סיקור מקיף

כיצד לגרות את המוח כדי להתגבר על חוסר קואורדינציה או תנועות מגושמות של הגפיים?

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ומאוניברסיטת אסן קיבלו מענק במטרה לגלות זאת באמצעות ניסויים קליניים

איזון יציבה. איור: shutterstock
איזון יציבה. איור: shutterstock

פרופ’ עופר דונחין מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית וממרכז זלוטובסקי למדעי העצב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וד”ר דגמר טימן מהאוניברסיטה הרפואית של אסן בגרמניה, קיבלו מענק מחקר יוקרתי בשם DFG (קרן מחקר גרמנית), כדי לחקור טיפולים לאטקסיה (בעיה של חוסר קואורדינציה או תנועות מגושמות של הגפיים שלא כתוצאה מחולשת שרירים) ואת האפשרות להשתמש בגירוי שאינו פולשני כדי לשפר את יכולת השימור של מה שנלמד בעבר.

פרופ’ עופר דונחין וד”ר דגמר טימן מתעניינים במיוחד בתופעה זו, אטקסיה, שקשורה במוח הקטן ובהפרעות התנועה שנגרמות מהתנוונות שלו. מאז שנת 2005 פועלים החוקרים במטרה לבחון כיצד דפוסי ניוון ספציפיים במוח הקטן קשורים לקשיי תנועה ספציפיים. היום באפשרותם לבודד שני אזורים, אחד הקשור לטעויות שנגרמות בשל כוחות בלתי צפויים והשני, הקשור לטעויות שנגרמות בשל הפער בין מה שאנו מרגישים לבין מה שאנו רואים. בשני המקרים, הטעות כמעט זהה והתגובה של הפרטים השונים אליהם גם היא כמעט זהה. עם זאת, המקור לטעות הוא שונה ונובע מחלקים שונים של המוח הקטן. החוקרים מציעים למנף את גישה זו כדי לבודד את האזורים במוח הקטן, שאחראים באופן ספציפי על הזיכרון לטווח ארוך של טעויות.

“דבר זה הוא חשוב, משום שאם אנחנו רוצים לעזור לאנשים הסובלים מאטקסיה, אנחנו חייבים להיות מסוגלים להבין באיזה חלק של המוח שלהם הם משתמשים לאחסון ארוך טווח של טעויות ושל תיקונים. אם החלק הזה פגוע, זה עלול להוביל לגישה שונה של שיקום. אם החלק הזה לא פגוע, אולי ניתן למצוא דרך ‘לטעון במלואו’ את החלק הזה במהלך הלמידה, ובכך לעזור בהתאוששות”, טוען פרופ’ דונחין.

לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ולאוניברסיטת אסן יהיו מערכים זהים. באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ דונחין וצוותו ינהלו את הניסויים, ואילו ד”ר טימן והצוות שלה, שלהם יש גישה לחולים באטקסיה, יבצעו את השלב הקליני בניסויים.

2 תגובות

  1. לדעתי עקיפה של של אזורים בעייתים במוח ע”י גירוי חיצוני המפעיל איזורים דומים ב99 %
    וזאת כדי ליצור משוב פנימי המעורר את אותם איזורים בעיייתיים ובכך משפר תיפקוד
    אנני חוקר מוח אך מנסיון רב בטיפול באימי חולת דימנציה המטבטה בזיכרון חלש לפרט מסויים
    דובבתי את אמי בפרטים דומים לפרט “הנעלם ” וכך יצרתי משוב פנימי שכן עורר
    את אותו איזור בעייתי במוח הקשור בפרט זה
    הדבר דומה מאוד לתנועה בכביש . רכב שעצר בגלל יכולת לעבור מכשול
    או בגלל יכולת הנעה גורם לפקק תנועה שיכול לשתק נתיבים אחרים אחרים
    ניסיון הרכב הרכב התקוע לעקוף המכשול ולהתקדם יכול לעורר תנועה חזקה יותר שתסלק את המכשול או שתיצר עקיפה פיזיולוגית
    ניוון מוח מתבטה באי יכולת התא להעביר האיפורמציה הלאה לתאים אחריו וכך נוצרתשרשרת ניוון
    כלומר תא בודד אחד בלבד החלש בצורה חריגה יכול לגרום לתגובת שרשרת וכך נוצר יכולת לזכור
    בפעולת הסחה בדיבור אני עוקף את התא הספציפי וכך יוצר המשך זרימה של אותות חיוניים
    פעולות הסחה חוזרות ונשנות יכולות לקבע מצב של עקיפה תא חלש

  2. לדעתי עקיפה של של אזורים בעייתים במוח ע”י גירוי חיצוני המפעיל איזורים דומים ב99 %
    וזאת כדי ליצור משוב פנימי המעורר את אותם איזורים בעיייתיים ובכך משפר תיפקוד
    אנני חוקר מוח אך מנסיון רב בטיפול באימי חולת דימנציה המטבטה בזיכרון חלש לפרט מסויים
    דובבתי את אמי בפרטים דומים לפרט “הנעלם ” וכך יצרתי משוב פנימי שכן עורר
    את אותו איזור בעייתי במוח הקשור בפרט זה
    הדבר דומה מאוד לתנועה בכביש . רכב שעצר בגלל יכולת לעבור מכשול
    או בגלל יכולת הנעה גורם לפקק תנועה שיכול לשתק נתיבים אחרים אחרים
    ניסיון הרכב הרכב התקוע לעקוף המכשול ולהתקדם יכול לעורר תנועה חזקה יותר שתסלק את המכשול או שתיצר עקיפה פיזיולוגית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.