית
כל כך שטויות שהפסקתי לקרוא כבר בהתחלה, אני מתבייש שזה מופיעה באתר "הידען" כל טירון במחלקת משפטים יודע שעילת הסבירות היא כלי שנותן כח לא קונבנציונלי לשופטים, כנסת ישראל היא הריבון נקודה, ולא אליטה משפטית מנותקת ומתנשא!
זה לא רל"ב זה רל"ד- רק לא דיקטטורה בוודאי שהשמאל יפסיד בבחירות ב-2026 מהסיבה הפשוטה הליכוד ידאג לשנות את השיטה כך שהוא תמיד ינצח. זה מה שהיה בהונגריה ובפולין.
בלי חופש אקדמי אין מחקר. בלי דמוקרטיה אין חופש אקדמי, המשואה פשוטה, אי אפשר לדחוף פוליטיקה לכל תחום ולבקש מהנפגעים לא לערב פוליטיקה
וחוץ מזה מה עשה נתניהו במהלך כהונת הממשלה הקודמת? יום יום ושעה שעה ובאמצעות שוחד פוליטי ניסה והצליח להפיל אותה. טלו קורה מבין עיניכם
בלזובסקי, אתה רל"ב או אתר מדעי? שחרר אותנו בבקשה.
גם רל"ב בכיר יודע שלא מדובר כאן על חוק ומשפט, אלא על הפלת ממשלת ימין חזקה. אז קח כדור, תלחץ חזק ונפגש בבחירות 2026.. ובהן תפסידו שטב.
תעדה טובה, תתמקד במדע
המאמר נכתב על ידי שני פרופסורים מאוניברסיטת יורק בקנדה שעושים מחקר השוואתי בין משטרים סמכותניים. זו לא רק בעיה ישראלית, מדינות רבות בעולם סובלות ממנה. אשמח לקבל מכם עדויות עובדתיות כי כל הדברים שכתבת פשוט נופלים בבדיקת עובדות פשוטה.
מי שיוזם מלחמת אחים הוא מי שרוצה לשנות את שיטת המשטר בישראל ולהפוך אותה דומה להונגריה ופולין. שם האזרחים נכנעו והתוצאה פגיעה בזכויותיהם, בריחה מהמדינות הללו.
מעניין שהשם כותב בשבת
בושה של אתר
מאמר מוטה, שרלטני, ומכוון מטרה- להצדיק את האנרכיסטים. ונכון המפסידים במאבק נגד הממשלה הם רוב העם העובד הפשוט – זה הרוב!! גם המשפט נגד נתניהו הוכח כשקר גדול אחד בשיתוף המשטרה ובפרקליטות -ואתם מנפנפים בו . שמאל אנרכיסטים בבקשה התעוררו לפני מלחמת אחים!!
אפשר סיכום של זה בעברית?
מאיזה שפה תורגמו המונחים האלה?
האם כותב המאמר מתבסס על הנחות אמפיריות או חירטוטים יצירתיים של טרמינולוגיזם מהצורה הפסילוסיבית?
תודה אביגדור. עריכת אתר חדשות לא יכולה להתבצע על פי שיקולים של למי זה נעים או למי זה לא נעים. נכון שקל יותר להעביר דף מסרים מאשר לחשוב אבל לא בשביל זה אני פה. בכל מקרה איינשטיין לא מאס בדמוקרטיה אלא בדיקטטורה הנאצית. להפך אמריקה היא דמוקרטיה ואפילו הצליחה לעבור בשלום נסיון השתלטות עוינת.
חברים, בבקשה להפסיק עם כתבות פוליטיות. אני יודע שזה בוער לכם ושיש לך לכם את האידאולוגיה שלכם.
אבל זה אתר מדעי ולא פוליטי. בבקשה להשאיר את הפוליטיקה בחוץ, זה לא המקום.
כשאינשטיין מאס בדמוקרטיה נס לאמריקה..
לשאר בני עמו לא הייתה הפריווליגה לעשות כן..
כשהקמנו מדינה בחרנו בדמוקרטיה..
אבל מסתבר שהיא על תנאי, רק לפריווליגים..
אני חוטא בקריאה באתר הידען אף שאני לא מהמחנה הנכון,
מבקש את סליחתכם.
בלה בלה בלה…. ובנתיים ה"נכונים" עושים מה שבראש שלהם כולל לשרוף את המדינה כי לא מקבלים את ההתנגדות העלובה שלהם לרצון הרוב המדוכא
אתם אתר מדע או אתר חירטוטים?
תחסכו מאיתנו את הדמגוגיה בגרוש, הכתיבה הפומפוזית והרדודה.
המיעוט של האליטה האשכנזית פשוט מפחד לאבד את השלטון הדיקטטורי שלהם כמו העלווים בסוריה