סיקור מקיף

פופיולר סיינס החליט להפסיק לאפשר פרסום תגובות לכתבות “בגלל מדע רע”

הסיבה: ספאם-בוטים, טרולים ותגובות הגורמות לאנשים להבנה שגויה של המידע המדעי שנמסר בכתבה – סיבה המלווה בחותמת מחקרית. מה דעתכם?

הפצת רעיונות. איור: shutterstock
הפצת רעיונות. איור: shutterstock

האם שוק הרעיונות החופשי באינטרנט מנוצל לרעה בידי בעלי אינטרסים? באחת הכתבות ב-YNET שנושאה היה חיסונים, ואשר בהם כרגיל האנשים חסרי המצפון שנותנים לאחרים עצות כיצד להרוג את הילד שלהם (לא לחסן) השתוללו, היתה תגובה אחת מעניינת (לצערי לא שמרתי את הקישור, אני כותב מהזכרון) “קראתי כתבה באתר הידען על כך שחייבים לחסן, ושזה בטוח והשתכנעתי לחסן את ילדיי עד שקראתי את התגובות ושיניתי את דעתי”.

התגובה הזו הדליקה אצלי נורה אדומה, כי חוץ מזה שאני עורך של אתר שקוראים אותו מעל מאה אלף גולשים ייחודיים בחודש (וכרגע גם עושה מאמצים להגדיל את החשיפה – רק אתמול פתחתי חשבון בטוויטר), אני גם אדם, ולעומת האנשים הללו, אני לא מסוגל לשאת על המצפון שלי שיקרה משהו אפילו לילד אחד, ומאז התחלתי לחסום טרולים שהביעו עמדה נגד חיסונים. לא עשיתי כך בשום סוגיה אחרת שבמחלוקת, גם בנושאים בהם אין מחלוקת בקרב המדענים אלא בין המדענים לאנשים שטופי מוח – כגון התחממות כדור הארץ או אבולוציה.
השיקול במקרה זה היה מצפוני. יש סבירות לא קטנה שעצות כאלה עלולות לגרום להורים לא לחסן את ילדיהם, ואחר כך לשאת בתוצאות – מחלות קשות, נכות ואף מוות. אין לי שליטה על אתרי חדשות אחרים ובכל פעם שעולה שאלת החיסונים, הבורים הללו מתארגנים ומצליחים להטות את דעת הקהל, אבל לא אצלי. באחרונה הקלתי מעט, והשארתי את הטיעונים החברתיים של מתנגדי החיסונים אך לא את הטיעונים הפסוודו מדעיים. לאחר שהרשתות החברתיות החלו להפיץ את הטיעונים שלהם באופן בלתי מבוקר פניתי לכותבים וביקשתי מהם שיענו אחת אחת לכל טענה שמופיעה ברשת, למרות שידעתי שאתרים כמו חיסונים בע”מ ואמת אחרת עומדים מאחוריהן ולא אזרחים תמימים.

למה נזכרתי בכך, כי יש אתרים מדעיים שהלכו לקיצוניות גדולה יותר. אתמול הודיע אתר המגזין הותיק פופיולר סיינס כי החליט לבטל את האפשרות להוסיף תגובות לכתבות.

סוזן לה-בר היא עורכת התוכן המקוון של פופולר סיינס. כותבת כי ההחלטה התקבלה בשל ריבוי הטרולים והספאם-בוטים, וכן בשל העובדה שפורום פתוח בתחתית הכתבה עלולה לפגוע במדע.

בדף ההסבר להחלטה כותבת לה-בר: “ההחלטה הזו לא התקבלה בקלות. כזרוע החדשות של מגזין מדע וטכנולוגיה בן 141 שנים אנו מחויבים לעודד ויכוחים אינטלקטואליים מלאי חיים, כאשר אנו מפיצים את המילה של המדע לציבור הרחב. הבעיה מתחילה כאשר טרולים ובוטים של ספאם משבשים את היכולת שלנו לעשות זאת.

אמנם לצד התגובות הנמוכות, יש גם תגובות מרעננות, מחכימות ומעוררות מחשבה. ואולם גם אם מדובר במיעוט זניח, התגובות פרועות וגורמות לעיוות תפיסתו של הקורא את הסיפור – כך עולה ממחקרים, כמו זה שבראש עמד פרופ’ דומיניק ברוסארד מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון שבו 1,183 אמריקנים שקראו פוסט מזוייף על ננוטכנולוגיה וכאשר הם נשאלו מה דעתם על הנושא (הם זהירים באשר ליתרונות או תומכים). כל אחד מהם ראה תגובות שסודרו באופן אקראי – חלקן תמכו בנושא (“אם אינך רואה את היתרונות של שימוש בננוטכנולוגיה בסוג כזה של מוצרים אתה אדיוט”) או תגובות תרבותיות יותר.
התוצאה, כפי שכתב עליה דיאטרם שויפלה בניו יורק טיימס: תגובות לא מנומסות לא רק מקטבות את הקוראים אלא גורמת להם לעיתים קרובות לשנות את התפיסה שלהם על הסיפור העיתונאי עצמו.”

בקבוצות אזרחיות אלו שתמכו או התנגדו בקריאה ראשונה לטכנולוגייה, דבר שזיהינו בסקר מקדים – המשיכו לחוש את אותה תחושה לאחר שקראו את התגובות. אלו שנחשפו לסיכונים הקשורים לטכנולוגיה שנשתלו בתגובות תוקפניות גרמו למשתתפי המחקר לחשוב כי החסרונות של הטכנולוגיה גדולים יותר מאשר חשבו קודם לכן. גם מחקר אחר דומה בתכנונו הראה שאמירות פסקניות המביעות אי הסכמה (גם אם לא בלתי מנומסות) משפיעות על תפיסת המדע בקרב הקוראים.
במילים אחרות – תגובות משנות את דעת הקהל ולדעת פופיולר סיינס גם מיעוט קטן של תגובות כאלה עלול להטות את תפיסת הסיפור של הקורא.

“זאת כמובן בנוסף לתגובות שנובעות ממוטיבציה פוליטית השוחקת את הקונצנזוס הציבורי במגוון רחב של נושאים מדעיים, החל מהאבולוציה ועד לסיבה לשינויי האקלים, זוכים לתגובות קשות. מובהקות מדעית היא עוד נושא שבו כל שני אנשים יכולים להתווכח בטלוויזיה ומכיוון שמנגנון התגובות נוטה להיות שיקוף גרוטסקי של תרבות המדיה, העבודה הצינית של ערעור סלעי היסוד של הדוקטרינה המדעית נעשית תחת הכתבות שלנו עצמן, בתוך אתר שנועד לקידום והאדרת המדע.” מסכמת לה-בר.

אשמח לדעת מה דעתכם, במנגנון התגובות כמובן….

דרך אגב נגד ספאם-בוטים יש פתרון מצויין, קוראים לו אקזימט. חוסך ממני את הצורך לקרוא עשרות אלפי תגובות זבל.

69 תגובות

  1. לדעתי, תגובות של גולשים רשומים ומוכרים על ידי המערכת צריכות להופיע ראשונות.
    תגוביות של אחרים עדיף שיופיעו בסוף או/ו לאחר סינון

  2. הרפואה הפסיכיאטרית היא תחום מאוד לא ברור בנושא הרפואה.
    עד כדי כך לא ברור שיש “לקרוא לסדר” את כל העוסקים בתחום זה.
    יש להעמיד את הפסיכיאטריה על בסיס מדעי.

  3. אין דבר כזה “לא בתחום המדע”.
    בפרט בתחום הרפואה.
    מקצוע הרפואה הולך ומתבסס על כלים מדעיים.
    עברו הזמנים שבהם הרופא היה כל יכול.
    לצערנו נשאר תחום אחד מיוחד במינו הוא תחום הפסיכיאטריה.
    בתחום זה עדיין הרופא הוא כל יכול.
    בתחום זה עדיין נשללות זכויות אנוש בסיסיות של המטופלים בין שהם חולים ובין שאינם חולים.

  4. בנימין מאי
    מה שאתה אומר זה לא בתחום המדע ולא יקדם את נושא הספקנות (במובנו החיובי).

  5. לדעתי יש לשמור על חופש הרשת,חסימת תגובות קיצוניות ואוטמטיות זה כמובן מקובל עלי אבל חסימת דיונים תסיר את אפשרות הדיון והעמקה בנושא הכתבה ,דבר שעלול לגרום למעבר הקוראים לאתרים אחרים או ליצירת פורומים לדיון בנושא מחוץ לאתר וחבל,לפעמים קריאת התגובות מענינית יותר מהכתבה.

  6. ב
    מסכים אתך. לו היתה זו רק בעיה שלי לא הייתי מעלה על דעתי להטריד
    בה את כלל הציבור בהנחה סבירה שלא יהיה קשוב לנסיוני..

    ניסים
    מבחינה מסויימת אתה צודק, אלא שהנקודה היא שעיתונאים אינם מפרסמים
    את מה שידוע להם. מאחר ו”הידען” העלה את “אמת אחרת” כדוגמה שלילית
    מצאתי לנכון לדבר בזכות האתר הזה, משום ההיכרות, גם אם היא מועטה,
    שיש לי איתו.
    בנקודה אחרת, יש לי טענה חמורה יותר ל”ידען”. רפואה וניסויים רפואיים הם
    אחד המקצועות בהם עוסקים באתר הזה. דבר לא היה נגרע מהאתר וכבודו אם
    היה עוסק גם בזכויות בני אדם המשמשים, לפעמים שלא בטובתם, כשפני נסיון.
    גם ההיבט הזה של המדע ראוי לדיון לדעתי (גם אם דעתי מוטה בנסיבות העניין….).

  7. לצערי הרב, כולנו “חוגגים” כבר קרוב לעשרים שנה, רנסנס של בורות ולעג לשיטה המדעית, עד-כדי כך שכיום כבר מקובל לחשוב שהמדע הוא עוד סוג של אמונה מיסטית, וממצאים או תיאוריות מדעיות הן נכונות “כביכול” רק עבור מי שמאמין בהן.

    זו נסיגה תרבותית ששקולה לחשכת ימי הביניים, ואת פירות הבורות הזו כולנו ניאלץ לקטוף, בעת שבה המין האנושי ימצא עצמו נזקק אנושות לידע מדעי כדי להסדיר את יחסיו עם הסביבה, בשיא של התפוצצות אוכלוסין על כדור הארץ יחד עם סביבה טבעית בהתמוטטות המונית ומיעוט קיצוני של משאבים לכלכל את האוכלוסיה הזו.

  8. בנימין מאי
    מה שאתה מתאר מוכר לי מאוד באופן אישי. אני לא מנסה להגן באופן גורף על הממסד. נהפוך הוא – יש בי המון כעס על המצב במדינה ועל הכיוון בו היא נעה.

    אבל, אני באמת לא חושב שזה הנושא כאן. האתר הזה מתעסק במדע, ובניסיונות לפגוע בשיטה המדעית. בבקשה, אל תערבב את הדברים.

  9. ניסים
    עובדה שלא, משפחת “ידיעות אחרונות” הסתפקה בזה:
    http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4139554,00.html
    למרבה הצער אין פה תחקיר עובדתי, שהיה יכול לזעזע כמה וכמה אנשים,
    אבל הם יודעים עצמם מכירים את הסיפור לפחות בר”ת. הם בחרו לא
    להעמיק בו. לדעתי הם מועלים באינטרס הציבורי ובאמון קוראיהם.

  10. מאי:
    המקרה שלך הוא מקרה פרטי.
    המקרה הכללי הוא שבעלי שררה משתיקים בכל מני דרכים את מי שסבור אחרת מהם.
    לכן כל כך חשוב שהדיון יהיה תמיד חופשי לגמרי.

  11. ניסים
    אם “הידען” ועיתונים אחרים היו מפרסמים מה שידוע על פסיכיאטריה
    וניסויים בבני אדם בישראל ולולא עברתי בעצמי מה שעיתונים פרט
    ל”אמת אחרת” (ועוד שני עיתוני נישה: חדשות מטה אשר וידיעות הקיבוץ)
    מסרבים לפרסם, סביר להניח שהייתי חושב כמוך.

    האמת המרה יותר מורכבת מהתמונה האידילית שאתה ואבי בליזובסקי
    מציירים. תשאל את דן שכטמן…..

  12. ב
    אולי זה חדש לך הנושא הזה …. אני מכיר את הפלון גונג (והקיגונג) הרבה שנים. זה רק אחד הסיבות שבגללן אני מסרב להיכנס לסין.

    אבל – למה אתה מערבב כל הזמן בין חשיפת אמת לשקרים בוטים?

    בנימין מאי
    לא אמרתי לסגור את “אמת אחרת”. אני רק מציע לשנות את שם האתר ל”שקרים מסוכנים”. 🙂

  13. לדעתי חשיפה של דבר כמו שהבאתי בקישור לעיל שווה אלפי כתבות זבל ואלפי תגובות זבל.
    גם אם יתברר בסיכומו של דבר שזה לא נכון עדיין זה שווה חקירה יסודית ורצינית.

  14. ניסים
    אני מסכים איתך לחלוטין – וכל מלה ממלותיך בסלע, אוסיף ואומר שאת החלטותי החשובות אקבל
    על פי הגורמים הרשמיים, אך אין זה מונע ממני ב-ה-כ-ר-ח להקשיב ל”אחרים”, אשר, למרבה צערי,
    בעניין החיסונים לפחות קיבלו זמן מסך (בערוצים הרשמיים!) הרבה מעבר למה שלדעתי מגיע להם…
    אם בכלל מגיע להם.
    כל זה אינו סותר את זכות הקיום של אתרי נישה בהם יכולים אלה ואחרים להביע את דיעותיהם וממצאיהם
    יהיו מפוקפקים ככל שיהיו ולהניח לאדם הסביר לקבל את ההחלטה הנכונה.

  15. ניסים:
    מי יחשוף את מה שמנסים להסתיר?
    אני בטוח שלא רבים מעיזים לדבר בסין על הענין שמובא בקישור הבא:
    http://www.youtube.com/watch?v=PsVv3XTG1t4
    וזה מה שקורה כאשר מנסים לחשוף את הענין:
    http://www.youtube.com/watch?v=aS72wz0h6B8
    כמובן זוהי דוגמא קיצונית ביותר .
    בדרך כלל הנסיונות להסתרה הם לגבי דברים הרבה פחות חמורים.
    אבל מכיוון שקיימים נסיונות להסתיר חייב להיות מנגנון שדווקא יחשוף.
    גם אם מנגנון החשיפה הוא בעייתי בפני עצמו בכל זאת יש הצדקה לקיומו.

  16. בנימין מאי
    מה עדיף – להקשיב למשרד החינוך ולארגון הבריאות העולמי – או לאתר “אמת אחרת” (חיסון פוליו)
    מה עדיף – להקשיב ל-IPCC, לכל אוניברסיטה שאני מכיר, לכל מוסד מחקר שאני מכיר – או לאתר “אמת אחרת” (התחממות).

    כשזה קשור לעתיד ילדי אקח את ה”סיכון”. אני חושב שמי שעושה אחרת הוא אידיוט.

  17. ניסים
    חוששני שהנך סומך על המדענים בעיניים עצומות, אמת מדעית נתונה לשינויים משיקולים
    הרבה פחות עניניים והרבה יותר אישיים ממש שנהוג לחשוב. לפי מחקר שקראתי (איני
    זוכר את המקור), האמת משתנה כשמתחלפות האליטות המדעיות. לולא נלחם פרופ’
    שכטמן על דיעותיו עד אחרי מותו של מתנגדו הבולט ביותר פרופ’ פאולינג (ובעולמנו
    היו יכולות לכך סיבות רבות ומגוונות), יתכן שתגליתו הייתה נקברת לדורות.

    ובנימה אישית: מה שאני יכול להוכיח לך ולאבי בליזובסקי (או כל עיתונאי סביר)
    ממסמכים שאני מחזיק על ניסויים בבני אדם בישראל, היה יכול לשנות דעת רבים
    על משרד הבריאות, משרד מבקר המדינה וגורמים נוספים וחשובים. עובדה היא
    שאתם בוחרים להישאר בעיוורונכם, בניגוד לעורכי “אמת אחרת”.
    זו כבר סיבה טובה לבקר שם מדי פעם….

  18. ניסים
    בעניין החיסונים – אני חשבתי על פתרונות פחות דרמטיים….
    ..ולענייננו..
    אין פתרונות קסם ואין “החלקות” המציאות הפשוטה מכתיבה מגבלות וגם לימוד ההיסטוריה
    לא יתקן הכל. עורך שיכניס “הכל” לאתר או לעיתון יטביע לפחות חלק מקוראיו בזבל. מי
    שיצנזר יוותר במוקדם או במאוחר על ידיעה ראויה. סגולתם של אתרים כמו “הידען” היא
    שהגולש יודע היכן מתחיל הספק ועד כמה הוא קטן. סגולתם של אתרים כמו “אמת אחרת”
    היא חופש הבחירה, תרצה – תיקח ואם יש בידיך זמן ואמצעים תחקור ואולי גם תגיע לאמת
    אחרת שהיתה סמויה עד כה, נכון שהסיכוי לכך קטן – אבל דומני שרוב הגולשים ל”אמת
    אחרת” מכירים בכך.

    עצם חלוקת העבודה בין “אמת” (הידען ודומיו) ל”אמת אחרת” נותנת לגולש חופש בחירה
    אמיתי. ממש כשם שכולנו יכולים לקנות תרופות בבית מרקחת אך יהיו שיעדיפו לאסוף
    צמחי מרפא מסורתיים – ולהזכירך האספירין והכינין (למשל, הרשימה ארוכה) החלו דרכן
    כתרופות מסורתיות, כל עוד המשתמש מכיר במגבלותיו (אך גם באינטרסים של
    חברות התרופות) הרי שמדובר בחופש בחירה לגיטימי.

  19. ב
    אנחנו לא מדברים על אותו דבר. אמר פעם פוליטיקאי אמריקאי (מויניהאן) שלכל אחד הזכות לתיאוריות משלו אך לא לעובדות משלו.

    כך למשל את נושא חיסון הפוליו. כל המתנגדים מתבססים על שקרים (כמו שהחיסון לא נבדק, כמו שיש סיכון יחסית גבוה בסיכון, כמו שהחיסון לא מחסן, כמו ש-DDT גורם לפוליו…).

    כך למשל התחממות גלובלית. ההתחממות היא עובדה. ההשפעה של CO2 שפולט האדם היא עובדה. על זה אין מה להתווכח. מה שכן אפשר להגיד כתיאוריה, זה שההשפעה של ההתחממות היא בסה”כ חיובית. אפשר גם לטעון שעדיף לטפל בבעיה בצורה אחרת. אפשר להגיד שעדיף להשקיע את הכסף בנושאים יותר דחופים. אבל אי אפשר להגיד שהתופעה לא קיימת. זה פשוא שקר.

  20. בנימין מאי
    זו סמכות לשעת חרום. הם יכולים ליזום עוצר ולעבור מבית לבית כדי לחסן. לא מצב נעים…

    בוא נהיה ישרים …. המחקרים של פרופ’ שכטמן לא התפרסמו, ולא היו מתפרסמים, ב”אמת אחרת”.

    המדע עושה טעויות – זה בסה”כ אנשים בסוף. אבל אני בטוח שהממסד המדעי למד את הלקח, ואני לא ראיתי אתר כמו “אמת אחרת”שיודה בטעות. בנושא החיסונים למשל.

  21. לניסים:
    תמיד ישנם אנשים שחושבים עצמם לחכמים ומוצלחים יותר מן הציבור .
    דבר זה כשלעצמו אינו מפריע לאיש.
    אבל לעיתים נוצרת מציאות שבה הכוח הוא בידי אנשים אלו ואז כל מי שחושב אחרת מהם סובל קשות.
    זה קורה בפולטיקה בגדול: ניהול המדינה.
    זה קורה גם בפוליטיקה בקטן: ניהול קיבוץ, ניהול מושב, ניהול חברות שיתופיות.
    זה קורה גם במדע.
    כמעט כל המדענים שהשיגו הישגים חשובים עשו זאת למרות ההתנגדות בה נתקלו.

  22. לניסים

    ומה יש לך לומר בעניין עשרות השנים שבזבז דן שכטמן כדי לפרסם את תגליתו
    בגלל שכתבי עת מדעיים “ידעו יותר טוב” וסיננו את מחקריו?

    כפי שכבר כתבתי כאן, איני נוהג לגלוש ב”אמת אחרת” וברור לי שחלק (ואולי רוב)
    מהידיעות שם מהימנות הרבה פחות מאלה שכאן, אך עדיין, לדעתי, צריך לדון אותו
    לכף זכות על כך שהוא מביא דעות שצונזרו (ולדעתי שלא תמיד בצדק) במקומות אחרים.

    ד.א.
    תודה על העדכון בעניין סמכותו של משרד הבריאות. כנראה שבעיית המנהיגות במדינה
    חמורה משחשבתי.

  23. בנימין מאי
    בעניין בחירות בדמוקרטיה – אני באמת לא חושב שדמוקרטיה זה דבר מוצלח… ובדיוק כמו שאמרתי, רוב האנשים בוחרים בזה שמדבר הכי יפה. וגם עם יש לך עמדות מוצדקות, בהחלט ייתכן שראש המפלגה השנייה זו הבחירה הטובה יותר. אבל – אני מניח שלכולם ברור שזו השיטה הכי צודקת…

    בעניין החיסונים – למשרד הבריאות יש את כל הסמכות לחסן בכוח. אם האידיוטים שמנסים למנוע חיסונים היו מצליחים, ואדם אחד היה חולה …. המשרד היה נאלץ להפעיל סמכות זו (ישראל כפופה להוראות ארגון הבריאות העולמי – וגם נושא החיסון היום הוא בהוראת הארגון).
    מעבר לכך שכל טענות המתנגדים הם שיקריים לחלוטין….וזו בדיוק הבעיה עם אתרי זבל כמו “אמת אחרת”?

  24. לניסים
    קרא בבקשה ב”ויקיפדיה” על מלחמותיו של זוכה פרס נובל, דן שכטמן
    לפרסום תגליתו (גביש קוואזי-מחזורי) מול מאמצי “מדענים מביני עניין”
    לסכל את הפרסום. העיתונות המדעית המכובדת (עכשיו קצת פחות
    מכובדת…) סירבה לפרסם את דבר התגלית. זה לא מקרה יחיד.

  25. בפרט עולה טענה על קונצזוס דורסני. כזה שאינו מתיר חריגה. שאינו מתיר ערעור.
    כזה שמתיר ל “חכמים” לקבוע מהי ה “אמת” .

  26. הטענה שלך היא טענתו של אריסטו.

    אתן לך דוגמא:
    החרדים טוענים: אסור לאדם להעביר ביקורת על עניני דת ואמונה לפני שלמד ענינים אלו לפחות כמה שנים.
    (מילא כרסו ש”ס ופוסקים).
    האם אתה מקבל טענה זו ?

  27. לניסים
    מה שכתבת ל”ב” הוא אמת, אבל אותה אמת מתקיימת בכל אספקט
    שבחיי מדינה דמוקרטית. אין לנו את הכלים של המוסד לתפקידים
    מיוחדים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הבריאות ומשרד
    החוץ – ועדיין אנו מתווכחים ומנסים לקבל החלטות מושכלות (בבחירות
    למשל) גם מבלי להבין בכל אלה. אם יש מי שחושב שהוא מבין
    יותר ממומחי האו”מ והמדענים שייעצו למרבית מדינות העולם
    לחתום על הסכם קיוטו – הרי שוודאי לא אתה, אבי בליזובסקי,
    או אני, נשכנע אותו.

    בעניין החיסונים אלך צעד אחד אף יותר: אם מומחי המדינה
    מאמינים ביעילות החסונים ובצורך בהם (אני מאמין בכך
    למרות כל ידיעותיי השליליות על משרד הבריאות) ומוכנים
    להוציא כסף ציבורי רב כדי ליישם את הצורך הזה, היה
    עליהם לנסות ולאכוף בחוק את החיסון על כל מי שלא
    חוסן – ממש כמו באכיפת חוק חבישת הקסדה על רוכבי
    אופנוע או שימוש בחגורת בטיחות לילדים.
    להזכירך באחת התאונות המחרידות בשנים האחרונות
    ילדה ניצלה משום שלא היתה חגורה – ועדיין הסטטססטיקה
    הידועה צודקת מספיק עבור שוטרי התנועה – ומי שרוצה
    להתווכח זו זכותו.
    לנסות ולסגור את הבמה עליה מופיעים קולות אחרים רק
    ייתן להם כוח (למרות שבוודאי אין זה הכרח לענייננו שהבמה
    תהיה דווקא על עמודי ה”פופולר סיינס”).

    נכון ש”פופולר סאיינס”, “הידען” ולצורך העניין גם “סאיינטיפיק
    אמריקן” אמינים יותר מ”אמת אחרת” – הבעיה היא שסינון, כל
    סינון (שלא לומר צנזורה), ישאיר בסופו של דבר, דברי אמת
    הראויים לבוא לידיעת הציבור – בחוץ.

