נוסחת דרייק היתה ניסיון לחשב את הסיכוי לקיום חיים תבוניים בכוכבי לכת אחרים. אך ההיסטוריה האנושית מלמדת שהנוסחה היתה כנראה אופטימית מדי, ושיש משהו חסר בחישוב. הפרמטר החסר הזה יכול להיות קריטי כדי להבין את ההתפתחות של חיים תבוניים בגלקסיה, וחשוב יותר: את ההתפתחות של האנושות, והסיכויים שלה לשרוד
בשנת 1961 ניסח האסטרונום האמריקאי פרנק דרייק את מה שנודע לימים כ״נוסחת דרייק״. הנוסחה היא מכפלה פשוטה של משתנים, שהתוצאה שלה אמורה להיות מספר התרבויות התבוניות (ציביליזציות) בגלקסיה שמשתמשות, ממש ברגעים אלה, בתקשורת רדיו שאנחנו יכולים לקלוט אותה וכך לגלות את קיומן.
הרקע לפרסום הנוסחה הוא פרויקט סט״י (SETI – קיצור של: Search for Extraterrestrial Intelligence), גם ביוזמתו של דרייק, שמטרתו לחפש חיים אינטילגנטיים בחלל על ידי ניסיון להאזין לאותה תקשורת רדיו שהחוצנים האינטיליגנטיים משתמשים בה, אם הם קיימים.
הנוסחה היא פשוטה, והיא למעשה מכפלה של הסתברויות, שלהן ניתנים ערכים בין 0 (אין סיכוי) ל-1 (ודאי). ההסתברויות אמורות למצות את כל המשתנים הרלוונטיים כדי להכריע האם בכוכב לכת מסוים בגלקסיה יתפתחו חיים ברמת מורכבות כזו שהם יגיעו למצב שבו הם משתמשים בתקשורת רדיו שאנחנו יכולים לזהות. לבסוף, מכפילים את התוצאה במספר כוכבי הלכת בגלקסיה, והמכפלה הזו תיתן לנו את מספר הכוכבים שבהינתן יכולות האזנה מספיק טובות, נצליח לשמוע אותם.
הגורמים במשוואה כוללים את הסיכוי שבכוכב לכת נתון יהיו (1) התנאים הבסיסיים לקיום חיים, כמו טמפרטורה מתאימה, יסודות נכונים, אטמוספירה וכדומה, (2) הסיכוי שבכוכב לכת עם תנאים כאלה אכן יתפתחו חיים, (3) הסיכוי שברגע שנוצרו חיים, הם יתפתחו ויגיעו לרמה של ציביליזציה, (4) הסיכוי שהציביליזציה תפתח טכנולוגיה מתקדמת מספיק, ו- (5) משך הזמן שבו הציביליזציה תמשיך לשלוח תקשורת רדיו לחלל.
המשוואה היתה בסיס לדיונים רבים על כל אחד מהפרמטרים שלה וההערכות השונות שניתן לתת לו, וגם על פרמטרים שניתן להוסיף למשוואה. למשל, יציבותו של האקלים היא קריטית להתפתחות ארוכת טווח של חיים, ולכן גם בכוכבי לכת בעלי תנאים דומים לשל כדור הארץ לא בהכרח יתפתחו חיים תבוניים במידה והאקלים שם תנודתי מאוד. עוד נחזור לנקודה הזו.
בפועל, עד היום סט״י לא גילתה מסרים מכוכבי לכת אחרים. גם בדרכים אחרות חייזרים טרם הגיעו. אי-הגעתם של חייזרים אלינו מעוררת תהיות עוד משנות ה-50, שבהם נוסח פרדוקס פרמי, שאומר בפשטות: אם חייזרים קיימים, איפה הם? פרמי הניח שחיים תבוניים בכוכבי לכת אחרים בוודאי ייטו להתפשט בגלקסיה (ואם לא כולם, לפחות חלקם), ומכיוון שלהתפשטות הזו לא יהיה מעצור, הם בסופו של דבר יגיעו לגלקסיה כולה. אם כך: למה הם לא הגיעו לכאן? האם זה אומר שאנחנו הציביליזציה האינטיליגנטית הראשונה?
אם עד עכשיו לא מצאנו שום סימן לחייזרים, ואנחנו מסיקים מכך שלכל הפחות אין הרבה תרבויות אינטיליגנטיות בגלקסיה – איפה צוואר הבקבוק? פרמי הניח שבמקום שיש בו חיים, יום אחד החיים האלה יגיעו לכוכבים רחוקים ויפתחו טכנולוגיות שהופכות את ההתפשטות בגלקסיה למשהו כמעט אוטומטי. אם מניחים גם שיש המון כוכבים בגלקסיה שמתאימים ליצירת חיים, אז כנראה שיש איזשהו שלב בתהליך הזה שמשתבש. אחד הגורמים בנוסחת דרייק צריך לקבל ערך מאוד נמוך. אך איזה?
במהלך השנים עלו תיאוריות שונות. למשל, תיאוריית כדור הארץ הנדיר אומרת שהתנאים בכדור הארץ כל כך ייחודיים, שפשוט אין עוד כוכבי לכת שהיתה בהם הזדמנות לחיים תבוניים להתפתח. תיאוריות אחרות אומרות שהשאיפה להתפשטות היא מאוד ייחודית לאנושות, ושייתכנו הרבה יצורים תבוניים שזה פשוט לא עולה בדעתם, כפי שזה לא עלה בדעתם של בני האדם עד לפני פחות ממאה שנה.
הצד האפל של המשוואה
יש גם הסברים פחות נעימים לחוסר הימצאותם של חייזרים, והם שצוואר הבקבוק עוד לפנינו. כלומר שאולי יש הרבה תרבויות אינטיליגנטיות כמונו בהרבה כוכבי לכת אחרים, אבל מסיבה כלשהי הן קורסות (או מוקרסות) לפני שהן מצליחות להתפשט בחלל.
וזה מביא אותי למה שלדעתי חסר בנוסחה של דרייק. הנוסחה אלגנטית מאוד בזכות זה שהיא מחלקת את ההסתברות להתפתחות חיים תבוניים לשורה של הסתברויות לכאורה בלתי תלויות. הבעיה היא שהן בלתי תלויות רק לכאורה. כל שלב בתהליך ההתפתחות של ציביליזציה יכול לחתור תחת השלב שקדם לו, וכך לעצור את התהליך.
ראשית, לאחר שחישבנו את הסיכוי שבכוכב לכת יהיו התנאים המתאימים להתפתחות חיים, ואת הסיכוי שבהינתן התנאים האלה החיים אכן התפתחו, עדיין לא בטוח שהחיים האלה לא ישנו את התנאים בכוכב הלכת עד כדי כך שהם כבר לא יתאימו להם. זה מה שמדענים מאמינים שקרה לעצי הלפידודנדרון, שהצלחתם הרבה בעולם שלנו הורידה את כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה עד כדי כך שהם נכחדו מעודף חמצן.
שנית, בהינתן שחיים הצליחו להתפתח, הנוסחה אומרת שעלינו לחשב את ההסתברות שתתפתח ציביליזציה. אך גם אם התפתחה ציביליזציה, צריך לקחת בחשבון שהציוויליזציה עשויה להרוג את עצמה, למשל על ידי מלחמות בין קבוצות שונות, כילוי של משאבי טבע וכדומה.
לשמחתינו, האנושות כבר שרדה את שתי המשוכות הללו. הגענו לאוכלוסייה גדולה, פיתחנו ציוויליזציה והיא שורדת. אבל עכשיו יש את הפרמטר הבא בנוסחה, והוא הסיכוי שציוויליזציה תפתח את הטכנולוגיה הדרושה לתקשורת רדיו. או בגרסה של פרמי, הסיכוי שהציוויליזציה תפתח את היכולת למסע התפשטות בחלל.
מה הסיכוי לפתח את יכולת המסע בחלל מבלי להרוג את עצמנו קודם?
כאן יש עוד פרמטר חסר, בעיניי, והוא קריטי: לא מספיק לשאול מה הסיכוי לפתח את הטכנולוגיה, צריך לשאול מה הסיכוי לפתח אותה מבלי להרוג את עצמנו בדרך (או מיד אחר כך). הרבה פעמים בהיסטוריה האנושית, פיתוח של יכולת מסוימת מגיע לפני פיתוחם של המנגנונים ששומרים ומאזנים את היכולת הזו. זה רק הגיוני: לפני שפיתחנו את היכולת, קשה לנו לדעת אילו סכנות היא מביאה איתה. ברוב במקרים עלינו להתחיל להשתמש בה ורק אז להיכנס למעין מרוץ נגד עצמנו כדי ללמוד איך לרסן את המפלצות שאנחנו יוצרים.
למשל, האנושות פיתחה את היכולת להתארגן בקבוצות גדולות מאוד ולנהל קבוצות גדולות של אנשים, אך היא פיתחה את היכולת הזו לפני הפיתוח האינטנסיבי של ערכים של מוסר, זכויות אדם ותיאוריה פוליטית. בדרך מיליונים נרמסו, נרצחו, נשדדו, נכלאו וכהנה וכהנה. כיום יש התארגנויות גדולות הפועלות לטובת שיפור החיים של כל בני האדם, למשל מדינות, כשהן מתפקדות טוב, אך ארגונים גדולים רבים עדיין פועלים לא פעם גם בצורה שעוזרת לקבוצה מסוימת על חשבון אחרות, על חשבון הטבע או על חשבון העתיד.
פיתחנו גם את היכולות הטכנולוגית להשמיד את העולם ואת עצמנו, בצורה של נשק גרעיני. עשינו זאת במקביל לפיתוח היכולת ליצור שותפות גלובלית ברמה שתמנע מאיתנו להשתמש בנשק זה על ידי הסכמים בינלאומיים, בקרה הדדית וכדומה (ועדיין, עד כמה אנחנו משוכנעים היום שאף מדינה לא תקום יום אחד ותחליט להשתמש בנשק גרעיני בעוצמה כזו שתביא לקץ הציוויליזציה האנושית?).
משבר האקלים כגורם שמחזיר אותנו אחורנית
הכלכלה הקפיטליסטית של היום גם דוגמא נוספת למערכת מורכבת ומסועפת מאין כמוה שמאפשרת לנו ליצור שיתופי פעולה בין המוני אנשים שמעולם לא נפגשו ולהגיע, במאמץ גלובלי ממש, לרמת חיים גבוהה יותר מאי פעם. אך את היכולת הזו יצרנו לפני שהיו לנו מנגנונים כדי לווסת את הכלכלה הזו, לוודא שהיא לא מובילה לניצול של החלשים, להשתלטות דורסנית של החזקים, לבזבוז של משאבי טבע וכדומה. את רוב המנגנונים הנחוצים הללו ייקח כנראה עוד זמן רב לפתח.
הנקודה העיקרית שלי היא זו: האנושות מפתחת בעידן הנוכחי יכולות חסרות תקדים להשפיע על כדור הארץ, והיא עושה זאת במקביל לפיתוח היכולת להבין את ההשפעה של המעשים שלנו על עצמנו, על האקלים ועל החברה. יש בידינו יכולת להשפיע בצורה דרסטית על הכדור כולו, ועדיין לא סיימנו לפתח יכולות של מדידה ובקרה, ומנגנונים חברתיים של אחריות גלובלית, שקיפות ושיתוף פעולה שהם הכרחיים כדי לנהל את היכולות האלה ולוודא שאנחנו לא מכחידים את עצמנו בעזרתן.
לאנושות יש השפעה עצומה על האקלים. אנחנו יכולים לשנות את האיזון באטמוספירה, לכלות משאבי טבע גלובליים ולשנות סדרי עולם. לא סתם העידן הגיאולוגי שאנחנו חיים בו מכונה האנתרופוקן – עידן האדם החדש. השגנו את היכולת הזו לפני שפיתחנו את היכולת לתכנן בצורה מודעת את ההשפעה הזו, לשלוט עליה ולשתף פעולה כדי שלא נשתמש בה כדי להרוס את הכוכב שאנחנו נמצאים עליו. באופן אירוני, ייתכן שההתחממות שהאנושות גורמת לה מעכבת את עידן הקרח הבא, ולכן ״מצילה אותנו״ במובן מסוים. היא הפכה אותנו מודעים לסכנה של שינויי אקלים ואולי האיצה את ההתפתחות של מדע האקלים שהוא קריטי להישרדות האנושית לאורך זמן. מאידך, כעת לא ברור אם התפתחות הידע תקרה מהר מספיק בשביל להתמודד עם ההשפעות של שינויי האקלים שקרו עד כה, ולא ברור אם נצליח לרסן את עצמנו לפני שהשינוי יהיה קיצוני מדי. אין ספק שבלי מנגנוני בקרה ושליטה משמעותיים על שינויי האקלים הקיצוניים שהאנושות גורמת להם, יהיו להם השלכות הרסניות.
זה לא שלא היתה התקדמות משמעותית מאוד בכיוון הנכון: האיחוד האירופי (אולי ההישג הגדול ביותר של האנושות מאז ומעולם מבחינת שיתוף פעולה בין קבוצות גדולות ושונות של אנשים), ועידות בינלאומיות, בתי משפט בינלאומיים, מיזמים גלובליים, תקשורת גלובלית וכדומה, כולם כלים הכרחיים וחשובים כדי לקדם את האנושות למצב שבו העתיד שלנו בטוח יותר. גם היו הרבה צעדים בכיוון ההפוך, כמו תנועות בדלניות שונות, הכחשת שינוי האקלים, השתלטות של תאגידים דורסניים ומזיקים, ניצול יתר של משאבי טבע, התערבות פסולה של מדינות חזקות בפוליטיקה של מדינות חלשות יותר, והרשימה עוד ארוכה ומוכרת.
מירוץ בין הקידמה לסכנות הטמונות בפיתוחים בטרם הבשילו מבחינת ההשפעה החברתית
הנוסחה של דרייק פורסמה ב- 1960, תקופה שהיתה אולי אופטימית יותר ביחס לעתיד האנושות. דרייק לקח כמובן מאליו את ההתפתחות הלינארית של הטכנולוגיה והחברה האנושית, והניח שיבוא היום בו האנושות תפרוץ את גבולותיו של כוכב הלכת שלנו ותגיע לכל קצוות הגלקסיה. כיום, עם המודעות הגוברת למשבר האקלים ולנזקים הסביבתיים העצומים ובחלקם הגדול הבלתי הפיכים שגרמנו להם, העתיד של האנושות ברור פחות – משמע צריך להתחשב בכך בקביעת המשתנה אודות תוחלת החיים של הציביליזציות.
אני לא יודע לומר עד כמה התנאים בכדור הארץ הם נדירים במושגים של הגלקסיה. אך לדעתי, הניסיון האנושי מלמד שהדרך לציביליזציה מתקדמת היא מסוכנת ובעיקר הפכפכה. ההישרדות של חיים אינטליגנטיים היא מירוץ בלתי פוסק שבו מצד אחד צריך לפתח יכולות שיאפשרו לנו לשרוד, ומצד שני ובמקביל צריך לפתח את המנגנונים החברתיים המווסתים את היכולות האלה ודואגים שהן ישמשו רק לטובתינו. את המנגנונים האלה, למרבה הצער, אפשר להתחיל לפתח רק אחרי שהסכנות מגלות את עצמן – וזה לרוב אחרי שנזק רב כבר נעשה.
אלה הם המירוצים שקובעים את ההיסטוריה של צורות חיים אינטליגנטיות, והתוצאות הן מקריות ובלתי ודאיות. האם האנושות תספיק ללמוד כיצד לייצר מספיק מזון בשביל אוכלוסיות גדולות לאורך זמן, לפני שניצור נזק גדול מדי למערכת האקולוגית שימנע זאת? האם נספיק ללמוד כיצד להתמודד עם שינויים באקלים לפני שניצור באקלים שינויים דרמטיים מדי ובלתי הפיכים? האם נצליח ליצור חברה גלובלית שבה יש ערבות הדדית לפני שתיווצר תחרות על משאבים שתדרדר אותנו לבדלנות ומלחמה? האם נבין איך לחיות בעולם הזה בצורה מאושרת, מספקת ובת-קיימא, לפני שנכלה את כל המשאבים שלו בנסיון לעשות זאת?
אין לנו כלים לענות על השאלות האלה כיום. כל שאנחנו יכולים הוא לנסות להשפיע בכיוון הנכון, לראות לאיזה כיוון הרוח נושבת, ולנחש מה יימצאו כאן ההיסטוריונים של העתיד; בין אם אלה יהיו בני אדם שישתלטו על הגלקסיה, חייזרים או אולי מכונות בעלות תודעה, ובין אם הם ימצאו את התרבות שלנו חיה ומשגשגת או מתה וקבורה מתחת לעשרות מטרים של קרח.
31 תגובות
כל הנחות הבסיס לתנאי התפתחות חיים שאיננו מכירים הן שגויות מאחר ואנו מחפשים חיים הדומים לאלו שאנו מכירים(מבוססי פחמן….זקוקים לחמצן….זקוקים למים …תלויים בטמפרטורות מסויימות וכדומה).מי קבע שכל קונספט של חיים תלוי דווקא בתנאים אלו? החייזרים הפוטנציאלים,לרבות ה”אפורים” דומים באופן מחשיד לבני אדם ולא מן הנמנע שהם יציר דמיונם,דוגמת מכשפות או רוחות רפאים.אין שום כלל או קריטריון לאיך “חיים” אמורים להתרחש.עד שלא נקבל הוכחות חותכות לחיים…ימשיך הנושא לרתק במישור הפילוסופי והפסיכולוגי….כביטוי לרצון לדעת יותר או לפחד פחות..אך לא במישור המעשי.
שלמה רפאל,
ההערה שלך במקום ומעניינת, אבל קח בחשבון את הדבר הבא: ההומו ספיאנס קיימים כ200 אלף שנה. המינים הקדומים יותר הופיעו לפני נאמר 3 מיליון שנה.
גילו של שביל החלב מוערך בכ13 מיליארד שנה. אז אם יש חייזרים הם יכלו גם להתקיים לפני המון זמן (ולשרוד או לא).
