Vהמערכת גם חוזה כיצד ייראו חופי ישראל אם אכן יעלה גובה פני הים ב-2 מטרים עד סוף המאה
סופת “סנדי” שתקפה את אזור ניו יורק באוקטובר האחרון, ולפניה אסון קטרינה בניו אורלינס העלו את שאלת הפגיעות של קבוצות אוכלוסיה שונות בעקבות אירועי הצפה קיצוניים וכן אסונות סביבתיים. במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית הוחלט לפתח מערכת אשר תוכל למפות שטחים בעלי פונטציאל לפגיעות מהצפות ואסונות שונים במטרה להעריך נזקים לרכוש ולאוכלוסיות באזורים אלו.
ד”ר מיכל לייכטר ופרופ’ דניאל פלזנשטיין פיתחו מערכת של מפות דינאמיות המתחלקות לשלוש קטגוריות: הערכת אוכלוסיות בסיכון, הערכה כלכלית של נכסים בסיכון ומדד פגיעות חברתי – כלכלי של אוכלוסיות. במערכת מופו שטחי הצפה ימית בישראל תחת תרחישי עליה בגובה פני הים (הכוללים עליה של עד 2 מ’ בגובה פני הים במאה ה- 21) ותרחישי קיצון שונים של הצפות.
הכלי פותח במחלקה במסגרת פרוייקט מחקר במימון האיחוד האירופי (FP7) ומאפשר שימוש אינטראקטיבי: מעבר בין תסריטי הצפה שונים לאורך חופי ישראל והצגת נתונים לגבי פגיעות חברתית וכלכלית בצורת טבלאות וגרפים לכל תרחיש ברמה הלאומית וברמה המוניציפאלית.
המערכת יושבת על פלטפורמה של Google Maps בה יכול המשתמש לדמות רמות שונות של הצפה מהים ולקבל תוצאות מיידיות לגבי הנזקים הצפויים לאורך החוף בשלוש קטגוריות שונות: פגיעות החברתית, אוכלוסיה בסיכון וערכי הנזקים למבנים ומלאי הון.
“באופן מסורתי השיח הציבורי והמקצועי בעניין אירועי קיצון טבעיים נסב סביב שאלות הנדסיות כגון עלויות ההגנה או שאלות פיזיות כגון השפעותיהם האקולוגיות והפגיעה במערכות החי והטבע. מעט מאוד תשומת לב ניתנת להשפעות החברתיות ולהערכת הנזקים לרכוש ולאוכלוסיות.” אומר פרופ’ פלזנשטיין. “המערכת מגישה מידע זמין וחדש לקובעי מדיניות, רשויות מקומיות, מתכננים ולאמונים על ניהול מצבי אסון. מידע זה היה עד כה מוצג בדוחו”ת ובטבלאות ארוכים מונגש כעת בצורה אינטראקטיבית ונוחה – על ידי הקלקה פשוטה.”