  28. ב
    יש לך מספיק השכלה בכל נושא כדי לעשות את זה? אחרת – אתה תשתכנע מי כל מיני חרטטנים שיודעים לכתוב יפה.
    מה שאתה אומר – זה תפקידו של מדען, ולא תפקידו של כל מתעניין בנושא.

    אני לא אומר שלא צריך להיות ספקן, אבל צריך סיבה ממש טובה לפקפק בקונצנזוס המדעי. דוגמא טובה היא שינויי האקלים. שים לב למכחישים – קבוצה קולנית ולא מקצועית שמדברים על נושאים שהם לא מבינים בהם – אבל מאוד משכנעים 🙂

  29. בנימין מאי
    האתר הזה רווי בשקרים. למה להאמין למילה אחת שם? אם Scientific American היה משקר ככה – מה היית אומר על זה??

  30. ליוני.
    סיפור אמיתי לגמרי. יש לי את כל המסמכים.
    אתה מוזמן לבחון אותם בעצמך. מתי שתגיד
    היכן שתגיד. חלק מהמסמכים נמצא באתר
    שלי, http://shafan.clanteam.com
    את היתר אשמח להראות לך בעצמי.
    מסתבר שיש מי שלא רוצה שתדעו מה עומד
    בבסיס הפסיכיאטריה. זו למעשה “רפואה
    חברתית” במובן הרע של המלה – שיקולים
    חברתיים קובעים את הצורך והאופי של
    טיפול רפואי.

    לניסים.
    לא טענתי שכל מה שכתוב ב”אמת
    אחרת” מוכח מדעית ברמה המקובלת,
    הנקודה היא שהם מעלים טענות גם אם
    אינן נוחות לאתרים העוסקים במדע
    – ואינם מעלימים טענות “בלתי נוחות”
    אלה. בסופו של דבר, מדען המפחד
    שטענותיו יבחנו אינו יכול להיות אמין.

  31. אני מצטער אבל רמת התרגום שלך מאנגלית נמוכה והטקסט העברי יצא מבלבל.

    לדוגמה:
    וכאשר הם נשאלו מה דעתם על הנושא (הם זהירים באשר ליתרונות או תומכים). כל אחד מהם ראה תגובות שסודרו באופן אקראי – חלקן תמכו בנושא (“אם אינך רואה את היתרונות של שימוש בננוטכנולוגיה בסוג כזה של מוצרים אתה אדיוט”) או תגובות תרבותיות יותר.

    צריך להיות:
    הם נשאלו מה דעתם על הנושא (האם הם חוששים מפני היתרונות או תומכים בהם). לאחר שכל אחד מהם ראה בצורה אקראית או תגובה גסה (“אם אינך רואה את היתרונות של שימוש בננוטכנולוגיה בסוג כזה של מוצרים אתה אדיוט”) או תגובות תרבותיות יותר.

    המשמעות שונה לגמרי

  32. בנימין מאי
    “אמת אחרת: … זאת אומרת שקר. אין אמת אחרת, יש אנשים שמנסים להטיל דופי במדע – וזה לא לעניין.

    סתם דוגמא – יש שם מאמר הטוען שהחיסון שניתן עכשיו לפוליו לא עבר ניסויי קליני. זה הרבה יותר גרוע משקר:
    1) ניסוי קליני – פירושו לחסן קבוצה אחת ולא לחסן קבוצה שניה, ואז להראות שיש הבדל במספר האנשים שנידבקים במחלה. נראה לך רציני?
    2) ניסוי בטיחות – אין צורך לבצע ניסוי בטיחות במקרה הזה של חיסון. כמובן ש”אמת אחרת” לא מבינים בנושא.
    3) בכל העולם, יש מיקרה אחד, וגם זה נטול בספק, של אדם שחלה בפוליו מהחיסון המוחלש, כשקודם חוסן בחיסון המומת.

    לזה קוראים אמת?? וכמות המידע השיקרי באתר הזה הוא פשוט מדהים. אני יכול להמשיך עוד ועוד ועוד.
    רוצה לדבר על השקרים בנושא ריטלין? בנושא ריפוי סרטן? 9/11? העולם בכלל מתקרר?

    בושה וחרפה!!!

  33. שנועד לקידום והאדרת המדעif you think that your site has the same target so it will be better to stop all talkbacks and to open a new site that will allowed all to publish thier opinion.

  34. לאבי בליזובסקי. אני רואה באתרך ברכה רבה לידע
    והפצתו, אלא שאתה גם מצנזר דברים שלדעתי
    יש להם מקום בתודעה הציבורית. לכן קיימים
    אתרים כמו “אמת אחרת” שם הוויכוח פתוח יותר.
    פסילתך את האתר “אמת אחרת”, כאילו עומדים
    מאחוריו “אזרחים לא תמימים” אינה במקומה
    (והרשה לי להניח שאינך מכיר אותם אישית
    ואינך יודע מניעיהם לעומקם).

    לי עצמי אין קשר ל”אמת אחרת”, פרט לכך שהאתר
    ההוא פירסם קישור לאתר שבניתי אני. שזה הרבה
    יותר ממה שהיית אתה מוכן לעשות לנושא שהוא
    בנפשם של רבים מקוראיך.

  35. נקודה ש “נקודה” ההעלה חסרה ולדעתי לא נכונה.
    יש לי דיעות רבות בנושא שאני חושב שהוא מרתק, אך אני לא איש מקצוע בנושאים הקשורים ולכן אפטור אתכם ממילמולים חסר שחר.
    בכל מקרה אני שיניתי כיוון במספר נושאים, כמו גם מדענים אחרים אשר אני מכיר. הנקודה ש”נקודה” הציג מתיחסת לנקודה מסויימת בציר הזמן. כן קשה לחווט את הנוירונים שלנו לחשיבה שונה, זה תהליך וזה לוקח זמן, אני לא שמעתי או ראיתי עדיין שינוי מיידי. אבל זה קיים כל הזמן, אנחנו יצורים דינמיים בעלי יכולת הסתגלות מדהימה.
    לעומת זאת כאשר דיון טעון מתנהל לא טוב ע”י מינוחים של הרעים נגד הטובים. ישנה פולריזציה לא בריאה ואכן אין מצב של שינויי דעה אנחנו מחווטים בחומרה להגן תמיד על הצד שהוא שלנו ואם הוא יותקף נתבצר בו, לכן דרשתי לפחות מאבי להפסיק עם המינוחים הדרגטורים והעולבניים ולהשתמש בשפה נטראלית וענינית. ואני מציע לכולם לדבוק בכללי אצבע אלא, שינוי יכול להיות ע”י תגובות וע”י כתבות, אל תצפו שהוא יהיה מידי. אתם מאמינים בצד מסויים הסבירו למה, שתפו נתונים היו סבלניים.

  36. לעיתים מדינות מפעילות סנקציות נגד הורים שלא מחסנים את ילדהם,או שמחיובות אזרחים להצביע בבחירות.אני באופן אישי סבור שכדאי לפתח גישה ביקורתית,אבל ליזכור שכולנו בני אדם .

  37. לדעתי יש מקום גם לבלוגר לא לאפשר תגובות.
    יש בלוגרים מאוד מצליחים ללא תגובות. ותמיד קיים הסיכון של רגרסיה בתגובות, ומספיק רק מגיב גרוע אחד על מנת לשבור איזון.

    אך פרטנית לגבי אתר הידען. אין לאתר הידען מספיק מידע ראשוני אשר ימשוך קוראים. יש אתרים בשפה האנגלית אשר הרבה יותר מענינים, ראשוניים ובעלי רקע מעניין ומגוון יותר. אני כאן בגלל הסקרנות לגבי השיח המדעי הישראלי. צורך זה לא יענה.

  38. דעה:
    ראשית, הנקודה שהעלה “נקודה” באמת מעניינת ונכונה. לדעתי, אנשים שמושפעים בעיקר מתגובות הם אלו שאין להם דעה מוקדמת נחרצת לגבי נושא הכתבה. כך, למשל, בנושא החיסונים, אדם שאינו מבין את כל הפרטים ואינו מכיר את כל העובדות בנושא, יכול בקלות להיות מושפע מאיזו תגובה של “טרול” או אדם בעל אינטרס.
    שנית, אכן ישנן תגובות מעניינות וחכמות שמוסיפות לכתבה ומפתחות דיון מעניין (כמו במקרה זה). אך, לדעתי, מרבית התגובות מגיעות מאנשים שלא משקיעים מחשבה רבה במה שהם כותבים אלא מגיבים בלהט הרגע, ועל כן, רמת התגובות היא בהתאם (אף שבאתר זה זהו לרוב אינו המקרה).
    אני יכול להעיד על עצמי, למשל, שלא מעט פעמים התכוונתי לכתוב תגובה או דעה לאיזו כתבה או לתגובה אחרת, אך לבסוף נמנעתי מכך כיוון שהרגשתי שאיני בקיא מספיק או שאין לי דבר מעניין לומר בנושא. אני מניח, מהכירותי עם התגובות באתרי החדשות למיניהם, שזהו המקרה גם אצל אחרים שכמוני – אינם בטוחים בדעתם. כך נוצר מצב שמרבית התגובות מגיעות מאנשים שלא השקיעו מחשבה רבה בכתיבתם. (הנה, גם את התגובה הזו התלבטתי האם לשלוח או לוותר על כך).
    לסיכום, דעתי היא שכיוון שאין שיווי משקל בין תגובות שבעד ותגובות שכנגד, אכן יש צורך להמנע מפרסום של כל תגובה. אך יתכן שישנן דרכים טובות יותר לעשות זאת מאשר לוותר כליל על האפשרות להגיב (כפי שהחליטו לעשות במגזין “אמריקה המדעית”). למשל, ניתן לגבות תשלום סמלי (מספר סנטים בודדים) לכל תגובה. לדעתי, מנגנון תשלום שכזה יפחית מיד את מרבית התגובות ה”טרוליות” וישאיר בעיקר תגובות של אנשים אשר באמת חשוב להם להביע את דעתם או לענות לתגובות קודמות.

  39. ובהמשך לתגובה הקודמת, אתן דוגמה. שאלות בנושאים הקשורים לבריאות נענות לא מעט על ידי אתרים הקשורים לרפואה הומאופתית. אלו מופיעים בהרבה מקרים בחיפוש בגוגל בראש העמוד הראשון של התוצאות. מאתרים אלו שואבים הרבה מאוד אנשים את האינפורמציה שלהם לגבי בריאות בעוד שאתרים המספרים מידע מדעי מהימן נדחקים לעמודי חיפוש בעליי עדיפות נמוכה. כך נוצרת עבור המשתמש מציאות מעוותת לגבי עובדות רפואיות. הדרך להלחם בבורות בעיקר בעידן של אינטרנט הוא יותר אתרים מדעיים הפתוחים לדיון אשר ידחקו את את ההומאופתיים והבריאתנים למיניהם.

  40. תשובה לאבי. אם אתייחס לתשובתך אז כפי שציינת הציבור נוטה יותר לתשובות עממיות מאשר לאלו של המדענים. אין ספק שזו בעיה שהקהילה המדעית חייבת לתת לה את הדעת ולהיות מאותגרת על ידה. לטמון את הראש בחול או לחלופין להשתמש בחוק או בסינון לא יעזור אלא יגרום לאנשים לחפש מקורות מידע אחרים ומפוקפקים יותר. מה שנדרש הוא להמשיך להתעמת עם אותן עמדות פסואו מדעיות ולחפש כל הזמן דרכים יצירתיות ומשכנעות יותר על מנת למגר עמדות אלו. הפתרון הוא לא חסימת אתרים. זה רק, כך לדעתי, יגרום לייתר בידוד של הגישה המדעית. פחות כניסות לאתרים כשלך יגרמו בסופו של דבר ש ‘תשובות’ לשאלות מסוימות במנועי חיפוש יובילו לאתרים המנציחים בדיוק את את אותן עמדות להן אתה מתנגד. לכן, על אף הקשיים והאלימות של אותם טרולים, עדיף דיון מעוות מאשר נתק ובידוד.

