סיקור מקיף

ג’ונו חלפה לראשונה מעל הכתם האדום הגדול של צדק

החללית ג’ונו ביצעה שלשום יעף שמיני בקרבת כוכב הלכת צדק. הפעם היא חלפה לראשונה מעל הכתם האדום הגדול, הסופה הענקית של צדק שאורכה מגיע לכ-16,000 ק”מ  – והצילומים מרהיבים.

הכתם האדום הגדול, בתמונה מעובדת של ג'ונו. מקור: NASA / SwRI / MSSS / Jason Major.
הכתם האדום הגדול, בתמונה מעובדת של ג’ונו. מקור: NASA / SwRI / MSSS / Jason Major.

גשושית המחקר של נאס”א ג’ונו ביצעה שלשום (שלישי לפנות בוקר, לפי שעון ישראל) יעף נוסף בקרבת צדק, כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. הגשושית נכנסה למסלול סביבו לפני קצת יותר משנה, ב-4 ביולי 2016. זהו היעף השמיני בסך הכל של החללית בקרבת צדק, שמקיפה אותו במסלול אליפטי וארוך מאד שנמשך 53 ימים.

במהלך היעף החללית הגיעה למרחק של 3,500 ק”מ בלבד מעל מעטה העננים של ענק הגזים. 11 דקות לאחר מכן החללית חלפה, לראשונה, מעל הכתם האדום הגדול, במרחק של 9,000 ק”מ  – ובכך חקרה את הסופה הענקית קרוב יותר מכל חללית אחרת בהיסטוריה.

“במשך דורות אנשים מכל רחבי העולם ומכל אורחות החיים התפלאו מהכתם האדום הגדול”, אמר סקוט בולטון, החוקר הראשי של ג’ונו ממרכז המחקר הדרום-מערבי בסן אנטוניו, טקסס. “כעת נוכל לראות סוף סוף כיצד הסופה נראית מקרוב”.

הכתם האדום הגדול הוא סופה אנטיציקלונית שאורכה ממזרח למערב מגיע לכ-16,000 ק”מ, עם רוחות שמסוגלות להגיע למהירות שיא של כ-650 קמ”ש. הסופה החלה להצטמק בעידן המודרני, וגודלה כיום הוא חצי מזה שנמדד בעת תחילת המדידות שלה. למרות ההצטמקות, היא עדיין כה גדולה עד שכדור ארץ כולו יכול להיכנס בתוכה.

הסופה הענקית קיימת לפחות 187 שנים, מאז החלו תצפיות קבועות שלה בשנת 1830. הדעות חלוקות לגבי התצפית הראשונה של הסופה, וייתכן שהאסטרונום ג’ובאני קאסיני צפה בה כבר ב-1665. אם הדבר נכון, אזי גילה הוא לפחות, אם לא יותר, 350 שנה. חוקרים משערים שאחת הסיבות לאריכות הימים של הסופה היא היעדר קרקע מוצקה שיוצרת חיכוך (כמו בכדור הארץ).

הדמייה של ג'ונו חולפת מעל הכתם האדום הגדול, הסופה האליפטית שנראית ברקע. מקור: NASA / JPL / Björn Jónsson / Seán Doran.
הדמייה של ג’ונו חולפת מעל הכתם האדום הגדול, הסופה האליפטית שנראית ברקע. מקור: NASA / JPL / Björn Jónsson / Seán Doran.

למרות שהסופה נחקרה במשך זמן רב כל כך, מתצפיות מרוחקות של טלסקופים בכדור הארץ ובחלל ותצפיות קרובות של החלליות וויאג’ר בשנות ה-70, גלילאו בשנות ה-90 וקאסיני בשנת 2000, הדינימיקה של הסופה ואופן היווצרותה עדיין לא ברורים לגמרי לחוקרים. אפילו המקור לגוון האדום של הסופה לא ברור, אם כי לפי אחת ההשערות שהועלו, הוא נוצר כתוצאה מתגובה של חומרים מסוימים, כגון אמוניום הידרוסולפיד, עם הקרינה הקוסמית וקרינת ה-UV של השמש.

נאס”א פרסמה אתמול את הנתונים הגולמיים ממצלמת האור הנראה הבודדת של החללית, JunoCam, וכל אחד יכול להוריד ולעבד אותם באופן עצמאי, כחלק מתוכנית לשיתוף הציבור במשימה.

אמנם צילומי התקריב החדשים יסייעו במחקר של הכתם הענק והמסתורי, אך עיקרו יתבצע על ידי שאר המכשירים המדעיים של החללית. מכשירים אלו, כגון רדיומטר שמודד את קרינת המיקרו שנפלטת מצדק, מסוגלים לחדור אל מבעד לשכבת העננים החיצונית של הסופה, ויעניקו הצצה ראשונה אל שורשיה בשכבות העמוקות יותר של האטמוספירה של צדק.

“במשך מאות שנים מדענים צפו, תהו והעלו תיאוריות בנוגע לכתם האדום הגדול של צדק”, אמר סקוט בולטון. “כעת יש לנו את התמונות הטובות ביותר של הסופה האיקונית הזו. יקח לנו זמן מה לנתח את כל המידע, לא רק מ-JunoCam, אלא גם משמונת המכשירים המדעיים של ג’ונו, כדי לשפוך אור חדש על העבר, ההווה והעתיד של הכתם האדום הגדול”.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

להלן חלק מהצילומים החדשים של ג’ונו:

הכתם האדום הגדול, בצילום מעובד של החללית ג'ונו. מקור: NASA / SwRI / MSSS / Gerald Eichstädt / Seán Doran.
הכתם האדום הגדול, בצילום מעובד של החללית ג’ונו. מקור: NASA / SwRI / MSSS / Gerald Eichstädt / Seán Doran.
צילום תקריב מעובד של הרוחות הסוערות בתוך הכתם האדום הגדול. מקור: NASA / SwRI / MSSS / Gerald Eichstädt / Seán Doran.
צילום תקריב מעובד של הרוחות הסוערות בתוך הכתם האדום הגדול. מקור: NASA / SwRI / MSSS / Gerald Eichstädt / Seán Doran.
הכתם האדום הגדול, בתמונה מעובדת של ג'ונו. מקור: NASA / SwRI / MSSS / Jason Major.
הכתם האדום הגדול, בתמונה מעובדת של ג’ונו. מקור: NASA / SwRI / MSSS / Jason Major.
רצף הצילומים שביצעה החללית במהלך היעף הקרוב שלה מעל הכתם האדום הגדול. מקור: NASA / Ted Stryk.
רצף הצילומים שביצעה החללית במהלך היעף הקרוב שלה מעל הכתם האדום הגדול. מקור: NASA / Ted Stryk.

11 תגובות

  1. אוסוולד טייכמולר, מתימטיקאי שהשפעת רעיונותיו מהדהדת כעת התגייס לוורמאכט במסגרת שירות חובה ב 1939 ונהרג בשרותו ב 1943 וחבל. 77 שנה לאחר 1939, הרבה לאחר שהוא יכול היה לזכות בהוקרה, התיאוריה שלו נחשבת כעת אבן יסוד באלגברה אבסטרקטית, וגיאומטריה דיפרנציאלית. המתימטיקה הטהורה גובה מחיר יקר.
    הערת שוליים: היום נפתרה מרים מרכזני האירנית, האישה הראשונה בהיסטוריה זוכה מדליית פילדס שהיא הנובל למתימטיקה. מן הראוי לאזכר גם אותה. אם נבחן מי היו המנחים שלה בדוקטורט ועם מי פיתחה את העבודה עליה זכתה במדלית פילדס – יהודי. לאירנים עוד 2 גדולים לפחות. פרופסור לפיזיקה של תורת המיתרים נימר-ארקני-חאמד מפרינסטון: הוכיח שממדי המרחב ניתנים לגזירה מאנרגיה טהורה, ולאחרונה פיתח מבנה מתימטי לפישוט החישובים בתורת המיתרים מבנה גיאומטרי של מרחב-זמן שיש בו במחיצה אחת עבר-הווה-עתיד כמו בחור שחור. וישנו מוסיקאי מחונן, גם הוא התחנך אצל מוסיקאים יהודים. סוהיל נוסיירי.

  2. התיאוריה החדשה של שיניצ’י – נחשבת כיום ע”י מספר לא מבוטל של חוקרים – פריצת הדרך הגדולה ביותר במתימטיקה מזה עשורים. בעבר היו כותבים מאמרים פופולריים בסגנון “האם הוא צודק”. היום לאחר 3 כנסים שבהם 20 אנשים ביצעו משוב למאמרים, ובעצם למדו מסיניצ’י את מה שהוא רצה להסביר, ונכון ש-4 קבוצות מחקר לוקחות יותר ברצינות את עבודתו ומתרגמות אותה להדיוטות: לפרופסורים מומחים לתורת המספרים.
    ניתן לומר להערכתי בלבד, שהוא כנראה צודק, גם אם לא לאורך כול הדרך אבני בניין שלו נכונים.
    סיניצ’י בעל שם כבר מהעבר, והוכיח את השערת גרותנדיק (1/2 יהודי) על גאומטריה אנ אבלית על עקומות היפרבוליות מעל שדות מספרים. כעת מפרקים את התיאוריה הענקית IUT שעליה עבד 20 שנה, לתיאוריות מישנה כדי שפרופסורים למתימטיקה יהיו מסוגלים והם כבר מסוגלים להבין אותם: גיאומטריה מונו-אבלית, תיאורית הודג’-ארקלוב, תיאורית טייכמולר (נהרג בצבא הוורמאכט במלחמת העולם 2) ה p-adic.תיאורית ה frobenioids, ותיאורית etale theta-function. הסימולציה היפהפיה שייצר אטיין פרקוט פרופסור מישנה מאוניברסיטת נוטינגהם משם מגיע איוון פסנקו – עושה סדר בחיבור בין התיאוריות.
    אני מניח שיהיו מתימטיקאים שיחלקו על מה שאני אומר, אבל לדעתי או שזו התרמית הגדולה בעת הנוכחית, אני סבור שזאת אמת. למוזוצ’יקי מגיע כאשר יסיימו את המשוב על התיאוריה שלו – לדעתי הוקרה.

  3. סימוכין נוסף בלשון ברורה על חידושי IUT
    איוון פסנקו מאוניברסיטת נוטינגהם
    http://inference-review.com/article/fukugen

    משונה קצת העובדה שכמו שמושה היה צריך את אהרון שיתרגם את דבריו לשפת הרוב, אם משה היה קיים,
    סיניצ’י מוזוצ’יקי שממשיך לטייב את מאמרי IUT, וכותב אותם בתצורה לעילה. ניתן להבין את התיאוריה לטעמי רק מפסנקו. כך קרה עם מאמריו של פרלמן בהוכחת השערת פואנקרה. פרלמן סרב לקבל את כספי הפרס שמגיעים לו, וחדל ללמד באוניברסיטה. וזה חבל.

  4. מסייג דברי. הכל לדעתי. במאמר אפילו המאמרים לא פורסמו בעיתון. משום שאין וועדה שפסקה: התיאוריה נכונה. הוכחת השערת ABC נכונה. אבל עוסקים בה לדעתי לפחות 4 קבוצות מחקר. קיימת עוד אפשרות והיא שיהיו תיקונים לתיאוריה.מגה תיקונים. כי מאות הבהרות קטנות הכניס שיניצ’י בגרסאות 2017 של 4- המאמרים מ-2012, וגם כתב מאמר חדש יחסית בשם A Panoramic Overview of Inter-universal Teichm¨uller
    Theory בהיקף 45 עמודים. צנוע ביחס ל-500 העמודים שכבר כתב ב-4 המאמרים היסודיים.

    פגשתי ברשת הרבה שטענו שהוג מגבב שטויות. הטריד אותי שאינני מסוגל להכריע מי צודק. לאחרונה,
    מתוך הבנה חלקית של המבנה, אני מעריך שהוא צודק.
    אין הרבה שמעזים כמו שיניצ’י מוזוצ’יקי שמחברים מתימטיקה שעוסקת במעברים בין אלגברות מופשטות. בתחום שאתה היחיד שעוסק בו. זה הבדל בין דת לבין מדע. בדת היו רודפים אותו על זה. במדע מותר לבצע פריצת דרך. יש סיכון.

  5. הידען אינו מפרסם חידושים במתימטיקה.
    ככל שאני כורה מידע על תיאורית inter-universal teichmuler theory מתחוור לי שהמייחסים לה נכונות צודקים, ואלה שחושבים ששיניצ’י מוזוצ’יקי כתב 500 עמודים של בבל”ת טועים.
    מי שיאמר שמדובר בשטויות לא חקר לדעתי די לעומק. גם אני הייתי ספקן שנתיים. כמות המתימטיקאים שהשקיעו באנימציות להסביר גרפית את שלד התיאוריה גדולה מדי, ואיכות עבודתם טובה מדי, והם טובים מאוד. התיאוריה נחשבת היום 5 שנים לאחר פרסומה, המהפכה הגדולה ביותר במתימטיקה בעשורים שלמים אחורה. הופתעתי לראות כמה פרופסורים יהודים וישראלים למתימטיקה נמצאים באוניברסיטאות הכי טובות בעולם. הם נמנים על הרוויוארים. אם כי ב-4 המובילים יפני- הושי, רוסי – פסנקו.
    איוון פסנקו תימצת הכי טוב את התיאוריה, ומובן מכאן מדוע היא קשה להבנה ויידרש לפחות עשור להתחיל לפרסם אותה. אמנם 4 המאמרים של מוזוצ’יקי לא פורסמו אבל כבר מתייחסים אליהם בסימוכין. הם נמצאים במצב דומה לזה של מאמרי פרלמן על השערת פואנקרה.
    לא מדובר לדעתי במיתוס אלא בדבר האמיתי. כל שאר עולם המתימטיקה עוסק בפריצות דרך במסגרת האלגברות הקיימות. כאן מדובר במעבר מדרגה, כמו שקיים בין אסמבלר ל C, ל C++, לתכנות מונחה אספקטים, לתכנות נוירונים. מעברים של מדרגות.

    מוזוצ’יקי יצר נדבר אבסטרקטי חדש באלגברה יותר מהאלגברות המופשטות הקיימות כבר היום. מטה-תיאוריה שבה אלגברות מופשטות הן מבני מישנה בתוכה.
    לכן השפה כל כך קשה להבנה, והרוויוארים מציינים שמעולם לא נראו כאלה שיטות הוכחה בעולם. אבל לבטח אינן שטויות. יש הערכה שמוזוצ’יקי שהוא מתימטיקאי מפורסם עוד מלפני עבד על התיאוריה 20 שנים.
    העבודה הטובה ביותר ממנה ניתן להבין את התיאוריה היא של איוון פסנקו
    https://www.maths.nottingham.ac.uk/personal/ibf/notesoniut.pdf
    מתמצת את 12 היסודות של התיאוריה החדשה.
    אנימציות מדהימות של המבנים האלגבריים החדשים.
    https://www.maths.nottingham.ac.uk/personal/ibf/files/iut.anima.html
    https://www.maths.nottingham.ac.uk/personal/ibf/files/symcor.iut.html

    יש ללחוץ על הלינקים ולהמתין שהסרטונים ירדו.
    המחבר עצמו בעל סבלנות אינסופית לשאלות. כבר 5 שנים. הוא הבין כנראה שזוהי משימת חייו, והוא כותב מאמרים

    עוד מוקדם לדון על השלכות התיאוריה על האופן שבו מתבצע מחקר. הרגע במונחים של מדע, מתימטיקאי (2012) ייסד מבנה על חדש באלגברה. מעריכים שישפיע גם ישפיע. הוכחות להבא תהינה כנראה במטה-מבנים.
    דווקא ויקיפדיה מפנה למאמרים על התיאוריה הכי טוב שניתן, חוץ מהבקשה שלהם לתרומה.
    בלתי יאומן כמעט שישנם אנשים שהם הרבה יותר חכמים מאיתנו. חלק מהם לא שפוי במונחים שלנו, אבל חלק אחר שפוי. אבל כמו נביא, הם צריכים כוהנים – מתימטיקאים מהשורה הראשונה, שיסבירו את עבודתם.
    מעבודתו של שיניצ’י לא הבנתי כלום. הוא הזהיר שצריך לקרוא חומר שנתיים שלוש לפני שניגשים ל-4 המאמרים שלו. מעבודתו של פסנקו, ויקיפדיה, והאנימציות הבנתי שזו תיאוריה רצינית ולא שטויות, התחלתי להבין מה האיש רוצה לומר. הוא פשוטו כמשמעו המציא מתימטיקה חדשה, שכבה נוספת, להוכחות שלו.

    מוערך בלי להגזים שהתיאוריה של שיניצ’י IUT היא פותרת 100 השערות מפורסמות. למשל השערת ABC, והשערת שפירו החזקה. לא פחות מ-100 משפטים בלתי פתורים במתימטיקה.

  6. אני גם לא מבין, יש כלכך הרבה דברים חשובים יותר שאפשר לעשות בתחום החלל.
    בכללי אני לא מבין מה היה הקטע של המשימה הזו, פאנלים סולרים מגלומנים, בידיעה שהסיכויים נמוכים שהגשושית תעבוד תקין במינימום שמש.
    ואם זה לא מספיק מגלומני, התכנון של הריסוק של הגשושית לתוך צדק.
    זה מתחיל להרגיש כאילו למישהו בנאסא משעמם, וכל מה שבא להם זה לצלם תמונות יפות כדי לקבל מימון.
    הייתי רוצה לראות כריית חלל עוד בתקופת חיי.

  7. מאד יפה – רק שאני לא כלכך מבין מה יש ללמוד ממערבולת הגזים הזאת שכלכך הרבה מאמצים וכסף נשפך לכוון שלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.