סיקור מקיף

ננו רפואה

העברת תרופות. המחשה: depositphotos.com

פיתוח של הטכניון יאפשר יצירת תאים ורקמות בעומק הגוף בצורה לא פולשנית בעזרת אולטראסאונד

  • תגובה אחת
ישימותה של הטכנולוגיה החדשה מודגמת בהקשרים של השתלה מקומית של תאים, הובלת תרופות לשחרור מקומי מבוקר לאורך זמן וביו-הדפסה בתלת-ממד. התכונות המכניות של הפיגומים ניתנות לכיוונון בהתאם לרקמת היעד ולקצב שחרור התרופה הרצוי
החומר החדש 595R שפיתחו חוקרי הטכניון (משמאל) לצד החומרים המייצבים המקובלים בתעשייה. אפשר לראות כי רק ב-595R נשמרת ההומוגניות של הנוזל לאורך זמן וחלקיקי התרופה אינם שוקעים. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

כימיה רובוטית: צעד משמעותי בדרך לרפואה ננומטרית

  • אין תגובות
בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחו מערכת אוטומטית ליצירת "מארז ננומטרי" לשיגור תרופות למוקדים סרטניים בגוף
שימוש בננו-חלקיקים לשם מאבק בסרטן. באדיבות החוקרים, אוניברסיטת טוקיו

שימוש בננו-חלקיקים לשם מאבק בסרטן

  • אין תגובות
חוקרים הצליחו לאחרונה לפתח ביו-ננו-חלקיקים חדשניים שמקורם בתירס המיועדים להתכוונן אל ולהשמיד תאים סרטניים, זאת בזכות המערכת החיסונית עצמה של הגוף
בתרשים: מערך המיקרו-מחטים מוצמד לגוף, קורא ומודד את הפרמטרים הבריאותיים מתוך הנוזל החוץ תאי שמתחת לפני העור. תוצאות המדידה נשלחות מיידית לסמארטפון של החולה וההרופא באמצעות טכנולוגיות ענן ו- IoT. בתמונה: המיקרו-מחטים החכמות מוצמדות לעור; מערך המיקרו-מחטים במצב מתיחה

פלטפורמה גמישה של מיקרו-מחטים חכמות לאבחון מחלות מהיר, רציף וללא כאב

  • אין תגובות
המערכת שפיתחו חוקרי הטכניון מבוססת על מיקרו-מחטים חכמות, המקובעות בתוך מדבקה (פלסטר) הנצמדת לעור. המערכת מנטרת ברציפות את מצבו הרפואי של המטופל ושולחת את הנתונים אליו ולרופאו
בתמונה שני מבטים (קדמי ואחורי) של הדמיית ריאות של עכבר הלוקה בפיברוזיס (איזורים הצבועים באפור), לפני ואחרי קבלת ננו טיפול ישירות לתאים החולים.

ננו-נשא להכוונת תרופות לתאים פגועים

  • אין תגובות
לעמוד הראשי. מקור: צילום מסך מסרטון יוטיוב של Nagoya University Research.

ניתן לגלות סרטן בדגימת שתן

  • תגובה אחת
איור רעיוני של מדבקה נושאת מיקרו-מחטים לטיפול בחולי סכרת מסוג 2. [באדיבות: Chen lab, NIBIB]

מדבקת גוף לניטור רמות הסוכר בחולי סכרת

  • אין תגובות
הקונספט הכללי: התרופה מוזרקת למערכת הדם אך מופעלת רק במקום שנבחר, באמצעות הארה חיצונית לתוך הרקמה הרלוונטית. באדיבות דוברות הטכניון.

רפואת אור: שחרור תרופות במקום מדויק בגוף ללא התערבות פולשנית

  • 4 תגובות

נפתרה התעלומה: מדוע אחוז קטן מחולי סרטן הלבלב שורדים הרבה יותר מאחרים

  • אין תגובות
ננו-כמוסה של חומצות גרעין ופפטידים המשחררת את התרופה שבתוכה בתגובה לאנזימים מוגדרים. (1) בשלב הראשון הפפטיד עובר הצלבה על פני השטח של ננו-החלקיק; (2) בשלב הבא, אנזים מוגדר מזהה את קבוצת ההצלבה הפפטידית, (3) ובשלב האחרון, פרוק האנזים מביא לשחרור התרופה או חומצות הגרעין שהיו אצורות בתוך הכמוסה. באדיבות: Joseph Luciani/UConn.

מערכת חדשנית להעברת תרופות בגוף

  • אין תגובות
ד"ר ז'ינאו טאנג. מקור: The University of Hong Kong.

