נשים מהוות מיעוט בסגל האקדמי הבכיר בישראל – 29% באוניברסיטאות, 39% במכללות המתוקצבות

כך עולה מדוח שהציגה אתמול הוועדה לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה במשרד המדע

הוועדה לקידום ולייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, בראשות פרופ’ רות ארנון נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים הגישה היום (יום ראשון) את מסקנותיה לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל דני דנון ולסגנית יו”ר המל”ג פרופסור חגית מסר ירון.

הוועדה, שהחלה לפעול בשנת 2013, משותפת למל”ג/ות”ת ולמועצה הלאומית לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה במשרד המדע בראשות פרופ’ נורית ירמיה, המדענית הראשית במשרד. בדוח, סקרה הוועדה את תמונת מצבן של נשים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, לרבות החסמים השונים המונעים התקדמותן.

מהדוח עולה כי נשים מהוות כיום מיעוט בסגל האקדמי הבכיר בישראל, שיעורן עומד על כ-29% באוניברסיטאות, ו-39% במכללות המתוקצבות. ממצא נוסף העולה מהדוח הוא כי בהיבטי הקידום בסגל האקדמי הבכיר קיימים פערים מגדריים בולטים ובכל המוסדות והתחומים השונים שיעורן של נשים הולך ויורד עם העלייה בדרגה, בעוד שנשים מהוות רוב בגוף הסטודנטים.

מנתוני ייצוג הנשים בסגל האקדמי הבכיר עולה כי במקצועות המדעים המדויקים ומדעי הטבע קיימים שיעורים נמוכים במיוחד של נשים: 11% במתמטיקה ומדעי המחשב ו-13% במדעי הטבע הפיסיקליים. זאת לעומת מקצועות מדעי הרוח, החברה והחינוך, שם שיעורן מעט גבוה יותר, אולם גם שם הן עדיין מהוות מיעוט: 37% במדעי החברהו-38% במדעי הרוח. גם בגוף הסטודנטים ניכרים הבדלים בולטים, כאשר במקצועות ההנדסה, המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב נשים מהוות בין 25% ל-31% בתארים השונים, לעומת מקצועות החינוך והעזר רפואיים בהם שיעורן מגיע ל- 75%-82%.

גם מבחינת תחום קליטת סגל, עולה כי נשים מהוות מיעוט בקרב הנקלטים/ות באוניברסיטאות ובמכללות, גם בשנים האחרונות. רק 34% מהנקלטים באוניברסיטאות ו-45% במכללות המתוקצבות בשנים תשע”א-תשע”ד, הן נשים. יצוין כי גם פה קיימת שונות גדולה בין התחומים. פערים אלו בולטים במיוחד על רקע העובדה שנשים מהוות רוב בקרב מסיימי ומסיימות דוקטורט בישראל – המהווים פוטנציאל עיקרי למחקר.
האחוז הכולל של חברות הסגל באוניברסיטאות בישראל, אשר עומד על 29%, נמוך במיוחד בהשוואה לארה”ב, ובהשוואה למדינות האיחוד האירופי, בהן אחוז חברות הסגל עומד על כ-40%, ישראל מדורגת במקום לפני אחרון ביחס אליהן.

החסמים להתקדמותן של נשים במוסדות להשכלה גבוהה:
מהדוח עולה כי המקור לפערים אלו ולפערים אחרים, טמון במגוון חסמים והשפעות בשלבי התפתחות הקריירה האקדמית של הנשים. בשלב סיום ההכשרה המקצועית והפנייה לקריירה מחקרית, זוהו חסמים הקשורים להחלטה ליציאה לבתר-דוקטורט בחו”ל; למערכי ציפיות שונים כלפי החוקרות מהסביבה ומעצמן; ולאמונתן בדבר סיכויי הצלחתן בקליטה לסגל בעתיד. בשלב הקליטה לסגל, זוהו חסמים הקשורים למאגר נמוך של מועמדות בחלק מהתחומים; לקשרים המקצועיים של מועמדים ומועמדות, המשפיעים על תהליכי קבלתם; ולתהליכי גיוס ופרסום משרות, הנהוגים במוסדות. בנוגע לקידום בסגל, זוהו חסמים המתייחסים לדינמיקה של הנעת תהליכי קידום במוסדות; לאיזון בין זמן “ציבורי” וזמן “פרטי” של החוקרות; ולאיכות הרשתות והקשרים המקצועיים שלהן בתוך המוסדות.

