נשיא ארה”ב חתם על צו נשיאותי לחידוש פעילות מועצת החלל הלאומית, שפורקה על ידי הנשיא ביל קלינטון ב-1993. בראש המועצה יעמוד כעת סגן הנשיא מייק פנס, והיא תייעץ לנשיא בהתוויית מדיניות החלל שלו ותתאם בין האספקטים הצבאיים, האזרחיים והמסחריים שקשורים לחלל. האם המהלך באמת יסייע “להפוך את אמריקה לגדולה שוב בחלל”, כמאמר סיסמת הבחירות של טראמפ?
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חתם ביום שישי על צו נשיאותי שמורה להקים לתחייה את מועצת החלל הלאומית. המועצה לא הייתה פעלה במשך כמעט 25 שנה, מאז 1993, אז הושבע לנשיאות ביל קלינטון. המועצה, שמעולם לא פורקה באופן רשמי, אחראית לייעץ לנשיא בתחום החלל, ולתאם בין הסוכניות השונות שעוסקות באספקטים הצבאיים, האזרחיים והמסחריים של תוכנית החלל האמריקאית.
טראמפ הבטיח להחיות את המועצה במהלך מערכת הבחירות בשנה שעברה, וסגן הנשיא מייק פנס הכריז על המהלך כבר בחודש מרץ האחרון. בדומה לפעמים הקודמות שבהם פעלה המועצה, אז הנהיגו אותה סגני הנשיא השונים, בראש המועצה המחודשת יעמוד מייק פנס.
בטקס החתימה בבית הלבן טראמפ אמר: “היום, אנו לוקחים צעד חיוני לשמירה על עתידה של ארצות הברית בחלל, על ידי החייאת מועצת החלל הלאומית, אחרי שהיא לא הייתה פעילה במשך כמעט 25 שנה, אם אתם יכולים להאמין לזה”.
טראמפ הביע אמון בסגנו פנס שינהיג את המועצה: “לסגן הנשיא שלנו אכפת מאד ממדיניות חלל, ומסיבה טובה – חקר החלל אינו חיוני רק לדמותנו כאומה, אלא גם לכלכלה שלנו ולביטחונה של האומה הגדולה שלנו”.
“ההכרזה היום שולחת מסר ברור לעולם שאנחנו משיבים את המסורת האמריקאית הגאה של מנהיגות בחלל”, הוסיף טראמפ.
לפי נוסח הצו הנשיאותי, תפקידי המועצה יהיו, בין היתר, לבחון את מדיניות החלל של ארצות הברית ואת היעדים ארוכי הטווח שלה; לנטר ולתאם את ההוצאה לפועל של מדיניות החלל של הנשיא; לתאם בין המגזרים הביטחוניים, האזרחיים והמסחריים של תחום החלל; ולייעץ בנושאי שיתוף פעולה בין-לאומי בתחום.
הצו מורה על מינוי מזכיר שיהיה אחראי על פעילותה היום-יומית של המועצה, אך לא טראמפ ולא סגן הנשיא פנס הכריזו על מינוי שכזה עדיין. בנוסף לסגן הנשיא, במועצה יהיו חברים בכירים שונים בקבינט ובממשל של טראמפ, ובהם מזכיר ההגנה, מזכיר המדינה, היועץ לביטחון לאומי, מנהל נאס”א ויועץ הנשיא לנושאי מדע.
מבין חברי המועצה המוזכרים לעיל, טראמפ עדיין לא מינה מנהל לנאס”א, וכעת עומד בראשה ממלא מקום זמני, הפקיד האזרחי רוברט לייטפוט. טראמפ גם לא מינה עדיין יועץ לנושאי מדע, שהיה אחראי בממשלים האחרונים גם לאספקט האזרחי של תחום החלל.
בטקס החתימה על הצו נכחו סגן הנשיא, מחוקקים שמנהיגים וועדות בקונגרס שעוסקות בתחומי החלל, וארבעה אסטרונאוטים, בהם באז אולדרין, האדם השני שדרך על הירח. כן נכחו בכירים בתעשיית החלל, בהם מנכ”לי החברות בואינג ולוקהיד מרטין, ומנכ”ל חברת United Launch Alliance, חברת שיגור לחלל שנמצאת בבעלות שתי חברות הענק.
מי שבלטו בהיעדרם מהטקס היו נציגי מגזר “החלל החדש“, חברות שצצו בשנים האחרונות עם רעיונות מהפכניים בתחום החלל. ספייס אקס, לדוגמה, שהצליחה לפתח משגר רב-שימושי והורידה באופן משמעותי את עלות פיתוחו, החלה להתחרות בחברת United Launch Alliance, לה היה מונופול עד כה בשיגור לוויינים צבאיים עבור ארצות הברית. מעניין לציין שמייסד ומנכ”ל ספייס אקס, אילון מאסק, הכריז בחודש שעבר, בעקבות ההחלטה של טראמפ לפרוש מהסכם פריז, על פרישתו ממועצת המנכ”לים הבכירים שמייעצים לנשיא בתחומי כלכלה ותעשייה.
האם המועצה תוכל לשמור על מעמדה המוביל של ארצות הברית בחלל?
בתקופה שבה ארצות הברית תלויה ברוסיה בשיגור אסטרונאוטים לתחנת החלל (אם כי היא מפתחת חלליות מסחריות שצפויות להתחיל לפעול בשנתיים הקרובות), ומדינות כמו סין מציבות תיגר למעמדה כמעצמת חלל מובילה, האם המהלך של טראמפ באמת יסייע לקדם באופן חיובי את תוכנית החלל האמריקאית? כדי לענות על השאלה, נצטרך קודם לסקור בקצרה את ההיסטוריה של המועצה.
מועצת החלל הלאומית הוקמה לראשונה בשנת 1958, ביחד עם נאס”א. הנשיא דאז, דווייט אייזנהאואר, לא ייחס לה חשיבות רבה. מחליפו, ג’ון פ. קנדי, הציב בראשה את סגן הנשיא שלו לינדון ג’ונסון, ובכך העניק לה מעמד גבוה יותר בממשלו. הנשיא ריצ’רד ניקסון פירק את המועצה ב-1973, אך היא חזרה לפעול ב-1989, בממשל הנשיא ג’ורג’ בוש האב. ביל קלינטון הפסיק את פעילות המועצה משיקול של חיסכון תקציבי, אך היא מעולם לא פורקה באופן רשמי, אלא פשוט לא אוישה ותפקידיה האזרחיים הועברו למשרד יועץ המדע של הנשיא. הנשיא אובמה הבטיח לחדש את פעילותה במערכת הבחירות שלו ב-2008, אך בסופו של דבר הוא לא מימש את ההבטחה הזו.
האם בתקופות שבהם פעלה היא אכן הייתה משמעותית בהתוויית מדיניות החלל האמריקאית? התשובה לכך כנראה שלילית. בניתוח היסטורי של פרופסור ג’ון לונגסטון, חוקר והיסטוריון חלל, הוא מציין, לדוגמה, שההחלטה החשובה של ג’ון פ. קנדי ב-1961 לשלוח אדם לירח, הושפעה בעיקר מדו”ח שהכינה נאס”א, ולא מפעילותה של מועצת החלל הלאומית.
לונגסטון גם מצביע על ליקויים שונים ומאבקים ביורוקרטיים בתפקוד המועצה בממשלים השונים. כך למשל, בתקופת הנשיא גורג’ בוש האב חל מאבק ביורוקרטי בין מזכיר המועצה ובין מנהל נאס”א דאז, ריצ’רד טרודי, שהובילה להחלטה של בוש האב להדיח את טרודי מהמועצה.
יחד עם זאת, פרופסור לונגסטון מציין שהמועצה תזכה להשפעה וחשיבות אם מייק פנס יגלה עניין ומנהיגות בפעילותה. במקרה של פנס, שיש הסבורים כי כוחו בממשל טראמפ גדול מאד, ייתכן שלחידוש המועצה יש יתרון רב. נראה גם שפנס מגלה עניין רב בתחום החלל – לאחרונה הוא נאם בכנס של נאס”א בו הוצגה קבוצת האסטרונאוטים החדשה של הסוכנות, וביום חמישי הקרוב הוא צפוי לבקר במרכז החלל קנדי בפלורידה.
קישור לצו הנשיאותי שמורה להקים מחדש את מועצת החלל הלאומית
ראו עוד בנושא באתר הידען:
- חרב הקיצוצים בהצעת התקציב של טראמפ לא תפגע בצורה משמעותית בנאס”א
- טראמפ חתם על חוק שמגדיל את תקציב נאס”א ל-2017
צפו בטקס החתימה על הצו:
3 תגובות
ומה שמותיהים
שאלה לאליסף כמה אסטרונאוטים יש כרגע בתחנת החלל הבנלאומית רק אל תמחק את השאלה כי פשוט רציתי לדעת
לדעתי צריך לתקן את הכיתוב מתחת לתמונה, האסטרונאוט באז אולדרין עומד משמאלו של טראמפ ולא מימינו.