ספייס אקס חזרה לפעילות לראשונה מאז פיצוץ משגר הפאלקון 9

ספייס אקס חזרה היום בהצלחה לפעילות, אחרי יותר מארבעה חודשים שבהם לא ביצעה אף שיגור, בעקבות פיצוץ משגר הפאלקון 9 של החברה והשמדת הלוויין עמוס 6 שעל גביו. בשיגור, שהתאפשר לאחר חקירה מסובכת של התאונה, שיגרה ספייס אקס עשרה לווייני תקשורת והצליחה גם להנחית בשלום את השלב הראשון של המשגר. 

ספייס אקס חזרה היום לפעילות, ובגדול. השיגור נערך מבסיס חיל האוויר ונדנברג בקליפורניה, בשעה 09:58 (שעון מקומי). משגר הפאלקון 9 של החברה נשא על גבו 10 לווייני תקשורת של חברת אירידיום, המספקת שירותי תקשורת גלובליים.

זהו השיגור הראשון של ספייס אקס מאז הפיצוץ של משגר פאלקון 9 ב-1 בספטמבר, במהלך ניסוי סטטי לפני שיגור לוויין התקשורת הישראלי עמוס 6, בתאונה שהובילה להשמדת המשגר והלויין שהורכב עליו.

החברה הצליחה גם להנחית בשלום את השלב הראשון של המשגר, על גבי אסדה ימית ניידת באוקיינוס השקט. בניגוד לפעמים קודמות שבהם השידור החי ממצלמות שמותקנות על השלב הראשון לא הצליחו לפעול במהלך החזרה לאטמוספירה, הפעם מהלך כל החזרה והנחיתה על האסדה הועברו בשידור חי בצילום מרהיב ביופיו.

זוהי הפעם השביעית שספייס אקס מצליחה להנחית בשלום את השלב הראשון של פאלקון 9, כשהפעם הראשונה בוצעה בדצמבר 2015. יחד עם זאת, עד כה לא בוצע שימוש חוזר באף אחד מהשלבים הראשונים שהוחזרו.

צפו בנחיתה על האסדה הימית:

https://www.youtube.com/watch?v=PZ0EmJ9DlQk

לאחר התאונה בספטמבר האחרון, הוקפאו השיגורים המתוכננים של ספייס אקס והחלה חקירה שאותה הובילה החברה בשיתוף פעולה עם רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית (FAA), נאס”א וגופים נוספים, שבסופה זוהה הגורם לפיצוץ ככשל במיכל הליום שאחראי על שמירת הלחץ בתוך מיכל החמצן הנוזלי בשלב העליון של המשגר.

מנכ”ל ומייסד ספייס אקס, אילון מאסק, הגדיר את מקור הבעיה כ”כשל המסובך והמורכב ביותר בהיסטוריה של החברה”.

בסיום החקירה ספייס אקס פירסמה הודעה שבה נכתב: “צוות חקירת התאונה עבד באופן סיסטמטי באמצעות ניתוח עץ כשל מקיף והגיע למסקנה כי כַּשַל אחד משלושת מיכלי הלחץ העטופים בחומר פחמני מרוכב (composite overwrapped pressure vessels – COPVs) שבתוך מיכל החמצן הנוזלי שבשלב השני. באופן ספציפי, צוות החקירה הסיק כי הכשל נגרם ככל הנראה מהצטברות של חמצן בין מיכל ההליום והריפוד [של החומר הפחמני המרוכב] בחלל או בבליטות על גבי המיכל, שהובילה להצתה ובעקבות זאת לכשל במיכל ה- COPV”.

“כל שלב במשגר הפאלקון 9 עושה שימוש במיכלי ה- COPV כדי להכיל הליום קר שבאמצעותו ניתן לשמר את הלחץ במיכל, וכל מיכל COPV מורכב משכבת אלומיניום פנימית וריפוד פחמני. מיכלי ה-COPV שנמצאו לאחר הפיצוץ הראו בליטות בשכבת האלומיניום. למרות שבליטות לא הראו יכולת לבקוע את מיכלי ה- COPV בעצמם, החוקרים הסיקו כי החמצן הנוזלי הסופר-מקורר יכול להתאסף בבליטות הללו מתחת לריפוד. כשהוא מדוחס, חמצן המתאסף בבליטה נלכד שם; בתורם, סיבים הנפרדים מריפוד החומר הפחמני המרוכב או חיכוך יכולים להצית את החמצן בתוך הריפוד, ולגרום לכשל במיכל ה-COPV. בנוסף, החוקרים קבעו כי טמפרטורת ההעמסה של ההליום הייתה קרה מספיק בכדי ליצור חמצן מוצק, אשר מחריף את האפשרות של חמצן להילכד וכן לסבירות שתיווצר הצתה עקב חיכוך.”

בעקבות החקירה וכדי לקבל אישור מה-FAA לחזור לפעילות, החברה מסרה כי, בין היתר, היא תשנה את טמפרטורת ההעמסה של ההליום לטמפרטורה חמה יותר. בטווח הארוך, ספייס אקס מסרה כי תעבוד על עיצוב מחדש של מיכלי ההליום כדי למנוע מתקלה כזו לקרות שוב.

השיגור היום תוכנן להתבצע במקור כבר ב-8 בינואר, אך נדחה בעקבות תנאי מזג האוויר.

משגר הפאלקון 9 ששוגר היום נשא על גבו 10 לווייני תקשורת של חברת התקשורת אירידיום. הלוויינים, כל אחד במשקל של 860 ק”מ, שוגרו למסלול נמוך ארץ של כ-780 ק”מ.

זהו שיגור ראשון מ-7 המתוכננים להתבצע על ידי ספייס אקס עבור חברת אירידיום, כשבכל אחד מהם ישוגרו 10 לווייני תקשורת נוספים. בסך הכל, עד 2018 ספייס אקס מתכננת לשגר 70 לוויינים עבור אירידיום, אשר יחליפו את הרשת הגלובלית הנוכחית והמתיישנת של החברה, ששוגרה בסוף שנות ה-90.