אם אי פעם נתקל בחייזרים, האם נוכל להבין אותם?

בואו נדמיין שאנחנו פתאום עומדים פנים אל פנים עם חייזרים. מה נעשה קודם? אין ספק כי תקשורת שתוכיח כי פנינו לשלום תהיה בעדיפות גבוהה. אבל האם נוכל אי פעם להבין זה את זה לעומק?

מפגש בין בני אדם לחייזרים. איור: shutterstock
מפגש בין בני אדם לחייזרים. איור: shutterstock

מחבר ג 'יימס קרני (Carney) עמית מחקר בכיר (פסיכולוגיה), אוניברסיטת לנקסטר, בריטניה
לכתבה ב-THE CONVERSATION

מדענים רבים מאמינים כי קיימות תרבויות חוצניות. עבורם, השאלה היא אם ניתקל בהם בעתיד הקרוב או הרחוק ולא אם בכלל. אז בואו נדמיין שאנחנו פתאום עומדים פנים אל פנים עם חייזרים. מה נעשה קודם? אין ספק כי תקשורת שתוכיח כי פנינו לשלום תהיה בעדיפות גבוהה. אבל האם נוכל אי פעם להבין זה את זה?

הדבר היחיד שאנחנו יכולים להיות בטוחים שנוכל להחליף עם חייזרים הוא מידע מדעי. אם חוקי היקום זהים בכל מקום, אז תיאורים שונים של חוקים אלה צריכים, באופן עקרוני, להיות שווי ערך. זהו הרציונל שמאחורי יוזמות כמו החיפוש אחר אינטליגנציה מחוץ לכדור הארץ (SETI) ושיגור הודעות החוצה (METI).

העניינים הופכים מורכבים יותר כשמדובר בשפה, שהיא הגורם החשוב ביותר לשיתוף פעולה אנושי. תקשורת מאפשרת לנו להבין את הכוונות שלנו משום שאנחנו יכולים לעבוד יחד בקבוצות גדולות להפתיע. מסיבה זו, מתקבל על הדעת כי כל לתרבות חוצנית בעלת טכנולוגיה יהיה משהו כמו שפה.

האם אנו יכולים לצפות ללמוד שפה זרה (במובן האמיתי של המילה)? המשוכה הראשונה תהיה התווך שלה. בני האדם מתקשרים בטווח תדרים של 255-85Hz ובאמצעות הקול ובטווח התדרים 770-470 THz בתחום האור. הדבר לא בהכרח יתפוס לגבי חייזרים שהתפתחו אחרת. עם זאת, הבעיה היא במידה רבה טכנית. ניתן להאיץ את שירי הלוויתנים, כי הם בדרך כלל לא נשמעים לאוזן האנושית, דבר המראה כי קל יחסית למפות גרויים של בעלי חיים אחרים לצורות שבני האדם יכולים לתפוס.

דקדוק לעומת סמנטיקה

השאלה הקשה יותר היא האם נוכל אי פעם ללמוד את המבנה הפנימי של שפה זרה. הגישות הקיימות בפסיכולוגיה של השפה נותנות שתי תשובות שונות.

הגישה הגנרטיביסטית, הגורסת כי מבנה השפה נמצא במוח, טוענת שהדבר אינו אפשרי. לפי גישה זו, בני אדם נולדים עם דקדוק אוניברסלי מובנה שיש לו מספר מסוים של הגדרות – כל אחד מתאים לסדר המקובל שבו אפשר לארגן מילים וחלקי בשפה מסוימת. השפה שאנו שומעים בתחילת החיים מפעילה אחת מההגדרות הללו, ומאפשרת לנו להבחין בין דרכים נכונות ושגויות לשילוב מילים.

הנקודה המרכזית היא שמספר האפשרויות בדקדוק מוגבל מאוד. אף על פי שהכללים של שפות אנוש יכולים להשתנות משפה לשפה, תומכי המודל הגנראטיביסטי טוענים שהם יכולים לעשות זאת רק בפרמטרים מסוימים. לדוגמה, הפרמטר "head directionality" קובע אם הפעלים בשפה קודמים או עוקבים אחר הנושא שלהם, לדוגמה אנגלית ("בוב נתן עוגה לאליס") לעומת יפנית ("בוב לאליס עוגה נתן ").

עבור גנראטיביסטים, מאוד לא סביר שלמין זר יהיו במקרה את אותם פרמטרים כמו בני אדם. בלשונו של נועם חומסקי, המוביל בתפיסה זו: "אם מדימאי נחת מהחלל החיצון ודיבר בשפה שהפרה את הדקדוק האוניברסלי, פשוט לא היינו יכולים ללמוד את השפה כפי שאנו לומדים שפה אנושית כמו אנגלית או סוואהילית. הטבע עיצב אותנו לשפות כמו אנגלית סינית וכל שפה אנושית אחרת, אבל לא נועדנו ללמוד שפות המפרות את הדקדוק האוניברסלי.
ההשקפה הקוגניטיבית, לעומת זאת, רואה בסמנטיקה (מבני משמעות) חשיבות רבה יותר מאשר תחביר (מבני דקדוק). על פי השקפה זו, משפטים כמו "רבעוניות משקאות סחבת" בנויים היטב תחבירית אבל חסרי משמעות סמנטית. מסיבה זו, תומכי ההשקפה הקוגניטיבית טוענים כי הדקדוק לבדו אינו מספיק כדי להבין את השפה. במקום זאת, נדרש ידע משותף של מושגים על המבנה של השימוש בשפה.

אנחנו יכולים גם להסתכל על העולם שלנו ולראות כיצד יצורים מפתחים דמיון בולט אף על פי שהתפתחו בדרכים שונות ובסביבות שונות. תופעה זו מכונה "אבולוציה מתכנסת". מבחינה פיזית, למשל, הכנפיים והעיניים התפתחו באופן עצמאי בין בעלי החיים באמצעות האבולוציה כמה פעמים. העופות בניו זילנד שהיו מבודדים מבחינה אקולוגית פיתחו התנהגויות שהתפתחו בדרך כלל אצל יונקים במקומות אחרים. ההשקפה הקוגניטיבית מציעה תקווה ששפות אנושיות וזרות יוכלו להיות מובנות זו לדובריה של זו.

יש הטוענים כי גם המושגים האנושיים המתקדמים ביותר נבנים מאבני יסוד הבסיסיות המשותפות למינים, כגון מושגים של עבר ועתיד; דמיון והבדלים; תארים ועצמים. אם מין זר מתפעל עצמים, מקיים אינטראקציות עם עמיתיו ומשלב מושגים, הגישה הקוגניטיבית מנבאת את האפשרות שתהיה מספיק ארכיטקטורה מנטלית משותפת כדי להפוך את שפתם לזמינה לבני אדם. אין זה סביר, למשל, שמינים זרים ששוכפלו ביולוגית יחסרו תפיסות להבדיל בין קבוצות הקשורות גנטית ובין קבוצות שאינן קשורות.

אבל האם ההשקפה הקוגניטיבית נכונה? מחקר על רשתות עצביות מראה כי שפות אפשר ללמוד ללא המבנים המיוחדים הקיימים במוח. זה חשוב כי זה אומר שאולי לא יהיה צורך בדקדוק אוניברסלי מולד להסביר את דרך רכישת שפה. כמו כן, נראה שיש שפות אנושיות שאינן מתאימות למסגרת הדקדוק האוניברסלית. אף על פי שתוצאות אלה רחוקות מלהיות חד-משמעיות (למשל, הן אינן יכולות להסביר מדוע נראה שרק לבני האדם יש שפה), הראיות נוטות לכיוון הקוגניטיבי.

לכן, סביר להניח שבני אדם יכולים ללמוד שפות זרות. ברור כי תמיד יהיו היבטים של שפה חייזרית שאינם נגישים (כמו השירה שלנו). באותה מידה, מינים מסוימים עשויים לתפוס עולם מנטאלי שונה, עד כי הוא שווה רק לזה של בני האדם. עם זאת, אני חושב שאנחנו יכולים לגלות אופטימיות זהירה כי מבנים אוניברסליים בעולם הפיזי, נקודת המבט הביולוגית והחברתית יספיקו כדי לעגן שפות אנושיות וזרות במסגרת סמנטית משותפת.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. לא נפגוש בחייזרים בסבירות של 99.99999999% אבל במקרה המאוד נדיר שכן, לא חושב שצריך לדאוג לענייני תקשורת בין הגזעים, כי לא תהייה תקשורת, זאת תהייה השמדה טוטאלית ומהירה של האנושות בסבירות גבוה מאוד, ואם לא אז תמיד ניתן להתחיל לתקשר על בסיס העולם הפיזי כמו שמלמדים ילד, זה כדור, זה שולחן וכו'.

  2. ניתוח מעניין של אד אבל הוא נכון תחת ההנחה שהתפתחות החייזרים לא תלויה בהתפתחות החיים על כדוה"א. אם לעומת זאת היתה תלות מסוימת אז הסיכויים לחיים ברמת התפתחות דומה גבוהים בהרבה. מצד שני, אפשר להתווכח אם אלה אכן חייזרים…

  3. אם בכלל יתכנו חוצנים…ואם יהיה "מפגש"…
    יש לוש אפשרויות:
    1. או שהם יהיו מתקדמים בהרבה מהאנושות (וברור שבמקרה כזה הם יגלו את האנושות הרבה לפני שהאנושות תוכל לעשות זאת),
    2. הם יהיה מתקדמים הרבה פחות, ואולי הרבה פחות מהאנושות (וברור שבמקרה כזה האנושות תגלה אותם).
    3.הם יהיו מתקדמים "בערך" כמו האנושות (ואז או שהם יגלו את האנושות, או שהאנושות תגלה אותם).

    מבחינה הסתברותית – אפשרות 3 בעלת התכנות קטנה מאוד, כיון שכל קטע זמן בין 200,000 שנה עשוי להיות משמעותי לענין דרגת התפתחות (כמוכח לפחות מהגניאולוגיה ההתפתחותית של האדם), ועקרונית טווח ההתפתחות הקוסמי הוא בן מיליארדים של שנים (לדוגמה, מערכת השמש בת כ 4.5 מיליארד שנים, גיל היקום 13.81 מיליארד שנים).

    אפשרות 2 אינה מענינת (הענין ביצורים נחותים אינו גדול במיוחד), וגם ההסתברות שיהיה "גילוי" במסגרת האפשרות הזו קטנה, בטווח של מאה או מאות השנים הקרובות (קיימים קשיים טכנולוגיים בדרך לגילוי כזה בידי האנושות).

    נותרה אפוא אפשרות 1. כעת, נשאלת השאלה איזה ענין עשוי להיות לאנושות במפגש כזה, עם תרבות אינטלגנטית ברמה הרבה יותר גבוהה ממנה … . ובכן, בפערים שיהיו לא נראה לי שמפגש כזה עשוי לשמש ל"חילופי ידע מדעי", או ל"תקשורת" מועילה מבחינת החוצנים המופלאים (הם לא צריכים את הידע שלנו ואת התקשורת שלנו) או מבחינת האנושות (היכולות האינטלקטואליות שלה נמוכות מדי).

    כך, בפרספקטיבה הזו המאמר די ביזארי. למעשה, האנושות לא תהיה רלוונטית לחוצנים יותר מאשר ענין העשוי להיות לנו למיקרובי מחמד או לרכיכות. ולאנושות – יהיה הרבה יותר נוח להמשיך לחיות את עולמה נטול החוצנים בלי להתבלבל יותר מדי…

    אגב, כל ההתעסקות הזו עם חוצנים, היא כשלעצמה מופרכת למדי, ולו רק בגלל שההסתברות לחיים בכלל (כמערכת פיסיקלית מסודרת מתפתחת ומתרבה בניגוד לחוק השני של התרמודינמיקה) ולחיים אינטלגנטיים בפרט היא למעשה די אפסית, בתנאים של הקוסמוס האלים. היווצרות התא החי הראשון על פני כדור הארץ, בודאי בחלון הזמן הקצר שהיה לכך במסגרת תולדותיו, היא עצמה חידה מבחינה הסתברותית; קל וחומר במקומות אחרים בקוסמוס.

    הספקולציות על חוצנים אינן מדע, אלא ספקולציות דמיוניות שמקומן בספרות מד"ב… כדאי לשים את ההתעסקות במד"ב בפרופורציות נכונות כשמדובר בבמה מדעית מסוג כלשהו.

  4. המאמר מעניין אבל מתעלם מכמה נקודות חשובות. הראשונה היא ההנחה שניתן להחליף עם החוצנים רק ידע מדעי. מה עם רגשות ותחושות? מוזיקה? אומנות? ההנחה השניה היא שנצטרך לתקשר באמצעות שפה. רוב העדויות על תקשור עם חוצנים מדברות על תקשורת טלפתית כאשר המסר עובר ונקלט ומתורגם לשפה המובנת לנו באופן בלתי ידוע

  5. אם אי פעם נפגוש את אלוהים, האם נוכל לתקשר איתו
    מה שנראה יותר מסתבר לפגוש בו , מאשר דמיון ומדע בדיוני של אנשים המחזיקים עצמם לחכמים, והרי הדמיון של אנשים חכמים זה משהו שצריך לחיות על פיו ולגבש לחברה אורחות חיים עקב הדמיונות המחושבים בנוסחאות מחוכמות שפעמים גם הם לא מאמינם לעצמם, אבל כיף ומעניין וגם מפרנס לדבר דיבורים שלא עוצרים בעד שום חשק ורצון אנושי לעשות מה שרוצים….חחחח
    כמובן שזה לא פוגע באחר (רק השאלה הנשאלת מי מחליט מה נחשב פגיעה או מה לא)

  6. אם החייזרים פחות מתקדמים ופחות מפותחים מהאנושות ויותר קרובים (מבחינת התפתחות) לחיות בכדור הארץ אז התקשורות תהיה מגובלת מאד, וגם התועלת שלה תהיה מוגבלת ,

    אם הם מתקדמים יותר טכנולוגית וביולוגית אז:

    או שהם יצורים ביולגים מתקדמים/משופרים שלא מתשמשים בשפה או צליל כדי לתקשר אלא ביכולות אחרות יעילות יותר (כגון טלפאטיה)

    או שסביר יותר להניח שהם כבר לא יצורים ביולוגים (שרגישים: לחום/קור, קרינה, מחלות, תוחלת חיים, תלות במזון …) ועברו אבולוציה לחיים סינטטים (סוג של AI) ואז בכלל לא ברור איך הם מתקשרים,

  7. כתבה יפה מאוד,
    מי שאהב את הכתבה כנראה מאוד יאהב את הסרט המעולה Arrival .
    מומלץ בחום:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן