סיקור מקיף

"אפשר לרתום את הביג דטה כדי לשפר את תפקוד הערים, במיוחד לאור מגיפת הקורונה"

כך אומר פרופ' אנטואן פיקון פרופסור להיסטוריה של הארכיטקטורה והטכנולוגיה ב אוניברסיטת הארווארד, ומנהל תוכניות דוקטורט. פרופ' פיקון חבר באקדמיה הצרפתית לארכיטקטורה ובאקדמיה הצרפתית לטכנולוגיה . פיקון אמר את הדברים בכנס הוירטואלי "מסע בעידן החוויה" שערכה חברת דאסו סיסטמס

ערים עתידניות. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
ערים עתידניות. המחשה: depositphotos.com

"אפשר לרתום את הביג דטה כדי לשפר את תפקוד הערים, במיוחד לאור מגיפת הקורונה". כך אומר פרופ' אנטואן פיקון פרופסור להיסטוריה של הארכיטקטורה והטכנולוגיה ב אוניברסיטת הארווארד, ומנהל תוכניות דוקטורט. פרופ' פיקון חבר באקדמיה הצרפתית לארכיטקטורה ובאקדמיה הצרפתית לטכנולוגיה . פיקון אמר את הדברים בכנס הוירטואלי "מסע בעידן החוויה" שערכה חברת דאסו סיסטמס.  

דאסו סיסטמס, יוצרת DEXPERIENCE3, מספקת סביבות תלת-ממד וירטואליות שיתופיות המאפשרות לדמות חידושים בני קיימא. על ידי יצירת תאומי חוויה וירטואליים לעולם האמיתי.

"כיצד יכולים המדע והטכנולוגיה יכולים לתרום כדי להפוך את הערים שלנו ליותר בני קיימא. זהו אחד הנושאים הבוערים במחצית הראשונה של המאה ה-21.  על פי האו"ם, שישים אחוזים מאוכלוסיית העולם תגור בערים עד 2030. והאחוז יעלה ל-70 אחוזים ב-2050.  המגפה הזכירה לנו את הדחיפות של האתגר העירוני. היא הראה את הגבולות של דברים רבים שהאמנו שצריכים להיות בערים חכמות. לדוגמה,  אף עיר לא הצליחה להשיג רמה גבוהה של שילוב הפעילויות שלהם. ערים חכמות שהשתמשו בכלים דיגיטליים לא בהכרח הסתדרו יותר טוב מאחרים במשבר הקורונה. הדיגיטל אינו פותר בעיות כגון צפיפות ומצב דיור לקוי וריחוק חברתי."

"נזכרנו שוב ושוב שהמרחב הפיזי חשוב יותר מתמיד. אנחנו צריכים להשיג איזון חדש עם הסביבה, ועם התפתחות חסרת מעצורים. שחררנו כוחות שקשה לשלוט בהם. מגפת הקורונה התפרשה לעתים קרובות לאור ההפקרות הגוברת ביחס בין בני אדם למינים כמו עטלפים. בתי הגידול שלהם כבר מאוימים על ידי עיור מהיר."

"ראינו את השפעת הפוליטיקה. האנושות הצליחה להיות יעילה בפיתוח חיסונים אך החיסון לא הגיע עדיין לתושבי מדינות רבות בגלל סוגיות פוליטיות. הדבר מדגיש עוד יותר את הפגיעות של הערים, למשל המשבר התברואתי, אכן. איך עיר יכולה להיות בטוחה אם הזיהום עדיין משתולל במחוזות עניים. זה משהו שערים כמו בואנוס איירס הבינו כבר בשלב מוקדם במהלך המגפה בכל הנוגע לחיסון תושבי שכונות המצוקה – הסלאמס הקרובים לחלק העשיר של העיר.  זאת מחשש לאלימות שתתגבר על ידי הקורונה. אותן סוגיות קיימות גם בשינויי האקלים. למעשה, אנו יכולים לפרש את המגפה כמעין זרז שעזר לחשוף עוד יותר את הדחיפות במציאת פתרון למשבר הסביבתי.   מדע וטכנולוגיה בהחלט צריך להיות  מגויסים למשימה זאת אבל כשלעצמם הם לא יעילים ללא סביבה חברתית חזקה."

"כפי שציינתי, הדיגיטל הוא לא הפתרון לכל דבר, אבל הוא ממלא תפקיד חיוני בעיצוב הידע שלנו על ערים.  מנקודת מבט זו. אני רוצה להזכיר שתי התפתחויות עיקריות שהוכחו כקריטיות. הראשונה היא קיומו של ביג דטה בקנה מידה עצום. בפעם הראשונה בהיסטוריה. אנחנו יכולים לעקוב בזמן אמת אחר מיליארדי תופעות ממיקום של בני אדם, דרך רכישות מקוונות ועד לצריכת האנרגיה."

"ביג דאטה צריך להתאים לסביבה המקומית בשל האופי הגיאו-מקומי של מרבית הנתונים.  מערכות מיקום גיאוגרפי  מייצג מהפכה. היא איפשרה לשלב יותר ויותר אטומים של חומר, ופיסות מידע, מה שמוליד כל מיני יישומי כלאיים ולהפוך את המציאות הרבודה לאפשרית. החוויה העירונית היא במובנים רבים, חוויה מציאות רבודה. "

ריבוי קני מידה

פרופ' אנטואן פיקון. צילום מסך מתוך כנס Science in the age of Expreience של חברת דאסו סיסטמס
פרופ' אנטואן פיקון. צילום מסך מתוך כנס Science in the age of Expreience של חברת דאסו סיסטמס

"מאפיין שני של העיר הוא ריבוי קני המידה שבהם מיוצרים הנתונים. התכונה הבולטת ביותר היא ללא ספק האפשרות של מעקב אחר התנהגויות ומסלולים בודדים בזמן אמת.  תורת הזרימות החלה להתפתח במאה ה-19. ואולם עד כה ראינו רק מפות סטטיסטיות לדוגמה עומסי תנועה. כעת אנו יכולים לעקוב אחר כלי רכב בודדים אשר בשילוב עם הפיתוח הצפוי של כלי רכב אוטונומיים ש מימושו איטי, פותח יכולות מרובות לשיפור התנועה בערים. "

"מאפיין שלישי הוא אופיים של הנתונים עצמם. אלה מורכבים מתיעוד של מופעים כגון מיקום  של אדם במקום נתון ברגע נתון או טלפון ששולח נתוני מיקום, משיכת מזומנים, מכספומט ועוד.   צריך לתאר עיר מאוכלסת על ידי אירועי מיקרו,  במקום חפצים דוממים העיר הופכת לשם נרדף למה שקורה בה. הדמות הדינמית הזו מעניקה משמעות להתפתחות הגדולה השנייה שאני רוצה לדבר עליה – עליית הסימולציה. אכן. סימולציה היא התכונה העיקרית השנייה של הידע החדש של ערים המתפתחות תחת כל  עלייה. סימולציה היא לא רק על ייצוג. התרחיש הוא מיזוג יעיל כשיש לנו ביג דאטה המתאר במידה רבה מה שקורה בעיר."

"הדמיה עירונית יכולה להיחשב כתשתית ידע מרכזית של העיר שתתאר כל החוויה בתלת ממד.  היישום הזה יוכל לאפשר לראשי הערים ליישם אסטרטגיה חדשה המתאימה למפה העירונית. אנו על סף הקמת מדע חדש על ערים, תחום שבו מתעניינים גם פיזיקאים. הדבר מזכיר תקופת מעבר קודמת – בשנות החמישים והשישים שבה גם הפיזיקאים היו מעורבים בתכנון הערים."

"השלב הראשון שלנו של סימולציה בעזרת מחשב באותה התקופה הסתיים בצורה גרועה, אבל הפעם זה בהחלט יכול להיות שונה כי יש לנו כל כך הרבה יותר נתונים בתוספת כלי סימולציה רב עוצמה, אבל אנחנו בכל זאת צריכים להישאר זהירים, ממספר סיבות. הרשו לי להזכיר עכשיו  כמה מכשולים שעדיין עלולים לעכב את הפיתוח של סימולציות אלה. ראשית צרכיך לעשות תיחום בקנה מידה. איך אנחנו מגדירים ערים ובאיזה קנה מידה מה שאנו מכנים עיר משתנה במידה ניכרת מתקופה אחת לאחרת והיא עדיין שונה למדי מאזור העולם  לאחרת. הסיכון הוא שיהיה מדע חדש של ערים המתארות לגופים שאנחנו כבר לא מבינים כערים."

תובנות חדשות אודות הקשר בין הטבעי למלאכותי

"האם העיר עוצרת בשולי הפרברים החיצוניים ביותר? האם אנחנו עדיין צריכים לדבר על ערים? או שמא עלינו לדבר על עיור פלנטרי?  אפילו בניינים  בודדים  דורשים חומרים שמגיעים לעתים קרובות מאוד מכל רחבי העולם. בדיוק כמו בניין. לא קל לתאר עיר כתת-מערכת מוגדרת היטב של כדור הארץ.  מניע שני לסיבוך, מניע נוסף לסיבוך טמון בעובדה שעלינו לרכוש  תובנות חדשות אודות הקשר בין הטבעי והמלאכותי."

אנו מבינים כי ערים הן חלק ממחזורים וקצב מורכבים שבהם לטבע יש מקום בסיסי שמתחיל במחזור החנקן אך צריך לקחת בחשבון  אנרגיה, חומרים  וכו. מחזורים אלה הם אכן מורכבים יותר מאשר מחזורים טבעיים גרידא, בגלל האינטראקציה המתמדת של הטבעי מעשה ידי אדם.   כיצד נתן איך באמת ללמוד איך לנהל את הטבע הטכנו העירוני? קח בניינים  מכוסים בנטיעות עצים שמתרבים בכל רחבי העולם. לא מספיק לשים עצים ושיחים על מרפסות ולהניח על גבי גנים תלויים קטנים כאלה. צריך להבין שהבניין הופך להיות סוג של מכונה. צריך לבדוק האם מה שנכון בקנה מידה קטן יהיה נכון גם בקנה מידה של עיר שלמה. כאן צריך להתייחס לשאלות החברתיות והפוליטיות. עלינו  לקבל את  העובדה שיעילות מכנית אינה בהכרח הקריטריון האולטימטיבי, יעילות דורשת חתצימת חוזה בר קיימא חברתי הכולל מרכיבים טבעיים, כמו גם את התושבים. דוגמה לכך הוא הסטנרל פארק בניו יורק שהוקם כדי לחזק את הקשרים החברתיים מעבר לחלוקה המעמדית והפוליטיות.

ממד פוליטי נוסף הוא כנראה האור שבו החקלאות העירונית צריכה לקבל עדיפות, במקרה זה על היעילות הכלכלית והטכנית.

להשאיר מקום לבלתי צפוי

הפוליטיקה היא בזמנים מסוימים שם נרדף לבלתי צפוי. איך נוכל לבנות חברה? ייצוג של ערים שמשאיר מקום כלשהו לבלתי צפוי. זו בהחלט לא  שאלה פשוטה. כיצד לבנות סימולציה הפתוחה לדופק של חברות עירוניות. זו אחת השאלות שתטריד את כולנו בעתיד.

הפתרון הוא בניית שכבות שיאפשרו להבין איך העיר עובדת בצורה מתוזמרת וכיצד ישפיעו עליה פרויקטים חדשים. השכבה הראשונה היא העיר החכמה, שמאפשרת לייעל את הערים, ואנו רואים בעשר השנים האחרונות התחלה של שימוש בכלים דיגיטליים. אבל נדרשות שכבות נוספות כדי להקיף סוגיות סביבתיות. שכבה נוספת היא העיר הירוקה: ירוק פירושו  למעשה שני דברים היום, עיר שלוקחת בחשבון את האתגר של שינוי האקלים ומוכנה לאירועי מזג אוויר דרמטיים יותר כגון עליית גובה פני הים. עיר שנותנת דגש לטבע – החל מפארקים, מסדרונות של מגוון ביולוגי. גגות נטועים, יער עירוני. שניהם אמורים להיות  קוהרנטיים לחלוטין אבל זה למעשה יותר מסובכים בגלל שינויי האקלים. ידוע היטב כי גג לבן  טוב יותר מאשר גגות נטועים ב"יער עירוני". מהי ההשפעה החשובה יותר – על כך עדיין קיים ויכוח.

שכבה נוספת כעת היא העיר הבריאה. נושא זה  עלה לחזית סדר היום העירוני בגלל  המגיפה, אבל הדבר כרוך בכל מיני מימדים מקידום הליכה – לרבות התאמת הפעילות הגופנית בעיר לפרמטרים סביבתיים טובים יותר. איכות המים והאוויר, וכמובן,  שירותי בריאות יעילים יותר.  

אז צרכי בריאות, וערים חכמות חייבים להתחשב גם בפרמטרים סביבתיים, נוכחות של הטבע בערים היא המפתח לבריאות התושבים. משיכתה של העיר אינה קשורה רק לחיוניותה של הסצינה התרבותית או לאיכות המזון שניתן למצוא בשווקים ובמסעדות. היעילות של התשתית, נוכחות הטבע, האופי הבריא, של הסביבה, כולם ממלאים תפקיד.

לסיכום מסביר פרופ' פיקון: "אם אנו רוצים להשיג צדק חברתי אנו זקוקים לכל הנאמר לעיל. אנו זקוקים לנתונים בכל אחת  מהשכבות, ולהיות מסוגלים לעבור מרמה אחת לאחרת תוך היכולת להכיל את ההבדל בקנה המידה ובפרספקטיבה ביניהם, כיצד להתאים את האינדיקטורים העיקריים ואת המדדים שלהם מרמה אחת לאחרת. זה אחד האתגרים העיקריים    של מדע הערים.   חשוב לציין שוב כי הפוליטיקה נוכחת בכל שכבה וזה יכול להזיק או לסייע בהעצמת התושבים. החוזה החברתי החדש צריך להיות משותף לנו ולטבע, והפוליטיקה צריכה להתאים את עצמה כדי להפוך את העיר לבריאה ומושכת."

"המדע החדש של הערים אפשרי כיום אבל אם הוא ייתגשם זה כבר תלוי בסוגיות פוליטיות וחברתיות".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן