היסוד המאה ושניים-עשר במספרו, שהתגלה במרכז למחקר יונים כבדים בדארמשטאט שבגרמניה, הוכר רשמית כיסוד חדש ע”י ארגון IUPAC (האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית)
היסוד המאה ושניים-עשר במספרו, שהתגלה במרכז למחקר יונים כבדים בדארמשטאט שבגרמניה, הוכר רשמית כיסוד חדש ע”י ארגון IUPAC (האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית). הארגון הכיר באישורו של היסוד המאה ושניים-עשר במכתב רשמי לראש צוות החוקרים, Sigurd Hofmann. במכתב גם מתבקשים המגלים לבחור שם ליסוד החדש.
ההצעה שלהם לשם תוגש לארגון בשבועות הקרובים. בעוד כחצי שנה, לאחר שהשם המוצע ייבחן בקפדנות ע”י הארגון, היסוד החדש יקבל את שמו הרשמי. היסוד החדש כבד פי כ- 277 ממימן, ובכך הוא היסוד הכבד ביותר בטבלה המחזורית.
“אנו מאושרים עכשיו שהיסוד השישי – כמו כל היסודות החדשים שהתגלו במהלך שלושת העשורים האחרונים במכון שלנו (GSI) – הוכר באופן רשמי. במהלך השבועות הבאים, המדענים שגילו אותו, ידונו היטב בהצעתם לשמו,” אומר החוקר הראשי. עשרים ואחד מדענים – מגרמניה, פינלנד, רוסיה וסלובקיה – היו מעורבים בניסויים שהביאו לגילויו של היסוד המאה ושניים-עשר.
כבר בשנת 1996, צוות בינלאומי זה יצר את האטום הראשון של היסוד החדש בעזרת המאיץ המצוי במכון. בשנת 2002 הם הצליחו לייצר אטום נוסף. בניסויי מאיץ נוספים שנערכו במתקן המאיץ היפני RIKEN התקבלו עוד אטומים מהיסוד – עובדה שאישרה באופן חד-משמעי את הגילוי.
בכדי ליצור את האטומים של היסוד חדש המדענים האיצו אטומי אבץ טעונים – יוני אבץ – באמצעותו של מאיץ חלקיקים שאורכו מאה ועשרים מטרים במכון GSI ו”ירו” אותם למטרת עופרת. גרעיני האבץ והעופרת הותכו יחדיו ליצירת הגרעינים של היסוד החדש. מספרו האטומי – 112 – הינו סכום המספרים האטומיים של שני היסודות ההתחלתיים: לאבץ מספר אטומי 30 ולעופרת מספר אטומי של 82. מספרו האטומי של היסוד מציין את מספר הפרוטונים בגרעין האטום. הנויטרונים, המצויים גם הם בגרעיני האטומים, אינם משפיעים כלל על סיווגו של היסוד. אלו הם מאה ושניים-עשר האלקטרונים, הסובבים את הגרעין, הקובעים את תכונותיו הכימיות של היסוד החדש.
מאז 1981, הניסויים במאיץ החלקיקים שב- GSI הולידו את גילויים של שישה יסודות כימיים חדשים, הנושאים את המספרים האטומיים 107 עד 111. מכון המחקר כבר העניק להם שמות רשמיים: יסוד 107 קרוי Bohrium, 108 Hassium, 109 Meitnerium, 110 Darmstadtium והיסוד ה- 111 Roentgenium.
23 תגובות
אני בטוח שגם זה עיניין של זמן עד שיוכלו לייצב אותם ואז להשתמש בתכונות שיש להם
מעניין אם לא היה להם את הזכות לקרוא ליסוד החדש על שמם אם בכלל היו טורחים לייצר אותו.
מה לא יעשו בשביל תהילה.
היסודות האלו ש"מגלים" הם כלכך לא יציבים שהם מתפרקים תוך שברירי שנייה
אז אין ממש מה לעשות איתו…
לא הבנתי – "חסר משמעות"
מעניין.
ניתן להתרשם שאתר "הידען" הופך גם הוא מקור להפניית ענינם של תלמידי חכמים שיוצאים לתרבות רעה במחשכי האינטרנעאט.
עוד מעט תתחיל פה הרכלנות החרדית המקובלת במקומותינו.
אדרבה ואדרבה, הביאו לכאן את צאן מרעיתכם שילמדו דבר עולם כהווייתו.
רק בבקשה ממכם, אשאירו את תחלופות הפשקווילים למקומות אחרים.
יהודה, אם זה מעניין אותך המידע קיים (כמובן) בויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D
האיזוטופ ה"יציב" ביותר עם 34 שניות.
חסר משמעות
מעניין שאף אחד פה לא שאל על תכונות החומר החדש….
ואם הצלחנו "לגלות" חומר חדש ע"י שימוש במאיץ ושני חומרים, מה יקרה כאשר ניקח 2 חומרים אחרים או יותר מאשר 2?
חישבו על גודלה של הטבלה המחזורית בשילוב כל האופציות.
שכחו למסור מה משך החיים הממוצע של יסוד זה. משכניו הקרובים ניתן להסיק שמדובר בחלקיקיי ננו שניות. האם יש משמעות לתכונותיו הכימיות?
יום טוב
סבדרמיש יהודה
ציפור דרור:
ובכל זאת המונח הנכון הוא גילוי.
גם אין כל ספק שפה ושם הוא נוצר ללא התערבות אנושית ובמילים אחרות זה דווקא כן נכון שיסוד כזה הסתובב לו (לפרקי זמן קצרים) מבלי שמישהו גילה אותו.
למעשה אפילו יכול להיות שהוא כבר נוצר בעבר במאיץ על כדור הארץ מבלי להתגלות.
על אף שהמינוח האנגלי הוא Discovered זה עדיין נשמע כמו produced. זה לא כאילו שהסתובב לו בעולם איזה יסוד שאף אחד לא שם לב אליו עד כה, וזה הבדל גדול.
כן, ככל השגרעין גדול וכבד יותר גוברים כוחות הדחייה שבו ויש לו נטייה להתפרק.
זה על רגל אחת…
יש מניעה כלשהיא שיש עוד עשרות או מאות או אין סוף יסודות מחכים לגילוי ?
מיכאל:מן הסתם שלא מן הסתם לינקל יעקב:ישראל..12 בנים:שבטי ישראל..
הוי אבי,אבי גם בגינך (שטויות במיץ עגבניות,מותק?)אני הולכת לפגישה גורלית עם מכשפה גרמניה לבדוק מה סוד כח העריקים,,שהפיצויים סימאו וחשכו את עיניהם וכיבו את ליבותיהם..מה עצוב.
אם גיליאן וחנן וחברלך של עבמי"ם יראו פתאום מיני ניצוצות בשמי תל-אביב בתחילת חודש יולי ,שידעו שמפגש רב קרניים מתחולל להסרת כישוף גרמני מרחבי ישראל והעולם.
אל תאשימוני הפעם.
הוזהרתם מראש למען בינתכם וילדיכם הטובים ביותר,הראויים למופלא ולא למופלץ!
"עולם חדש מופלא/ץ"..איזו אשליה נוראית בדו מטומטמי המאה הקודמת!!קטסטרופה!!!
אבי:
הפעם דווקא אפשר לעקוב אחרי תיזוזי מחשבתה.
לא שהם מעניינים במיוחד אבל היא מדברת על כך שבמקום לגזור את שמות היסודות משמות גרמניים – אולי הגיע הזמן לגזור כמה שמות משמותיהם של היהודים אותם השמידו בשואה (שהחלה לפני 70 שנה).
הוגין:
Discovered זה "נתגלה" או "גילו" (תלוי בהקשר).
בגלל זה אבי כתב את זה. הוא רצה להראות לאיזי שגם כותבי הכתבה באנגלית דברו על גילוי ולא על יצירה.
הוגין, אם שמת לב כבר אינני מבקש תרגום לעברית של מה שאת כותבת. כי אי אפשר לתרגם ג’יבריש.
מעניין מה הם הולכים לעשות עם יסוד היסודות..ה112אולי יקראו לו :קי”ב או אולי ,יעקב?אהה זהו יקראו לו יסוד “ינקל”!!!לכיפורים”?כפרות??
צר לי אינני מנוחמת,ו’רוחותי’הג’וז-גוד שקספיריים משלי ,טרם מצאו מנוחתם מאז גילוי היסוד המקולל המזהיר, שהשמידדדדדם.
נחמו ,נחמו,נשמת עמי.70 שנה!
מעניין..מזה “דיס-אוב-רד”…??
בטח מיכאל הכוחם, יודע טוב ממני במה מדובר.
מעניין עד כמה זה באמת מלמד אותנו על הכימיה והפיזיקה ועד כמה זה חדשני למצוא יסודות חדשים. מן הסתם באנרגיות גובות לשברירי שניות ניתן יהיה לנפץ אטום מסוג אחד באטום מסוג אחר. באופן טכני נוצר אטום חדש, כנראה, ע"פ סימנים משניים שהוא משאיר כשהוא מתפרק. האם הדבר נחשב לקידמה מדעית? האם יש לתגלית ערך למעט ברמת הקוריוז?
במקור באנגלית כתוב שהיסוד DISCOVERED
E.Z.:
הם גילו את היסוד ויצרו כמה אטומים שלו.
סמנטיקה EZ, סמנטיקה.
אני מתנצל אך איני מבין, מה זאת אומרת גילו? הם יצרו! סמנטיקה אנשים, סמנטיקה.