חוקרי הטכניון רתמו את ויקיפדיה להגדלת בינתו של המחשב

הם פיתחו שיטה המאפשרת שימוש אוטומטי באנציקלופדיה, כדי לשפר מהותית את יכולת המחשב להתמודד עם משימות, כגון סינון אוטומטי של דואר אלקטרוני או סינון מודיעיני של מסמכים, תיעול חדשות, קיטלוג אוטומטי של מסמכים וחיפוש באינטרנט

חוקרי הפקולטה למדעי המחשב בטכניון רתמו את האנציקלופדיה הממוחשבת ויקיפדיה להגדלת בינתו של המחשב. הם פיתחו שיטה המאפשרת שימוש אוטומטי באנציקלופדיה, כדי לשפר מהותית את יכולת המחשב להתמודד עם משימות, כגון סינון אוטומטי של דואר אלקטרוני או סינון מודיעיני של מסמכים, תיעול חדשות, קיטלוג אוטומטי של מסמכים וחיפוש באינטרנט.

“ללא ידע על העולם, קשה לבצע משימות חכמות במחשב”, מסביר ד”ר שאול מרקוביץ, מומחה לבינה מלאכותית ולמערכות לומדות בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. “וידע יש באנציקלופדיות”. השיטה פותחה במשך ארבע שנים ביחד עם הדוקטורנט יבגני גברילוביץ’, פורסמה כבר בשני כנסים מדעיים והטכניון רשם עליה פטנט.  ההישגים החדשים של המחקר יוצגו בכנס העולמי לבינה מלאכותית שיתקיים בחודש ינואר הקרוב בהודו.

חוקרי הטכניון הביאו את ויקיפדיה למחשביהם, והשתמשו בטכניקות של למידה אוטומטית כדי לאפשר למחשב לקשר בין טקסטים לבין מאמרים בויקיפדיה.  המאמרים הקשורים מעשירים את הטקסטים ומאפשרים למחשב להסיק מסקנות שלא היו אפשריות ללא הידע הנוסף.
“התוכנות הקיימות לניתוח מסמכים מסתמכות על ניתוח סטטיסטי של מופעי המלים.  אין להן שום ידע נוסף על העולם”, מסביר ד”ר מרקוביץ.  “השיטה החדשה מאפשרת למחשב להבין, למשל, שהודעת דואר אלקטרוני המכילה את הסימן C-4 קשורה לחמרי נפץ ולכן ראויה לתשומת לב מודיעינית.  דוגמא אחרת היא מסנן דואר זבל המנסה לסנן הודעות הקשורות למכירת ויטמינים.  נניח שהגיעה הודעה שלא כוללת כלל את המלה ויטמין, אבל כוללת את המלה ‘ריבופלבין’.  תוכנות קיימות אינן מוסגלות לזהות הודעת זבל כזאת מכיוון שאין להן ידע על המלה ‘ריבופלבין’.  המערכת שלנו תשתמש בויקיפדיה כדי להסיק  ש’ריבופלבין’ הוא סוג של ויטמין ולכן זו הודעת זבל שיש לסנן.  הגישה למאגרי מידע עצומים הנמצאים ברשת, כמו ויקיפדיה, משפרת את ביצועי המחשב באופן ניכר.  בניסויים שערכנו גדל הדיוק של המחשב בעשרות אחוזים”.

לאתר ויקיפדיה העברית