וכן: מינוי יו”ר אגודת הידידים בישראל לאוני’ חיפה; סטודנטים בטכניון ינחו עבודות גמר למצטיינים בתיכון; מינויים ב-space-il
שלום אקדמי: נשיא האוניברסיטה העברית נפגש עם נשיא אוניברסיטת קאבול שבאפגניסטן
ישראל ואפגניסטן לא מקיימות יחסים דיפלומטיים ואף עשויות להיחשב בעיני רבים בתור מדינות אויבות. אולם הדרך להידברות מתחילה לעיתים לא בערוצים הדיפלומטיים אלא דווקא דרך עולם המדע: נשיא האוניברסיטה העברית פרופ’ מנחם בן-ששון נפגש השבוע עם נשיא אוניברסיטת קאבול שבאפגניסטן פרופ’ חביבאללה חביב. המפגש בין השניים נערך בבייג’ינג במסגרת כנס של מכון קונפוציוס המקדם בחסות הממשל הסיני את התרבות הסינית במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם.
במהלך שיחתם בת השעה, דיברו השניים על הבעיות המדיניות והגיאו-פוליטיות מהן סובלות אפגניסטן וישראל ועל הדמיון בבעיית הגבולות שיש לשתי המדינות עם שכנותיהן. בנוסף דיברו השניים על חשיבות המדע לאפגניסטן ולישראל על רקע המחסור במשאבים טבעיים בשתי המדינות.
לדברי פרופ’ בן-ששון, “מפגש בין נציגים מישראל לנציגים מאפגניסטן הוא לא דבר מובן מאליו. לכן שמחתי על ההזדמנות הנדירה לשבת עם נשיא אוניברסיטת קאבול ולשוחח על היחסים בין שתי המדינות ועל שיתופי פעולה אפשריים בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת קאבול. ישראל ואפגניסטן אולי נתפסות בתור מדינות אויבות, אבל המדע היא שפה בינלאומית שיכולה להוות גשר בין עמים ומדינות. זו חובתנו בתור חוקרים לעודד שיתופי פעולה מדעיים מסוג זה”.
בכנס בבייג’ינג השתתפו מאות נשיאי אוניברסיטאות מרחבי העולם. פרופ’ בן-ששון הציג בכנס מגוון מסמכים מקוריים שכתב אלברט איינשטיין בנוגע לתורת היחסות, להקמת האוניברסיטה העברית ולהצעה שהופנתה אליו לשמש נשיא מדינת ישראל. איינשטיין נמנה עם האבות המייסדים של האוניברסיטה העברית וציווה את ארכיונו האישי ואת כתביו לאוניברסיטה והוא דמות נערצת בסין.
תכנית מלגות ראשונה מסוגה באוניברסיטה העברית תעודד חוקרות צעירות לצאת ללימודי פוסט דוקטורט בחו”ל
השתלמות פוסט דוקטורט בחו”ל מאפשרת לחוקרים וחוקרות צעירים ליצור קשרי עבודה עם מדענים עמיתים מכל העולם, לצבור ניסיון במעבדות המחקר המובילות בעולם ולהרחיב מקצועית את אופקיהם. אולם על אף חשיבות פוסט דוקטורט בחו”ל, נשים רבות נמנעות משלב זה בשל הקושי להעביר את המשפחה למספר שנים בחו”ל, וכתוצאה מכך נעצרת קריירת המחקר שלהן.
כעת, במטרה לעודד חוקרות צעירות לפתח קריירה אקדמית, משיקה האוניברסיטה העברית תכנית מלגות מיוחדת לדוקטורנטיות מצטיינות על מנת לסייע להן לצאת להשתלמות פוסט דוקטורט באוניברסיטאות מובילות בחו”ל. זאת במטרה לקלוט אותן עם סיום ההשתלמות כחברות סגל אקדמי באוניברסיטה העברית או באחת האוניברסיטאות בארץ.
במסגרת התכנית תעניק האוניברסיטה מדי שנה כ-5 מלגות לדוקטורנטיות מצטיינות בגובה של כעשרים-עשרים וחמישה אלף דולר למלגה. המועמדות ייבחרו על ידי יועצת נשיא האוניברסיטה לקידום נשים באקדמיה וועדת ההשתלמויות האוניברסיטאית. מקבלות המלגה יתבקשו להצהיר כי לקראת השלמת ההשתלמות בחו”ל הן יפנו אל האוניברסיטה העברית ואל מוסדות אקדמיים בארץ בבקשה להצטרף כחברות סגל.
לדברי יועצת נשיא האוניברסיטה העברית לקידום נשים באקדמיה פרופ’ בת שבע כרם, “האוניברסיטה העברית רואה חשיבות עליונה בצמצום הפעם הקיים כיום בין מספר הנשים והגברים בדרגות האקדמיות הבכירות, ותכנית המלגות החדשה היא אחת מהדרכים שלנו לעזור לחוקרות צעירות ומצטיינות לפתח את הקריירה האקדמית שלהן”.
בשנה החולפת לראשונה בהיסטוריה של האוניברסיטה העברית יותר נשים קיבלו תואר דוקטור במדעים ניסויים מאשר גברים: 120 נשים לעומת 104 גברים. גם בתחום המדעים העיוניים מספר מקבלות התואר היה גבוה יותר מאשר מספר המקבלים: 85 נשים לעומת 66 גברים. עם זאת, בדרגים האקדמיים הגבוהים עדיין קיים רוב גברי משמעותי.
סטודנטים לתארים מתקדמים ינחו תלמידים מצטיינים במגמת אלקטרוניקה בביצוע פרוייקט הגמר שלהם
שיתוף פעולה בין הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, מגמת אלקטרוניקה במשרד החינוך ומרכז המורים הארצי למקצועות הטכנולוגים מדעיים- מורטק והמחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון הוליד פרוייקט משותף. במסגרתו ינחו סטודנטים לתארים מתקדמים מהפקולטה להנדסת חשמל תלמידים מצטיינים של מגמת הנדסת אלקטרוניקה בביצוע פרויקטי גמר בהיקף של חמש יחידות לימוד.
משרד החינוך מחפש דרכים לעידוד בחירה במסלולי מצוינות במדע וטכנולוגיה ומייחס חשיבות לבחירה של תלמידים בלימודי הנדסה. בשנת 2012 הכריז נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, שהטכניון תופס כמשימה לאומית את הגדלת מספר תלמידי/ות התיכון שיבחרו ללמוד מקצועות מדעיים-טכנולוגיים. בחינוך העל יסודי בישראל, מגמת הנדסת אלקטרוניקה נחשבת כמגמה מובילה, המשלבת תכנים עכשוויים מתחומי ההנדסה, המתמטיקה והמדעים, על בסיס תאוריות למידה המטפחות מיומנויות חשיבה מסדר גבוה.
בעידודם של פרופ’ אדם שורץ, דיקאן הפקולטה להנדסת חשמל, יעקב שינבוים, מפמ”ר מגמת לאלקטרוניקה ואהרון שחר, מנהל מרכז המורים הארצי למקצועות הטכנולוגים מדעיים- מורטק, השוכן במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הוחלט לקדם את פיתוח הפרויקטים עם דגש על התחום הפיזיקאלי. בשלב הנוכחי מדובר בפיילוט של שני בתי ספר: אורט רוגוזין מגדל העמק ואורט מוצקין. מכל בית-ספר נבחרו שני תלמידים. מנחי עבודת הגמר ומרכזי המגמה בבתי הספר ילוו על ידי צוות מרכז המורים הארצי למקצועות הטכנולוגים מדעיים. פרופ’ אורית חזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, מקדמת באהדה את השתלבותם של הסטודנטים לתארים מתקדמים כמנחי עבודת גמר של חמש יחידות לימוד במגמות הטכנולוגיות. הצלחת הפרויקט תפתח את הדלת לשיתופי פעולה נוספים עם המגמות ביוטכנולוגיה, מדעית הנדסית, ומכונות, שמוריהן שייכים למרכז המורים מור-טק.
יונל כהן ,מנכ”ל מגדל היוצא מונה לנשיא אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה בישראל
מנכ”ל חברת מגדל, יונל כהן, הוא הנשיא החדש של אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה בישראל.
נשיא אוניברסיטת חיפה עמוס שפירא בירך את כהן ואמר: “יונל הוא שחקן חיזוק משמעותי שיסייע לחבר בין המצוינות האקדמית של אוניברסיטת חיפה לקהילה העסקית בישראל”.
כהן הוביל עם מאיר שמיר את חברת מבטח שמיר והקמת קרן פנסיה עתודות ,ובהמשך הוביל את המיזוג בין מבטח-שמיר וסימון את ויזל, ושימש יו”ר דירקטוריון החברה המאוחדת, עת מונה ליו”ר סוכנויות הביטוח בקבוצת מגדל וליו”ר מגדל-מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל. לאחרונה הודיע כהן כי יפרוש מתפקידו בסוף השנה.
בנוסף לתפקידיו העסקיים המגוונים עוסק כהן בפעילות ציבורית, והוא מכהן כיו”ר חבר הנאמנים של האגודה לסוכרת נעורים.
מנכ”ל אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה בישראל, שירה בן-אור, הצטרפה לברכות והוסיפה: “יונל הוא האדם הנכון במקום הנכון. הצטרפותו כנשיא לאגודת הידידים תאפשר לנו להרחיב את הפעילות ולקדם את ההישגים האקדמיים של האוניברסיטה”.
אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה בישראל הקימה ומפעילה את פורום בכירי המשק – מועדון אקסקלוסיבי עסקי שבו חברים ראשי הקהילה העסקית.
מינויים חדשים בעמותת SpaceIL המנחיתה חללית הישראלית הראשונה על הירח
בתום שלוש שנות הקמה, תכנון ועיצוב החללית, יצירת שיתופי פעולה ייחודיים עם חברות וארגונים מובילים בתעשיית החלל, פעילות חינוך נרחבת כולל הרצאות בפני ילדים ובני נוער, וגיוס תמיכה רחבה חוצת מגזרים, תעשיות ומדינות, עוברת העמותה תהליך של ארגון מחדש. תהליך זה מהווה עליית מדרגה בהערכות העמותה למשימה הייחודית והמאתגרת של הנחתת החללית הישראלית הראשונה על הירח. במסגרת זו יבוצעו השינויים הבאים: ד”ר ערן פריבמן יכהן כמנכ”ל; רונן זילברשטיין ישמש כמנהל הפרוייקט ההנדסי.
פריבמן, כיהן בתפקידו האחרון כיו”ר משותף בקבוצת המשקיעים אפטרדוקס. קודם לכן, מילא שורת תפקידי ניהול ביניהם מנכ”ל אמדוקס אוסטרליה וסמנכ”ל בחטיבת הבילינג של חברת אמדוקס וניהל את חטיבת הפיתוח הטכנולוגי של פרטנר. פריבמן, בעל תואר דוקטור במדעי המחשב עם התמחות בחקר המח מאוניברסיטת תל-אביב בשיתוף עם מכון ויצמן, שירת כטיס קרב בחיל האוויר ומילא מגוון תפקידי פיתוח מערכות.
פריבמן יחליף בתפקיד את יריב בש, אחד ממייסדי העמותה, שכיהן עד היום כמנהלה. בש ימשיך בתפקידו כסמנכ”ל יחסי החוץ ויהיה אחראי על תחומי השיווק וגיוס המשאבים. כמהנדס אלקטרוניקה ומחשבים, בש שימש בעבר כאחראי על פיתוח ופריסה של מוצרים מתקדמים מבוססי GPS במערכת הביטחון. מעבר לתפקידו בעמותה, עוסק בש בארגון האירוע השנתי “מחנט”, המתמקד ביצירתיות טכנולוגית מתקדמת.
רונן זילברשטיין ישמש מעתה בתפקיד מנהל הפרויקט ההנדסי. בתפקידו האחרון, שימש זילברשטיין כמנהל פרוייקט בחברת הייטק, המספקת אמצעי אבטחה מחוץ לגבולות ישראל ולפני כן היה מנהל פרויקט בכיר באלתא חברת בת של התעשייה האווירית. לזילברשטיין, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, תואר שני במינהל מאוניברסיטת תל אביב. יהונתן ויינטראוב, השלישי מבין מייסדי העמותה, ששימש עד כה כמנהל הטכנולוגי של הפרויקט הודיע לאחרונה על פנייתו ללימודי דוקטורט והוא ימשיך ללוות את העמותה.
כפיר דמרי, הנמנה גם הוא על שלושת המייסדים, ממשיך להוביל את העשייה החינוכית בעמותה כסמנכ”ל החינוך. דמרי, מהנדס מערכות תקשורת, מרצה בתחום תקשורת המחשבים ויועץ בתחום תקשורת ואבטחת המידע. דמרי החל את לימודי התכנה עוד כשלמד בביה”ס היסודי, ובגיל 11 כתב את הווירוס הראשון. דמרי השלים את התיזה שלו בתחום האלגוריתמים ברשתות החברתיות ושירת כקצין ביחידה טכנולוגית מובחרת של חיל המודיעין.
במקביל, הצטרף לאחרונה לצוות גם דניאל סאעת בתפקיד מנהל פיתוח עסקי. סאעת, עולה חדש מארה”ב, שימש בעבר כאנליסט פיננסי בכיר ב”Tides”, סן פרנסיסקו. סאעת עבד גם ב”CreditEase”, פלטפורמת מיקרו-מימון הממוקמת בבייג’ינג, סין ובמכון ראות בתל אביב.
