מגדל וראשו בשמים

יותר ויותר גוֹרדי שחקים נבנים בשנים האחרונות, אך לא רק. מאז ומעולם רצו בני האדם להגיע גבוה יותר, ועדוּיוֹת לכך נמצאות בסיפור מגדל בבל וכן בפּירמידוֹת שבמצרים ובדרום אמריקה. על המגדלים הגבוהים בעולם

כתב: אריאל קרס, גליליאו צעיר

במסעותיי עם בני לכבוד בר המצווה שלו הִגעתי לעיר הענקית שׁיקָגוֹ שבמדינת אילינוֹי, ארצות הבּרית. כחלק מן הבילויים בעיר החלטתי לעשות משהו שרציתי לעשות כבר מזמן: לעלות אל ראשו של גורד שחקים. בשיקגו נמצא מגדל ויליס, אחד הבניינים הגבוהים בעולם. בעבר קראו למגדל זה סירס, והוא נחשב לבניין הגבוה בעולם בין שנת 1973, שנת השלמת בנייתו, לשנת 1998, שאז הושלמה בנייתם של מגדלי פטרונס שבמָלזיה, שלקחו ממנוּ את הבכורה. כשהִתחלתי להתעניין בגורדי שחקים בילדותי, סירס היה המגדל הגבוה בעולם, והוא הִרשים אותי מאוד בזכות גודלו העצום, צורתו המסיבית וצבעו השחור.

כשהִגענו לשיקגו ראינו כבר מרחוק את חזותו האדירה של מגדל ויליס. זהו בניין משרדים ענקי, המקרין כוח ועצמה, כמו רבים מגורדי השחקים. גובהו 443 מטרים, יש בו 108 קומות, ובראשו מתנוססות שתי אנטנות טלוויזיה גבוהות. המבנה בכללותו (כולל האנטנות) מתנשׂא לגובה של 527 מטרים, כלומר יותר מחצי קילומטר באוויר.

כשמַגיעים למגדל בעונת התיירוּת, מצטרפים לתור גדול של אנשים שרוצים לעלות לראשו במעלית מהירה. למעלה יש תצפּית (שנקראת סקיי דֵק – רציף השמים) של 360 מעלות על העיר העצומה שיקגו והרחק מעֵבר לה. מראש המגדל אפשר לראות גם את העיר גארי שבמדינת אינְדיאָנה הסמוכה, וביום של ראוּת טובה (היה לנו מזל) גם את צִדו השני של אגם מישׁיגֶן האדיר, שעל שפתו מצויה העיר שיקגו. יותר ממיליון תיירים מבקרים במגדל בשנה. לפני כמה שנים פתחו בסקיי דק מרפסות זכוכית עם רצפה שקופה. אלה הן קוביות זכוכית חזקות שבולטות החוצה מקיר הבניין. כשאתם צועדים לתוכן נראֶה לכם כאילו אתם מרחפים באוויר, בגובה של 412 מטרים, מעל העיר שיקגו.

היסטוריה בשחקים

מאז ומעולם שאף האדם להגיע גבוה יותר – מסיבות רבות, כמו רצון להשקיף מלמעלה ולשלוט בשטחים או בדַרכֵי מַעבר, שאיפה להתקרב לאלים שלפי האמונה גרים בשמים, לחזות את מזג האוויר או לצפּות בכוכבים. האדם החל לבנות מבנים גבוהים יותר ויותר, לפי רמת הטכנולוגיה שהייתה בידיו.

הזיגוראת (באַכָּדית: זקוּר, בולט) היה מִבנה בעל בסיס רחב שהולך וצר כלפי מעלה (כמו הר קטן), שהִגיע לממדים אדירים ולגבהים של עשרות מטרים. זיגוראתים הוקמו במֵסוֹפּוֹטַמיה (אזור עיראק של ימינו) מ־2,500 שנה לפני הספירה עד המאה החמישית לפני הספירה. כמה מהם נבנו במבנה שבסיסו רבוע כפירמידה (במצרים, ולאחר מכן בדרום אמריקה), ואחרים, בעיקר המאוחרים שבהם, במבנה שבסיסו עגול. העלייה לזיגוראת הייתה על גרמֵי מדרגות שנבנו מחוץ למבנה. תוכן המגדל היה ריק או ממולָא עפר. מטרתם הייתה פּוּלחן, ותוספת לגאוות כל תושבי העיר, וייתכן גם שהמגדל אִפשר לנכבּדי העיר להימלט לגובה בעת שיטפון, שהיה תופעה נפוצה באזור. הפירמידה הגדולה של חופו בגיזה שבמצרים (ליד קאהיר) מתנשאת לגובה של כ־147 מטרים. גם היום היא נראית מרשימה – אז נסו לתאר לכם מה חשבו עליה אנשי העולם העתיק.

בתנ”ך מסופר על מגדל בּבל, שהיה כנראה זיגוראת גדול מְמדים: “וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ” (בראשית יא ג-ד).

בעת העתיקה ולאחר מכן בימי הביניים נבנו במזרח הרחוק פָּגוֹדוֹת גבוהות, ובאֵירוֹפּה – קָתדרלוֹת עם מגדלים מרשימים. אבל טכנולוגיית הבנייה של אז, ללא פּלדה, אִפשרה להגיע לגבהים של מאה מטרים בערך. המבנים היו עשויים מאבן, מבטון ומעץ רב. בקתדרלות כמו אלה שבאוּלְם (גֶרמַניה) או לינקוֹלן (אַנגְלייה) הסתיימו מגדלי המבנים בצריח מקושט או בתורן גבוה, שהִגיע לגובה של 160 מטרים בערך. גובה זה רב מעט יותר ממגדל עזריאלי המרובע שבמרכז תל אביב, וזה היה שיא הגובה שהגיעו אליו הבנאים לפני המאה העשרים.

יוצא הדופן, שכנראה הצביע על העתיד המודרני, היה מגדל אייפל שבפריז, בירת צרפת. מגדל אייפל בנוי מקורות ברזל ומתנשא לגובה של 324 מטר. הוא נבנה בשנת 1889, ואף שהיה שָׁנוי במחלוקת בגלל צורתו המוזרה, היה במהרה לסִמלהּ של העיר פריז ולאחד האתרים המפורסמים בעולם. המגדל נקרא על שם המהנדס גוסטב אייפל שבנה אותו, וכיום מבקרים בו כשישה מיליון תיירים בשנה.

מגדל אייפל נבנה לצורך תערוכה עולמית, והוא אינו שימושי במיוחד, מלבד לצורכי תיירוּת ולמיקום אנטנות שידור. במאה העשרים החלו מהנדסים לתכנן מגדלים ענקיים במרכזי הערים שהלכו וגדלו – לצורכי מגורים ובעיקר לצורכי עבודה, כבנייני משרדים. כיום גורדי שחקים הם המאפיינים הבולטים ביותר בנוף של ערים רבות. המגדלים האדירים המוקמים בהמוניהם בערים החשובות של העולם נחשבים לשיאי ההישגים הטכנולוגיים של האדם, ולא במקרה.

כדי להגדיר גורדי שחקים נתחיל בגובה של מאה מטרים – לא נמוך במיוחד, נכון? ובכל זאת, רבים כיום יחשיבו בניין שגובהו מאה מטר כרב־קומות חביב בלבד, שכן בדרך כלל בסביבתו הקרובה נמצאים מגדלים גבוהים הרבה יותר. גורדי השחקים המודרניים מתנשאים לגובה של 400, 500 או אף 600 מטרים. גורד השחקים הגבוה ביותר בעולם כיום הוא בורג’ חליפה בדוּבּאי, שמתנשׂא לגובה של 828 מטרים ובנוי בשיטה דומה לזוֹ שמגדל ויליס נבנה בה.

מה אִפשר לגורדי השחקים לצמוח?

השיפור הטכנולוגי החשוב ביותר שהוביל לבנייתם של גורדי שחקים היה המעלית. בלעדיה לא היה אפשר להגיע לקומות הגבוהות. רוב האנשים מתקשים לעלות חמש או שש קומות ברגל, אז תארו לכם מה קורה כשמנסים לעלות מאה קומות… גם טכנולוגיות הבנייה הלכו והתקדמו. הבּטוֹן המזוין – כלומר בטון יצוק שמחוזק בפלדה, קוֹרות פלדה וחומרי בנייה קלים יותר, אפשרו בניית מגדלים גבוהים וחזקים יותר ועמידים יותר בפני זעזועים מאלה שנבנו מעץ או מלבנים. מלבד זה, בני האדם מתחרים תמיד זה בזה, וערים גדולות כמו שיקָגו וניוּ יוֹרק התחרו ביניהן היכן ייבָּנה המגדל הגבוה בעולם.

כמו במקרה של מגדל ויליס, רוב המגדלים הגבוהים ביותר שנבנו במאה העשרים נמצאים באמריקה. אך במאה המאה ה־21 עברה הבכורה למדינות המִפרץ הפַּרסי ומזרח אַסיה. גורדי השחקים הגבוהים ביותר נבנים כיום בערים הגדולות בסין, ביפּן, בדרום קוֹרֵאה, במלזְיה ובטייוואן. רוב גורדי השחקים שימשו בעבר בנייני משרדים גדולים, אך כיום הם משמשים גם למגורים, ויש בהם חדרי מלון, אולמות כנסים, מִצפים, חנויות ואתרי תיירוּת. הטכנולוגיות החדישוֹת מאפשרות למהנדסים להעניק לגורדי השחקים צורות מיוחדות ומעניינות כמו מפרשׂ או פגודה, להשתמש בקווים מפותלים ועוד.

אי אפשר לבנות גורד שחקים בלי להתייחס לכוחות הפועלים עליו. הקתדרלות העצומות של ימי הביניים לא תמיד עמדו בעומסים שהופעלו עליהן בגלל גודלן וגובהן, ומִקצתן התמוטטו. על גורד השחקים פועלים כוחות מסוגים שונים כמו משקל המבנה עצמו, משקל תכולת הבניין, שינויי טמפרטורות, סופות, ברקים או רוחות רוּם. רעידות אדמה ואפילו מתקפות טרור הן כמה מהסכנות האוֹרבות לו. ב־11 בספטמבר בשנת 2001 התמוטטו שני גורדי שחקים בשם מגדלי התאומים בניו יורק (הם התנשאו לגבהים של 415 ו־417 מטרים) בעקבות התקפת טרור רצחנית. הטרוריסטים חטפו שני מטוסי נוסעים, הטיסו אותם לתוך המגדלים והרסו אותם. כ־3,000 איש נהרגו. לפני שנתיים, בנובמבר 2014, נחנך במקום “בניין החירות” שגובהו 541.3 מטרים, והוא הבניין הגבוה ביותר בארצות הברית.

כדי לייצב את גורדי השחקים בונים להם יסודות עמוקים ורחבים במיוחד בקרקע. המהנדסים מעניקים למגדלים צורות שמיועדות לעזור להם להתמודד עם הרוחות החזקות הנושבות ברום. בטאיפיי בירת האי טייוואן נבנה טאיפיי 101 – גורד שחקים בגובה 509 מטרים, שבקומתו ה־92 ממוקמת משקולת ענקית במשקל 730 טוֹנות, זוֹ עוזרת לייצֵב אותו בעת רעידות אדמה וסופות טייפוּן עזוֹת, עניין רגיל למדי באי הסמוך לחוֹפֵי סין.

גורדי שחקים בישראל

כשהייתי ילד היה בישראל רק גורד שחקים אחד – מגדל שלום. המגדל נבנה לפני יותר מחמישים שנה ברחוב הרצל בתל אביב, וגובהו כ־120 מטר. היינו עולים לראשו לתצפית על העיר תל אביב. שנים רבות נחשב מגדל שלום לבניין הגבוה ביותר במזרח התיכון. הוא החזיק בתואר “הבניין הגבוה בישראל” עד שנת 1999, שאז החלו גורדי השחקים להיבָּנות בארץ בקצב מסחרר, בייחוד באזור תל אביב ורמת גן, רובם בנייני משרדים. בשנת 1999 נחנכו מגדלי עזריאלי בתל אביב, והתואר “המגדל הגבוה בישראל” עבר למגדל העגול, שגובהו 187 מטר. שנתיים לאחר מכן נחנך מגדל משה אביב שברמת גן, שגובהו 235 מטרים, והוא שומר על התואר “הבניין הגבוה בישראל” עד היום. בישראל יש מחסור בקרקע לבנייה, ולפיכך תימָשך כנראה המגמה לבניית יותר גורדי שחקים גם בעתיד.

הידעת?

טיפוסים מיוחדים

יש אנשים בעלי יכולות טיפוס של איש העכביש. אנשים אלה מתמחים בטיפוס על גורדי שחקים. ב־25 במאי 1981 הצליח אדם בשם דן גודווין לטפס על מגדל סירס (מגדל ויליס של היום), לבוש בתחפושת של ספיידרמן ונעזר בווים ובכוסות יניקה. באוגוסט 1999 טיפס הצרפתי אלן “ספיידרמן” רוברט עד ראש המגדל, ללא אמצעי בטיחות כלל. אל תנסו את זה בבית!

הכתבה פורסמה בירחון גליליאו צעיר לילדים סקרנים. לקבלת גיליון דיגיטלי מתנה הקליקו