אז אם אתה מסתכל על נוסחת דרייק, המרחק מפסיק להיות רלוונטי כי מדובר על קרינה שנעה במהירות האור, ואפשר (לכאורה) לקלוט אותה גם הרבה אחרי שהיא יצאה.
אם אתה מסתכל על פרמי, אז גם ה10,000 שנה שאתה מדבר עליהם לא אמורים להיות משמעותיים, כי מינים יכלו להיווצר גם לפני מיליארד שנה.
ואגב, אני לא יודע מאיפה הבאת את המספר 17,000 שנות אור אבל זה לא מהכתבה הזאת.
אליהו,
לא בטוח שהבנתי מאיפה האנטגוניזם. אבל בכל מקרה הכוונה ממש לא היתה להגיד משהו בזכות הקידמה או להפגין שביעות רצון עצמית (חלילה) ואני גם לא רואה איך במשפט שציטטת זה מה שקראת.
הטענה היא שהקידמה יוצרת בעיות שלא היו קודם, ואת חלקם פותרים בעזרת מוסר מסוג חדש, וחלקן אנחנו לא יודעים לפתור.
זה לא הופך את החברה שלנו לטובה יותר מחברות מוקדמות יותר שאין להן את המוסר הזה, זה רק אומר שהן לא יצרו לעצמן את הבעיות שאנחנו כן יצרנו ומנסים לפתור.
“למשל, האנושות פיתחה את היכולת להתארגן בקבוצות גדולות מאוד ולנהל קבוצות גדולות של אנשים, אך היא פיתחה את היכולת הזו לפני הפיתוח האינטנסיבי של ערכים של מוסר, זכויות אדם ותיאוריה פוליטית. בדרך מיליונים נרמסו, נרצחו, נשדדו, נכלאו וכהנה וכהנה”
בהתייחס למשפט של המחבר ששוב לוקה קשות בהשלכת השקפת עולמו על תהליכים אבולוציוניים בשום מקום לא נאמר ולא נכתב ולא הוכח כל קשר בין חברה מתקדמת טכנולגית לבין ערכים מוסריים מסוג כלשהו, אטען את ההיפך ואומר שחברות מתקדמות זוכות לשרוד בזכות “ניכוש” יעיל של פרטים לא רצויים וכך מגיעות לרמה טכנולוגית מתקדמת
מהו הבסיס לטענתי? זהה בדיוק לזה של הכותב שתיהן שקולות וחסרות כל משמעות אמיתית אבל העיקר לדחוף ערכי מוסר למקום שאין בו כל צורך ויצירת מצג שווא של קשר מוסר=קידמה ותחושה מופלאה של שביעות רצון עצמי
מדוע אף לא אחד לא נתן את דעתו על כך שישנם חיים על פלנטות מיושבות אחרות, אבל הן לא הגיעו עדיין לרמה של גילויין של גלי רדיו. יתכן ויש פלנטה או פלנטות מיושבות שעדיין חיות כמו בתקופה הרומאית שלנו או כמו בתקופה של האימפריה היונית. איך אתם רוצים שהם יצרו איתנו קשר, או איך הם יטוסו לעברנו ,?לא כל תרבות חייבת להיות מתקדמת מאיתנו. זאת האקסיומה הראשונה שרבים וטובים טועים בה. דבר שני שיסתום את הגולל על השאלה מדוע אף חוצן לא ביקר אותנו ? זו תורת היחסות של איינשטיין שטוענת שלא ניתן לנסוע במהירות גדולה יותר ממהירות האור. אז אם ממוצע המרחק כמו שצויין בכתבה, הוא 17,000 שנות אור, אז תחכו לפחות עוד 10,000 שנה עד לביקור הבא. מוזר לי שאף לא אחד מהמדענים הבכירים לא התן את דעתו על כך ורק אני הקטן, עבדכם הנאמן.
גדי, צודק בכל מילה.
יוסף,
לדעתי זה נכנס תחת ״הסיכוי שבכוכב לכת עם תנאים כאלה [מתאימים ליצירת חיים] אכן יתפתחו חיים״
כתבה מענינת
ושוב כמו בהרבה ענינים בתיאוריות מדעיות מידע חדש מציב מציאות חדשה שהתאוריה לא צפתה או לא התייחסה אליו.
כן הוא לגבי קצב התפשטות היקום
ואו הנקודה הסינגולרית
וכן הוא במדע הרפואה.
ועוד מדעים נוספים
כך הנוסחה התיאורטית בכתבה זו מוכחת לאחר פחות משמונים שנה כחסרת יציבות.
ואפילו שקיימת נוסחה
לכוארה המוחזקת את האמיתות המדעית שבסברה המובא לעיל
כן הוא לגבי התאוריה של דרווין כפי שכתב אותה בראשית דרכה.
אבל זה בהחלט טבעי ונכון
להסיק מסקנה ראשונית ואחר כך היא מתפתחת.
הבעיה העיקרית לדעתי בכל הסברות הללו לאורך כל שנות המדע
הוא ההידבקות של אנשי המדע בבסיס התאורתי גם אם מתגלים משתנים המקשים על התאוריה.
עד לכדי דחיית אפשרויות נוספות בגסות.
דבר שיתגלה מדי פעם כטעות.
כן הוא טבע האדם הקושי לסגת מסברות העבר שהציב לעצמו
וחבל
כל המדע על חיזיריים נמצא בתנ”ך שמבוסס על היתנהלותם בפרק יחזקאל שהוא מתאר את האירוע עם חייזר וייתר ההיתגלמות ומטרתו לעשותו למשיח לישראל היתעמקות תסביר שהתנ”ך מוצף באירועים עם חייזרים שקרואים כמלאכים.
כל המאמר הזה, ונוסחת דרייק, מתבססים על הנחה אפריורית חסרת ביסוס – שכל התודעות ביקום בנויות אותו דבר ופועלות בצורה דומה. אנו חושבים שגילינו את המטריצה הזאת, ושהיא היחידה שקיימת, אי לכך, כל צורת חיים תבונית תתפתח לאורך אותו שביל אבולוציוני בו התפתחנו אנו.
אחת הסיבות לחשיבה זו היא, שכרגע קיים על כדור הארץ רק מין אחד של בני אדם – הומו סאפיינס. כתופעה אבולוציונית, זה חריג מאד, ונובע מתכונות מסוימות של המין, למשל היותו מין מכחיד ומשתלט ברמה שלא קיימת בשום מין אחר. היה עוד מין הומינידי חזק, הניאנדרטלי, שאו שנטמע בהומו סאפיינס או שהוכחד על ידו. אנו סובלים מסינגולריות שאינה מיטיבה עם סיכויי ההישרדות שלנו. במיוחד חסרות מולנו תודעות באמת שונות, שמגיעות להישגים גבוהים בדרכים אחרות לגמרי משלנו.
דובר למשל פעם, על סליל ד.נ.א. משולש, לא כפול – Triple Helix D.N.A. מבנה כזה ייצר צורות חיים אחרות לגמרי, הרבה יותר מורכבות, עם הרבה יותר אפשרויות אבולוציוניות. העובדה שד.נ.א. כזה לא קיים בכדור הארץ, אינה אומרת שהוא אינו קיים ביקום. ומה היו סיכויי ההתקשרות שלנו עם צורות חיים מסוג זה, שבעיניהן אנו יצורים די פרימיטיביים? זה כמו שבן אדם יתקשר עם זבוב. יחסרו לנו הכלים הבסיסיים אפילו רק להבין את הדברים הפשוטים ביותר שתודעות כאלה עוסקות בהם. אז מה הדיבורים על קשר רדיו, כאילו זו פיסגת הטכנולוגיה? זה מה שהתודעה שלנו יכולה לתפוס. יש גבול עליון של התפתחות שסליל ד.נ.א. כפול יכול להגיע אליו, וזה מוחלט. אך מי אנו שנקבע, שמעבר לזה אין כלום?
הסיבה הכי מוצלחת: אנחנו פשוט לא מעניינים אף אחד
מה שחסר לי בכל חישובי דרייק למינהם – זה הצד הביולוגי או בעיקר ה DNA
היווצרות חיים תבוניים מחייבת DNA מאוד ספציפי ( טעות באות אחת תהרוס הכל ) של מליארדי אותיות.
מה הסכוי להווצרות ספונטנית של SNA כזה? – קרוב לאפס !
ועוד לא נגענו באלפי שאלות אחרות קשורות, כמו הסר להוצרות מנגנונים ביולוגים שקויומם תלוי אחד בשני , לדוגמא היווצרות ה”מפעל” ליצור חלבונים-הריבוזום,כשהוא עצמו עשוי מחלבון ( מי או מה יצר אותו ? ).
תודה על התגובה מיכל, זאת דרך מעניינת להסתכל על זה.
אם האנושות היתה באמת מתייחסת למערכת האקולוגית כמשהו שאנחנו חלק ממנו ולא נפרדים ממנו, בטח היינו עושים פחות נזקים מצד אחד, אבל מצד שני אני לא בטוח שצורת המחשבה הזו היתה מובילה להתקדמות טכנולוגית כמו זו שהאנושות השיגה.
