סיקור מקיף

בואו לגלות את הטכניון: יום פתוח ב-18 בפברואר

הטכניון יערוך ביום חמישי, 18.2.16, יום פתוח לתואר ראשון. במהלך היום הפתוח יתקיימו סיורים מודרכים בקמפוס, הרצאות ומפגשים עם מרצים וסטודנטים מהפקולטות השונות. המועמדים יקבלו מידע מפורט על מסלולי לימוד, מלגות, מעונות ואפשרויות רישום וקבלה למכינה וללימודי תואר ראשון.

מי שיגיע ליום הפתוח יגלה את שני העולמות שהטכניון מציע: רמה גבוהה של לימודים, רמה גבוהה של תרבות, חברה וספורט. כי בטכניון מאמינים במוטו WORK HARD PLAY HARDבמהלך היום הפתוח יפעלו הסעות חינם מתחנת רכבת חוף הכרמל ובחזרה לאורך כל היום!.

 

 

יום פתוח בטכניון, 18/2/16
יום פתוח בטכניון, 18/2/16

 

הטכניון, אוניברסיטת מחקר טכנולוגית בעלת שם עולמי, הכשיר ב-92 שנות פעילותו יותר מ 100,000-בוגרים. שלושה חברי סגל בטכניון זכו בפרס נובל, וחוקרים רבים אחרים בטכניון הובילו מחקרים חלוציים במגוון תחומים. הטכניון, שחרת על דגלו את החתירה למצוינות, הפך את המשק הישראלי מכלכלה חקלאית למעצמת היי-טק. לראיה, בוגרי הטכניון ייסדו (או מנהלים) יותר מ 70%- מחברות ההיי-טק בישראל ואחראים לפיתוח המצאות חלוציות ובהן דיסק און קי, אלגוריתם זיו-למפל לדחיסת מידע, מערכת “כיפת ברזל” ועוד.

 

תעסוקה. בוגרי הטכניון הם המועמדים ה”מחוזרים” ביותר על ידי החברות המובילות במשק הישראלי ובעולם ובהן אינטל, Applied Materials, אורמת, Given Imaging , אלביט, התעשייה האווירית, HP, טאואר, טבע, טלדור, לומניס, IBM, מוטורולה, מטריקס, מיקרוסופט, מלם תים, קומברס, סיסקו, סימנס, נייס, צורן, צ’ק פוינט, קוואלקום, רד תקשורת מחשבים ורפאל.

“היחידה להכוון קריירה” בטכניון פועלת כמרכז תעסוקתי ומרכז לחילופי סטודנטים להכשרה טכנית. היחידה מעמידה לרשות הסטודנטים והבוגרים מגוון פעילויות: ירידי תעסוקה המתקיימים פעמיים בשנה, ימי זרקור שבועיים, השמה, הכוון וייעוץ לראיונות עבודה באמצעות יועצי קריירה, הרצאות אורח, סדנאות ועוד.

 

מלגות. מדי שנה מקבלים עשרות אלפי סטודנטים בטכניון מלגות ומענקי סיוע מסוגים שונים: מלגות טכניוניות, מלגות מגורמי חוץ, מלגות ספורטאים, מלגות פעילות קהילתית ומלגות לאוכלוסיות ספציפיות כגון חרדים, בני העדה האתיופית, המגזר הערבי, יוצאי צבא ויחידות מיוחדות.

 

תרבות הפנאי. איכותו הגבוהה של הטכניון והחתירה הבלתי מתפשרת למצוינות באות לידי ביטוי גם בחיי חברה תוססים. חיי הקהילה בטכניון כוללים הרצאות, חוגים, פעילויות גיבוש ועוד. המכנה המשותף של כל הפעילויות הללו הן הנאה והרחבת אופקים. דוגמאות לפעילויות אלה הן מופעי תרבות, במה לכשרונות צעירים,  מסיבות פתיחת סמסטר, חוגי פנאי, תחרויות ונבחרות ספורט, חדר כושר חדשני, מגרשי טניס וקט-רגל, אולמות סקווש ובריכה.

 

מעונות. הקמפוס מציע פתרונות דיור רבים המיועדים לכלל הסטודנטים. בשטח המעונות מופעלים מועדונים כגון מרכזי לימוד ומחשבים, חדר נגינה, ספרייה, מזנון, מינימרקט ומספרה. השירותים העומדים לרשות הסטודנטים כוללים גם חדרי כביסה, מטבחים, נקודות אינטרנט וכדומה.

 

 

אז בואו לגלות בעצמכם את כל מה שיש לטכניון להציע.

לפרטים ולהרשמה היכנסו לקישור הבא:

 

3 תגובות

  1. כפי שציינתי בפייסבוק אני בוגר הטכניון וזוכר לטובה את תקופת הלימודים שם. מרבית האוניברסיטאות מפעילות חובבנים שלא מבינים את המשמעות של האתר. כשיכירו בקיומי אכיר גם בקיומם. בינתיים אני מכיר רק בקיומם של החוקרים, לא האוניברסיטאות.

    בינתיים מי שתרם למי זה אני להם, הוצאתי מאות אלפי שקלים על האתר וב-20 שנה עבודה בשווי כמה מיליונים טובים והם מסתכלים מהצד מוחאים כפיים וחושבים שאני מפעיל עסק בלתי חוקי וטוענים שייענשו אם יעשו אתי עסקים.
    פרטים בקישור הבא https://www.hayadan.org.il/the-aliens-are-silent-because-theyre-dead-2301161/comment-page-2/#comment-700011

  2. מה הקטע שאתם עושים כתבת פרסומת? זו כתבה ממומנת?
    לא מתאים לכם ממש התאכזבתי מכם.
    הייתי בטוח שאתם ברמה קצת יותר גבוהה מזה.
    עכשיו אתם צריכים לעשות כתבות לכל יום פתוח בכל אוניברסיטה בישראל ואם לא, אתם עושים דבר לא מוסרי.

  3. הכי חשוב. לפני 20 שנה הטכניון היה מוציא ביחד עם העברית את המבחנים הקשים ביותר לדעתי וזה מדיד. אוניברסיטת תל אביב לעומת זה שמרה על רמת לימודים גבוהה אך ממוצעים גבוהים יותר. זה הניב 3-4 נובליסטים: גרוס, הרשקו, צחנובר ושכטמן. שמעתי גם ש 60% מההיי-טק בישראל בכסף – זה הטכניון. צ’ק פוינט (שוויד) ורד-בינת (האחים זיספל) ואינטל חיפה. לאחרונה הם קיבלו 50 מיליון דולאר מויטרבי. ממציא גאון. בקיצור מוסד נכבד. ושלוחות של הטכניון בניו-יורק ובסין. וקבוצת משקיעים סינים שבאה להשקיע בהיי-טק ישראלי – לטכניון.
    נתמקד בקושי הלימודים. אתן לדוגמא מבחן שנתנו לי לעוד פרופסור ועוד דוקטור לפתור. כל אחד מאיתנו פתר שאלה אחת מתוך 5 בזמן שהוקצב למבחן כולו. כעבור 20 שנה כשבוחנים מי מתקבל לתואר שני ולדוקטור: בעלי ממוצע 95 ממכללות ומאוניברסיטאות קלות יותר. אז מדוע ללכת בדרך הקשה, אם מתגמלים מי שהולך בדרך הקלה. אפשר לשמור על רמת לימודים גבוהה ולתת מבחנים סבירים. אולי כבר עשו את זה כי 20 שנה זה הרבה זמן. כל השאר – בעיקר זכרונות טובים משם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.