800 שנה לחתימה על מגנה כרטה – הבסיס למשפט החוקתי ולדמוקרטיה

הנסיבות שהביאו את המלך ג'ון לוותר על חלק מסמכויותיו לטובת האצילים (ולימים לטובת כולם) היו ימי ביניימיות טיפוסיות, אך המסמך זרע את זרעי הדמוקרטיה המודרנית

החתימה על המגנה כרטה בידי המלך ג'ון, 1215. איור של ג'ון ליץ' משנת 1875. אילוסטרציה: shutterstock
החתימה על המגנה כרטה בידי המלך ג'ון, 1215. איור של ג'ון ליץ' משנת 1875. אילוסטרציה: shutterstock

המגנה כרטה נחתמה בדיוק היום לפני 800 שנה ב-15 ביוני 1215 בין הברונים של אנגליה הימיביניימית ובין המלך ג'ון. המגנה כרטה או בשמה המלא מגנה כרטה ליברטטום, שמשמעו "מגילת הזכויות הגדולה", הייתה אחד המסמכים החשובים ביותר באנגליה של ימי הביניים. המגנה כרטה נחשבת לראשית המשפט החוקתי האנגלי המשמש עד היום מודל למערכות משפט במדינות רבות ובהן ישראל.

מגנה כרטה נחתמה בחותם מלכותי בין הברונים הפאודלים והמלך ג'ון ברונימד שעל גדת התמזה, ליד מצודת וינדזור. המסמך כלל סדרה של הבטחות כתובות בין המלך לנתיניו, לפיו הוא, המלך, ישלוט באנגליה וידון עם העם לפי כללי המשפט הפאודלי.  היה זה נסיון של הברונים לעצור את המלך, במקרה זה ג'ון, מלנצל את כוחו על תושבי אנגליה כדי לגרום להם סבל.

ואולם נשאלת השאלה מדוע מלך – שמהגדרתו שולט שליטה אבסולוטית על נתיניו – יסכים לדרישת הברונים שאמורים להיות מתחתיו במדרג הסמכות?

מסתבר שהפוליטיקה של אותה תקופה שיחקה תפקיד מכריע. באותה תקופה, היו לאנגליה אדמות בצרפת. הברונים סיפקו למלך הן את הכסף והן את החיילים הנדרשים להגן על שטחים אלו. באורח מסורתי המלך תמיד התייעץ עם הברונים לפני שהעלה מסים (מכיוון שהם היו גובי המסים) וכשנדרש כוח אדם גדול יותר לשירות הצבאי (מכיוון שעליהם היה לספק את אותו כוח אדם), כפי שהיה נהוג בכל ארצות אירופה בימי הביניים.

כל עוד הצליחו מלכי אנגליה במלחמותיהם מחוץ לאי, היו יחסיהם עם הברונים טובים. ואולם ג'ון לא הצליח כל כך במלחמותיו. הדרישה הגוברת שלו לכסף ולחיילים הרגיזה את הברונים. בשנת 1204 איבד ג'ון את אדמותיו בצפון צרפת. כתגובה לכך, הורה ג'ון להעלות את המסים בלי לשאול את הברונים. הדבר היה בניגוד לחוק הפאודלי והמוסכמות המסורתיות.

מלבד ערעור יחסיו עם הברונים עשה ג'ון עשה טעויות גם בזירות פוליטיות אחרות כאשר הרגיז את הכוח הגדול ביותר של התקופה – הכנסיה הקתולית. האפיפיור, שכעס על התנהגות המלך אסר על מתן כל שירותי הכנסיה באנגליה ב-1207. הדת, והפחד מהגיהנום, היו חשובים לבני האדם, לרבות הברונים. הכנסיה הזהירה את מאמיניה כי יוכלו להיכנס לשערי גן העדן רק אם יחזיקו באמונה הקתולית בגרסתה האדוקה ביותר ואולם כיצד הם יוכלו להראות את אהבתם לאלוהים אם הכנסיות היו סגורות? גרועה מכך עבור ג'ון היתה העובדה כי האפיפיור נידה אותו ב-1209. משמעות הדבר היא שג'ון לעולם לא יוכל להגיע לגן עדן עד שהאפיפיור יסיר את הנידוי. בעקבות זאת כרע המלך ג'ון על ברכיו והסכים לקבל את מרות הכנסיה ובשנת 1214 אף נתן לה הטבות רבות.

שנת 1214 היתה שנה מלאת טרדות עבור ג'ון גם מסיבה נוספת. הוא שוב סבל ממפלות צבאיות בניסיון להשיב לידיו את השטחים בצפון צרפת. הוא שב ללונדון ודרש להעלות את המסים. הפעם הברונים לא היו מוכנים להקשיב והם החלו במרד גלוי נגדו. בשלב מסויים הם אף כבשו את לונדון אך לא הצליחו להביס את ג'ון לחלוטין. באביב 1215 היו שני הצדדים נכונים לגשת למשא ומתן שתוצאתו היתה מסמך המגנה כרטה.

