ידענים: איסלאם | מדע ודת

מאת 10 בינואר 2015 32 תגובות

אירועי הימים האחרונים בפריס ובעיקר הטבח במערכת השבועון הסאטירי שארלי הבדו צריכים להדליק נורה אדומה לאלו שלא מבינים את ההבדל בין ליברליזם לבין רב תרבותיות * ואיך קשורה הדרת המדע בעולם הערבי לטירוף הפונדמנטליסטי?

אחת הקריקטורות שפרסם השבועון הסאטרי שאלרי הבדו, ואשר הרגיזה את העולם המוסלמי, והביאה לשניים המתיימרים לייצג אותו לבוא ולרצוח 10 מעובדי השבועון ושני שוטרים ששמרו עליהם. עיבוד: ניר להב

אחת הקריקטורות שפרסם השבועון הסאטרי שאלרי הבדו, ואשר הרגיזה את העולם המוסלמי, והביאה לשניים המתיימרים לייצג אותו לבוא ולרצוח 10 מעובדי השבועון ושני שוטרים ששמרו עליהם. עיבוד: ניר להב

 

מאת אבי בליזובסקי וניר להב

אירועי הימים האחרונים בפריס ובעיקר הטבח במערכת השבועון הסאטירי שארלי הדרו צריכים להדליק נורה אדומה לאלו שלא מבינים את ההבדל בין ליברליזם לבין רב תרבותיות.

תחילה נגדיר מהי רב תרבותיות: בצורתה הקיצונית רב תרבותיות היא הפוסט מודרניזם בהתגלמותו: אין אמת אחת, ואין ערכים שצריך להגן עליהם. כל אמונה והתנהגות לגיטימיות. לפי שיטה זו גם דאע"ש ותרבויות קיצוניות דומות לה נהנית מהחופש לחיות באמונתם.

ליברליזם לעומת זאת מגדיר כערכים בסיסיים את ערכי הנאורות, הגורסת שוויון הזדמנויות שוויון מגדרי וחופש לכל אדם לממש את עצמו – כל עוד הוא לא פוגע באחרים. אסור לאף אחד להחליט שאדם מסויים לא יוכל לממש את עצמו ולא משנה אם זה נעשה בהקשר המגדרי (היחס לאישה כנחותה מהגבר וכפייה עליה של מנהגי לבוש, מפגשים חברתיים, מילת נשים ועוד), וכן אין להפלות איש בכל הקשור למעמדו החברתי, לאום, דת, מצב כלכלי וכו'.
לפי הגישה הזו מי שלא מבצע את ערכי הבסיס הללו, למשל אב הרוצח את ביתו "על רקע חילול כבוד המשפחה" גם אם רק דיברה עם מישהו שנאסר אליה להיות בקשר איתו, מפר את ערכי הבסיס הללו ואין לתת לו את הזכות לעשות זאת.
חופש הדת וחופש הביטוי הם שניים מהערכים הליברליים הללו, אך כאשר חופש הדת מקבל מעמד של מתן אוטונומיה לבני דת מסויימת לפגוע באחרים – בין אם בבני משפחתם, בני עמם ובני אדם אחרים, אל תתפלאו שערכי חופש אחרים, כגון חופש הדיבור לא מתקיימים.

 

הטבח, אין מילה אחרת לתאר זאת, שחיסל מערכת שלמה של השבועון הסאטירי הצרפתי שארלי הבדו, ממחיש את ההבדל התהומי בין העולם המערבי לבין האיסלאם. בעוד במערב מותר לצחוק על כל דבר, כולל על חכמי הדת באיסלאם זה חטא בל יתואר. אצלינו יכלו מוני מושונוב וחבריו לגלם את משה שובר את לוחות הברית על ראשה של נודניקית ששאלה אותו שאלות קשות, שם אפילו אסור להזכיר את מוחמד.

 

הדת, שעודדה מלומדים לשמר ולפתח את המורשת המדעית של יוון העתיקה, שהמציאה את האלגברה, את מושג האפס, שיכללה את מדע האסטרונומיה והניווט לאורך מאות שנים, מבגדד ועד קורדובה (בספרד נעשה הדבר גם בשיתוף עם מלומדים יהודים), אינה מגלה היום סובלנות למשל לכך שבנות ילמדו בבתי ספר, לצפייה בטלוויזיה, לשתיית אלכוהול, לשמחה סתם – לפי הפרשנות המחמירה של ההלכה המוסלמית כיום, יש כאלה שאוסרים אפילו על צחוק (אבחנה טובה היתה לעיתונאי רומני שהתלוויתי אליו בסיור בירושלים שראה ברובעים היהודי, הארמני והנוצרי ילדים משחקים וצוחקים, ואילו ברובע המוסלמי כולם היו חמורי סבר).

 

לא סתם שמדענים ממרבית המדינות המוסלמיות (פרט לאיראן ותורכיה) מפרסמים מעט מאוד מאמרים בעיתונות המדעית, בוודאי בהשוואה למשל לישראל שבה מספר המאמרים המדעיים לנפש (156 מאמרים ל-100 אלף איש) גדול עשרות מונים (איראן במקום השני במזרח התיכון עם 45 מאמרים לנפש), וגם לא פלא שבארצות ערב ובמדינות כמו פקיסטן ואפגניסטן, ישנו הריכוז הגדול ביותר של מאמינים בתיאוריות קונספירציה. כמובן ההבדל ברמה המדעית בא לידי הבדל גדול גם ברמת החיים כפי שהיא באה לידי ביטוי בתל"ג לנפש.

 

המדע נופל קורבן במדינות אלה משום שבסיס המדע הוא הטלת ספק, ואת זה חכמי הדת, בגיבוי המשטרים (גם החילוניים שרצו שקט שלטוני) לא אוהבים. המדענים מטילים ספק בכל דבר ומניחים הנחות בסיסיות לכך שיש לאדם חופש מחשבתי לחקור את הטבע. תקופת הנאורות שהחלה בצרפת של המאה ה-18 היתה גם התקופה שבה החל המדע המודרני לפרוח. הקשר בין ערכים הנאורות למדע אינו מקרי. היסטורית, בעקבות המהפכה המדעית וההצלחה של הטלת הספק, החלו הפילוסופים לחשוב כיצד לתכנן מבנה חברתי שנותן לכל בני האדם, ולא רק למדענים את החופש לחקור ולפתח את עצמם ולממש את עצמם וכך התחיל עידן הנאורות שכלל בין היתר את כתיבת האנציקלופדיה הראשונה בצרפת, ניסוח החוקה האמריקנית שהניח את התשתית לשלטון שבו הממשל פועל לפי ערכי הבסיס הללו, וכמובן המהפכה הצרפתית שחרטה על דיגלה ערכים של נאורות – חירות, שוויון, אחווה.

 

הקריקטוריסטים הדגישו שאין להם אלוהים ואין להם פרות קדושות. אפשר אולי להתווכח אם הקריקטורות היו הוגנות או חסרות טעם (וחשוב לזכור שכל קריקטורה היא תגובה לאירוע ספציפי, ואי אפשר היום לבחון אותה במנותק מהקשרה), אבל הטבח היה מעין נעיצת סכין בגבה של הדמוקרטיה הצרפתית. מהי חירות אם לא חופש הביטוי? הרי מוכר לכולנו המשפט המפורסם של וולטייר: "אינני מסכים למילה מדבריך אך אהיה מוכן להיהרג על זכותך לומר אותם". לפי האחים קוואשי וחבריהם המטורפים, הם לא מסכימים עם אף מילה שעורכי השבועון הסאטירי כותבים והם מוכנים להרוג אותם בגלל שמימשו את הזכות לומר אותה.

 

הדמוקרטיה, והדוגלים בליברליזם צריכים להגן על עצמם מפני מי שלא מקבל את ערכי היסוד שלהם, ולא להסכים ליהרג כדי לאפשר להם לומר את דברם.

 

הטרוריסטים ושותף נוסף שלהם שגרם למותם של ארבעה לקוחות במרכול היהודי בפריס אתמול, כבר אינם בין החיים, אך במידה מסויימת הם ניצחו: זמן קצר לאחר הטבח ביום רביעי, רבים מכלי התקשורת שדיווחו עליו ובהם CNN, NBC, גארדיין ואחרים טשטשו את הקריקטורות או אף חתכו אותם והשאירו את העורך המנוח שארב מציג רק את לוגו השבועון.

 

אם אנו חפצי חיים עלינו להפסיק להתנצל על היותנו ליברלים, ולא להיגרר לפוסט מודרניזם ותקינות פוליטית שרק יסייעו בפני אלו שרוצים להחריב את הדמוקרטיה ואת הערכים הליברליים לעשות זאת ביתר קלות. ליברלים אולי לא יפתחו במלחמה, אך אם זו נכפית עליהם, אסור להם לתת לאויב הנחות.

32 תגובות ל “כשחופש הדת מתנגש בחופש הביטוי – בעקבות הטבח בפריס”

  1. ניר להב

    תודה לכל התגובות על המאמר
    מטרת המאמר העקרית מבחינתי היתה להראות את ההבדל שיש בין רב תרבותיות לבין ליברליזם ומדוע הליברליזם חשוב יותר מרב תרבותיות. כמובן שזה לא אומר שלא צריך רב תרבותיות, רב התרבותיות היא כלי חשוב ויפה בתוך הליברליזם, אך היא רק כלי שיש לאזן.
    אחת משאלות המפתח של המחשבה המודרנית היא איך מאזנים בין ליברליזם לרב תרבותיות?
    מצד אחד רב תרבותיות אמורה לקבל כל קהילה עם הערכים והאמונות שלה, כולל קהילה נאצית או איסלמית קיצונית, מצד שני הליברליזם טוען שיש ערכי יסוד שחייבים לשמור כמו חירות הפרט ואז אין מקום לקהילות שלוקחות את החופש של אנשים אחרים (כמו למשל מוסלמים שיחייבו נשים ללכת עם טורבן).
    אז איך משלבים בין הגישות?
    לדעתי, הליברליזם מנצח. הוא "האבא" של הרב תרבותיות. קודם צריך להסכים שהחירות היא ערך ואז בשם החירות קבוצות שונות אמורות לקבל מקום וייצוג. ז"א קודם כל מתחילים מליברליזם וממנו יצאה הרב תרבותיות. בגלל שהליברליזם מכיל בתוכו את הרב תרבותיות, בודאי שהוא קודם לה במקרה של מחלוקת. במילים אחרות, אם יש קבוצה שמוכח מעבר לספק הסביר שהיא מונעת מאנשיה את זכויות היסוד של הליברליזם, צריך למנוע זאת מהם (למשל למנוע מילת נשים), אך בזהירות. הליברליזם אמור לתת רק חוקי יסוד וגבולות מאד רחבים כך שבתוכו יהיה מקום לרוב תתי התרבויות (חוקים מה אסור ולא חוקים מה מותר, למשל). אני חושב שהאמצעי החשוב ביותר לשמירה על הליברליזם לאורך זמן הוא החינוך. בקנדה למשל עשו משהו מאד חכם. היתה שם בעיה דומה בין רב תרבותיות לליברליזם (אך לא רצחנית כמו במקרה הנוכחי). קבוצה מסויימת רצתה שהילדים שלהם ילמדו בבתי הספר הציבוריים את הדת שלהם, עם המסורת, המנהגים והטקסים שלהם. מה עושים? האם מותר ללמד בבתי ספר ממשלתיים של המדינה דת מסויימת אחת או אולי צריך למנוע לימוד של כל דת שהיא בבתי ספר ממלכתיים? הקנדים החליטו על צעד גאוני, ללמד דתות משוות את הילדים. ז"א שכעת התלמידים לומדים על כל מיני דתות מכל העולם. כך הם נפתחים להרבה דעות וזרמים ומשווים ביניהם. בדרך זו, הקבוצה המקורית שרצתה שהילדים שלה יכירו רק את התכנים שלהם, לא הצליחה בתוכניתה לעשות "שטיפת מוח" והילדים נחשפו לספקנות ולידע נרחב. זו דוגמה יפהיפה כיצד הליברליזם יכול לשמר את עצמו ולחנך לערכים של הומוניזם, חירות האדם, כיבוד דעות שונות וגם רב תרבותיות. לא דרך איסורים, אלא דווקא דרך העצמה, דרך הקניית ידע וכלי חשיבה משווים וספקניים.
    ומה עושים עם ההגירה הגדולה למדינות הליברליות המפותחות?
    חברה ליברלית אמיתית היא חברה הומוניסטית שרואה באדם כאדם ללא הבדלי לאום, דת, גזע, מין וכדומה. לכן חברה כזו אמורה לעשות מיזוג תרבויות. אסור שיווצרו שכונות עוני, שכונות של מוסלמים, שכונות של יהודים וכדומה. כל אדם יכול לשמור בביתו על המסורת שהוא בא איתה, לא נדכא את המסורת מהבית אלא נחייב שיהיה חינוך אחיד לכולם. כל הילדים לומדים ביחד בבתי ספר ציבוריים, לומדים על המסורת שלהם וחייבים ללמוד גם לימודי ליבה של דתות משוות, מדעים, פיתוח כלי חשיבה ספקניים וחינוך לליברליזם והומוניזם. בנוסף, לדעתי, כל מהגר חייב לעבור שיעורים על התרבות הליברלית ולהתחייב שהוא מקבל על עצמו לא רק את חוקי המקום אליו הוא עבר אלא גם את הבסיס התרבותי של אותו מקום. בדרך זו אולי נצליח לעבור מלאומיות צרה ודתיות צרה שמפרידות בין בני אדם לליברליזם שדוגל בהומוניסטיות – באדם כאדם ללא קשר ללאום שלו או לדת שלו.

  2. dor

    עם כל זה כאשר משתמשים בקרקטורה כמו זו שמופיעה בכתבה. ואז טוענים שצריך לכבד את חופש הביטוי. הרי הביטוי הזה הוא. מגעיל ודוחה בטל אופן כפי שהוא מובא כאן. ציורשבודאי יגרום למקורבים לאיסלם להפגע קשות.לא שזה מצדיק את התוצאה חס ושלום.אבל החופש הזה של בטו י גס ופוגעני . מראה שחופש הביטו עצמו אינו מכבד את אלה שמאמינים.ועם כל זה כש
    הוא מזלזל בצורה פוגענית באמנת ה
    זולת מצפה שיכבדו אותו כחופש הביטוי. הרי זה שיטתו של הקוזק הנגזל.

  3. dor

    הטעו. הבסיסית אצל רובם כשהם מנסים להשוות בין הנצרות לאיסלם וליהדות…. בנצרות האל מחולק לשלוש . ישנו פסל בדמות אדם שאיליו הם מתפללים. תולים אותו על החזה ובכל מקום אפשרי . נושאים אותו למקומות המטונפים ביותר .ואותו האל הוא בעצם אדם. יהודי דווקא. והוא כיחידי מביא כביכול ברית חדשה לעולם. אין שום הוכחה ראיתית שאכן הוא אל ודבריו דברי האל . מלבד הדברים שהוא אמר או ממשיכי דרכו. באיסלם גם כן מופיע אדם הטוען שהוא נביא. ואיליו מדבר האל. אך לאף אחד מלבדו אין ראיה לכך. דתות אלו באו לאחר המצאות הדת היהודית . ובכדי להיות יחודיות.כל אחת המציאנ משהוא דמיוני משלה . אפילו השבת שלהן המוזכרת בתורתן אינה מתקיימת בשבת. כי אם ביום ראשון או שישי. היהדות מאידך מביאה סיפור מדהים של עם שלם שחזה את הבורא במעמד של מליונים. וזה מועבר מדור לדור. בניגוד לדתות הקודמות היהדות לא רק שאינה מכריחה להצטרף אליה . היא אף מקשה על הרוצה לבוא בשורותיה. מה שאין כן בנצרות( אינקווזיציה) ובאיסלם( ג'הד) בכל אופן מפאת קוצר היריעה ישנם עוד פרטים רבים המפרידים את היהדות מדתות שקר וזה רק המעט שבמעט…

  4. אבי כהן

    שפייאר,
    מאוד ייתכן שגורמים יהודים ומוסלמים משתפים פעולה נגד איסור ברית מילה ושחיטה כשרה\חלל, מכיוון שיש להם אינטרסט משותף בעניינים אלו. הבעיה היא מה קורה בעניינים שאין למוסלמים אינטרסט משותף?
    יותר מזה אני יזכיר לך שהיה עובד מוסלמי שהועסק בחנות והציל יהודים שם, ושוטר מוסלמי שנורה למוות, וגם בתקופת השלטון המוסלמי בספרד (תור הזהב) היה הרבה יותר טוב ליהודים מאשר בתקופה שאחריה, כאשר היה שם שלטון נוצרי \ אינקויזיציה…
    אבל כל אלו לא עוזרים לנו להבין את המצב ולמצוא פתרון. אולי זה ישמע לך מוזר אבל אין לי בעיה עם מוסלמים, יש לי בעיה עם האיסלם. ולא ניתן להתעלם מהעובדה שברוב העולם כיום יש בעיה עם האיסלם.
    כמובן שיש מוסלמים טובי לב, אבל כל עוד הם ממלאים את פיהם מים ולא עוזרים לטפל בבעיה, אז זה לא משנה מאומה.

  5. ניסים

    אתה טועה. אני בטוח שיש יהודים דתיים שהם בעיניו אף גרועים מחילוניים כמונו.

  6. שפייאר טולארי

    אוקי,"נרשם בפרוטוקול" הדתי אוהב רק יהודים דתיים.כמה צפוי.

הוספת תגובה

  • (will not be published)