ידענים: האקדמיה הלאומית למדעים | משבר ההשכלה הגבוהה

מאת 27 בדצמבר 2016 28 תגובות

הדו"ח התלת שנתי של האקדמיה למדעים הוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה וחושף פערים גדולים בהשקעה במדע ובמחקר מול מדינות העולם, סכנה להעלמות חקר הפיזיקה הגרעינית והדרדרות מהמקום ה-1 למקום ה-30 בדירוג הפרסומים המדעיים וסגירה בלתי נמנעת של חוגים למדעי הרוח – בין ממצאי הדו"ח. ממול הציגו נציגי האוצר והמועצה להשכלה גבוהה תוכנית תקציבית בת 12 מיליארד שקלים ל-6 שנים

דיון בוועדת המדע של הכנסת על מצב ההשכלה הגבוהה בישראל, 2/12/16. צילום: דוברות הוועדה

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הגישה אתמול (ב') לוועדת המדע והטכנולוגיה את "דוח מצב המדע בישראל" – תשע"ז / 2016. הדו"ח התלת שנתי המסכם את תמונת מצב המדע בישראל בגזרת התשתיות הלאומיות, מדעי הרוח והחברה, המחקר, האקדמיה ואוניברסיטאות.

בפתח הדיון ברך יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב את ד"ר מאיר צדוק, המנכ"ל היוצא של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ואף העניק לו שי על פועלו למען המדע הישראלי בכלל ושיתוף הפעולה עמו בוועדה בפרט.

ח"כ מקלב: "מדובר במסמך חשוב מאוד שמשקף את מה שקיים, מה אנחנו יכולים לעשות ומה צריך לעשות. המטרה היא העתיד, הדו"ח מצביע על הפער הקיים ומוכר לנו היטב בין היכולות וההון האנושי שיש לנו ובין היישום, ההשקעה והמשאבים שאנחנו מקצים עבור כך. יש פער גדול מאוד גם ביחס לצרכים שלנו וגם בהשוואה למקומות אחרים. גם המשבר במדעי הרוח אומר דרשני, תחום שכמעט נעלם. יש מה לעשות, צריך לעשות ותפקידנו לפעול".

פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה: "אנו רואים שיש הישגים אבל גם צרכים ופערים. במקביל לכתיבת הדוח ות"ת עמלה על התוכנית התקציבית ה-6 שנתית. התוכנית היא הישג למחקר. לעניין מדעי הרוח הם בנפשנו. לא יעלה על הדעת שתחומי מחקר מרכזיים של יהדות והכרת היסטוריה של מדינות שכנות יעלמו".

ח"כ יעל כהן פארן: "מצד אחד יש לנו הרבה זרים שאנחנו אוהבים לשזור לעצמנו אבל צריך לזכור שהם מבוססים על השקעות העבר. הדו"ח אולי לא מספיק תקיף, צריך להשקיע הרבה יותר כדי שיהיה המשך, אחרת לא יהיה מי שישב כאן בחדר, בטח לא במעמד הקיים היום. מדעי הרוח זה קטסטרופה, חייבים לפתור זאת, אם נאבד זאת אז איפה עם הספר?".

בהמשך הדיון הוצג הדו"ח על ידי אנשי פרופסור רשף טנא ממכון ויצמן שעמד בראש הוועדה שהכינה את הדו"ח.

המחברים הציגו הישגים רבים לאקדמיה הישראלית וחוקריה לאורך השנים, כולל שורת פרסים בכלל התחומים, שבמרכזם פרסי הנובל. בנוסף מסתמן גידול מרשים בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים.

מנגד הצביע הדו"ח על פערים ההולכים וגדלים בין מדינת ישראל ליתר מדינות העולם המתקדמות בכל הנוגע להשקעה בתחומי המדע והמחקר והתשתיות היקרות הנדרשות להם. בין היתר עולה מהדו"ח כי ישנה ההתבססות גבוה במיוחד בישראל (50 אחוזים) על שיתופי פעולה וכי ישנה האטה בגידול במספר הסטודנטים לתואר שלישי במשך כעשור.

עוד מצביע הדו"ח על ירידה דרסטית בהשקעה במחקר ופיתוח בהשכלה הגבוהה וכן על סכנה להעלמות חקר הפיזיקה הגרעינית בישראל שעה שבתוך 3 עשורים נותרו בישראל 5 אנשי סגל אקדמי בלבד, לעומת 40 אנשי סגל בשנות ה-80. בנוסף מציג הדו"ח ירידה מהמקום הראשון במספר הפרסומים המדעים לנפש בשנות ה-80, למקום ה-30 כיום וכן על ירידה באיכות הפרסומים הישראלים.

לדברי פרופ' טנא קיימים חוסרים בתשתיות לאומיות. "הוועדה הצביעה על הקושי שלנו במדינת ישראל להשיג כספים לרכישת ציוד יקר הנדרש במדעי הטבע, הנדסה רפואה ואפילו במדעי הרוח והחברה שמחירם 3-30 מיליון דולר ואשר נכנסים למסגרת המתקנים הגדולים שהמדינה אינה מממנת היום, דבר המחייב את החוקרים בתחומים הללו להשתמש בתשתיות בחו"ל. כדוגמה לכך סיפק פרופ' טנא את המחקר שלו הדורש מיקרוסקופ חדיש שעלותו 12 מיליון דולר המאפשר היום לראות כל אטום ואטום בגביש ולזהות מהו היסוד הכימי המדויק שרואים בתמונה , דבר החיוני למחקרים מתקדמים בננו טכנולוגיה. אין מיקרוסקופ כזה בארץ ואני נאלץ לבצע את המחקרים בחו"ל.

נושא חשוב נוסף הוא המחקר התרגומי – כלומר הפיכה של פיתוחים אקדמיים לישומים תעשייתיים (שנקרא עד כה מיסחור טכנולוגיות א.ב.) שלדבריו יש לעודדו. כדוגמה הוא סיפק את תרופת הקופקסון שפיתחו פרופ' רות ארנון ופרופ' מיכאל סלע שמוסחרה על ידי טבע ונמכרת במיליארדי דולרים לשנה, את מובילאיי שייסד פרופ' אמנון שעשוע מהאוניברסיטה העברית על בסיס המחקרים שלו והיום מובילה בעולם בתחום הרכב האוטונומי. "אם העברת ידע שנוצר באוניברסיטאות אורכת שנים ואף עשורים עד שהוא מבשיל לכדי מוצר, יש היום מחקר יישומי בהיקף גדול במכללות ואולם בעוד לאוניברסיטאות יש מספיק כספים כדי להקים חברות מיסחור, למכללות אין את היכולת הזו, וגם חברת רוזטה שהוקמה ביוזמה ממשלתית למנף את הטכנולוגיות המפותחות בכל המכללות, לא הצליחה להמריא, וזה חבל כי הידע שבמכללות הוא בשלב הרבה יותר קרוב ליישום."

בניית מסדי נתונים וביג דטה למדעי הרוח

בתחום מדעי הרוח מצביע הדו"ח על סכנה גדולה לעתיד מדעי הרוח, כאשר אין מנוס מהאחדת חלק מהתחומים בישראל. מתבקשת תמיכה ממשלתית תשתית מתודולוגית לצורך איסוף בסיסי נתונים גדולים על החברה והפוליטיקה בישראל; זאת באמצעות סקרים ומדדים קבועים ומתמשכים. מחקרי דעת קהל, ערכים חברתיים והשתתפות, מדד הדמוקרטיה ומדד אי־שוויון חברתי – INES Uמחקרים פוליטיים כמו מחקר הבחירות הישראלי. תחום חשוב המתפתח במהירות, שראוי להכלילו בתכנית, הוא הניצול המחקרי השיטתי של קבצי נתונים גדולים המתקבלים מפעילויות יום-יומיות של משתמשים מקרב הציבור במערכות אלקטרוניות, בכל תחומי החיים.

בצד ההמלצות קראה האקדמיה בתחום התשתיות לאומיות, להקים תוכנית למימון תשתיות מחקר מדעי שתיתן מענה בהיקף של עד 100 מיליון שקלים בשנה. כאשר הדגש הוא על ציוד מחקר בעלות גבוה במיוחד.

פרופסור טנא הציג כי בצד שיתופי הפעולה הבינלאומיים כי הקרן הדו לאומית כפי שהיא קיימת היום לא מאפשרת לישראל להגדיל את הקשרים עם החוקרים בארה"ב, וכך ממליץ הדו"ח להוסיף עד 16 מיליון דולר בשנה להרחבת קשרי המדע בין ישראל לארה"ב.

ח"כ מנואל טרכטנברג: "צריך גם בהעמקת הקשר עם האקדמיה בסין ובהודו שמשקיעות רבות בתחומי המדע והמחקר".

פרץ וזאן, מנכ"ל משרד המדע: "יש רצון גדול של ההודים להדק את השת"פים בכל התחומים המדעיים. יש לנו ביקוש עצום".

ח"כ מקלב: "אנחנו שומעים על 50 אחוז שיתופי פעולה בפרסומים מול החרמות של גורמים שונים באקדמיה, זו אמירה שהחרמות הללו לא ישפיעו על המחקר והמדע בישראל, המדע מדבר בשפה אחידה והפוליטיקה נמצאת בשוליים".

פרופסור בנימין גיגר, יו"ר הנהלת הקרן הלאומית למדע: "תקציב הקרן הוכפל והוא עומד על למעלה מ-600 מיליון ₪, במה שהוביל לקפיצה גדולה מאוד. ישנן תוכניות מיוחדות עם סין, הודו, קנדה ומדיניות נוספות. יחד עם זאת, בהשוואה לארה"ב ההשקעה שם היא פי 2".

ד"ר ליאת מעוז, סמנכ"ל אסטרטגיה בות"ת: "אחרי שנה של מו"מ אינטנסיבי עם האוצר, בספטמבר האחרון אושרה תוכנית 6 שנתית עם מבט קדימה. יתווספו 7 מיליארד ₪, כאשר התקציב בסוף התקופה יעמוד על 12 מיליארד ש"ח. מדובר בסכומים משמעותיים שניתן בעזרתם לתכנן קדימה. דבר בעל חשיבות עצומה".

שלמה פשקוס, אגף תקציבים במשרד האוצר: "האוצר רואה קשר מובהק בין ההשקעה באקדמיה ובין הצמיחה במשק. לצרכי המחקר הוקצו כשני מיליארד שקלים שנתיים על פני 6 שנים. לצד כך כל עוד האוניברסיטאות לא ימצאו רלוונטיות של התארים למדעי הרוח לשוק התעסוקה ולא רק להוראה, תמשיך הבריחה של סטודנטים".

המדען הראשי במשרד המדע, פרופסור אלכסנדר בליי: "אני מצטרף למודאגים ממצב התשתיות, מקבלי פרסי הנובל בעוד 30 שנה כבר צריכים לשבת במעבדות ואני לא בטוח שהמעבדות הקיימות מתאימות וראויות. לצד כך נשמח ליזום קרן משותפת עם האקדמיה לעידוד מדעי הרוח".

ד"ר מאיר צדוק, מנכ"ל האקדמיה היוצא: "אנחנו במערכת האקדמית צריכים רוח גבית, אנחנו לא יודעים להסתדר עם המערכת הפוליטית. העבודה שלנו היא מקצועית, אני רואה את תפקידי חברי הכנסת כשליחים לעניין זה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "כותבי הדו"ח היו בלי ספק עדינים. אנחנו לא יכולים רק לנוח על זרי הפרסים וההכרה, אחרת נישאר בלי זה ובלי זה. עלינו להשקיע בתקציבים, בתשתיות ובהון האנושי. אנו מברכים על התוכנית ה-6 שנתית ומקווים שאנחנו הולכים לשנים טובות יותר. נקיים דיוני מעקב בשאיפה לתת את הגב הדרוש למדע ולמחקר".

להורדת הדוח המלא

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected]) כל המאמרים של אבי בליזובסקי באתר הידען

28 תגובות ל “ישראל התדרדרה מהמקום הראשון למקום ה-30 בדירוג הפרסומים המדעיים * סכנת הכחדה לחקר הפיזיקה הגרעינית”

  1. פיסטוק

    רק הליכוד יחול להציל אותנו- בעזרת הקב"א והרב עובדיה ננצח את כל הגויים
    אם לא יהיה גרעין נזרוק עליהם פיסטוק זה
    כל הממבו גמבו של המדעני גרעין זה לא משנה- זה קטן ובכלל לא רואים את זה
    עזבו אוניבסיטה – נדל"ן זה הלהיט – קניונים ומגדלים לעשירים במקום חופים
    תחי מדינת ישראל- וכל מי שטוען אחרת הוא חמאסניק או יותר גרוע…שמאלן!!!

  2. חיים פ

    למת המהלך
    (אולי רצוי שתתן לעצמך כינו עברי פשוט כדי שאפשר יהיה לפנות אליך בקלות?)
    אם תציע שכר התחלתי של 50,000 שקל לחודש – תקבל מיד את כל המוחות הצעירים במדינה. – וזה אומר אפס מאמרים של צעירים חדשים במדע ובכלל.
    הדבר הזה קורה לנגד עינינו. השכר שנותנות חברות ההיי טק הוא כזה ששואב אליו את מרבית המוחות החדשים.
    זה לא היה תמיד כך. כשהייתי צעיר, שכר עובדי ההיטק היה די גבוה יחסית לשוק, אך רק כמחצית מערכו כיום. (התחלתי בשכר של $1000 וזה גדל די מהר ל-3000$. היום 3000$ זה כמעט שכר התחלתי).

  3. walking death

    אבי

    איך בדיוק אתה חושב שאנשים מופנים לכיוון תעשיה זו או אחרת?
    האם אתה מבין שבדרך זהה ניתן להפנות אותם לכיוון אי אלו תחומי מחקר אקדמי?
    ברור לך שמדובר בשאלה של השקעה כלכלית מצד המדינה?

  4. אבי

    לדעת הסיבה היא שהרבה מידי אנשים איכותיים מופנים לתעשיית האפליקציות לסמרטפונים שהיום נקראת משום מה "הייטק".

הוספת תגובה

  • (will not be published)