סיקור מקיף

טלפורטציה: מסעות במסלול המהיר לחלל?

תחשבו סטאר-טרק: אתם נמצאים כאן. אתם רוצים ללכת לשם? זה רק עניין של טלפורטציה

 אלמלא הידיעה הזו הופיעה במקור מכובד כמו ספייס.קום אולי היה קשה להתייחס אליה. בכל אופן, האם ישנו קו מקשר בין הקפיצות הקוונטיות של חלקיקי אטומים, דבר שהמדענים מצליחים בזמן האחרון לבצע כעניין שבשגרה, לבין היכולת לשגר בני אדם דרך החלל?

תודות לניסויי מעבדה יש מספר הולך וגדל של מאמינים בתיאוריית הטלפורטציה, אבל לפחות אותו מספר של ספקנים. בכל אופן בשנים האחרונות, חוקרים שיגרו בהצלחה קרני אור במעבדה. כמו כן, כמות כלשהי של יון-קלציום לכוד שוגרה אל יון-קלציום אחר באופן מבוקר. אבל ההתייחסות אל ניסויים אלה ואחרים בעתונות המדעית היא דו-ערכית.

הדיווחים היו בוודאי מוצאים את דרכם אל השידה שליד מיטתו של איינשטיין. בעיקרה, זו ערבוביה אקזוטית של כמה דברים, כמו קוואנטום פה וקוואנטום שם, פונקציית-גלים, מחשב קוואנטום ופולאריזציה באותה מידה כמו עיקרון אי-הוודאות. התלהבות ותסבוכת. לכאורה שימוש בפיסיקה גבוהה כזו כדי “להקרין” אדם מנקודה-לנקודה נמצא הרחק הרחק מאתנו…. ובכן… אולי… אולי לא.

טריליון טריליון של אטומים

בספרו החדש, “טלפורטציה – הדילוג הבלתי אפשרי” טוען הסופר דייויד דרלינג ש”בדרך זו או אחרת, טלפורטציה תמלא תפקיד עיקרי בעתיד שלנו. זה יהיה תהליך בסיסי בלב מחשבי הקוואנטום, אשר לכשעצמם ישנו את העולם באופן קיצוני”. לטענתו כמה צורות של טלפורטציה והעתקה (רפליקציה) קלאסיים לאובייקטים דוממים נראים כבלתי-נמנעים. אבל צריך עוד לראות אם זה יהיה אפשרי גם לגבי בני-אדם.

הקרנת בן אדם תדרוש מכונה אשר תפריד, תעריך ותעקוב אחרי טריליון טריליון של אטומים המרכיבים את גוף האדם, ואז לשגר את הנתונים לאתר אחר לאיחוד המרכיבים – בתקווה שלא לגרום לאנדרלמוסיה בהרכב הפיזי והמנטלי של המשוגר. “דבר אחד בטוח: אם הדילוג הבלתי-אפשרי הזה יהיה סתם קשה – שאלה של התגברות על אתגר טכני – יום אחד הוא יהיה בר-ביצוע”, מנבא דרלינג. בהקשר זה, כתב דרלינג כי מחשב הקוואנטום הוא “הג'וקר בחבילת הקלפים הזאת, הגורם שישנה את החוקים של מה אפשרי ומה לא”.

רק בחודש שעבר, למעשה, הכריזו מדענים ב-Hewlett Packard על גיבוש טקטיקה חדשה לייצור מחשב קוואנטום – תוך ניצול מתגים של קרני אור במקום ההתקנים העמוסים לעייפה של טרנזיסטורים הנפוצים כיום. החומרה שממתינה לנו באופק מסוגלת לבצע חישוב פי מיליארדים יותר מהר מכל מחשב מבוסס סיליקון.

עם מחשבי קוואנטום מרושתים, חש דרלינג שלא ירחק היום עד לביצוע שיגרתי של טלפורטציה של אטומים ומולקולות. זה יוביל לטלפורטציה של מקרומולקולות ומיקרובים.. עם, אולי, טלפורטציה של אדם, בהמשך.

טלפורטציה חללית

מה יכולה להיות התרומה של טלפורטציה למאמצי החלל?

“אנו יכולים לראות את ההבהובים הראשונים של טלפורטציה במחקר החלל היום” השיב דרלינג לאימייל של ספייס.קום ממשרדו בדנדי, סקוטלנד. “במובן הצר, טלפורטציה היא: הגעה מנקודה א' לנקודה ב' בלי לעבור דרך הנקודות בין א' ל-ב'. במילים אחרות, משהו מתנדף במקום אחד, ואז פשוט מתגשם במקום אחר” אמר דרלינג. הוא ציין שה”ספיריט” וה”אופורטיוניטי” שוגרו למאדים באמצעים קונבנציונאליים אבל משימתם מבוקרת ע”י פקודות מכדה”א. “כך שעל ידי הקרנת הנחיות, אנחנו משלימים בהצלחה קונפיגורציות של הרכב החללי. כמו כן עיני המצלמה וציוד אחר על הסיירים משרתים כשלוחות עקיפות של החושים שלנו עצמנו. אפשר, על כן, לאמר שהרושם הוא כאילו אנו באופן אישי שוגרנו לפני המאדים” הוסיף דרלינג.

פעולות מפחידות במרחק מה

יכול להיות שבעתיד ניתן יהיה להרכיב חללית “בו-במקום” תוך שימוש בחומר מקומי. “זה יהיה צעד קדימה לאורך הדרך לטלפורטציה אמיתית” הוסיף דרלינג. כאשר הננוטכנולוגיה תיכנס לזירת האירוע אפשר יהיה לקחת את הרעיון הזה לנקודת הסיום ההגיונית שלו, ממשיך דרלינג וכאשר היא תהיה בשלה, אפשר יהיה לשגר ליעד מכונת הרכבה אוטומטית. בהגיעה ליעד היא תבנה את רובוט הסיור הדרוש ברמה המולקולרית. “טלפורטציה קוואנטית תמימה, אשר תחול על מסעות בחלל, פירושה לשגר אספקה של תסבוכת חלקיקים לעולם-יעד ואז להשתמש במה שאיינשטיין כינה 'פעולות מפחידות במרחק' כדי להרכיב במדוייק קולקציה אחרת של תסבוכת חלקיקים בחזרה על כדה'א”. דרלינג מוסיף שזה פותח תקווה כנה לשיגור רכב-רובוט – או אפילו צוות אנושי שלם – למסע בין כוכבי. “ללא ספק, אם נוכל לשגר אנשים בטלפורטציה” אומר דרלינג, “אפשר לראות אנשים קופצים לירח או למקומות אחרים במערכת השמש, באותה קלות ומהירות בה אנו מעבירים נתונים בסביבת האינטרנט היום”.

הקשר לעב”מ?

אם באמת נהפוך לתרבות טלפורטציה חללית, מה בקשר לתרבויות מתקדמות המקיפות כוכבים רחוקים? אולי הם כבר שולטים בתחבורה המונית באמצעות טלפורטציה? אפשר אפילו לשקול את אופן ההסעה בהקשר לביקורים המתוכננים של העב”מים בכדה”א. “כל תנועה מוזרה של הגעה ויציאה היא תירוץ לטלפורטציה אף על פי שצריך לסלק את כל ההסברים הארציים בתחילה” מגיב דרלינג “בהתאם לדיווחים, כמה עב”מים מופיעים ונעלמים במפתיע, באופן שתואם את הרעיון הבסיסי של הטלפורטציה”. דרלינג אומר שטלפורטציה בין כוכבית תהיה דרך אחת לעקוף את מחסום מהירות האור, “למרות, כפי שאנו מכירים את התהליך עכשיו, יהיה צורך במסע תת-אורי, קודם, כדי להציב קולט-טלפורטציה ומכונת הרכבה ביעד”.

טלפורטציה קוואנטית, מציין דרלינג, היא בדיוק הסוג שאנו יכולים לעשות ברמה התת-אטומית במעבדות היום. וזה דורש ציוד בשני הקצוות כדי שאפשר יהיה לעבוד. “תבונה חוצנית המתקדמת באלפי ומיליוני שנים מאיתנו תשגר, קרוב לוודאי, מומחים”, מציע דרלינג, “אם אפשר יהיה ליישם את הטכנולוגיה ברמה הביולוגית הנראית לעין”.

מה התוצאה האפשרית, אם כן, של הצלחה טכנית בשיפור יכולת הטלפורטציה?

“אנו יכולים לצפות לחוצנים מתקדמים, אשר יקרינו את עצמם, לעתים, כדי לבדוק את התקדמות המין שלנו” מסכם דרלינג.

לידיעה בספייס.קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.