החיים בקו התפר בין הצד המואר לאפל: טלסקופ החלל ג’יימס ווב יוכל לבחון את הרכב האטמוספירה של פרוקסימה קנטאורי b

כך עולה מטיוטת מאמר שכתב פרופ’ אבי לייב ביחד עם עמיתתו לאורה קריידברג מאוניברסיטת הארווארד, שהגיע לידי אתר הידען. לדברי לייב, אם יתגלה שיש חיים על פני כוכב הלכת השכן למערכת השמש, סביר להניח שהם יתקיימו ברצועה זרה שבין צד היום וצד הלילה של כוכב הלכת שסביר כי הוא נעול כבידתית.

פרופ’ לייב: טלסקופ החלל ג’יימס ווב יוכל לנתח את הרכב האטמוספירה סביב פרוקסימה קנטאורי b

ראיון מקיף של פרופ’ לייב לאתר הידען: המסע לפרוקסימה קנטאורי של האסטרופיזיקאי הישראלי

בעקבות הגילוי החשוב בשבוע שעבר של מדענים העובדים במצפה האירופי הדרומי (ESO) בצ’ילה על קיומו של כוכב לכת בגודל של כדור הארץ המקיף את הננס האדום פרוקסימה קנטאורי באיזור הישיב, או איזור החיים, יש הקוראים להפנות משאבים לחקר מערכת השמש השכנה.
במאמר העומד להתפרסם כותבים האסטרופיזיקאים לאורה קריידברג ואבי לייב מאוניברסיטת הארווארד ומכון הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה כי כוכב הלכת עליו הוכרז לאחרונה שגודלו דומה לגודל כדור הארץ ואשר מקיף את הכוכב פרוקסימה קנטאורי יכול באופן פוטנציאלי לאפשר חיים, אם יש לו אטמוספיקה התומכת בקיום מים במצב נוזלי על פני השטח.

בתקציר המאמר כותבים השניים: “אנו מראים מה צריך להיות הגרף התרמי שבו יצפה טלסקופ החלל ג’יימס ווב,ואשר ניתן יהיה להשתמש בו לגילוי אטמוספירה מסוג זה. אנו צופים כי השינוי בטמפרטורה של פני השטח של כוכב הלכת בהיותו סלע חשוף לבין אותם פני שטח מכוסים באטמוספירה יתבטא בהבדל של 35% בפיזור האור בצד הלילה של כוכב הלכת שכידוע הוא נעול כבידתית.

“אנחנו אפילו חישבנו כי אם לכוכב הלכת יש אטמוספירה הדומה לזו של כדור הארץ נוכל לאתר מולקולות אוזון בתחום תדרים 9.8 µm אותו ניתן לגלות באמצעות שילוב תצפיות במשך מספר חודשים.”
“הגענו למסקנה כי תצפיותיו של הטלסקופ (הנמצא עדיין בבנייה א.ב.) יוכלו לפחות לתחם את הטווח ולחשב את הסיכויים לחיים סביב הכוכב הקרוב ביותר לשמש. ” פרופ’ לייב התראיין בנושא לאתר הידען:

כשכתבת על צד הלילה התייחסת לעובדה שזה תמיד אותו צד? כלומר שכוכב הלכת נעול כבידתית על פרוקסימה קנטאורי?

פרופ’ לייב: “פלנטות (כוכבי לכת) שנמצאות מספיק קרוב לכוכב האם שלהם מראות תמיד את אותו הצד לכוכב. כוח הגאות מהכוכב גורם לסיבוב סביב ציר הפלנטה להיות מתואם עם תנועתה המחזורית סביב הכוכב, כיון שמצב זה מייצג את מינימום האנרגיה שאליו שואפת המערכת. אותו מנגנון גרם לירח להפנות אל כדור הארץ את אותו הצד לצמיתות.”

אז כיצד ייתקיימו חיים על פניו?
פרופ’ לייב: “כתוצאה מהנעילה, צד היום התמידי של הפלנטה נשאר תמיד חם יחסית לצד הלילה התמידי. אבל בין הצד הקר והחשוך לצד החם והמואר ישנה טבעת שבה התנאים יהיו נוחים לחיים. בקהילייה המדעית קיים ויכוח לגבי השאלה האם תנאים אלה מאפשרים חיים. דעתי בסוגייה זו היא חיובית כיון שאנו מוצאים חיים בתנאים מאוד קיצוניים על כדור הארץ. אבל התשובה תתברר בסופו של דבר מנתונים תצפיתיים. בעשור הקרוב נוכל לקבוע בעזרת הדור החדש של הטלסקופים הגדולים אם לפלנטה של פרוקסימה יש אטמוספירה והאם יש סימנים לחיים בהרכב המולקולרי של האטמוספירה שלה.”

חשבו כך פעם גם על כוכב חמה והסתבר שהוא לא נעול כבידתית על השמש?

“התנאי לנעילה כבידתית מכיל מספר פרמטרים (בנוסף לגודל הפלנטה והמרחק שלה מהכוכב) שאחד מהם לא ידוע טוב. לכן הניבויים בנושא זה לא מדוייקים. בנוסף לכך, במידה ולפלנטה יש ירח קרוב היא יכולה להינעל על הירח במקום על הכוכב.”

לסיכום אומר פרופ’ לייב, המשמש יועץ לפרויקט Breakcthrugh Starshot

: “אנחנו חיים בתקופה מרתקת מבחינה מדעית, ואני מקווה להיות בחיים כשהחללית הראשונה תגיע לפלנטה של פרוקסימה קנטאורי.”

עוד בנושא באתר הידען

• המסע לפרוקסימה קנטאורי של האסטרופיזיקאי הישראלי
• האם יש חיים בכוכב הלכת הקרוב ביותר, פרוקסימה קנטאורי b ?
• ESO מאשרת: התגלה כוכב לכת ארצי סביב פרוקסימה קנטאורי, הכוכב הקרוב ביותר למערכת שמש