חוקרי הטכניון פיתחו שיטה לחקות את המבנה הכדורי של וירוסים

הטכניון,‏ יום ראשון, 16 בדצמבר 2007

בעתיד ניתן יהיה להשתמש בהם להובלת תרופות ולחיסון
חוקרי הטכניון ומכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה, בשיתוף עם חוקרים ממכון המחקר ע"ש סקריפס בקליפורניה, הצליחו לפתח שיטה לסינתזה כימית של מיכלים מולקולריים כדוריים, תוך חיקוי של המבנה החלבוני של רוב הוירוסים הידועים לנו. על כך מדווח השבוע כתב העת היוקרתי Proceedings of the National Academy of Sciences of the USA.
מסביר פרופסור אהוד קינן מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון: "את ההשראה לעבודה הזאת שאבנו מתוך התבוננות במבנה המופלא של הוירוסים הכדוריים. הדרך שבה בונים הוירוסים את המעטפת הכדורית שלהם, היא חסכונית ויעילה ביותר, מכיוון שהיא משתמשת במספר מינימלי של אבני בניין. הכדור החלול של הוירוס נוצר על ידי חיבורם של 12 אריחים מחומשים, ממש באותו אופן שבו מייצרים כדורגל מ-12 חתיכות עור בצורת מחומש".
המאמר מוכיח את ההיתכנות של הרעיון באמצעות חישובים ובאמצעות שימוש במודלים. החוקרים הדגימו את העיקרון הזה על ידי כך שבנו מחומר פלסטי גופים מחומשים, אשר בשוליהם שובצו מגנטים קטנים. כאשר טולטלו המודלים הללו בתוך כלי סגור, נוצר כדור שלם באופן ספונטאני. "כעת אנו קרובים מאוד לסיים את הסינתזה הכימית של אבני הבניין המחומשות, אשר יתלכדו יחד וייצרו את המיכלים הכדוריים. אנו מצפים כי המיכלים האלו יהיו בעלי הגודל הנכון כדי לשמש 'כלי רכב' להובלת תרופות ליעד הרצוי בגוף", מסביר פרופסור קינן. "בנוסף לכך, אנו מתכוונים להשתמש בכדורים הללו כפיגומים לבנייה של ננו-כדורים מתכתיים בעלי גודל אחיד, בקוטר של 3 ננו-מטר, כלומר 3 חלקי מיליון של מילימטר. לשם השוואה, קוטרו של וירוס הפוליו הוא 30 ננו-מטר. שימוש מבטיח במיוחד בכדורים המולקולריים הוא האפשרות העתידית להשתמש בהם לשם חיסון כנגד מחלות, ועל ידי כך לבטל את הצורך ואת הסיכון שבחיסון על ידי וירוסים אמיתיים מוחלשים.


ננו ישראל 2010

הוספת תגובה

פסולת חלל במסלולים נמוכים. איור: נאס"א
פסולת החלל הסינית שחלפה ליד תחנת החלל ביום חמישי לא סיכנה אותה
זיהום אוויר, מתוך ויקיפידיה.
שינויים בהרגלי הצמיחה
מושבת דובי הים בכף קרוס בנמיביה. צילום מתוך אתר המלצות התיירים TRIP ADVISOR
עסק ריווחי אבל מסריח
קופי מקק במעיינות חמים בנגאנו יפן. התמונה נלקחה מויקיפדיה, ומהמשתמש Yosemite
אבולוציה של האדם: דן מנו והארכימדס של הקופים
ד"ר אינה סלוצקי וטל לביב. צילום: מיכל קידרון, אוניברסיטת תל-אביב
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו את המנגנון המולקולארי המווסת קידוד הזיכרון בתאי המוח
"חשפו את הרשע". איור מתוך מצגת הקוראת לאקטיביזם באמצעות המחשב. Courtesy Sami Ben Gharbia
חופשיים ברשת?