בכך למעשה משנמכת נאס”א את מבצע לכידת האסטרואיד ARM: תסיע סלע מתוך אסטרואיד ולא אסטרואיד שלם למסלול סביב הירח. בנאס”א מדגישים: אף עצם בגודל של למעלה מקילומטר לא מאיים על כדור הארץ במאה השנים הבאות
נאס”א חשפה אתמול פרטים נוספים בתכניתה ליירט אסטרואיד (ARM) אשר תיפגש באמצע שנות ה-2020 עם אסטרואיד, ללוכדו ולהביאו למסלול סביב הירח. עוד הודיעה נאס”א כי מספר האסטרואידים קרובי ארץ הידועים למדע גדל ב-65% מאז השקת יוזמת האסטרואידים.
היה זה עיתוי מקרי, אך בימים האחרונים מופנית תשומת הלב לאסטרואיד קרוב ארץ בגודל של 500-1,000 מטרים שחלף הבוקר במרחק בטוח מכדור הארץ של 4.5 מיליון קילומטרים, והיה מי שהפיץ שמועות על סוף העולם (אכן, אם עצם כזה יפגע בכדור הארץ זה יהיה סוף העולם אבל הוא לא היה אפילו קרוב).
מבצע ARM יכלול חללית רובוטית שתלכוד סלע מעל פני השטח של אסטרואיד קרוב ארץ ותעביר אותו למסלול יציב סביב הירח שם ייחקר על ידי אסטרונאוטים.
“משימת יירוט האסטרואיד תשמש אמצעי לניסוי טכנולוגיות שישמשו לאחר מכן לטיסות מאויישות לחלל העמוק, ובסופו של דבר למאדים” אמר רוברט לייטפוט, אחד מסגני מנהל נאס”א. “לאפשרות להביא סלע מאסטרואיד תהיה השפעה ישירה על תכנון למשימות מאוישות עתידיות לחלל העמוק ולתחילתו של עידן חדש של טיסות חלל.”
זהו בעצם שינמוך של ההצעה המקורית – ללכוד אסטרואיד קטן שלם ולהביא אותו למסלול סביב הירח. יותר קל לנחות על אסטרואיד גדול שיש לו כוח משיכה כלשהו מאשר להיפגש עם אסטרואיד קטן, אך כמובן, גם כך מדובר במבצע לא פשוט.
הסוכנות מתכננת להכריז על האסטרואיד הספציפי שייבחר למשימה לא לפני 2019. שנה לאחר מכן היא תציג את החללית הרובוטית שתבצע את המשימה. כדי שאסטרואיד חחחשב מועמד תקף למשימה, יצטרכו המדענים לקבוע קודם כל את מאפייניו בנוסף לגודל: בין השאר סיבוב, צורה ומסלול מדויק. נאס”א זיהתה שלושה מועמדים תקף למשימה עד כה: איטוקווה , בנו ו-.2008 EV5. הסוכנות מצפה לזהות מועמדים נוספים אחד או שניים בכל שנה עד למשימה.
לאחר המפגש עם אסטרואיד היעד תפעיל החללית הלא מאויישת זרועות רובוטיות כדי ללכוד סלע מפני השטח שלו. לאחר מכן היא תתחיל במסע רב-שנתי כדי לנתב מחדש את הסלע למסלול סביב הירח.
לאורך משימתה, תבדוק ARM מספר יכולות הנדרשות למשימות מאוישות עתידיות, לרבות הינע חשמלי מתקדם באמצעות אנרגית השמש including advanced Solar Electric Propulsion (SEP), יכולת חשובה שממירה את אור השמש לאנרגיה חשמלית באמצעות קולטי שמש ולאחר מכן משתמשת בכוי שיווצר לשיגור אטומים טעונים כדי להניע את החלית. שיטת הנעה זו יכולה להיות יעילה מאוד להסעת מטענים מאסיביים. אמנם שיטה זו איטית לעומת מנועים בעלי מנוע כימי, אך חללית מונעת SEP תדרוש הרבה פחות דלק בעת השיגור וכך להפחית עלויות.
חללית מופעלת SEP מתקדם תוכל להביא מראש מטען או כלי רכב למשימות מאויישות עתידיות בחלל העמוק, או להמתין לצוותים במאדים, או לחלליות שישמשו תחנות חלל שיקיפו את הירח, ואשר יהוו נקודת ציון בדרך למאדים.
החללית תבחן טכניקות מסלול וניווט חדשות בחלל עמוק, יכולת עבודה עם כוח המשיכה של הירח כדי למקם את האסטרואיד במסלול יציב סביב הירח המכונה מסלול מתדרדר מרוחק (a distant retrograde orbit). זו תהיה גם נקודת מפגש מצויינת לאסטרונאוטים שייפגשו שם עם חללית גדולה בעלת יכולת שהות ארוכה שתישא אותם למאדים.
לפני ששבר האסטרואיד יוסע למסלול סביב הירח, תנצל נאס”א את ההזדמנות לבחון טכניקות הגנה על כדור הארץ מפני אסטרואיד שעלול לסכן אותו בעתיד. הניסוי והידע שיאסף במהלך תפעול החללית יאפשר לנאס”א לפתח אפשרויות להסיט אסטרואיד ממסלול התנגשות עם כדור הארץ, אם וכאשר הדבר יידרש.
בשנת 2005 בדקה נאס”א באמצעות החללית דיפ אימפקט טכנולוגיה לשינוי מסלול עצם קרוב ארץ באמצעות פגיעה ישירה. החללית הרובוטית של ARM תבחן שיטה אחרת גרירה בסיוע כוח המשיכה. כל גוף בעל מסה, ולו הקטנה ביותר מפעיל וחווה כוח משיכה. ובחלל, המשיכה אפילו בין גופים בינוניים יכולה להשפיע על תנועתם. משמעות הדבר היא שבאמצעות הגעה לקרבת האסטרואיד תוכל חללית מסוגה של ARM לדחוף לאט את האסטרואיד למסלול הרצוי, גם בלי לגעת בו. יעילות התמרון תגדל אם חלק ממסת האסטרואיד יועבר לחללית באמצעות לכידת סלע גדול.
יידרשו ל-ARM שש שנים כדי להזיז את הסלע למסלול סביב הירח. באמצע שנות העשרים תשוגר חללית אוריון ועליה אסטרונאוטים ואלה יטוסו למסלול הדרוש ויחקרו את האסטרואיד.
משימה מאוישת זו תשמש מבחן נוסף ליכולות רבות הנדרשות לקידום טיסות חלל מאוישות למאדים, לרבות טכנולוגיות חישה חדשות ומערכת עגינה שתחבר אוריון לחללית הרובוטית הנושאת את הסלע מן האסטרואיד. אסטרונאוטים יבצעו הליכת חלל מחוץ לאוריון כדי ללמוד ולאסוף דגימות מסלע האסטרואיד ותוך כך יבדקו חליפות חלל חדשות המיועדות למשימות חלל עמוקות.
בנאס”א אומרים כי איסוף דגימות אלה יסייעו לאסטרונאוטים ולמנהלי משימה לקבוע את הדרך הטובה ביותר כדי להבטיח החזרה בשלום של דגימות ממשימות עתידיות למאדים. וכן צופים בסוכנות כי הדגימות יספקו נתונים בעלי ערך למחקר מדעי בהיותם של האסטרואידים שרידים מהיווצרות מערכת השמש, אך גם בעלי ערך כללתי לגופים מסחריים שיתעיינו בכריית משאבים מאסטרואידים בעתיד.
בשנת 2012 אישר הקונגרס 20.4 מיליון דולר כתקציב לתוכנית תצפיות עצמים קרובי ארץ בגרסה מורחבת – זאת לעומת 4 מיליון דולר בשנה שנאס”א קיבלה עבור התוכנית מאז 1990. התוכנית הורחבה שוב בשנת 2014 ותקציבה עמד על 40.5 מיליון דולרים וכעת מבקשת נאס”א מהקונגרס להעלותה בשנת 2016 ל-50 מיליון דולרים.
“אסטרואידים הם נושא חם,” אמר ג’ים גרין, סגן מנהל נאס”א למדעים פלנטריים. “לא רק בגלל שהם יכולים להוות איום על כדור הארץ, אלא גם בשל ערכם המדעי ושימוש במשימה כקרש הקפיצה למאדים המתוכנן של נאס”א.”
נאס”א זיהתה למעלה מ-12,000 עצמים קרובי ארץ עד כה, לרבות 96 אחוזים מהאסטרואידים שגודלם למעלה מקילומטר. אף אחד מהעצמים שזוהה על ידי נאס”א לא צפוי לפגוע בכדור הארץ במאה השנים הבאות. עם זאת, קשה לאתר אסטרואידים קטנים יותר שעוברים ליד כדור הארץ ואשר חלקם עלולים לסכן את כדור הארץ. בשלוש שנות הפרויקט עלה מספר העצמים מסוג זה שזוהו מ-893 ל-1,472.
בנוסף לעבודה השוטפת של נאס”א באיתור וקטלוג אסטרואידים, מקיימת נאס”א תחרויות נושאות פרסים Asteroid Grand Challenge ותפיץ יישום מבוסס אלגוריתם שפותח על ידי נאס”א ואשר יוכל להגדיל את היכולת של אטסרונומים חובבים לגלות אסטרואידים חדשים.
תגובה אחת
יפה