בלי התקדמות טכנולוגית אי אפשר לצאת לחלל ואי אפשר למנוע את התנודות הטבעיות באקלים (שבטווח הארוך גם הן מסוכנות לא פחות ממשבר האקלים שהאדם יצר). האם זה אומר שטכנולוגיה זה בהכרח דבר טוב? תלוי את מי שואלים כנראה.
יואב,
לגבי הסיכוי להיווצרות חיים: זה גם פרמטר במשוואה, ויש ויכוחים על מה הערך שהוא צריך לקבל.
לגבי חרקים: אתה באמת טוען שחרקים הם צורת חיים מפותחת יותר מבני אדם בגלל שהמסה הכוללת שלהם יותר גדולה?
חייזרים = פרי דמיונם של מפיקים הוליוודיים.
אין חיים מחוץ לכדור הארץ.
אף אחד לא נחת על הירח.
ואיזור 51 משמש לפיתוח נשק.
די עם הטימטום.
במקום לקשקש על סיכוי לחיים תבוניים, כדאי לשאול אם חיים בכלל עשויים להיווצר. סיכוי אפסי. מלבד זאת, חיים “תבוניים אינם פסגת ההתפתחות. מסת החרקים גדולה ממסת שאר היצורים, לא כולל צמחים ופטריות. אין זה מדד להצלחה יתרה, שמייתר את האדם ו” תבונתו”, עם גלי רדיו או בלעדיהם? בכלל, כל הרצון למצוא חוצנים נובע מתחושת הבדידות שחש אדם לא מאמין, המבין שהוא תקוע על כדור לא גדול בחלל אינסופי, ואין משהו אחר
הי חגי,
״מבחינת שיתוף פעולה בין קבוצות גדולות ושונות של אנשים״ האיחוד האירופי הוא הישג אדיר. זה לא אומר שאין בו הרבה בעיות, כמו בכל דבר בקנה מידה עצום שעושים אותו פעם ראשונה.
הי גיא, לא יודע איך הגעת לטענה שאני לא מתייחס לזה, יש התייחסות מפורשת.
המאמר בא להגיד שבנוסף לכל הפרמטרים של משוואת דרייק (שזה אחד מהם), יש עוד דברים שצריך לקחת בחשבון.
אני בטוח שאם כבר הגיעו לפה חייזרים הם הבינו שאנחנו לא כאלה תבוניים והמשיכו לחפש
אמרו טייקוני האנרגיה הפוסילית שרוצים לשמור על מקור פרנסתם גם במחיר של הכחדת האנושות
אם המגבלה היא מהירות האור על הגעה פיזית אין בכלל על מה לדבר.
עד כה הפלנטה הכי קרובה שחשודה כתומכת חיים במרחק אלף שנות אור. היקום מתפשט כך שהכוכבים לא מתקרבים אלא רק מתרחקים בקצב גובר והולך.
אם במקרה נגלה שידור יתכן מאוד שמי ששלח אותו מזמן לא שם. על תקשורת דו כיוונית אין בכלל על מה לדבר.
גם לכוכבי לכת ושמשות יש אורך חיים ויתכן שהתפתחות חיים נעשתה מאוחר יחסית במחזור החיים ולא נותר די זמן לחיים האלו להבשיל לתבונתיות.
באופן כללי, גם אם היינו מגלים חיים אחרי השנייה הראשונה שהיינו אומרים מגניב, בכלל לא בטוח שזה היה מטיב עם האנושות, בדומה לאדם הלבן שפגש אינדיאנים.
נוסחת דרייק בנויה על הסתברויות סובייקטיביות. ומעבר לפרטי הנוסחא השאלה הכללית היא האם ההסתברות להתפתחות חיים תבוניים ביקום שווה להסתברות שלא יתפתחו חיים כאלו? בשונה מדרייק, נדמה לי שדי ברור שהתפתחות של חיים תבוניים היא ככל הנראה ארוע נדיר ועד כמה שהדבר נראה משונה, יש גם הסתברות (שאינני יכול להעריכה) שאנו היחידים ביקום. היקום הוא מקון סוער, מלא בקרינות שונות, ואיננו במיוחד נח לחיים ביולוגיים.
המאמר התחיל טוב ואז התחלת לקשקש שטויות בקשר ל”משבר” האקלים. שינויי האקלים הם לא סכנה לאנשות. פשוט לא.
כבר עברנו שינויי אקלים משמעותיים בהיסטוריה של האדם ואז לא הייתה אנרגיה זמינה ובכל זאת שרדנו. העום בכלל אין שום סכנה…. בעצם אם נקשיב להזהרות כמו פה יתכן ונחריב את עולמנו מרוב טפשות. שימו פנלים סולרים ותראו איך יהיה לכם קר בחורף…
משוואת דרייק.
בלה בלה בלה
התחממות גלובלית…
כמישהו שמסכים עם כל ההוכחות שהאדם גרם לזה, ההקשר והקפיצה הלוגיים ב”מאמר” הזה מגוחכים כמעט כמו ההערצה חסרת הבסיס לאיחוד האירופי
מאוד אתנוצנטרי לחפש תבונה על סמך שימוש ברדיו
יש מספיק ראיות שיש חוצנים אינטליגנטים.
נאס”א משקיעה מיליארדים בפלנטה האדומה, לא סתם… יש המון צילומים מאוישים בכוונה שהיה שם משהו ואולי יש עוד שרידים לתרבות ותיקה.
פרט חשוב שחסר במאמר “הצו העליון” של. החוצונים בדיוק כמו ב”מסע בין כוכבים” אנחנו גזע צעיר מידי והם לא רוצים עדיין להתערב. אולי הם חוששים שהחשיפה שלהם תגרום לכאוס בינלאומי!
במיוחד אצל הדתיים מכל הדתות.
כתבה יפה. אולם אולי חלק מהמשוואה שנשכח היא הרמה בה האדם ישכיל להבין משהו אחר לגמרי במרוץ להתקדמות: אנו רק חלק מכוכב בעל מודעות וצורך להתפתח, בדומה ליחסים של תאי המוח עם גופנו. ביהירותינו, ובעיקר עקב הנסיבות בהן התפתחנו, נשכחה מאיתנו עובדה זו, ואנו חיים קצת בדומה לתאים ששוכחים שהם חלק ממערכת ומנסים להתפתח. ( תופעה שאנו קואים לה סרטן…).
אם וכאשר נרחיב את תודעתנו לכך שיחסנו עם כדור הארץ אינם רק אקולוגיים, וכי כדור הארץ איננו רק מקפצה לכוכבים… כשנראה את המשימה המשותפת שלנו, נדע שאנו חלק ממנה ונתייחס אליה כשם שתאי הלב מתייחסים לשאר התאים בגוף- בכבוד והבנה – אזי מהלכנו על פני כדור הארץ ישתנו… ואז אולי יש מקום לשאול על חייזרים…
ברברת שלא נגמרת. השיא היה בראיית האיחוד האירופאי (גרסה מנוונת, לקויה ונכלולית של האיחוד של מדינות הברית של אמריקה) כאיזו פסגה אנושית, כאשר בפועל זו נסיגה חדה לעולם בו למנהיגים בכלל לא אכפת מהעם אלא הם מעדיפים לחנך אותו. מבוא ל1984 יש שיאמרו.
הסיכוי לחיים תבוניים בגלקסיה שלנו הוא כל כת נמוך שמרבית הסיכויים שפשוט אין. אם יש חיים תבוניים הם כנראה אי שם בגלקסיה אחרת, כנראה די רחוקה.
גם אם אלו יתקיימו וישדרו אותות חזקים מספיק, היכולת שלהם לחצות את החלל אדיר המימדים מוטלת בספק רב.
אוךי ישנה טכנולוגית תקשורת קוונטית כלשהי שהיא “מיידית” ואינה תלויית מגבלת מרחב וזמן ומהירות האור ושישויות חייזריות משתמשות בה, שתקשורת רדיו ביחס אליה היא פרמטיבית באותו יחס כמו תקשורת באמצעות שילוח פתק בבקבוק שנזרק לאוקיינוס ביחס לתקשורת רדיו
זה מצחיק שאתה לא ממש מתייחס לדבר הכי חשוב, לפחות לדעתי: שכניראה הסיכוי ליצירת חיים יש מאין באופן ספונטני, הוא פשוט מאוד קטן. כל כך קטן, עד שלא ממש משנה כמה גלקסיות וכוכבים יש, זה עדיין קטן ונדיר מספיק כדי שכניראה זה יקרה אך ורק פעם אחת..
ואולי אנחנו פשוט לא יודעים לזהות חיים אחרים או טכנולוגיה מתקדמת?
מי אמר שחיים בכוכב אחר יהיו דומים לביולוגיה שלנו? אולי במקום יצורים בשר ודם הם יהיו עשויים מאבן וברזל?
ומדוע שחייזרים ישתמשו בטכנולוגיית רדיו? אולי הם פיתחו טכנולוגיה מתקדמת יותר? אולי בכלל הם מתקשרים באמצעות טלפטיה?
אנחנו מחפשים חיים שיחסית דומים לנו ועל ידי כך עשויים לפספס חיים שנמצאים מול עינינו. הצרה היא שאנחנו לא יודעים איך לחפש משהו שאנחנו לא מכירים