עיקרי המלצות הוועדה:

המלצות הוועדה מכוונות להעלאת המודעות בקרב כל הגורמים הנוגעים בפעילות האקדמיה, ובמקביל לעידוד ותמרוץ המוסדות לנטילת מחויבות לקידום הנושא באופן עצמאי:

1.  הכוונת נשים למחקר אקדמי: הוועדה ממליצה להרחיב את מספר ואופי מלגות ההצטיינות לבתר דוקטורט לנשים; להעניק מלגות ייעודיות לדוקטורנטיות עבור פעילות אקדמית בחו”ל; וכן מלגות בתחומים בהם ישנו אחוז נמוך של נשים ומקורות מימון נמוכים. עוד ממליצה הוועדה לפעול לשיפור תהליכי חניכה והנחיה במהלך הדוקטורט.
2. גיוס נשים לסגל האקדמי הבכיר: הוועדה ממליצה לגבש נוהל גיוס שיומלץ למוסדות; לקדם הכשרה מגדרית של ועדת גיוס וראשי מחלקות; ולהקים פלטפורמות שיסייעו בגיוס פרו אקטיבי.
3. קידום נשים בסגל האקדמי הבכיר: הוועדה ממליצה לפעול להמשך קידום המלצות צוות כרמי; לעודד ולתמרץ באופן תקציבי את המוסדות להשכלה גבוהה לטיפול בנושא קידום נשים; לעודד עריכת ימי עיון וסדנאות להעלאת המודעות בקרב בעלי תפקידים במוסדות. כמו כן, ממליצה הוועדה לשלב את בחינת הנושא במסגרת הערכת איכות המוסדות. ובמקביל לתמוך במחקרים תומכי מדיניות בנושאי חסמים לנשים באקדמיה, ויצירת תקן “Family-Friendly” למוסדות להשכלה גבוהה.
4. המלצות משלימות: הוועדה ממליצה להסדיר את אופן איסוף הנתונים המגדרי והטמעתו בפעילות השוטפת של הגופים הרלוונטיים, להנחות את המוסדות לפרסום נתונים שנתיים באתריהם, וכן על המשך הסדרת תפקיד היועצת לנשיא לקידום וייצוד נשים, ופיתוח כלי עבודה לרשות היועצות.

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל דני דנון הודה לצוות הוועדה ואמר כי “הנתונים שמציג הדו”ח מחפירים ומבישים ואינם הולמים חברה מתקדמת כמו החברה הישראלית. על כלל מוסדות האקדמיה במדינת ישראל לקיים בדק בית מידי ולהוביל למהפך בנוגע לשילובן של נשים. לאור הנתונים, עלינו לעבוד בשיתוף פעולה למען הענקת תמריצים למוסדות אקדמאיים בהם יהיה ייצוג ראוי של נשים בסגל האקדמי. עם כניסתי לתפקיד החלטתי לפעול לקידום ושילוב נשים במדע ובטכנולוגיה, ואת השנה הקרובה הגדרתי במשרדי כשנת – ‘נשים פורצות דרך במדע ובטכנולוגיה'”.

