חלקי פסל של פקיד מצרי התגלה בתל חצור

רגל של פסל בגודל 1:1 עשויה להיות חלק מפסל בגודל של אדם, שהיה כנראה בכיר בממשל המצרי לפני כ-3,000 שנה

תגלית היסטורית: במהלכה של עונת החפירות הנוכחית בתל חצור נתגלה חלק של פסל מצרי שגודלו כ- 45 X 40 סנטימטרים, ממנו נשתמר חלקו התחתון בלבד. גודל הפסל כולו, כך משערים החופרים, הוא מונומנטלי וגודלו כגודל אדם. בפסל, העשוי אבן גיר, נראות רגליה של דמות גבר כורעת כשרגליה משוכלות, יושבת על בסיס ועליו מספר שורות הכתובות בכתב התמונות המצרי (הכתב ההירוגליפי). פענוחה של הכתובת נמצא בשלב ראשוני בלבד, אך כבר עתה ניתן לספר כי מדובר בפקיד – שמו ותפקידו נשתמרו חלקית בלבד ועדיין לא פוענחו. הפסל ניצב במקורו או בקברו של הפקיד או במקדש – ככל הנראה של האל המצרי פתח, והכתובות על הבסיס כוללות דברי שבח לבעל הפסל שיתכן ופעל באזור ממפיס – מוקד הפולחן של האל פתח – ואת נוסחת הקבורה המצרית המסורתית שיועדה להבטיח לבעל הפסל הספקה נצחית של מנחות.
זהו הפסל המצרי הפרטי הגדול ביותר שהתגלה בלבנט מתקופת האלף השני לפני הספירה. לפני שלוש שנים התגלה בחצור שבר ספינקס של המלך המצרי מיקרינוס (אשר שלט במצרים סביב 2500 לפני הספירה), שהוא הפסל המלכותי המצרי הגדול ביותר שהתגלה עד כה בלבנט. הימצאות שני פסלים אלו במבנה הנחפר כעת בחצור מעידים לא רק על חשיבות המבנה אלא על חשיבות האתר כולו.
לדברי פרופ’ אמנון בן-תור, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, החופר בחצור כבר כ-27 שנה, חצור היא האתר החשוב ביותר מהתקופה המקראית. שלומית בכר, דוקטורנטית במכון לארכיאולוגיה, מנהלת שותפה בחפירות חצור וחופרת שם כבר כ-10 שנים ומנהלת את שטח החפירות הראשי.
במהלכן של קרוב ל-30 שנות החפירה נתגלו בחצור שבריהם של 18 פסלים מצריים שונים, בהם מתוארים מלכים או פקידים, וכן שני ספינקסים. רובם ככולם של הפסלים נתגלו בשכבות בנות תקופת הברונזה המאוחרת (המאות ה 13- 15 לפנה”ס), המקבילה לתקופת ה”ממלכה החדשה” במצרים. זהו המספר הגדול ביותר של פסלים מצריים שנתגלו עד כה באתר כל שהוא בארץ, מה גם שלא ידוע על נוכחות מצרית כל שהיא בחצור בתקופת הברונזה המאוחרת. זאת ועוד – תאריכם של מרבית הפסלים, כמו גם זה של הפסל שנתגלה העונה, הוא מתקופת ה”ממלכה התיכונה” (המאות ה 18-19 לפנה”ס) פרק זמן בו חצור עדיין לא הייתה קיימת.
החופרים משערים שהפסלים נשלחו על ידי מלך מצרים בן תקופת הממלכה החדשה (למרות “עתיקותם” באותו פרק זמן) כמתנות למלך חצור, שהיה המלך החשוב ביותר בדרום כנען בעת ההיא, או שהוקדשו למקדש מקומי בעיר. מעמדה המיוחד של חצור עולה הן מן הטקסט המקראי, בו מכונה חצור – “ראש כל הממלכות האלה” (ר’ יהושע י”א:10), והן מנוסח המכתבים שנשלחו למלך מצרים הן על ידי מלך חצור והן על ידי מלכי ערים אחרות באזור, הידועים כ”מכתבי עמרנה” על שם האתר במצרים בו נתגלו.
כל הפסלים נתגלו כשהם מנופצים לרסיסים, כשברובם נראית בבירור השחתה מכוונת, דבר שאירע ככל הנראה בעת כיבושה של העיר במאה ה 13 לפנה”ס. נוהג השחתת פסלי אלים, מלכים ואנשי שררה אחרים במהלך כיבושה של עיר ידוע בעת העתיקה (ר’ שמואל א’ ה: 1-4; ישעיהו י”א:9), ולא רק אז…

על החפירות בתל חצור:
תל חצור יכול להיחשב ובצדק רב ל”ספינת הדגל” של החפירות הארכיאולוגיות של האוניברסיטה העברית, ושל הארכיאולוגיה הישראלית בכלל.
משלחת מטעם האוניברסיטה העברית בהנהלתו של הפרופסור יגאל ידין המנוח החלה בחפירות נרחבות באתר בשנת 1955. החפירות נמשכו ברציפות עד שנת1958 , וחודשו בשנים 1968 – 1970. בחפירות השתתפו חוקרים הנחשבים ל”אבות” הארכיאולוגיה הישראלית, כמו יוחנן אהרוני, טרודה ומשה דותן, רות עמירן ואחרים.
במהלך השנים השתתפו בחפירותיה של משלחת ידין סטודנטים לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית אשר השתלבו במשך השנים בהוראה באוניברסיטאות השונות, ברשות העתיקות, ברשות הגנים הלאומיים ובמוזיאונים ברחבי הארץ.
החפירות באתר חודשו בשנת 1990 בהנהלתו של הפרופ’ אמנון בן תור, מן המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית. בעצם הימים האלה מתקיימת באתר עונת החפירות ה-27 של “חפירות קרן זלץ בחצור לזכר יגאל ידין”, בתחומי הגן הלאומי תל חצור ובחסות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.
האתר משמש בין היתר כבית ספר לארכיאולוגיה של שדה של האוניברסיטה העברית וכיום מקבל את הכשרתו בתחום זה דור רביעי של תלמידי המכון – תלמידי תלמידיו של יגאל ידין מכשירים את התלמידים החדשים ומקנים להם שיטות חפירה מדעית.
תל חצור הוא הגדול והחשוב בתילים המקראיים של הארץ ובתור שכזה הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסקו. על חשיבותו של האתר תעיד הקביעה שלאחר כיבושה בידי שבטי ישראל המתנחלים (הקרב בין ערי צפון הארץ בהנהגתו של יבין מלך חצור לבין שבטי ישראל בהנהגתו של יהושע ) – נפתחה הדרך להתנחלותם של שבטי ישראל ב”כל הארץ הזאת…מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון” (יהושע י”א:17). חצור הישראלית הינה אתר מפתח לבדיקת מידת מהימנותה של ההסטוריוגרפיה המקראית.
קדמה לחצור הישראלית חצור הכנענית, עיר כבת 15,000 עד 20,000 תושבים, אשר זכתה – וכפי שהוכיחו החפירות – בדין זכתה, להיקרא “ראש כל הממלכות האלה” (יהושע י”א:10).
העיר עמדה בקשרי תרבות ומסחר הן עם מצרים והן עם בבל, ותעודות כתובות שנתגלו הן בחצור והן בשני מרכזים חשובים אלה – מעידים על כך בבירור. לצד התיעוד הכתוב נחשפו גם ממצאים אמנותיים שונים, בהם כאלה שיובאו לחצור מקרוב ומרחוק.
האתר מוגדר כגן לאומי, והמשלחת זוכה לשיתוף פעולה מלא ופורה עם רשות הטבע והגנים.