הניסויים המדעיים הם שהצילו את מגדל אייפל מהפירוק המתוכנן כעבור 20 שנה

מתי  מגדל אייפל נפתח לציבור? התשובה – היום לפני 126 שנה לקראת היריד העולמי. גוסטב אייפל, היזם, הפך אותו למעבדה אחת גדולה. ניסויי הרדיו הצילו את מגדל אייפל מהפירוק המתוכנן בשנת 1909

סוף המאה ה-19 היתה התקופה בה פותחו מספר המצאות ששינו את חיינו, מהטלפון למכונית ועד לחיסון נגד כלבת. באותם שנים כתב ז’ול ורן את הספרים העתידניים שלו, צרפת בנתה אימפריה קולוניאלית, המסחר פרח והמהפכה התעשייתית היתה במלוא עוצמתה. דברים זזו, הכל השתנה. התקופה, המכונה לעיתים גם “האביב של הטכנולוגיה” היתה תקופה של תסיסה יצירתית, שהיהלום שבכתר שלה היה “גברת הברזל הגדולה” של אייפל. המבנה בצורת האות A מעל השאן דה מארס מסמל את התחלת המירוץ הטכנולוגי שנמשך עד ימינו שנפתח ב-31 במארס 1889.

גוסטב אייפל נולד ב-15 בדצמבר 1832 בדיז’ון. הוא סיים את לימודי ההנדסה שלו בהצטיינות ב- Ecole Centrale בפריז בשנת 1855, השנה בה אירחה פריז לראשונה את היריד העולמי. במהלך הקריירה המקצועית שלו בנה אייפל עשרות מבנים מסוגים שונים ברחבי העולם. בתחילת דרכו הוא שימש כמפקח על עבודות בנייה במהלך הקמת גשר הרכבת הגדול בבורדו. לאחר מכן הוא הציב את עצמו כמנהדס בניין המתמחה בעבודות מתכת.

בשנת 1875 הוא בנה את גשר מאריה פיה על נהר הדוארו בפורטוגל, לאחר מכן את גשר Garabit במרכז צרפת (1876) וב-1884 את תחנת הרכבת המרכזית בפשט בבודפשט. הוא היה אחראי גם לעבודות המתכת בחנות בון מארשה ואת מטה בנק קרדיט ליונס בפריז, בנה את כיפת המצפה בניס ומעל הכל הוא היה אחראי על המבנה הפנימי של פסל החירות שהצרפתים העניקו לאמריקנים.

בשנת 1886, שלוש שנים לפני היריד העולמי של שנת 1889, תאריך המציין מאה שנה למהפכה הצרפתית, פרסם כתב העת Officiel תחרות שמטרתה “לחקור את האפשרות להקמת מגדל מעל השאן דה מרס – אותו איזור בו התקיים קודם לכן היריד העולמי של שנת 1867 ועתיד להתקיים היריד העולמי של שנת 1900.
כחלק מכללי התחרות נקבע כי בסיסו יהיה מרובע שאורכה של כל צלע שלו 125 מטרים וכי גובהו יהיה 300 מטרים. ההצעה שהוגשה על ידי אייפל, המהנדסים מוריס קישלין ואמלי נוגייה, והאדריכל סטפאן סובסאר נבחרה מתוך 107 הצעות.

היריד התקיים בין התארכים 6 במאי ל-31 באוקטובר 1889. הוא עמד בסימן מאה שנה להסתערות ההמון על הבסטיליה, אירוע שסימל את תחילת המהפכה הצרפתית.

מגדל אייפל שימש כקשת הכניסה ליריד. מכיוון שהמעליות טרם הושלמו כאשר נפתח היריד, המבקרים הראשונים היו צריכים לעלות ברגל לקומה השניה. עובדים עבדו יומם ולילה לפני פתיחת היריד כדי להשלים את הבנייה הדרושה לעליה בטוחה על המבנה. בנאומו לפני העובדים המסורים אמר סאלה, חתנו של גוסטב אייפל “לאף חייל בשדה הקרב לא מגיעה תודה כל כך גדולה מאשר לעמלים הצנועים הללו. ההסטוריה תנציח אותם.

הבניה לוותה במחאות רועשות. ב-14 בפברואר 1887 פרסם ” Le Temp” עצומה שכותרתה “אישים מעולם האמנות והכתיבה המוחים על בניית מבנה בגובה 300 מטר מעל רחבת השאן דה מארס. גוסטב אייפל לחם בציפורניים שלו על הפרויקט, אך הויכוח הציבורי רק התחמם. חלק מהאישים הללו שינו לאחר מכן את דעתם.
מגדל אייפל היה המבנה האחרון שבנה. אקורד הסיום של הקריירה היה דווקא בצד השני של העולם – תעלת פנמה. בניית התעלה עבור היזם פרדיננד דה לאספאס (שחפר גם את תעלת סואץ). זה היה הפרויקט הגדול ביותר בו זכה. בהתחשב בסיכונים הוא הצליח להשיג מימון ובטחונות, שאיפשרו לו לקבל את הרווחים ברגע שהעבודה תחל. למרות ההקפדה של אייפל על הפרויקט, פשיטת הרגל של חברת הבנייה של התעלה ב-4 בפברואר 1889 גרמה להעמדתו לדין בגין הונאה ביחד עם דה לאספאס ובנו ונידון לשנתיים מאסר ולקנס של 2,000 פרנקים. בית המשפט לערעורים ביטל את העונש, אך למרות זאת החליט אייפל לפרוש מעסקי הבנייה.

התרומה של האיש אייפל ומגדל אייפל למדע

מאז הגיש אייפל את הצעתו ב-1886 ידע גוסטב אייפל כי השירות המדעי של המגדל יכול להגן עליו מפני מבקריו ולהאריך את חייו (של המגדל). בתחילה הוא תוכנן לפעול עשרים שנה וליהרס לאחר מכן. כדי למנוע זאת מצא אייפל שימושים – תצפיות מטאורולוגיות ואסטרונומיות ניסויים בפיזיקה ובפרט באווירודינמיקה, מוצב תצפית אסטרטגי, תחנת בסיס לאיתותים, מגדלור לאור חשמל ומחקרי רוח. “המגדל ישמש מצפה ומעבדה שלא היתה עד כה למדעים הללו. זו הסיבה, שהחל מהיום הראשון, המדענים עודדו אותי ברגשות חמים.” למעשה מ-1889 ואילך שימש מגדל אייפל כמעבדה למדידות וניסויים מדעיים. הוא דאג להתקנת ציוד מדעי (ברומטרים, מדי רוח, כולאי ברקים). אייפל גם בנה לעצמו משרד בקומה השלישית ששימש לצרכי תצפיות אסטרונומיות. בשנת 1909 אף בנה מנהרת רוח למרגלות המגדל.
מגדל אייפל אירח את הניסויים הראשונים בטכנולוגית הרדיו ושיחק תפקיד חשוב בתחילת ימיה של הטלוויזיה הצרפתית. גוסטב אייפל עודד מדענים לבצע מחקרים בתחום שידורי הרדיו ולהשתמש במגדל כאנטנה ענקית. ראש המגדל עבר שינויים במהלך השנים כדי לפצות על המספר הגדול של אנטנות. כיום נמצאים עליו כמה עשרות אנטנות שונות, לרבות אנטנה גדולה לשידורי טלוויזיה המתנשאת בזכות המגדל לגובה של 324 מטרים.
הניסויים הראשונים בשידורי טלוויזיה מהמגדל מתוארכים לשנת 1925 והשידור הסדיר הראשון החל בשנת 1935.
בשל ניסויי הרדיו של אייפל עומד מגדל אייפל עד היום, למרות שתוכנן להתקיים למשל עשרים שנה בלבד.

הקריירה המדעית של גוסטב אייפל נמשכה כ-30 שנה. הוא נפטר ב-27 בדצמבר 1923 בגיל 91.

מגדל אייפל בתקופת שלטון הנאצים

לאחר הכיבוש הנאצי של פריז ב-1940 ניתקו הצרפתים את כבלי המעלית. המגדל היה סגור לציבור במהלך הכיבוש הנאצי והמעלית תוקנה רק בשנת 1946. ביום הראשון לכיבוש נאלצו חיילים נאצים לטפס על המגדל כדי להניף עליו את הדגל של גרמניה הנאצית, אך הדגל היה כל כך גדול וכבד עד שנקרע ועף ברוח כמה שעות מאוחר יותר. הוא הוחלף בדגל קטן יותר.
מרכז פריז, לרבות מגדל אייפל נותר כמעט ללא פגע במשך מלחמת העולם השנייה, משום שלא היו בה מטרות אסטרטגיות להפצצה ובשל סירובו של מפקדה הגרמני של פריז, הגנרל דיטריך פון קולטיץ, למלא את פקודתו של היטלר (מ-23 באוגוסט 1944) להפוך את פריז לתל חורבות לפני הכניעה הגרמנית. (הערך פריז בויקיפדיה)
ב-24 באוגוסט 1944 הונף מעל מגדל אייפל דגל הטריקולור כסמל לשחרור פריז. הוא היה מורכב משלושה סדינים שנתפרו יחדיו.

מקורות
כל מה שאתם צריכים לדעת על מגדל אייפל באתר הרשמי של מגדל אייפל שמפעילה עיריית פריז

הביוגרפיה של גוסטב אייפל (באותו אתר)

הערך התערוכה העולמית בפריז (1889) בויקיפדיה