סגנית יו”ר המל”ג פרופסור חגית מסר ירון מסרה כי מליאת המל”ג דנה בדוח, ברכה עליו, וקיבלה שורה של החלטות שמטרתן לעורר מודעות לאפשרות של הטייה מגדרית. בהתאם, הוחלט כי תוטמע התייחסות מגדרית בכל הנהלים וההנחיות הרלוונטיים שיצאו ממל”ג וות”ת. המל”ג סבורה כי מודעות כזו תביא שיפור משמעותי בייצוג הנשים באקדמיה. פרופ’ מסר ירון הוסיפה כי המל”ג תחייב את המוסדות להשכלה גבוהה בדיווח שוטף על פעילותם לקידום ולגיוס נשים בסגל האקדמי הבכיר.

יישום המלצות הוועדה: משרד המדע

בהתאם למסקנות הוועדה ולהמלצותיה בנושאים של הכוונת נשים למחקר אקדמי, קידום נשים בסגל האקדמי הבכיר ולהמלצותיה הנוספות, יקדם השנה משרד המדע מספר תכניות שבהן ישקיע יותר מ-30 מיליון ₪, כפוף לאישור תקציבי. בין התכניות: הקמת מרכז ידע לנשים ומגדר; מימון מלגות לנסיעה להשתלמות בתר-דוקטורט לנשים בחו”ל; מימון מלגות לתואר ראשון במקצועות בהן ייצוג נשים נמוך מאוד, מימון מלגות ללימודי דוקטורט, מימון כנסים בנושא לימודי נשים ומגדר; יצירת תכנית להעלאת המודעות בנושא הטיה מגדרית בלתי מודעת במגזר הפרטי והציבורי; קמפיין הסברה נרחב במסגרתו תיקבע שנת 2015 כשנת “נשים פורצות דרך במדע ובטכנולוגיה” ובכלל זה קמפיין שבמרכזו מדעניות המהוות מודל לחיקוי, קמפיין לנערות בערוצי הילדים והרצאות של נשים מדעניות ברחבי הארץ.

זאת, נוסף לתכניות הקיימות של המשרד לטיפול בנושא: הענקת מלגות לתלמידות בלימודיהן האקדמיים במדעים המדויקים ובהנדסה; מימון מחקרים לפיתוח מדיניות לקידום נשים בישראל; הפעלת תכנית “מדעניות העתיד” לקידום נערות מצטיינות מהפריפריה לעיסוק בתחומי המדע בה משתתפות מדי שנה כ-500 נערות; וקיום כינוסים וסדנאות בנושא.

יישום המלצות הוועדה: מל”ג ות”ת

בנוסף, המועצה להשכלה גבוהה תדרוש דיווחים ונתונים מהמוסדות לגבי ההיבטים המגדריים בפעילותם, תנחה את המוסדות לפרסם נתונים מגדריים באופן שוטף ותערוך דיונים תקופתיים בנושאים אלו בהשתתפות נציגי המוסדות. כמו כן, תפרסם מל”ג המלצה לנוהל גיוס לסגל האקדמי הבכיר במוסדות, המתייחס לנושא המגדרי, ותעודד את המוסדות לפעול ליצירת מנגנון גיוס פרו-אקטיבי שיתמוך בגיוס נשים. בנוסף תשתתף בגיבוש תקן/דירוג המוסדות להשכלה גבוהה התומכים במשפחה.

במקביל, הוועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת) החליטה בישיבתה האחרונה להגדיל באופן מדורג את מספר המלגות בתכנית לבתר דוקטורנטיות מצטיינות. כמו כן, תשתתף ות”ת בתקצוב התנעה של פעילות היועצות לענייני נשים במוסדות המתוקצבים ותקצה תקציב תחרותי לתמיכה בפעילות רוחבית משותפת לקידום הנושא. עוד יעודכנו הקולות הקוראים והתקנונים לגבי מלגות ההצטיינות של ות”ת והמלגות לקליטת סגל (אלון ומעוף) כך שהמוסדות יידרשו להגיש רשימת מועמדים/ות מאוזנות מגדרית, או לנמק היעדר ייצוג הולם לנשים.