רובוטים מיקרוסקופיים מובילים תרופות בזרם הדם

  • אין תגובות
תרשים סכמטי של המערכת ושל מולקולות הדי-אן-איי המצומדות למולקולה סינתטית המושכת אותן דרך החור. מימין: דוגמה לאות האופטי (בשני צבעים) המעיד על רמת המתילציה. באדיבות הטכניון.

אבחון סרטן חד-מולקולרי

  • תגובה אחת
תרשים מתוך המאמר, המציג את השיטה החדשנית שפותחה: "אנחנו אורזים כמויות מזעריות של התרופות האנטי-סרטניות בתוך ננו-חלקיקים ייעודיים שפיתחנו. ייחודן של האריזות הננומטריות האלה בכך שהן זורמות במחזור הדם אל הגידול ושם נבלעות על ידי התאים הסרטניים. לאריזות האלה אנו מצרפים מראש רצפים מלאכותיים של DNA, המשמשים כקוראי-הברקוד של פעילות התרופה בתאים הסרטניים. לאחר 48 שעות נלקחת דגימה (ביופסיה) מן הגידול, וניתוח הברקוד מספק מידע מדויק על התאים שהושמדו (או לא) על ידי כל תרופה.” מקור: Zvi Yaari et al., Theranostic barcoded nanoparticles for personalized cancer medicine, Nature Communications 7, 2016.

רפואה מותאמת אישית לטיפול בסרטן

  • אין תגובות
האם בעוד חמש שנים ניתן יהיה לכווץ מעבדה לגודל של חיישן? בצילום: פרוסת סיליקון שפותחה על ידי IBM בכדי למיין חלקיקים הנמצאים בנוזלי הגוף במטרה לאפשר גילוי מוקדם של מחלות. מקור: IBM.

IBM חושפת חמישה חידושים טכנולוגיים שישנו את חיינו בחמש השנים הקרובות

  • אין תגובות
בוטנים. מקור: Stacy Spensley / flickr.

קליע חדש נגד אלרגיה

  • תגובה אחת
מערכת על שבב לאבחון מיידי של מחלות. צילום: יח"צ - יבמ

טכנולוגיית מעבדה-על-שבב תעזור לרופאים לאבחן סרטן ומחלות שונות ברמת הננו

  • 4 תגובות
פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאים לבביים לשם יצירה של טלאי לבבי ביוני. בתמונה מוצגים הפיגום הננו-אלקטרוני (בזהב) יחד עם התקני תיעוד (בסגול) והמרצה (בירוק) ורקמת הלב (באדום) [באדיבות Lieber Group/Harvard University]

פיתוח של טלאי ביוני ללב

  • אין תגובות
ננו רובוטים מטפלים בתא סרטני. איור: shutterstock

ננו-מכונות לאבחון מחלות

  • אין תגובות
אבחון מחלות זיהומיות. איור: shutterstock

גלאי מחלות

  • 4 תגובות
שיטה להכנת נשאים לתרופות והמבנה הננומטרי שלהם. לכידת ושחרור התרופה תלויים בטמפרטורה הסובבת את מערכת הנשיאה. [באדיבות: Igor Potemkin/Scientific Reports]

ננו-כמוסות להובלה מדויקת של תרופות

  • אין תגובות
תרופה ננומטרית לסרטן - איור המתאר את מבנה מערכת ההובלה ואת פעילותה בגידול. איור: מאיה בר זאב, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה ננומטרית לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים בקיבה

  • תגובה אחת
ננו חלקיקי זהב לטיפול בטרשת העורקים. צילום: יח"צ

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן: נרפא טרשת עורקים בעזרת חלקיקי ננו זהב זעירים

  • אין תגובות
פרופ' דן פאר (צילום: יונתן בלום)

חוקרים הצליחו לייצר חלקיקים להובלת תרופות חדשות והכפילו את תוחלת החיים של עכברים עם לימפומה אנושית

  • תגובה אחת
ננו-חלקיקי זהב בצורת משולשים הכלולים בתוך הגלאי החדשני. [באדיבות: Department of Chemistry and Chemical Biology, School of Science, Indiana University-Purdue University Indianapolis]

גלאי מתקדם לאבחון מהיר של סרטן

  • תגובה אחת
2. תמונת הדמיה. מימין: ציור סכמטי של פעולות החישה השונות של הפלטפורמה – מגע, חום וחלקיקים נדיפים. משמאל: צילום ותרשים של הנגד הכימי; למטה: חלקי החיישן השונים (מצע, אלקטרודה ושכבת החישה הננומטרית) לפני ואחרי שריטה מכוונת. תוך 10 דקות מתחיל החיישן לתקן את עצמו ולחזור לעבודה רגילה. באדיבות פרופ' חוסם חאיק, הטכניון

חומרים ננומטרים יעזרו לשבב לרפא את עצמו בעקבות פגיעות

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש