ידענים: סביבה ובריאות | סוגיות סביבתיות

מאת 15 ביוני 2017 13 תגובות

מבשלה בריטית אוספת שאריות לחם מיותרות והופכת אותן לבירת בוטיק איכותית. פתרון מצוין לבעיית בזבוז המזון

44 אחוז מתוצרת הלחם בבריטניה מתבזבזת לאורך שרשרת המזון. תצלום: Mike Kenneally.

44 אחוז מתוצרת הלחם בבריטניה מתבזבזת לאורך שרשרת המזון. תצלום: Mike Kenneally.

מאת מאיה פלח, זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

חשבתם פעם מה קורה ל"נשיקות" של ככר הלחם במאפיות ובבתי הקפה – חתיכות הלחם שלא מתאימות מבחינה אסתטית לשמש כפרוסה בסנדוויץ׳ שמגישים לנו, אבל הן טעימות וטובות בדיוק כמו כל שאר הלחם? ומה קורה לכיכרות הלחם שלא נמכרו ונשארו בסוף היום על המדף? או ללחמים בסופר, שתאריך השיווק שלהם חלף, אך הם בהחלט טובים עדיין למאכל? ברוב המקרים השאריות הללו מוצאות את דרכן לפח. בבריטניה, למשל, כמעט חצי מתוצרת הלחם (44 אחוז) הולכת לאיבוד לאורך ״שרשרת המזון״ – הייצור, השינוע, האספקה והקנייה – ומגיעה בסופו של דבר אל מטמנות האשפה, שם היא מוסיפה חטא על פשע בכך שהיא פולטת גז מתאן (המזיק לכדור הארץ פי 30 מפחמן דו-חמצני).

העובדה שבעוד שמיליארדי אנשים ברחבי כדור הארץ סובלים חרפת רעב שליש מהמזון בעולם מתבזבז היא בלתי נסבלת. גם המחיר הסביבתי הוא כבד מנשוא: ייצור מזון דורש משאבים רבים (מים, קרקע, דלק, דשן ועוד) והוא עולה לכדור הארץ גם בכמויות עצומות של פליטות גזי חממה. אם מסכמים את כמויות פליטות גזי החממה שמשתחררות לאוויר רק מכמות המזון שמתבזבז בעולם, מגיעים לכך שאלו קטנות בגודלן רק מסך הפליטות שמשחררות סין וארה״ב – כלומר, אם בזבוז המזון היה מדינה, היתה זו המדינה השלישית המזהמת ביותר מבחינת פליטת גזי חממה.

טריסטרם סטיוארט, יזם בריטי סדרתי ויצירתי, החליט לנסות ולשים סוף לבזבוז הזה ולהפוך את שאריות הלחם המיותמות לבירה טעימה. סטיוארט נלחם בבעיית בזבוז המזון כבר יותר מעשר שנים. אחרי שכתב שני ספרים בנושא הוא ייסד ב-2009 את ארגון Feedback (באנגלית משחק מלים שפירושו ״להאכיל בחזרה״) שאירגן קמפיינים ופעילויות להפחתת האובדן. סטיוארט מבטיח ש-100 אחוז מהרווחים של ״טוסט״ יועברו לארגון, ויושקעו בחזרה במציאת פתרונות נוספים לבעיה ובעריכת קמפיינים שמטרתם לעורר אליה מודעות נוספת ולמנוע מלכתחילה ייצור מזון מיותר – הדרך הטובה ביותר להפחית את פליטת גזי החממה שמתלווה לייצור המזון ואת המשאבים שמשמשים לגידולו וייצורו.

בעיית אובדן המזון היא כיום בעיה בקנה מידה עולמי. המזון שהולך לאיבוד מהווה כשליש מכלל המזון המיוצר בעולם ויש לכך השלכות כלכליות, סביבתיות וחברתיות שליליות מאוד. בשנת 2016 הושלך בישראל לפח מזון בשווי של 19.5 מיליארד שקל (סכום שגדול מהתקציב שהוקצה, למשל, למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לשנת 2017-2018, שעומד על 18.1 מיליארד שקל בלבד). גופים שונים, ממשלתיים ואחרים, החלו לקחת ברצינות את הבעיה הזאת. לפני חודשיים, למשל, התקייםהאקתון ראשון מסוגו שנועד למצוא ולפתח פתרונות טכנולוגיים לבזבוז המזון בישראל.

"ישראל נמצאת במקום השני בכמויות המזון המושלכות בשנה מתוך מדינות ה-OECD", אומרת מיכל ביטרמן, מנכל"ית ארגון TNS, שמוביל פרויקט למניעת בזבוז מזון בישראל. "כמעט מחצית מהמזון המבוזבז יורד לטמיון בבתי הצרכנים (משפחה ישראלית בת ארבע נפשות זורקת לפח מדי שנה מזון במשקל של כ-1,150 קילו) ולכן הקמנו מעבדה לחדשנות וקיימות לצמצום בזבוז מזון כדי למצוא פתרונות לבעיה בשלבים השונים שלה, גם אצל חברות גדולות וגם אצל הצרכנים עצמם".

להציל 100 טון לחם

לחם הוא פריט המזון המבוזבז ביותר בבריטניה. זה מה שגרם לסטיוארט להשיק ב-2015 את Toast (״טוסט״), פרויקט שבו השתתפה גם מבשלת הבירה Hambleton Ales שהסכימה לקלוט שאריות לחם מיותרות מספקים, ולנצל אותן לייצור בירה. בשיטה זו נדרשת בערך פרוסת לחם אחת לכל אחד מבקבוקי הבירה שהם מייצרים, ושאותם הם מוכרים כעת בהצלחה למסעדות ולחנויות ברחבי המדינה (אפשר גם לרכוש אותם באתר של "טוסט"). ב-15 החודשים הראשונים לפרויקט, הם הצליחו להציל כ-3.6 טון לחם מזריקה לפח וקבורה במטמנות האשפה.

״טוסט״ פועל בבריטניה בהצלחה כבר למעלה משנה, וסטיוארט מוכן כעת לקחת את הצעד האמיץ הבא: לנסות להציל גם את הלחם של האמריקאים. ארצות הברית זורקת באחוזים קצת פחות לחם מאשר בני הדודים מבריטניה – אובדן המזון מלחם בארה"ב עומד על כשליש ״בלבד״, אך מדובר בכמויות עצומות של לחם שמתבזבז, ושבעצם עובר הישר מהתנור אל בטן האדמה.

המטרה, לפי קמפיין גיוס ההמונים החדש של ״טוסט״, שבו הם משדלים את האמריקאים להשקיע בפרויקט ולזכות גם הם בבירה שעשויה בין השאר מלחם טרי – היא להציל כ-100 טון לחם ממטמנות האשפה בארה״ב תוך שלוש שנים. ״טוסט״ וסטיוארט יצטרפו לארגונים אמריקאים נוספים שמנסים להיאבק בתופעה ולהציל מזון מגורל שחתום במטמנה, כמו למשל Barnana – חטיף שעשוי מבננות שהיו בדרכן מהמטע אל הפח, ו-ReGrained: EAT beer שמייצרים חטיפים מזינים מדגנים מיותרים שנשארו במבשלות בירה.

בירה ביתית

הבירה של "טוסט". תצלום: toast.

הבירה של "טוסט". תצלום: toast.

מתוך 19.5 מיליארד השקלים שזרקנו השנה בישראל לפח במזון, טוען דו״ח לקט ישראל שיכולנו להציל 8 מיליארד. גם בישראל חשוב שיקומו עוד יוזמות שינסו לטפל במזון ״המיותר״ שנזרק לפח בכל אחד משלבי השרשרת – אם זה קורה אצל החקלאים, בדרך מהשדה אל הסופר, אצל הספקים, במסעדות או אצלנו צרכני הקצה.

ובינתיים, אם נשאר לכם קצת לחם מיותם בבית, אפשר להשתמש במתכון של "טוסט" ולהכין לעצמכם בירה קרה וטעימה להעביר אתה את ימי הקיץ החמים. אמנם לא מדובר במתכון פשוט במיוחד, אבל מי שיודע להכין בירה ביתית יכול להעשיר את מתכון הבירה החביב עליו בלחם שנשאר בבית: כל מה שצריך לעשות זה להחליף חלק מהדגנים בפירורי לחם מיובשים. במתכון של ״טוסט, למשל, מתוך 5.8 קילוגרם וחמישה סוגי דגנים, משתמש רוקח הבירה של המבשלה ב-1.5 קילוגרם של פירורי לחם. לאלה מוסיפים ב״טוסט״ גם סוגים שונים של כשות, שמוסיפה לבירה את הארומה והטעם המרים והמוכרים שלה, ושמשמשת גם כחומר משמר. כך תוכלו להרגיש עם עצמכם טוב על כך שלא רק שאתם יושבים לכם ונהנים מבירה מעשה ידכם – אלא שגם הצלחתם למנוע בזבוז מזון.

13 תגובות ל “יש לחם? שישתו בירה”

  1. אבי כ

    הוספתי "כ" כדי שלא יגידו שאני מנסה להתחזות לבליזובסקי.

    לניסים – מדענים אמיתיים לא מגזימים כי הם מציגים עובדות מדעיות ולא פרשנות .
    אלה שמגזימים אלה פוליטיקאים ולא מדענים – אלא שלפעמים פוליטקאים מגייסים מדענים לצידם .
    לכן בכל מאמר אני מנסה לקרא בין השורות .
    אני לא אומר שהמצב לא חמור- לדעתי מצב הזיהום של כדור הארץ כולו ושל ארצנו במיוחד גרוע מאד.
    אני לא חושב שהסכם קיוטו או פריז ישנו משהו ויועילו במשהו לכדור הארץ כי הם מאפשרים למדינות להמשיך לזהם ובמקום זה לשלם לאחרים …(כמו ש כבר סיפרתי קודם על החקלאי האפריקאי והמשאבה שלו).
    אם היו מדברים על באמת פיתוח של אמצעי אנרגיה אחרים או חוקים שמכריחים באמת את התעשייה להפחית לזהם – כמו שעשו עם החור באוזון – אסרו להשתמש בגז פריאון , וכמו שעשו עם האבסבסט וכן הלאה. אז אולי זה היה באמת עזר משהו – וצריך להפחית את הזהום התעשייתי מכל הבחינות לא רק את הפד"ח שהוא המזהם הכי פחות גרוע מכל היתר.
    צריך גם לחנך לצריכה מינמליסטית כי התעשייה שפולטת את הCO2 עושה את זה כדי ליצר עבור החברה הצרכנית את כל השטויות המיותרות שאנשים קונים, כל הפלסיטיקים המטופשים, כל מכונית חדשה, כל טלוויזיה חדשה שאתה קונה , עם כל האריזות שלה וההובלה שלה והכל היתר גורם ליותר פליטה של זהום.
    צריך לעודד אנשים למחזר, להשתמש בפחות פלסטיקים ובכלל לצרוך פחות .
    לדוגמה יש טרנד חדש שנקרא מנימליסטים – אני מאד בעד, כי זה דבר שיכול באמת לצמצם זיהום סביבתי יותר מהסכם קיוטו\פריז שזה בסה"כ הונאה וכיסוי תחת לאירופופוליטיקליקורקטואידים ונותן תחמושת לציוצים של הקאובוי הבלונדיני ששולט בעולם.

  2. ניסים

    אבי
    זו הטעות שלך. המצב חמור מאד! עדיף ששחקנים יציגו, כי את זה הם עושים מצויין.

    אתה יכול בבקשה לתת דוגמה למדען שמגזים?

  3. אבי

    לשומר הסף
    ראשית – שכחת לציין את העיקר שמבשלת בירה פולטת הרבה דו תחמוצת פחמן פד"ח.
    שנית- אם זה הטעם שלך בירה זבל שעשוייה מלחם ישן שיהיה לך לבריאות.
    שלישית- לא כתבתי אף פעם שאין התחממות גלובלית ולא כתבתי שזאת לא עובדה שיש התחממות גלובלית.
    הויכוח הוא בין טייקונים של יצרני מוצרים לניצול אנרגיה חליפית, או ארצות שרוצות הוזלה במחירי הנפט, לבין טייקונים של יצרני נפט כמו אלה שטראמפ מייצג. שני הצדדים הם טייקונים שמנסים לעשות שטיפת מוח , אני לא מצדד באף אחד מהצדדים.

  4. אבי

    לניסים.
    כתבתי בפרוש שאין שום ויכוח שכדור הארץ מתחמם. כתבתי גם שאני מסכים לדעה שהאדם אחראי לזיהום אויר לפליטות פד"ח ושדו תחמוצת הפחמן אחראית לאפקט חממה , ואין לי שום ויכוח על זה.
    רק ציינתי שיש גם כאלה שלא חושבים כך מסיבה זאת או אחרת, כולל מדענים, ויש כזה ויכוח,י שפוליטיקה, יש הרבה כס,ף, יש הפחדות מוגזמות, ויש ניסיונות לשטיפת מוח ותעמולה השתקה והצפה של הרשת בתעמולה כזאת או אחרת (משני הצדדים).
    ותו לא.
    אני לא אוהב נסיונות לשטיפות מוח, ולא אוהב תעמולה מוסוות כמדע, ושמגייסים שחקני קולנוע גרועים (כמו קפריו ושוורצנגר) שיסבירו לי בסרטים עם הרבה אפקטים על עובדות מדעיות שהם בכלל לא מבינים בהם כלום. וגם לא שמקימים אתרים פסאודו מדעיים שמציפים את הרשת בכתבות כאלה. (אפילו אם הם צודקים)
    וגם לא תאוריות אפוקליפטיות מוגזמות שמטרתם רק לשפוך שמן על המדורה.

  5. שומר הסף

    כמה תשובות עבור אבי הטרול ,
    מאחר והוא מסתמך על מחקרים הרי ש :
    יש מחקרים שהראו כי כרס אינה נגרמת ע׳׳י שתיית בירה ,
    יש מחקרים ותאוריות שמסבירים את עובדת ההתחממות ,
    התחממות היא עובדה לא תאוריה,
    מאחר שייצור הבירה החל לפני כ 4000 שנים יש את מי להאשים,
    הוויכוחים באו׳׳ם היו בין הדוגלים בפעולה לעצירת ההתחממות
    לבין אלה שנשלחו ע׳׳י טייקוני תעשיות מזהמות ,
    שליח כזה הוא גם נשיא ארצות הברית,
    הזנת בעלי חיים בלחם פוגעת בהם וגורמת לפליטות מתאן ,
    ולבסוף , שטיפת מוח ניתן לעשות רק למי שיש לו מה לשטוף .

  6. ניסים

    אבי
    הויכוחים באו"ם לא היו על עצם ההתחממות, אלא על דרכי הטיפול.
    מדעני אקלים תמימי דעות בנושא ההתחממות. המכחישים הם, כמעט תמיד, אנשים שזה רחוק מתחום ההתמחות שלהם.
    המדע מאחרי ההתחממות פשוטה – פד"ח הינו גז חממה מובהק.
    הראיות מוצקות – ההתחממות קיימת, כמות הפד"ח עולה, ומקור הפד"ח הינו האדם.

    אה – ונשיא ארה"ב הוא לא גאון הדור… אם הוא מקור סמכות בשבילך, אז יש לך בעיה רצינית!

  7. אבי

    ל "שם לב"
    לתשומת לבך מבשלת בירה זה מפעל תעשייתי , לפעמים די גדול, שפולט הרבה זיהום אויר , במיוחד דו תחמוצת הפחמן.
    מבשלת בירה זה ממש לא כמו סבתא שמשתמשת בלחם מאתמול.
    ובירה זה אחד הגורמים לאלימות, תאונות דרכים, אלכוהוליזם בעולם , וגם לכרס גדולה, וכנראה שגם להשמנת יתר ולהתקפי לב, למען הסביבה עדיף שימשיכו לעשות בלחם הישן מה שהיום עושים בו – מזון לבעלי חיים.

  8. אבי

    לניסים
    לא צריך להוכיח שיש קונספירציה כזאת – היו ויכוחים באו"ם , היו פרסומים על הסתרת מידע מועדת קיוטו נכתב על זה רבות, וגם נשיא ארצות הברית חושב שזאת קונספירציה – אז עשן יש.
    בקשר לאש – כבר כתבתי שאני לא מכחיש את התאוריה של ההתחממות הגלובלית, אני אפילו בעד זה שיצמצמו זיהום אויר , ואני אפילו פעיל בנושא במקום עבודתי (אולי בגלל זה הנושא קרוב לליבי).
    אני רק לא אוהב חוסר אוביקטיביות, אני מאד רגיש לניסיונות לשטיפות מוח לא אוביקטיבית , ותעמולה וזה בכל נושא ( למשל גם תעמולה בנושא טיבעונות מקפיצה אותי – ראה למשל תשובה שלי לטוקבקיסט שנקרא א' – בפורום אחר ).

  9. ניסים

    אבי
    מעולם לא הצלחת לבסס את הטענות שלך על "קונספירציית החימום הגלובלי".
    תעשה את זה, או תעשה טובה ותפסיק עם השטויות האלה.

  10. שם לב

    גם סבתא של אבי, שהייתה טוחנת את שאריות הלחם משלשום כדי להכין מהם קציצות דגים למחר הייתה כנראה "סוכנת שמאל-ארופו-פוליטיקלי-קיוטו-קורקטית".

  11. אבי

    בהמשך לתגובתי הקודמת- זה עוד כתבת תעמולה של האתר זווית שמתיימר להיות סוכנות ידיעות למדע וסביבה ובעצם הוא סוכנות להפצת תעמולה טיבעונית ושמאל-ארופו-פוליטיקלי-קיוטו-קורקטית.

  12. אבי

    יצור בירה מתבצע ע"י בישול של דגנים ואחרי כן התססה של העמילן בעזרת שמרים שיוצרים דו-תחמוצת הפחמן ואלכהול . חלק מדו תחמוצת הפחמן הזה נפלט בזמן ההתססה חלק נשאר בבירה ויוצר את הבועות הללו שנפלות אחר כך בגהוקים של שותי הבירה וחלק נשאר בכרס של השתיינים ונפלט מלמטה ביחד עם עוד גזי חממה.
    יצור בירה רק מגביר את פליטת גזי חממה ולא מקטין אותם .
    במקום לתת את הלחם לפרות נותנים אותו לשמרים שמיצרים דו דחמוצת הפחמן ואלכהול .
    בתעשיית הבירה משתמשים בחימום "בישול" שפולט גזי חממה .
    היחידי שמרוויח מהעניים זה יצרן הבירה שחוסך קנייה של חיטה\שעורה ליצור בירה.
    יש כאן תערובת של תעמולה טיבעונית עם תעמולת גזי חממה ותו לא.

  13. הרצל

    פעם השתמשו בלחם ישן לגפילטא פיש. זה היה האוכל האולטימטיבי למשפחות עניות: הדג הכי זול ושאריות לחם.
    הבעייה עם התוכנית היא שרוב הלחם נזרק לאשפה בבתים. בארה"ב רוב הלחם מוחזק בסופרמרקטים בהקפאה ועובר למדף רק כשצריך. מהבתים אי אפשר לאסוף את הלחם בצורה יעילה.
    וסיפור צדדי: לפני כמה עשרות שנים היה עובר בביתנו אדם ומחפש באשפה לחם ישן. לאחר כמה זמן, החלו הדיירים להשאיר את הלחם הישן בשקית תלויה על הקיר ולא בפח. אחרי כמה חודשים מישהוא שאל אותו: אתה הרי לא נראה כאדם שחסר לו אוכל? לבוש יפה, כנראה במשרה מכניסה? והאיש אמר: במלחמת העולם השנייה הייתי פרטיזן. נלחמנו בנאצים והתחבאנו ביער. היה קשה להשיג אוכל, ורוב המזון שאכלנו היה בשר ציפורי בר שצדנו. אז נשבעתי שאם אצא חי, אאכיל ציפורים בשאריות לחם. וכך אני עושה.

הוספת תגובה

  • (will not be published)