סיקור מקיף

תרופה כנגד מחלת הסרטן מעץ נדיר

“לתרכובות אלו יש מבנה מורכב ביותר, עובדה המקשה על הסינתזה שלהן בשיטות רגילות,” אומר החוקר הראשי. “לא רק שהצלחנו לסנתז את התרכובות הללו, אלא שמצאנו שיטה יעילה יותר להכנתן וכן לסינתזה של מגוון רחב של תרכובות מורכבות אחרות”. אומרים החוקרים

עלה של עץ ה-Medang. צילום: האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית
עלה של עץ ה-Medang. צילום: האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית

חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU) פיתחו שיטה חדשה וידידותית לסביבה לסינתזה של תרכובות המצויות בעץ המאדאנג (Medang) הצומח במזרח אסיה. בתרכובות אלו, הידועות בשם kingianins, טמונה הבטחה בתור תרופה כנגד מחלת הסרטן, אולם החוקרים נתקלו באתגר מורכב לאור הכמות הקטנה מאוד הניתנת למיצוי מעץ זה.

“לתרכובות אלו יש מבנה מורכב ביותר, עובדה המקשה על הסינתזה שלהן בשיטות רגילות,” אומר החוקר הראשי. “לא רק שהצלחנו לסנתז את התרכובות הללו, אלא שמצאנו שיטה יעילה יותר להכנתן וכן לסינתזה של מגוון רחב של תרכובות מורכבות אחרות”.

צוות המדענים ניצל את הרעיון של ביו-חיקוי (biomimicry) על מנת לחקות את התהליכים הכימיים המתרחשים בעץ עצמו לשם הסינתזה של התרכובות וזאת תוך שימוש בפחות חומרים, פחות אנרגיה ותוך חיסכון בזמן, ותוך יצירת פחות פסולת כימית מאשר בשיטות קודמות. “התרכובות שסנתזנו במעבדה זהות לאלו המיוצרות בעץ, ומרגע שייעלנו את השיטה ניתן להשתמש בה בקלות להכנת תרכובות דומות ובאופן יעיל יותר,” מסביר אחד מהחוקרים.

תרשים מהלך הסינתזה של החומר.נגד סרטן שמדענים אוסטרלים סיתנזו מעץ המנדג
תרשים מהלך הסינתזה של החומר.נגד סרטן שמדענים אוסטרלים סיתנזו מעץ המנדג

“העבודה שלנו מוכיחה כי שיטות כגון ביו-חיקוי יכולות לפתור בעיות של אספקה מוגבלת של חומרים הנדרשים למחקר רפואי לשם הפיכתם לתרכובות מורכבות ותוך כדי הפחתת טביעת האצבע הסביבתית בו בזמן,” אמר החוקר הראשי. החוקרים הופתעו לגלות כי במהלך הביוסינתזה של החומרים הללו בעץ, נעשה שימוש ברדיקלים חופשיים, שבציבור נתפסים כחומרים מזיקים בלבד.

המחקר פורסם בכתב העת המדעי Angewandte Chemie.

המאמר המקורי

להודעה של החוקרים

4 תגובות

  1. ג’ורע
    ומה הקשר בדיוק? אולי תסביר לנו?
    לדעתך בגלל שיש שם תמונה אז היא כן קשורה?

    אסף כתב על עץ הקינמון.

    אסי שאל אותו מה הקשר בין ההסבר שלו על עץ הקינמון לבין המאמר עצמו שמתייחס לא לעץ הקינמון אלא לתכונותיו ותרכובותיו המסוימות שעוזרות במלחמה בסרטן, ואיך החוקרים למדו להשתמש בהם על מנת לייעל את התהליך. (פירוש שלי לשאלתו).

    ואיך בכלל אתה יודע ש” התמונה מטעה”????

    לי נראה שאתה פשוט מתפלץ על כך שאחד שאל שאלה הגיונית שאינה תואמת להגיון המעוות שלך.

    מה איכפת לך שהוא ענה לעניין?

    אין לך מה להגיד בקשר לכתבה – שמור את הדעות המטופשות שלך לעצמך.

    מקווה שלא נעלבת מהשפה החריפה והתוקפנית.

  2. אסי, זה קשור- כי הראו שם בכתבה תמונה, והתמונה מטעה כפי שטען.

    למה כשמישהו אומר משהו נכון ורלוונטי אתה שאול אותו איך זה רלוונטי?
    באם אתה מנסה ליצור רושם חיובי על קוראי התגובות בעקבות כך שאתה מבקר את אחד המגיבים שרק רצה לעזור?

  3. לאסף,
    ואיך זה רלוונטי לתוכן הכתבה?
    האם הכתוב בהודעתך אמור ליצור רושם חיובי על קוראי הכתבה בעקבות כך שאתה בקיא בניתוח תמונות הקשורות לעצים?

    בברכה,
    אסי

  4. התמונה מטעה שכן זה תצלום תקריב של עלה שגודלו הטבעי כ 5ס’מ,
    השם מדאנג (Medang)הוא שם עממי מקומי של עץ שידוע בעולם כולו
    כ : עץ הקינמון Cinnamomum parthenoxylon (שאינו נדיר כלל)
    או בשמו ה”עממי” באנגלית – Saffrol Laurel ,
    במקומות בהם העץ גדל בטבע ידועים שימושים רבים בחלקי העץ השונים
    בעיקר כתרופות מסורתיות ותבלינים,
    בעקבות קשרי המסחר בין אירופה למזרח (הרחוק) יובא העץ לאיים באוקינוס ההודי
    וגודל במטעים לשם הפקת התבלין קינמון מקליפת הגזע .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.