  41. אני לא מרגישה שאני מושפעת מדעות זבל או מדעות שמנוסחות בשפה בוטה. אני הרי רואה מי הם רוב המגיבים (באתרים באופן כללי) – אנשים שבמציאות הייתי מתרחקת מהם ככל האפשר. כך שאני רגילה למצב שבו מתוך 100 תגובות יש אולי 2 ששוות התייחסות כלשהי, והתבונה שבהן ניכרת בעצם השפה והניסוח שלהן. בקיצור, אני לא כל כך בעד צנזורה. (אין כוונתי לכותבים-בתשלום, כמובן, שברור שכדאי לסנן אותם, אם רק אפשר.) בסופו של דבר, את עיקר החשיבות מייחסים למאמרים עצמם, ולא לטוקבקים.

  42. בינתיים, רוב אתרי ופורמי המדע נחנקים תחת עולם של אלו ה”באים בשביל להשתתף באיזשהו דיון” וננטשים ע”י המשתתפים הרציניים יותר. סילוק מוחלט של מנגנון התגובות הוא אולי מרחיק לכת, אבל יש בהחלט לחסום בנחישות כל מיני טרולים וטרדנים.

  43. ליוסי, אין שום איתגור בחזרה על שקר אלף פעם לאחר שכבר קיבלו תשובה במיליון ואחד אתרים. זה פשוט נסיון פושע לחטוף את הדיון. וכדי שאנשים יבצעו שיקול רציונלי עליהם לדעת את הנתונים, פרשת ההמנעות מהחיסונים מראה לנו שהציבור היום מאמין יותר לתגובות שנראות אוטנטיות ועממיות (למרות שמאחוריהם עומדים פושעים מאורגנים) מאשר למדענים.

  44. על פי התגובות הרציניות והשקולות למעלה ראוי ועוד איך להשאיר את הדיון פתוח. במידה וישנן תגובות שעלולות לשכנע לפעולות שהן אולי מסכנות חיים בדומה לדוגמת החיסונים הרי שתגובות אלו צריכות לאתגר את המדענים והמגיבים כך שידעו להתמודד איתן בצורה טובה יותר ומשכנעת יותר. דיון ביקורתי הוא תמיד רצוי מאחר והוא מאלץ את כל הצדדים בדיון לשפר את טיעוניהם ובכך את עמדתם. כך מקדמים ידע. על כל פנים, אלו שהולכים אחרי טיעוניהם של הפסאודו מדענים ילכו לשם בכל מקרה גם אם יספקו להם טיעון רציונלי ולוגי. למה ? כי בני אדם (וזה בהחלט כולל מדענים ) לא בוחרים את אמונתם על סמך שיקול רציונלי בלבד.

  45. התגובות הרבה מעניינות מהדעות השבלוניות שלך. תוותר על התגובות וגם הקוראים הבודדים באתר זה יפסיקו להיכנס.

  46. אתר הידען הוא באמת פרח בר מוגן בשדותינו, אך עדיין עוסק במדע
    פופולארי, הווה אומר ממשק שמספק כתבות מעניינות מהעולם המקצועי
    של המדע לאלו שברובם אינם מדענים אלא בעלי עיניין.
    לצערי ושמחתי אנחנו עם שאוהב להתווכח ולהביע דעה, גם אם זה עובר
    לפסים אישיים. מוכרח לציין שישנן גם תגובות נפלאות, שאלות מעניינות,
    תיקונים לכותב ועוד סוגי ירקות שבהחלט תורמות לכתבה עצמה.

    לא נראה לי שאדם יקבל החלטה על סמך תגובה באתר ללא בדיקה (כחיסון
    או אי חיסון ילדיו). ואם בכל זאת זה קרה אז אותו אדם הוא הנושא באחריות
    היחידי (מבחינה משפטית).

    הלוואי שהיה אפשר לשמור על רמה בוגרת של תגובות. אולי אפשר ללמוד
    מאתרי מדע פופולארי אחרים (בשפות שונות) ודרך טיפולם בתגובות לא לעיניין
    ותגובות על פסים אישיים ?

  47. אחד אחר
    בנושא AGW – ה”ספקנים” (ואם נדייק – המכחישים) טוענים הרבה טענות שהם בניגוד לתצפיות ולמדע. הם טוענים שאין בכלל עלייה בטמפרטורה בזמן האחרון. הם טוענים שהרוב המוחלט של מדעני האקלים הם שקרנים. הם טוענים שהשמש היא הגורם להתחממות. הם טוענים שההתחממות היא לטובה.

    אל תקשקש שזו ספקנות מדעית!!!! אל תייפה את הנושא!! ה”ויכוחים” בתוך המדע קיימים וזה צריך להיות ככה. אבל אל תערבב דברים. לא בריא….

  48. בלי קשר לשאלה המדעית אם טענה מסוימת היא נכונה או לא. שימו לב לעובדה הפשוטה שכולנו שטופי מוח. אם מישהו שינה את דעתו בגלל תגובות, זה אומר שלו לא היו תגובות הוא היה חושב לפי קו מסויים. ומאיפה נקבע הקו הזה? לא מתוך שכל וחשיבה. אלא מתוך שטיפת מוח אגרסיבית.

    לכן, רוב אלו שחושבים עצמם ספקנים אינם כאלו כלל. הם מטילים ספק במה שהם למדו להטיל ספק מתוך אמונה ללא ספק בתפיסת עולמם.

  49. לא יודע מאיפה מים נושפים שואף את הנתון “90%”, אני גם לא מבין למה הוא חושב שזה כך-כך בקלות להקים מתחרה לאתר כמו זה..
    אך בהרגשה שלי אני מסכים עם הטענה שהרבה באים בשביל הדיון- ואני מניח שהוא מוסיף לך פופלאריות..

    כמובן שגם ליפעמים התגובות מתקנות את הכתבה (החל משגיאות כתיב, ממשיך בניסוח ועד לטעיות עובדתיות).

    לפעמים ישנם גם טוקבקיסטים מעניינים ששווה לקרוא את דעתם.. (כמוני 🙂 סתם)

    אבל כבר עכשיו, למרות שכמות הקוראים היא קטנה יחסית (לפופלאר סיינס, לא להעלב), עדיין רוב התגובות הן זבל, וככל שלכתבה יש יותר קוראים כך גם כמות תגובות הזבל גודל בצורה שניראת מעריכית ומעלימה את התגובות האיכותיות…

    לא משנה איזו החלטה תחליט לגבי אתר זה, אני אשאר קורא שלו :). בהצלחה!

  50. אדם בוגר בנפשו עם דעה צלולה יודע להבחין בין המדע לבין הדעות, וברור שיש מגוון דעות על כל נושא. ריבוי דעות דווקא ‘פותח את הראש’ ואני לא חושבת שצריך לפחד מזה. יש מגיבים שגם מוסיפים על הכתוב במאמר או מבהירים נושאים שנויים במחלוקת.
    באופן אישי אני לא חושבת שעניין החיסונים (אם לחסן או לא) הוא בכלל מדעי. המדע אמור להסביר את מהות החיסון, את הדרך בה פועל החיסון, אך ברגע שהעניין עובר להחלטת הורים הוא הופך לרגשי, על כל המשתמע מכך. וגם אם יש חוקרים שחוקרים רגשות – רגשות עצמן הן לא מדע. ולמרות שהמדע חשוב הוא לא יכול לקחת אחריות על כל מה שקורה על פני התבל.
    וברור שתמיד יש לך את הזכות המלאה למחוק השמצות וכיוצא בזה.
    חג שמח!

  51. ניסים
    ספקנות היא הלב של המדע.
    בלי ספקנות זה לא מדע אלא דת.
    הבעיה בבריאתנות היא לא שהיא מטילה ספק במדע קיים- אלא שהיא מביא משהו שהוא לא מדעי בעליל כתאוריה חלופית.
    זה בדיוק הלוגיקה שלמצוא נקודה עדינה שאולי לא הובנה עד הסוף (או סתם לטעון שהיא לא הובנה עד הסוף) ולטעון שבגלל שאין אבולויה יש אלוהים שמסגיר בריאתנות ותיכנון תבוני כלא מדע.
    כי מה שחסר לאנשים האלו זה ספק.
    גם לתומכים בAGW יש ספק אם החום יעלה ב4 מעלות, 3 מעלות או מעלה וחצי. יש להם ספק אם הנזק יהיה קטסטרופאלי או רק נוראי, הרוב לא חושבים שהאנושות תכחד בגלל זה- וחלק דווקא כן.
    הספקנים הם פשוט בחלק הנמוך של הספקטרום- הם צופים עלייה נמוכה בטמפרטורות ונזק שלא שווה את אמצעי הנגד הנדרשים למנעו.
    זה הכל. זה שיש הרבה אידאולוגים בכל צד שמשמשים אנשי קש של הצד השני- זו הבעיה העיקרית של התחום הזה.

  52. הרבה אתרים סובלים מטרולים, ומספאמים,
    דרך להתמודד עם פירסומות זה א’- הגנה מבוטים, ב, חסימת הכתובת הבעייתית.
    דבר שני, אנשים אמורים להיות אחראיים לעצמם- עם כל תגובה מנוסחת למחצה מספיק טובה כדי לשכנע אותם לעשות משהו טיפשי כמו לא לחסן את הילדים שלהם נגד חצבת או משהו- אז זו אינדקציה שהמערכת לא יודעת להסביר מה החיסון עושה, עד כמה זניחים סטטיסטית הסיכונים מול התועלת שלו וכדומה.

    הדרך הנכונה להלחם בשקרים היא באמת, לא בחסימה של התגובות. הם ימצאו את הרעיונות הלא נכונים באינטרנט בכל מקרה- אז עדיף שינתנו להם תשובה.

    בגדול הם יורים לעצמם ברגל, כתבות מעניינות שבנושאים חמים יכולים לקבל הרבה יותר כניסות בגלל תגובות. מי שסוגר תגובות בעצם יכול להפסיד הרבה כסף.
    אני ראיתי הרבה כתבות שבהם התגובות של הנגד היו מנומקות יותר ומבוססות יותר מהמאמר עצמו.
    אפשרק בהחלט להבין שאדם – ביחוד שיש לו דעה ולא רק מחקר- יעדיף לא לתת במה למישהו לא מקצועי שיפרק לגזרים את המאמר שלו. אני מכיר כתבה (מלאה שטויות) שדיברה נגד צימחונות- וכמה מגיבים שם הביאו תגובות מנומקות למדי שהראו בדיוק איפה הכתב טעה. זה לא משהו נדיר,

    הרבה כתבים ממש לא אוהבים טוקבקים- וכמה שהם שונאים את הטרולים שמדפיסים שורה אחת מטומטמת- הרבה מאוד עוד יותר שונאים את אלו שמפרקים את הטיעון שלהם פיסקה פיסקה.

  53. אני מסכים לגמרי עם יוסי.

    יש באתר שלך הרבה מגיבים שלא מבינים את המושג “ספקנות”. להבנתם, הכוונה היא ספקנות לגבי המדע עצמו.
    אבל – יש מספיק מגיבים אינטליגנטיים שמביעים דעה אחידה.

    הבעיה ב-YNET היא בכתבות זבל של כל מיני שרלטנים. רמת הקוראים שם היא בהתאם … לכן, אל תתרגש ממה שקורה שם.

  54. הרבה אתרים סובלים מטרולים, ומספאמים,
    דרך להתמודד עם פירסומות זה א’- הגנה מבוטים, ב, חסימת הכתובת הבעייתית.
    דבר שני, אנשים אמורים להיות אחראיים לעצמם- עם כל תגובה מנוסחת למחצה מספיק טובה כדי לשכנע אותם לעשות משהו טיפשי כמו לא לחסן את הילדים שלהם נגד חצבת או משהו- אז זו אינדקציה שהמערכת לא יודעת להסביר מה החיסון עושה, עד כמה זניחים סטטיסטית הסיכונים מול התועלת שלו וכדומה.

    הדרך הנכונה להלחם בשקרים היא באמת, לא בחסימה של התגובות. הם ימצאו את הרעיונות הלא נכונים באינטרנט בכל מקרה- אז עדיף שינתנו להם תשובה.

    אני מנחש שהסיבה האמיתית שסוגרים את התגובות היא לא שהכתבים פוחדים שמישהו מהכתבים ישמע יותר משכנע ויותר חכם מהם .

  55. אני מבין את חששך מפני תביעה כשהסטטיסטיקה עובדת על 100,000 קוראים.
    יחד עם זה אתרך היחיד מסוגו בארץ ונותן במה לדיעות שנהיות נדירות יותר ויותר.\לכן חד משמעית תשמור את הבלוגים. למרות שהם רוויים בהשמצות, יש בהם חילופי דברים מעניינים. הרבה יותר מעניין כשנוצרת תגובת שרשרת לכתבה. זה גם מדד לך אילו כתבות מעניינות את הציבור ואילו פחות.
    נ.ב.. איפה ד”ר גלי בפיזיקה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.