המגנה כרטה הבטיחה חוקים טובים והוגנים. לפי ההסכם לכל אחד תהיה רשות גישה לבתי המשפט ושהעלות המשפטית לא תהווה מכשול אם מישהו ירצה להביא בעיה לבית המשפט. היא גם קבעה כי אף אדם חופשי (כלומר מי שלא היה עבד) לא ייכלא או ייענש מבלי לעבור תחילה דרך המערכת המשפטית המתאימה. בשנים הבאות המונח אדם חופשי יוחלף ב-"אף אחד" כדי לכלול את כולם. הפרדת המלוכה מהמשפט, הגבלות ביחס לענישת הנאשם. חיוב הרשעת אדם על סמך עדויות, דרישה למשפט צדק המגנה כרטה גם מיסדה את חופש הכנסייה וקבעה חופש כלכלי לסוחרים.

הפסקאות האחרונות של המגנה כרטה דנו בדרך שבה היא תיאכף באנגליה. 25 ברונים קיבלו על עצמם אחריות להבטיח שהמלך מבצע את הכתוב במגנה כרטה. המסמך מהבהיר במפורש כי הם יכולים להשתמש בכוח אם הם חשים שהדבר נחוץ. כדי לתת למסמך תוקף הוטבע החותם המלכותי של המלך ג'ון על המסמך. זהו החותם האדום הגדול בתחתיות המגנה כרטה.

עוד בנושא באתר הידען:

מתוך סדרת שיר השרירים – ההיסטוריה של הספורט מאת ד"ר יחיעם שורק

כתבות אחרות:

 

 

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. כדאי להתייחס לסעיפים 10-11 במסמך : אנטישמיות טהורה של הברונים שהמגנה כרטה חוברה למענם ולא,כביכול,למען העם הפשוט.

  2. זה היה לפני 800 שנה. היום, אין לנו ברירה, כדי ללמוד דמוקרטיה – וכדי לשפר אותה – חייבים להתנסות בה !

    רבות מדובר בימים אלה על החשיבות ללמד ערכים דמוקרטיים בבתי הספר הממלכתיים שלנו. נראה שבעלי טורים בעיתונים, איגודים מקצועיים למורים, ארגונים ציבוריים, ואנשים בעלי השקפה לאזרחות טובה מבחינים פתאום שהנוער שלנו גדל בור ובלתי מחויב לעקרונות הנעלים עליהם מבוססת המדינה שלנו.

    אומנם אני מסכים לגמרי שקיימת בעיה, חוששני שהתרופה המוצעת — יותר שיעורים באזרחות ו/או ב"דמוקרטיה", לרבות לימוד מגילת העצמאות — היא לא יותר טובה מהמחלה. מדוע קורה שאנשים מתעקשים לחשוב שהפתרון לבעיות של החיים האמיתיים הוא לדבר עליהן? האם מישהו באמת מאמין שלכפות על ילדים לעבור עוד קורס ישיג יעדים משמעותיים אמיתיים? אנחנו איננו יכולים אפילו להביא את הילדים שלנו לקרוא או לכתוב או לעשות חשבון כהלכה, למרות אינסוף השעות של מאמץ בכיתה. האם נהפוך אותם למגני החופש והדמוקרטיה על ידי התאמת תכנית הלימודים פעם נוספת?

    העובדה הפשוטה היא שילדים אינם מחויבים לעקרונות דמוקרטיים, או לחופש מדיני, או למגילת העצמאות, או לחוקי היסוד של המדינה, כי הם בעצמם אינם מתנסים באף אחד מהנושאים הנעלים האלה בחיי היומיום שלהם, ובייחוד, בבתי הספר שלהם. לילדים אין זכויות בבית הספר, הם אינם משתתפים בקבלת החלטות משמעותית בבית הספר (אפילו כאשר ההחלטות משפיעות במישרין על חייהם), כמו כן, אין להם חופש להגדרה עצמית בבית הספר. למעשה, בתי הספר הם דגמים של אוטוקרטיה — לפעמים נדיבים, לפעמים אכזריים, ותמיד בהתנגשות ישירה עם העקרונות עליהם מבוססת המדינה שלנו.

    כמה ריקים מתוכן נשמעים כל השעורים האלה באזרחות ובהיסטוריה בבתי הספר, כאשר קהל שבוי של תלמידים אשר חלק גדול מאותה מגילת העצמאות ומאותם חוקי היסוד של המדינה כלל אינו חל עליו, חוגג, בכיתה אחרי כיתה, את שנת ה-67 למדינה!

    הדרך להבטיח שלאנשים בני כל הגילים תהייה מחויבות עמוקה ל"דרך הדמוקרטית" היא להפכם לשותפים מלאים בה. נהפוך את בתי הספר שלנו לדמוקרטיים, ניתן לילדינו את חופש הבחירה ואת זכויות האזרח הבסיסיות בבתי הספר, ולא תהיה להם בעיה להבין מה משמעותם של הסובלנות, של כבוד האדם, של המודעות העצמית, ושל האחריות.

  3. צר לי, המגנה כרטה לא היתה הבסיס למשפט חוקתי, וגם לא בסיס לדמוקרטיה. חוקים נרשמו ויושמו כבר לפני 3000 שנים בערך. חוקי התורה, חוקי חמורבי, חוקים יוונים ועוד, ועוד. המגנה כרטה עשתה קצת סדר חוקתי באירופה, ובכך דחקה קצת לצד את הכנסיה הנוצרית, אבל לא יותר מכך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן