"יש להיערך לסכנת התנגשות אסטרואיד בכדור הארץ, אחרת נגמור כמו הדינוזאורים"

כך אמר פרופסור דניאל שירז מאוניברסיטת קולורדו, בולדר, בכנס הישראלי השנתי ה-54 למדעי התעופה והחלל בטכניון

אסטרואיד עומד לפגוע בכדור הארץ. איור: shutterstock
אסטרואיד עומד לפגוע בכדור הארץ. איור: shutterstock

"לנוכח התנגשויות-עָבָר בין אסטרואידים לכדור הארץ אנחנו מודעים לסכנה שבהתנגשויות כאלה וחייבים להיערך בהתאם – כדי שלא נגמור כמו הדינוזאורים". כך אמר פרופסור דניאל שירז (Scheeres) מאוניברסיטת קולורדו, בולדר, שעל שמו נקרא אסטרואיד 8887 Scheeres שנתגלה בשנת 1994. הוא דיבר בטכניון, בכנס הישראלי השנתי ה-54 למדעי התעופה והחלל.

"האסטרואידים הם שיירים מהיווצרות מערכת השמש, ולכן הם מלמדים אותנו רבות על ראשית קיומה של המערכת ועל המכניקה שלה", הסביר. אסטרואידים הם גופים קטנים יחסים – גודלם נע מקוטר של גרגר חול ועד 1,000 קילומטרים. גופים אלה משתנים ללא הרף בהשפעתן של קרינת השמש ושל אינטראקציות עם כוכבים וגופים אחרים. "נאסא משקיעה הרבה במשימות שמטרתן לחקור אסטרואידים, ונחיתה על אסטרואיד יכולה לשמש 'פיילוט' מצוין לנחיתה עתידית על מאדים," אמר פרופסור שירז. הוא סיפר על מעורבותו ב-OSIRIS-Rex – משימה שבה תשוגר חללית ב-2016 ותחזור ב-2023, ותביא לכדור הארץ מידע נרחב על אסטרואיד Bennu ועל המכניקה של היווצרות מערכת השמש.

 

עוד בנושא באתר הידען

במסגרת הכנס נערכה תחרות פרויקטי סטודנטים. נועם נאמן ודורין אבסעיד, מהפקולטה לאווירונוטיקה והנדסת חלל בטכניון, זכו במקום הראשון בקטגוריית "פרויקט מחקר/ניסוי" על מחקר ייחודי שביצעו בהנחיית ד"ר יוסי אלימלך. השניים חקרו את השפעתה של נשירת הכנפיים ותחלופתן על יכולות המעוף של יונק הדבש. למחקר זה השלכות יישומיות בתחום של כלי טיס קטנים. "זה פרויקט מחקר שעשינו במסגרת התואר הראשון," סיפר נועם, שמחזיק כבר חמש שנים רצופות בתואר אלוף ישראל בריצת 3,000 מ' מכשולים, "הוא דרש ממני יותר שעות מכפי שהשקעתי בכל שאר התואר".

פרויקט המחקר הזוכה בתחרות הסטודנטים : תכונות המעוף של יונק הדבש בשלבי נשילת הנוצות. בתמונה מערכת הניסוי, כנפיים של יונק דבש שהודפסו במדפסת תלת מימד מחומר פלסטי, המסתובבות בתוך מים ורואים את מערבולות קצה הכנף מיד בסוף התנועה. צילום : נועם נאמן, הטכניון
פרויקט המחקר הזוכה בתחרות הסטודנטים : תכונות המעוף של יונק הדבש בשלבי נשילת הנוצות. בתמונה מערכת הניסוי, כנפיים של יונק דבש שהודפסו במדפסת תלת מימד מחומר פלסטי, המסתובבות בתוך מים ורואים את מערבולות קצה הכנף מיד בסוף התנועה. צילום : נועם נאמן, הטכניון

דורין, שותפתו לפרויקט הזוכה, אמרה ש"פרויקט המחקר היה המשימה הכי קשה בתואר. בתקופת חנוכה ישבנו במשך ימים ולילות בחדר החושך, שם ביצענו את התצפית. זה היה מאמץ גדול מאוד, זו הייתה התרגשות גדולה להגיע לתחרות ולזכות במקום הראשון."

הגברת ארמונה ברנדל, בוגרת הטכניון ומהנדסת מערכת ראשית באלביט מערכות תיארה בכנס את פרויקט C-MUSIC (TM) PROGRAM, במסגרתו מפתחת אלביט מערכות להגנת מטוסים אזרחיים מפני טילי נ"מ. התוכנית יצאה לדרך בעקבות הירי לעבר מטוס ארקיע, שהמריא מנמל התעופה של מומבסה, קניה, ב-28 בנובמבר 2002. שני טילי הכתף שנורו לעבר המטוס אמנם החטיאו אותו, אך אירוע זה היווה מפנה משמעותי באיוּם על כלי טייס אזרחיים. "התוכנית יצאה לדרך בשנת 2009.המערכת שלנו, המבוססת על לייזר, מיועדת להגן על המטוס בשלבי ההמראה והנחיתה. מערכות הגנה צבאיות מפני טילי נ"מ כבר היו קיימות קודם, אבל ההתאמה לשוק האזרחי מסובכת מאוד בשל היבטים שונים כגון תקציב, משקל, בטיחות ותקנות תעופה אזרחית."

המערכת החדשנית של אלביט מערכות מבוססת על זיהוי הטיל ושיגור קרינת לייזר המסיטה אותו ממסלולו, וזאת תוך שניות ספורות. טיסת הניסוי הראשונה, שנערכה בחודש יוני 2013, הוכתרה בהצלחה.

"הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל היתה הפקולטה הראשונה שפתחה את שעריה בקמפוס הנוכחי של הטכניון," סיפר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, שפתח את יומו השני של הכנס. "בעיתונות לגלגו ושאלו: 'מה כבר יטיסו מעל הכרמל – עפיפונים?' כיום אין ספק שזו הייתה החלטה מצוינת. מכאן יצאו האנשים שהקימו את התחום הזה בישראל, והביאו אותו לרמה של ליגה לאומית."

בכנס הישראלי השנתי למדעי התעופה והחלל השתתפו כחמש-מאות מהנדסים, מדענים ומומחים בתחומי האווירונוטיקה והחללמהארץ ומהעולם. יו"ר ועדת המאמרים, פרופסור דניאלה רווה מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, סיפרה כי במהלך הכנס נחשפו תוצאות מחקריות חדשות והוצגו הישגים טכנולוגיים והתפתחויות עתידיות. הכנס אורגן על ידי הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, התעשייה האווירית לישראל, רפאל, התעשייה הצבאית לישראל, אלביט, האגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל, ומשרד הביטחון.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. אין צורך לעצור את האסטרואיד – מספיק להטות את המסלול שלו כך שלא יפגע בכדור הארץ.
    כדאי גם לגיבוי להכין מספר מקלטים מאוישים, שיוכלו להיות מחסה הרבה שנים.

  2. יוסי
    קראתי שהפיצוץ שמתואר בארמגדון לא היה משנה בכלום את מסלול ההתנגשות.
    גם המספרים שלך נראים לי מוזרים: אפילו לוויני GPS נעים יותר מהר מ-12000 קמ"ש. המספרים שלך לא מאוד נמוכים?

  3. יש הצעה לא רעה ולא כ"כ יקרה ש NASA מריצה באחת האוניברסיטאות למיירט. אולי תרשמו על זה פעם כתבה.
    הצעה אחת מדברת על 2 טילים הפוגעים במטאוריט בו-זמנית, הראשון פותח פתח והשני גרעיני. משהו דומה לארמגדון.
    הצעה שניה מדברת על מיירט.

    הבעיה המרכזית היא שמהירות התנועה של המטאוריט היא כ 30000 קמ"ש ומהירות טיל קונבנציונאלי כ 12000 קמ"ש. לכן נדרשת התראה של מספר שבועות לחישוב מסלול מדוייק, וכאילו המתנה של הטיל למטאור בנקודה מסוימת.

    הבעיה שארה"ב במיתון והעולם בהאטה, ופרויקטים של NASA נעצרו ומחכים לגאות כלכלית, ומתנהלים כרגע ברמת תוכניות מגירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן