סיקור מקיף

הפיזיקה שמעבר לאופק

ד”ר שקמה ברסלר מנסה למצוא דרכים לגילוי תופעות שאינן קיימות על-פי המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, ובכך להרחיב את התיאור שלנו לגבי חוקי היסוד של הטבע. לשם כך היא מנתחת את הנתונים מהתנגשויות חלקיקים במאיץ החלקיקים LHC, ומתכננת גלאֵי חלקיקים שמתמקדים ב”נקודות העיוורות” של הגלאים הפועלים כיום ב-CERN.

מימין: דן שקד-רנו, אביטל דרי, ד"ר שקמה ברסלר, איילת אפרתי, מתיאס בירמן, לוקה מולרי. מבנה החומר
מימין: דן שקד-רנו, אביטל דרי, ד”ר שקמה ברסלר, איילת אפרתי, מתיאס בירמן, לוקה מולרי. מבנה החומר

 

האם ישנן אבני יסוד של הטבע שעוד לא גילינו את קיומן? אילו עולמות נסתרים עוד מצפים לנו בחקר החלקיקים היסודיים שמהם בנוי היקום? ד”ר שקמה ברסלר מנסה לאתגר את המודל הסטנדרטי – התיאוריה שמתארת את החלקיקים היסודיים ואת הכוחות הפועלים ביניהם. גילוי הבוזון היגס במאיץ החלקיקים של המעבדה האירופית לחקר פיזיקת החלקיקים, CERN, שימש נדבך חשוב באישוש התיאוריה הזאת. אבל במדע, כמו במדע, אישוש של רעיון אחד עשוי להוביל לשאלות מרתקות חדשות, ולמדענים העוסקים בפיסיקה של חלקיקים ברור כבר זמן רב, כי חרף הצלחתו של המודל הסטנדרטי, התמונה שהוא מציג אינה שלמה.

על הקו בין המחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע לבין CERN מנסה ד”ר ברסלר לגלות ראיות שלא יעלו בקנה אחד עם המודל הסטנדרטי. כל רמז כזה ל”פיסיקה חדשה” יהיה בגדר פריצת דרך משמעותית, ועשוי לאפשר לשפוך אור בעתיד על אותן סוגיות שהמודל הסטנדרטי מותיר פתוחות. “למשל”, היא אומרת, “אנחנו יודעים מהי מאסת האלקטרון, אבל אין לנו שום הסבר מדוע זוהי המאסה שלו. אין לנו דרך לחזות זאת, לבדוק, ולאשש את התוצאה”. לפרמטר פיסיקלי שאת ערכו איננו יודעים לקבל משיקולים יסודיים, הפיסיקאים קוראים “פרמטר חופשי”. כיום קיימים 18 פרמטרים חופשיים כאלה, שהמודל הסטנדרטי, בגרסתו הנוכחית, אינו מסביר ואינו חוזה. “זוהי רק דוגמה אחת מרבות”, מוסיפה ד”ר ברסלר, “כיף לדעת שיש לנו עוד המון דברים להבין”.

הרחבת המודל הסטנדרטי

קיימים מודלים רבים אשר מנסים להרחיב את המודל הסטנדרטי, אבל עד כה לא נמצאו ראיות לכך שאחד המודלים עשוי להיות צעד בכיוון הנכון. “אחת הדרכים להראות את קיומה של פיסיקה מעבר למודל הסטנדרטי”, אומרת ד”ר ברסלר, “היא לגלות חלקיקים שהמודל הסטנדרטי אינו חוזה את קיומם”. חלקיקים כאלה, אם הם אכן קיימים, עשויים להיווצר במאיץ ההדרונים הגדול, ה-LHC הפועל ב-CERN, להתקיים במשך שברירי שנייה, ואז לדעוך לחלקיקים אחרים. במילים אחרות, הדרך לגלות את החלקיקים האלה היא באמצעות זיהוי תוצרי הדעיכה שלהם (בדרך זו התגלה למעשה גם הבוזון היגס). “דרך נוספת”, מסבירה ד”ר ברסלר, “היא להראות שחלקיקים המופיעים במודל הסטנדרטי, כמו הבוזון היגס למשל, יכולים לדעוך גם באופנים שהמודל הסטנדרטי אינו מתיר”.

במחקרה פועלת ד”ר ברסלר בשני מסלולים: האחד, ניתוח הנתונים מהתנגשויות חלקיקים במאיץ החלקיקים LHC שליד ז’נבה בניסיון לגלות תופעות שסותרות את המודל הסטנדרטי; השני הוא פיתוח הדור הבא של גלאֵי חלקיקים שיאפשרו בעתיד לשפר את רמת הרגישות של החיפוש אחר פיסיקה מעבר למודל הסטנדרטי. השאלה הגדולה היא, כמובן, כיצד אפשר לתכנן ולבנות גלאי חלקיקים שיגלה חלקיק שאיננו יודעים אם הוא קיים, מה הן תכונותיו ו”מה מקומו במערכת”. כדי לעשות זאת, בוחנים ד”ר ברסלר וחברי קבוצת המחקר שלה את תכונותיהם של גלאי החלקיקים הקיימים במאיץ החלקיקים. מטבע הדברים, ישנם תחומים שבהם הגלאים הללו הם פחות “רגישים”, או שיש בהם מעין “נקודות עיוורות”. למשל, הגלאים הקיימים לא יאפשרו למדוד את התכונות של חלקיק ההיגס בדיוק מספק. על החולשות האלה שואפת ד”ר ברסלר להתגבר באמצעות תכנון גלאים מתקדמים. מדובר בתהליך ארוך טווח, שעשוי להימשך שנים רבות, ובסופו עשויות להתגלות לנו תשובות לשאלות שכיום אנחנו עדיין לא יודעים לשאול.

 

עוד בנושא באתר הידען

 

25 תגובות

  1. ספקן,
    כתבת: “שכטרמן לא קיבל תגובה חיובית מייד אלא רק לאחר תקופה ארוכה (נניח 20 שנה אחרי שבקושי איפשרו לו לפרסם דבריו).”

    הנה כמה עובדות, שהיית יכול להשתמש בהן אילו לא היית כזה בור וטיפש:
    א. לאיש קוראים שכטמן ולא שכטרמן.
    ב. פרופ’ שכטמן גילה את תגליתו ב-1983.
    ג. מאמר ראשון שלו בנושא זה פורסם בעיתון היוקרתי של פיזיקה PRL ב-1984, כשנה לאחר מכן!
    ד. הוקרה על מחקר מדעי מופגנת באמצעות פרסים. פרופ’ שכטמן קיבל את הפרס הבינלאומי מטעם האגודה הפיזיקלית האמריקנית ב-1987 כארבע שנים לאחר התגלית.

    אין לך טיפת בושה לכתוב על דברים שאין לך מושג בהם?

    אחר כך כתבת: “שכטרמן לא שינה פרדיגמה אלא מוסכמה מקומית שאין לה השפעה על רוב החוקרים.”

    אין זה מפתיע שאתה אינך מבין את חשיבותה של התגלית של פרופ’ שכטמן, רבים אחרים (מדענים, לא טמבלים שאין להם מושג מהחיים שלהם כמוך) הבינו והעריכו את מחקריו ותגליותיו. מסיבה זו הוא קיבל בין היתר את הפרסים הבאים:
    1. הפרס הבינלאומי מטעם האגודה הפיזיקלית האמריקנית (1987)
    2. פרס למצוינות אקדמית מטעם הטכניון (1988)
    3. פרס רוטשילד להנדסה (1990)
    4. פרס ויצמן למדעים (1993)
    5. פרס ישראל לחקר הפיזיקה (1998)
    6. פרס וולף (1999)
    7. פרס גרגורי אמינוף בקריסטלוגרפיה מטעם האקדמיה המלכותית השוודית למדעים (2000)
    8. פרס א.מ.ת לכימיה (2002)
    9. פרס נובל לכימיה (2011)

    הוכחת שוב שלטפשות שלך אין גבול.

  2. safkan

    “טיעוניך לא לעניין. לא אכנס לפרטים.”

    טיעוני לגמרי לעניין. אתה פשוט לא מסוגל להתמודד איתם, כי קשה לך כמעמידים אותך מול אופן החשיבה הפגום שלך וחוסר היושרה שלך.

    “אינני רואה טעם לשכנע מי שמתעקש לא להשתכנע”

    אינני מתעקש לא להשתכנע בדבר, אבל אני מעדיף לבסס את השתכנעותי או חוסר השתכנעותי בדברים על דברים בעלי תוכן ולא על קשקושים קונספירטיבים ואמונה בחוסר האמינות של מדענים מאדם שלא מכיר מדען אחד באופן אישי, והחליט שמדובר באסופה של שרלטנים שכל מה שמעניין אותם זה לשבת בכיסא ושהמשכורת תמשיך להכנס לכיס.

    לא ברור לי מה קשור הדיון שלי עם אהוד לעניין. אהוד ביקש להגדיר את אלוהים כמונח חסר משמעות והתעקש שיש לייחס לאלוהים זה חשיבות כלשהי. אין לזה שום קשר לדיון זה. זה שאתה פשוט בורח אוטומטית מכל דיון על טענותיך מראה שאתה לא באמת עומד מאחורי הדברים שלך. אתה נוהג בדיוק כמו ספקני ורפאל שרק נמצאים כאן כדי “להראות שיש אופציה אחרת”.

    “מי שמקבל טיעונים “מהסמכות” כנראה לא ישתכנע”

    זה מאוד מצחיק. הרי כל השקפתך בנושא זה מבוססת על ספר אחד שקראת ואותו אתה מקבל כמשנה מלאה. למדנו למעשה שדווקא מי שכן משתכנע הוא זה מקבל טיעונים מהסמכות (אתה).

  3. דרך אגב, הלכתי לאתר של החבר הזה שלך קומאי. קראתי קצת שטויות שהוא כותב שם – ניכר בערך בשורה השלישית שהבנאדם יודע פיזיקה בערך ברמה שלך, אולי קצת פחות (כשאני אומר פחות אני מתכוון לזה שהוא יודע יותר דברים, אבל מכיוון שהם שגויים, למעשה הוא מבין אפילו פחות ממך). כמו כן עיינתי בחלק של האתר שנושא את השם המתריס והכל-כך כל-כך יהיר, “אתגר לפיזיקאים”. מה אני יכול להגיד, אם תלמיד תואר ראשון היה אומר לי את הדברים שכתובים שם (שמתיימרים “להוכיח” שהרבה דברים בסיסיים בפיזיקה הם שגויים) הייתי מיד לוקח ממנו שם ות”ז, הולך לראש וועדת הוראה ומסביר לו שאם התלמיד מקבל תואר ראשון אני מתפטר ועובר לחקור במוסד אחר. במילים אחרות, פשוט מביך איך אדם שכל כך לא מבין על מה הוא מדבר לא מתבייש להפגין בורותו ברבים.

  4. ספקן,

    לא צריך להבין שום דבר בפיזיקה כדי לראות שאתה שקרן ענק. למשל, כל אחד יכול לקרוא את התגובה שלי ולראות שכתבתי משהו כמו עשר שורות על כך שכולם יודעים שהמודל הסטנדרטי לא מדויק ולא מתאר נכונה את כל התופעות בטבע, ובסוף כתבתי שורה אחת על זה שאת ההבדלים האלה – המקומות בהם המודל הסטנדרטי לא נותן דיוק של משהו כמו עשר במינוס שמונה אחוז – קשה למצוא. איכשהו המוח השקרני שלך הפך את זה ל-“דבריך על כך שהמודלים של חלקיקים למיניהם תואמים היטב את הניסויים. ברגע שאתה טוען בבטחון טענה כזו אני מפקפק ביושרך או בהבנתך”. כאילו, אתה מטומטם, לא יודע לקרוא, או שאתה פשוט כזה שקרן שאתה חושב שתוכל להכחיש את המציאות?

    אז כמו שאמרתי, זה לא חובה להבין בפיזיקה כדי לראות שאתה שקרן, אבל זה עוזר. למשל, מישהו שמבין בפיזיקה היה יודע שאת פרס נובל חילקו השנה על עבודה של אוסצילציות ניוטרינו – תופעה שמתאפשרת רק כאשר לניוטרינו יש מסה (כאשר במודל הסטנדרטי הוא חסר מסה). כלומר, לדידך – חילקו השנה פרס נובל והפנו את הזרקור של כל המחקר המדעי בעולם על מחקר שמאוד רוצים להשאיר אותו בסוד כדי שאף אחד לא ידע חס וחלילה שהמודל הסטנדרטי לא תואם את המציאות ב-100%. אז מה אתה אומר, מטומטם, לא יודע לקרוא, או שקרן?

    גם לא צריך להבין בפיזיקה כדי להבין שאתה מפגר. למשל, כל המגיבים פה – על אף שאינם פיזיקאים – מיד ראו שהקונספירציות הפסיכוטיות שלך לא הגיוניות בעליל וזאת בגלל שמוחך הרפה מתקשה אפילו להבין כיצד עובדת אקדמיה. אתה חושב שאם אני אומר שתורה כזו או אחרת היא נכונה אני מקבל משכורת ואם אני חולק עליה אז לא? כל אדם, גם אם הוא לא מבין בפיזיקה, יכול לקרוא במשך 5 דקות באינטרנט על המודל הסטנדרטי ולראות שמרגע היווצרו כולם ידעו שהוא לא מדויק, אבל מה לעשות שקירוב שמתאר *כמעט* את כל התופעות בדיוק של 99.999999999% (וזה לא מספר מומצא, זה באמת הדיוק של חלק די נכבד מהתחזיות של המודל) זה לא רע. לפחות משהו לבנות עליו בעודינו מחפשים את המודל הבא (שאתה אולי טוען בטיפשותך שזה משהו יחידי לקבוצה שמוצגת בכתבה, כאשר כל אדם – גם אם הוא לא מבין בפיזיקה – יכול לבדוק בשתי דקות שזה מה שעושה *כל* קבוצה שעובדת על פיזיקת חלקיקים בעולם).

    אז כמו שאמרתי, זה לא חובה להבין בפיזיקה כדי לראות שאתה טיפש, אבל זה עוזר. למשל, מי שמבין בפיזיקה יודע שטיעון המחץ שכתבת לנטע, אפילו לא מנסים לסנתז תהליך בנייתי של יצירת חלקיק כי יש חוסר הבנה נרחב לגבי המכניזם (למשל אף אחד לא יצר פרוטון או נייטרון מחלקים אחרים)”, הוא לא פחות מפיגור. הפרוטון והניוטרון, ידידי המוגבל, מורכבים מקוורקים. קוורקים ניחנים בתכונה שנקראת confinement, שאומרת שהם לא ממש יכולים להתקיים בכאבני בניין אלא אם כן הם מרכיבים משהו (לפחות לא בסקאלות אנרגיה שרלוונטיות לטכנולוגיה שלנו בעשורים הקרובים). ככה שמה שאתה אומר ש”אפילו” לא הצלחנו לעשות זו למעשה משימה בלתי אפשרית. כמו להגיד שמהנדסים לא מבינים מכניקה ניוטונית כי הם “אפילו” לא מסוגלים לבנות מגדל בגובה 40 ק”מ שעומד על סיכה שעשויה מסיב בודד של עץ בלזה. חוץ מזה, הביקורת האווילית שלך על האופן בו אנחנו מייצרים חלקיקים (שבין אם מטיפשות או משקרנות, לא הצגת אותו באופן מדויק: אנחנו לא סתם מקווים שיצא משהו בהתנגשות, אנחנו יודעים מה לנגש במה ובאילו תנאים כדי לקבל את התוצר שאנו רוצים באנרגיה ובכיוון המתאים, למרות שאכן יש כאן גורם סטטיסטי חזק) מראה על תפיסה ילדותית של פיזיקה. תגיד, מה אתה חושב, שזה לגו? שאנחנו יכולים להרים חלקיק א’, להרים חלקיק ב’, ולחבר אותם עם בורג? חלקיקים נוצרים בטבע אך ורק כתוצאה מאינטראקציה (או מפלקטואציה שהיא לפי הגדרתה ספונטנית ולכן אי אפשר לייצר בעזרתה חלקיק שלא יסבול מאופי סטטיסטי). כדי לייצר חלקיקים, מביאים אותם לאינטראקציה, כלומר, מפגישים ביניהם. אם יש לך בעיה עם זה שעדיין לא המצאנו פינצטה קטנה-קטנה-קטנה כזו שאפשר להרים איתה שני קוורקים ולייצר מזון, אנא פנה לנציג תלונות הציבור בביה”ח לחולי נפש הקרוב לביתך, מחלקת ילדים (עקב רמת האינטלגנציה הנמוכה של התלונה).

    לבסוף, יש להתייחס לביקורת שלך על זה שאני לא מדבר אליך יפה. אוקי, אז דבר ראשון, מה לעשות – כשבא אדם שקרן ובעל אינטרסים ומנסה להרעיל את המדע בגלל שהוא מאוד טיפש וכואב לו שאנשים חכמים מבינים דברים שנראים לו כמו קסם, אז אין סיבה להיות נחמד אליו.

    דבר שני, הכל חוזר אליך וקקה בידיך. או אם תרצה שפה יפה יותר – הפוסל במומו פוסל. עכשיו אתה לא מבין על מה אני מדבר, אז אסביר: העלבות ותקיפות אישיות הן סימן לכך שלאדם שאומר אותן אין מה לומר *רק כאשר הן לא באות לצד תוכן דברים משמעותי*. אני אגיד שוב, כי עדיין לא הבנת. אם אני קורא לך טיפש ונותן הסבר מדוע, לא ניתן להגיד שקראתי לך טיפש כי אין לי מה לומר. אתה טוען שאני מנאץ כי אני לא מבין, אבל ראבאק – כל מה שאני אומר מוסבר, מנומק, ואם יש צורך – אני אתן גם רפרנסים למאמרים מדעיים (ואני עושה זאת לעיתים קרובות). אתה, לעומת זאת (עכשיו תקשיב, החלק הבא רלוונטי אליך), כתבת תגובה שלמה שבה הטלת ספק באינטלגנציה שלי (על אף שאין לך אף עדות או ראיה לכך, מפני שבין אם תאהב את השפה בה אני משתמש ובין אם לאו, אני מאוד מאוד מבין בדברים שאני מדבר עליהם), כתבת שאני לא מבין בפיזיקה ניסיונית כי אני סטרינגאי (שזה מצחיק פעמים: פעם אחת כי אין לך מושג מי אני, מה אני עושה, ובאילו תחומים אני עובד. פעם שניה כי הטמטום המשתק שלך לא מאפשר לך להבין הרי איך מתחברים תחומים שונים בפיזיקה זה לזה ולכן הקביעה שלך שמי שעוסק בתורת המיתרים לא מבין בפיזיקה נסיונית מבוססת על זה שאתה לא מבין כלום בכלום, ועל זה בלבד), ושאר העלבות. אני אסביר שוב, כי אתה טיפש ולא הבנת – אני יורד עליך אבל אומר דברי טעם, והכל מוסבר, מנומק ונובע מהבנה מאוד עמוקה של התחום אותו אני חי ונושם כבר שנים. אתה מנסה להמנע משפה מלוכלכת, אבל חוץ מלהסביר שאני לא כזה חכם (למרות שאני כן, ואתה לא, וצריך בדיוק 4 שניות כדי לראות זאת) אין לך שום דבר להגיד. למעשה, עצם זה שהודית שהסיבה שאתה לא מקלל היא שאתה מפחד שיחסמו אותך, מראה שבנוסף לזה שאתה טיפש ושקרן, אתה גם פשוט פחדן.

    בהצלחה!

  5. לספקן הידען
    אבחנתך כאילו רוב המדענים טוענים כי “אסור להרהר בדברי כפירה”
    גם אינה נכונה ואפילו מנוגדת לאינטרס הבסיסי של המדענים.
    הרי המדען חיי מהמחקר.
    ביום שהמדע ידע הכל, אפשר יהיה לשלוח את המדענים ללשכת התעסוקה.
    אם לא איכפת לך, המדענים, כמה שהם טיפשים ומקובעים כדבריך, את
    זה הם עדיין מסוגלים להבין.

  6. safkan,

    האם תוכל לתת דוגמה מייצגת מתוך הספר לניסוי שבו התקבלו תוצאות אשר סותרות באופן מובהק את המודל הסטנדרטי, ונשמע מה יש למומחים כאן להגיד ספציפית לגבי הניסוי המדובר ?

    בינתיים הטיעונים נשמעים מאד כלליים, אולי כדאי שנתרכז בטיעון ספציפי.

  7. safkan
    איזה צבוע מגעיל אתה 🙂
    המדענים משקרים כי “הקרקע נשמטת מתחתיהם”, כי “כל מה שמעניין אותם זה בצע כסף”….

    אבל, כשמצאת את הקונספירטור התורן שלך -צריך להקשיב לתוכן דבריו, ולהתעלם מהנסיבות…..

    אפילו בשבילך זה נמוך 🙂

  8. walking death

    ל WALKING DEATH

    טיעוניך לא לעניין. לא אכנס לפרטים.

    בזמנו חשבתי בטעות שיש טעם להתדיין איתך אבל התאכזבתי קשות והחלטתי שוויכוח איתך זה ביזבוז זמן. חלק מדברי שעונים לטיעוניך מצויים בתגובותי לאחרים. יתר לא אוסיף עליהם, לא לך וכנראה לא לאחרים.

    אינני רואה טעם לשכנע מי שמתעקש לא להשתכנע או מי שרוצה לקיים וויכוח מרתוני של 100 תגובות , לדעתי וויכוח מרתוני כזה הוא ביזבוז זמן. ראיתי איך אהוד (הפיסיקאי) הסתבך באתר הזה בדיון על “דתי זה טוב או רע” , הבנתי שהוא ביזבז וויכוח מרתוני ללא תוצאות, אני לא מתכוון לחזור על השגיאה שהוא עשה. הבאתי מספר טיעונים בעניין החלקיקים למספר אנשים בתור חומר למחשבה, הפניתי גם לספרים. שיעשו עם הטיעונים שלי מה שיעשו, שיעשו עם הספרים מה שהם רוצים.

    מי שמקבל טיעונים “מהסמכות” כנראה לא ישתכנע כי הוא ניצמד ל”סמכות הרבנית שלו” ויתנגד על הסף למה ש”הרבנים שלו” פוסלים (“הרבנים” לעניינינו זה “רוב המימסד האקדמי”) מי שמחשבתו גמישה ואינה כפותה לרבנים, יבדוק את דברי קומאי וישתכנע או לא ישתכנע מהדברים (הדברים שלו לגופם – ֹֹלא מה המניעים שלו שאינם מעניינים).

  9. ק.

    אני לא יכול להגיב על כל דבריך כי הם ארוכים ואין לי סידורים טכניים למתן תגובה על הודעה ארוכה.

    אסתפק רק בכמה נקודות שאני זוכר. מקווה שהתגובה תהיה רהוטה למרות המגבלות הטכניות שיש על המחשב שלי.

    א. המניע של אדם כאשר הוא מחווה את דעתו על משהו לא חשוב במיוחד. חשוב להתייחס לטיעונים שלו בניפרד מהמניע שלו. האם הטיעונים שלו שווים או לא
    זה הכל, כל השאר זו רכילות. לטענתו של קומאי הכשלונות של מודלים על חלקיקים אלמנטריים נימחקו מספרי הלימוד כאילו לא היו – מה שיוצר רושם מוטעה שלא היו כשלונות גדולים.

    אני מציע לך, למען היושר האינטלקטואלי. לא להשתמש בביקורת ששלפת מהשרוול לאחר עיון קצרצר בבלוג. זו שיטה דמגוגית. עופר עשה מאמץ מכובד להביא בצורה סדורה את תיאור אוסף הכשלונות. הבלוג שלו הוא מעין תקציר, או קידום מכירות, אי אפשר ללמוד מתקצירים וובוודאי שאי אפשר להשתמש בהבנה המוגבלת מתקצירים כדי לטעון משהו נגד.

    לא יודע עם המודל של אליהו קומאי (אביו של עופר) נכון או לא, זה לא טיעון רלוונטי. אף אחד לא חייב להביא מודל אלטרנטיבי כדי לטעון שמודל נוכחי כושל. באופן אישי, אני מטיל ספק שהמודל האלטרנטיבי נכון, לא בגלל שאני מוצא שם בעיות אלא מפני שלפי אוסף הכשלונות במשך 50 שנה וחוסר התקדמות ממשית בהבנת “חוקי המשחק” של חלקיקים – נראה לי שהמחקר בתחום זה הוא חסר תוחלת _בימינו_. המשאבים הכספיים למחקר מוגבלים וצריך להפנות אותם רק לאפיקים שמבטיחים ומקיימים.

    שכטרמן לא קיבל תגובה חיובית מייד אלא רק לאחר תקופה ארוכה (נניח 20 שנה אחרי שבקושי איפשרו לו לפרסם דבריו). שכטרמן לא שינה פרדיגמה אלא מוסכמה מקומית שאין לה השפעה על רוב החוקרים. ערעור על המודל הסטנדרטי הוא מחלוקת על פרדיגמה והמשמעות של שלילת המודל הסטנדרטי עשויה לפגוע באלפי חוקרים (?) שהקריירה שלהם מבוססת על מודל זה. במקרה כזה, כפי שאמר קוהן, יש התנגדות עזה לרעיון הפוסל . ההתנגדות מתבטאת בכך שהפוסל לא יקבל מישרה או תקציבי מחקר, הוא ייובש. אל תעשי אידאליזציה של המצב. יש עדויות על יבוש תחומם מחקר בענייני LENR שהוחרם באופן ברוטלי ללא צידוק (תוך עשר שנים החרם על LENR עשוי להעלם מכיוון שהניסויים שיש מצליחים מאוד, ההכפשות בעניין זה הן חלק מהחרם בנושא, הניסויים של רוסי בכור שמייצר 1 מגה וואט הם ניסויים מעולים חרף כל ההכפשות). הניסויים ב LENR נעשו ברובם מחוץ לאקדמיה בשל היבוש של חוקרים בתחום.

  10. safkan

    יש בעיה מאוד רצינית שאתה מתעלם ממנה. רוב המדענים האלו שאתה אומר שהם חוששים לפרנסתם, ובכן יש להם קביעות, הם אינם צריכים לחשוש לפרנסתם.
    אתה מאוד אוהב לדבר על follow the money, אבל משום מה אתה עושה זאת בצורה מאוד סלקטיבית.
    הצידוד שלך בהכחשה של התחממות הגלובלית תוך שימוש באותם טענות בדיוק, ותוך התעלמות מכך שהכסף האמיתי נמצא בדיוק בצד השני של המשוואה, היא דוגמה מצויינת לכך.

    הטיעון השני שלך בדבר הקביעות המחשבתית והפחד משינוי ותגליות חדשות של המדענים גם כן מופרך ביותר. אם המצב אכן היה כך היינו צריכים להיות עדים לעולם מדעי בסטגנציה ולא היינו אמורים לראות אלפי ג’ורנלים בהם מתפרסמים בכל שנה מיליוני מאמרים מדעיים.

    הנקודה השלישית המעניינת היא היכולת שלך לקרוא ספר מדע פופולרי(ובמקרה הזה אחד עם אג’נדה מאוד ברורה) ולהגיע בעקבות קריאה זו למסקנה שאתה שולט בחומר ומבין ויודע יותר טוב מכולם.

    כיוון שאתה אתה אוהב מאוד לנתח אנשים פסיכולוגית, אולי תנסה לנתח את עצמך ולהבין מדוע אתה סולד וביקורתי ביותר כלפי גורמים מסויימים, בעוד אתה סימפטתי וחסר כל יכולת ביקורתית כזו כאשר מדובר בגורמים אחרים.

  11. אלבנצו

    אתה פיסיקאי פתטי שאולי מבין משהו או הרבה במודל המתמטי של תורת המיתרים.
    אבל אתה מבין מעט מאוד בהתנהגות בני אדם. לא בטוח שאתה מבין בפיסיקה נסיונית שמרוחקת באופן קיצוני ממחקר מתמטי טהור, יש כאילו שחושבים שתורת המיתרים תלושה לגמרי מפיסיקה משום שאין בינה לבין ניסוי אמפירי דבר.

    לפיכך אני לא מתרשם מדבריך על כך שהמודלים של חלקיקים למיניהם תואמים היטב את הניסויים. ברגע שאתה טוען בבטחון טענה כזו אני מפקפק ביושרך או בהבנתך.

    בנוסף – מי שמנאץ כמוך לא יכול להיות מבין גדול. נאצות הן הנשק שמפעילים בעלי טיעונים חלשים על מנת להראות שהם צודקים . לא תוכל לטעון שאני העלבתי אותך כצידוק לנאצות שלך. אמנם דעתי על כשריך האינטלקטואלים (הכלליים, הלא מזהירים) הבעתי בעניין המעבדה שהונחתה על השביט צורמויב גרסימנקו, אבל לא המשכתי בכך כי לא ראיתי צורך להתווכח איתך הלאה. (תזכורת: המעבדה נחתה נחיתת ריסוק ולא מצאה דבר פרט למימצאים שוליים, אבל את עובדת נחיתת הריסוק העלימו במילים מנופחות).

    עכשיו המשך לצעוק. (אני לא משתמש במילים חריפות יותר רק כדי שדברי לא יחסמו. אין דבר, לשונך הלא נקיה עושה את השירות הראוי והיא חוזרת אליך כבומרנג, מלשונך הלא נקיה מבינים מה אתה שווה).

  12. זה אותו עופר קומאי שטען בתוקף שלא קיים חלקיק היגס?
    https://coherentphysics.wordpress.com/2010/03/11/no-higgs/
    ושיש לו אג’נדה ברורה (הוא כותב על זה בעצמו) להציל את רעיונותיו של אביו.

    קראתי את ספרו המרתק של קון כבר לפני שנים, לא זכור לי שהוא עוסק שם ב-“מה הדינמיקה האנושית מאחורי התנהגות חוקרים שהקרקע נשמטנ מתתחת רגליהם.” יכול להיות כמובן שאיני זוכרת כל מה שנכתב שם, האם תוכל להביא ציטוט מהספר שמדגים זאת?

    בכל אופן, אין חולק שמדענים הם קודם כל בני-אדם ומועדים להתנהלות שאינה קשורה ואף עשוייה להפריע להתקדמות המדעית. יחד עם זאת, רק אידיוט גמור יתעלם מרצף ההצלחות של המדע במאות השנים האחרונות, וזאת למרות “בעיית האנושיות” של המדענים. זה שמישהו מאוכזב שלרעיונותיו לא היה ביקוש בקהילה המדעית (כמו למשל במקרה של קומאי) אין זה אומר שהקהילה המדעית לוקה בסטגנציה שמרנית, הרבה יותר סביר להניח שהרעיונות של אותו מאוכזב היו שגויים (אה, חלקיק היגס דווקא כן קיים…).

    המודל הסטנדרטי, אף שכנראה אינו מושלם, הוא ההסבר הכי טוב שקיים כיום לתיאור חלקים נרחבים של המציאות שבה אנו חיים, והוא אחד המודלים הכי נבדקים ומאוששים. הטענות שלך כאילו שומרים על מודל זה בגלל בצע כסף מופרכות הן בגלל שהמודל רלוונטי (כי כאמור הוא מאושש אינספור פעמים גם אם לא באופן מושלם, הן בגלל שהוא שימושי ביותר להמשך המחקר) והן בגלל שאין אלטרנטיבה כרגע שמגיעה לקרסוליים שלו על אף חסרונותיו. טיעוניך טפשיים במיוחד לאור העובדה שדווקא כן מתקיים מחקר בו מנסים למצוא מודלים טובים יותר.

    במדע, בסופו של דבר, אם יש לך קייס חזק, אז הקהילה המדעית לא תוכל להתנגד לממצאים. אנשים כמוך נותנים תמיד את המקרה של פרופ’ דן שכטמן כדוגמא להתנגדות של המדע לרעיונות חדשים, אבל זה טיעון מתוך בורות במקרה הטוב וטפשות במקרה הפחות טוב, כי בדיקה קצרה של סדר התרחשות האירועים חושפת בצורה ברורה שמרגע פרסום הממצאים הקהילה המדעית הרלוונטית שינתה את דעתה תוך זמן קצר ביותר וקיבלה את החידוש. למעשה היה רק מתנגד אחד עקשן שלא היה ביכולתו למנוע את פרסום הממצאים של דן שכטמן, וזו דוגמא מאלפת של היכולת של המדע לאמץ ראיית עולם חדשה, אפילו היא מנוגדת לתפישה הישנה המקובלת היטב, תוך זמן קצר, תהליך שמתרחש שוב ושוב בהיסטוריה של המדע.

    דיבור בנחת אינו מעיד על חוכמה, למעשה דיבור בנחת הרבה פעמים מחפה על בורות ועל טפשות כפי שהוכחת בתגובותיך.

  13. עופר “עומד איתן ץץץ” אמרת כנראה אתה מחדש של השפה העברית, יש עשרות ניבויים של תורות החלקיקים שכשלו כשלון חרוץ. את הכשלונות טיאטאו מתחת לשטיח ובין השאר העלימו אותם מספרי הלימוד (כדי שנאמין שהתורות יותר אמינות ממה שהן באמת). אם יש לך השגות על מה שאמרתי אני מציע שתפנה לעופר קומאי שכתב סקירה מקיפה על הכשלונות החוזרים של תורות החלקיקים. אני בטוח שהוא יוכל להעמידך במקומך.

    הערה: אל תפנה אלי כאל ילד מפגר שלא יודע כיצד המדע אמור להתקדם. הסגנון המתנשא שלך לא במקומו. לכל ענף מדעי יש תקופת חסד של, נאמר, 50 שנה, אם לאחר 50 שנה נשארים תקועים במצב של חוסר הבנה בכל כיוון – יש כנראה כשלון עמוק בקונצפציה של הענף. במקרה של כשלון הקונצפציה צריך לנתב את הכסף למחקר אחר. במחקר מדעי צריך בין השאר לזהות מתי הקונצפציה נכשלה.

    אינני חושב שאסור לעסוק בחקר חלקיקים אלמנטרים אבל להערכתי מחקר כוללני (כמו המודלים השונים) זה תחום מעבר ליכולת שלנו היום בשל העדר כלים טובים למחקר. אפשר להסתפק בחקירה _אד הוק_ של תופעות סםציפיות המלוות אותם ולראות אם יש סיכויח לשחזר אותן (בלי לנסות להבין _איך המבנה בכללותו עובד_). בתור דוגמא: אם אפשר לייצר באופן מעשי מיואונים “בזול” זה יכול להועיל בלי לפתח תיאוריות נירחבות מדי שקשורות לייצור.

  14. נטע
    מילת המפתח בנושא היא “כסף”. אנשים יעשו כל דבר כדי להתפרנס, כולל סיפורי בדותות על הצלחות מדעיות מדומות. ככל שקבוצת המבקרים המעמיקים ה- refferees קטנה יותר (בשל סיבוך הנושא) כך קל יותר לפברק הצלחות שאינן קיימות. זה ככל הנראה מצבו של רוב מכריע של המודלים שניבנו כדי לתאר את התנהגות הלא צפויה של התנהגות חלקיקים יסודיים (או הרכבים פשוטים שלהם).

    חקר החלקיקים היסודיים החל (בערך ) לפני 50 שנה ומאז ועד היום המחקר הזה מקרטע, בכל פעם מנסים רעיון חדש של הרחבת המודל, הרעיון החדש פותר קושיה אחת אך בו בזמן יוצר שלוש קושיות חדשות.. הטוב ביותר שהצליחו הוא “להסביר” מצבים שונים בעזרת מודל זה או אחר אבל אפילו לא מנסים לסנתז תהליך בנייתי של יצירת חלקיק כי יש חוסר הבנה נרחב לגבי המכניזם (למשל אף אחד לא יצר פרוטון או נייטרון מחלקים אחרים).

    המקסימום שעשו על מנת לייצר חלקיקים הוא להפציץ בכוח רב חלקים קיימים כך שיווצרו באקראי צירופים חדשים.

    אני מציע לך לקרוא את הספר של קומאי כדי שתראי כיצד מנהלים טיעון מכובד. מציע לך גם שתקראי את הספר של קוהן “מהפכות מדעיות” כדי שתביני מה הדינמיקה האנושית מאחורי התנהגות חוקרים שהקרקע נשמטנ מתתחת רגליהם.

    אני חוזר על טענתי העיקרית כדי שלא יאבדו במלל שלי כאן ובמלל הנימלץ של המקטרגים את דברי. החוקרים הם בני אדם רגילים שבקדימות ראשונה מגינים על פרנסתם (כולל מעמדם במוסד בו הם נימצאים). כאשר הם חוששים לפרנסתם הם לא יעזו למתוח ביקורת ולאמר דברי כפירה (כגון “כל המודלים של חלקיקים אלמנטריים לא מסבירים כראוי את התנהגותם הניצפת”).

    תתעלחמי מכל מי שמדבר דברי נאצה כגון אלבנצו החוכמולוג. מי שמדבר דברי נאצה עושה זאת מחמת חולשה, הוא צועק בתקווה שיחשב צודק. דברי חכמים בנחת נשמעים, הם אינם זקוקים לנאצות.

    בתגובתי הקודמת הפניתי לספר בעברית של עופר קומאי שאסף עדויות מדברי פיסיקאים מכובדים על עשרות ניבויים של תורת החלקיקים שכשלו בניסוי. הספר בהוצאת סטימצקי נקרא “מדהים, גאוני מופרך”. מצב תורות החלקיקיעם אינו מצב של “תיאוריה נכונה עם קצת טעויות” אלא אוסף מתמשך של כשלונות גדולים בניבוי.

    מקווה שתגובתי תועלה בשלצותה יש בעיות טכניות שבגללן יתכן ותצא קטועה.

    כדי

  15. עופר
    זה לא “גם אם ההיכרות שלו עם אותו נושא היא מזערית ומבוססת על רכילויות של מטבח”….המילה “גם” מיותרת. כמו בכל קונספירציה, הסיבה היא בגלל חוסר ההיכרות…..עוד לא שמעתי קונספירטור באף תחום שבא עם ידע מתאים. היו מהפכנים במדע, אבל הם לא נהגו לקרוא לשאר המדענים שקרנים.

  16. ספקן: מי שירחיב את המודל יהיה מועמד לנובל. זה אחד הנושאים החמים והמדוברים והמושקעים כספית.

    אבל למה לתת לעובדות לבלבל חובבי קונספירציה כשאפשר לטעון להשתקת “הממסד” בלי הוכחה כלשהי…

  17. הביקורת של “ספקן” מבטאת אי-הבנה עמוקה בכל מה שקשור בעשייה המדעית בעולם הפיזיקה. כפי שציין אלבנצו משאת נפשם של העוסקים במחקר בפיזיקה (שטרם צלחה בידם) היא “מעבר למודל הסטנדרטי” אלא שהמשימה הזו מאוד לא קלה היות והמודל עומד איתן על-אף כל הנסיונות לאתגר אותו. משום מה יש מי שסבור שחייבת להיות לו דעה מוצקה בכל נושא גם אם ההיכרות שלו עם אותו נושא היא מזערית ומבוססת על רכילויות של מטבח. מה הטעם בדעתנות כזו?

  18. אריה

    קל לדבר על מקובעים כאשר אתה יודע רק פרט אחד. הבעיה עם חלקיקים אינה קושי קונצפטואלי (כדבריך). הפוטון ידוע כחלקיק חסר מסה למעלה מ 100 שנה ולאף אחד זה לא הפריע במיוחד.

    הבעיה העיקרית עם החלקיקים האלמנטריים היא שרבים מהם מתנהגים לא לפי התיאוריה המקובלת וזה מעלה את האפשרות שהתאוריה המקובלת אינה נכונה. ספר מדע פופולרי של עופר קומאי (הוצאת סטימצקי) – מונה עשרות ניסויים בהם ניסויים בחלקיקים אלמנטרים נתנו תוצאות כאילו, כמו כן הוא מאזכר תכונות רבות של חלקיקים אלמנטריים שאין להן הסבר מניח את הדעת.

    קבוצת המחקר עליה מדובר כאן מערערת על תקפות המודל הקיים על ידי חיפוש של חלקים אחרים, או חיפוש תופעות שלא ניצפו עד כה, או הטלת האשמה על כלי מדידה פגומים.

  19. וואו.

    ספקן, התגובה שלך היא הדבר הכי מטומטם ועלוב נפש שקראתי הרבה זמן. אתה איש כל כך כל כך מסכן, שקשה לתאר זאת במילים.

    מהיום שכתבו את המודל הסטנדרטי, היה ידוע וברור שהוא רק קירוב, ושהוא אינו תיאור שלם או מדויק של המציאות שלנו. אף פיזיקאי *אי פעם* לא טען שיש בידיו מודל מושלם ומדויק שמתאר את החומר והכוחות המוכרים לנו בפיזיקה. המילים הכי פופולריות בפיזיקה של חלקיקים הן “מעבר למודל הסטנדרטי”, כי למעשה אין אף משימה או שאלה אחרת חוץ מזה: מהי הפיזיקה מעבר למודל הסטנדרטי? מהי הפיזיקה שהמודל הסטנדרטי לא מתאר? חיפוש התשובה לשאלה זו היא *כל* מה שעושים חלקיקאים ו*כל* מה שעושים בסרן ובכל מאיץ בעולם. אבל מה לעשות, המודל הסטנדרטי הוא קירוב כל כך טוב שלגלות את ההבדלים בינו לבין המציאות זו חתיכת משימה לא פשוטה.

    אתה חתיכת שקרן מסכן שכדי למלא את חייו העלובים צריך לברוח לפנטזיות פתטיות בהן הוא יותר חכם מהמדענים או יודע משהו שאף אחד לא.

    פשוט להקיא ולרחם.

  20. וואו.

    ספקן, התגובה שלך היא הדבר הכי מטומטם ועלוב נפש שקראתי הרבה זמן. אתה איש כל כך כל כך מסכן, שקשה לתאר זאת במילים.

    מהיום שכתבו את המודל הסטנדרטי, היה ידוע וברור שהוא רק קירוב, ושהוא אינו תיאור שלם או מדויק של המציאות שלנו. אף פיזיקאי *אי פעם* לא טען שיש בידיו מודל מושלם ומדויק שמתאר את החומר והכוחות המוכרים לנו בפיזיקה. ארבעת המילים הכי פופולריות בפיזיקה של חלקיקים הן beyond the standard model, כי למעשה אין אף משימה או שאלה אחרת חוץ מזה: מהי הפיזיקה מעבר למודל הסטנדרטי? מהי הפיזיקה שהמודל הסטנדרטי לא מתאר? חיפוש התשובה לשאלה זו היא *כל* מה שעושים חלקיקאים ו*כל* מה שעושים בסרן ובכל מאיץ בעולם. אבל מה לעשות, המודל הסטנדרטי הוא קירוב כל כך טוב שלגלות את ההבדלים בינו לבין המציאות זו חתיכת משימה לא פשוטה.

    אתה חתיכת שקרן מסכן שכדי למלא את חייו העלובים צריך לברוח לפנטזיות פתטיות בהן הוא יותר חכם מהמדענים או יודע משהו שאף אחד לא.

    פשוט להקיא ולרחם.

  21. מאוד פשוט יש חלקיקים עם מטען ללא מאסה ולרוב המקובעים קשה לתפוס זאת … אך כמו שהמורה שלי לפיזיקה כיום דוקטור קטרין זוסף אמרה בפיסיקה אין הגיון ….

  22. ספקן,
    ברגע שטוענים שיש עוד אובייקטים שאינם נכללים במודל הסטנדרטי, לאו דווקא שוללים אותו, אלא מערערים על שלמותו. עדיין ניתן לטעון שהוא נכון, אך פשוט לא מושלם, כפי שתיאוריית הסופר סימטריה מנסה להשלים אותו. דוגמא אחרת היא תורת היחסות, אשר לא ביטלה את תורת הכבידה של ניוטון, אלא הוסיפה עליה, והשלימה “חורים” שלא הסתדרו עם תורת הכבידה.
    אני מסכים איתך שזה כבר מעצבן לשמוע מדענים שאומרים “עכשיו יש לנו תורה שלמה” ואף פעם לא לומדים את הלקח מהעבר.

  23. למי שלא הבין: קבוצת המחקר הזו כופרת בנכונות המודל הסטנדרטי אבל לא אומרת זאת בלשון גלויה, כי “אסור להרהר בדברי כפירה”.

    המודל הסטנדרטי בעיקרו (לא בשוליו) טוען שיש בידיו מודל מושלם ומדוייק שמתאר את החומר והכוחות המוכרים לנו בפיסיקה. ברגע שטוענים שיש עוד אובייקטים בטבע שאינם ניכללים בו – שוללים אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.