ידענים: מדע וחברה

מאת 11 ביולי 2017 7 תגובות

סדנת מחקר בינלאומית של הקרן הישראלית למדע, שהתקיימה בטכניון, בחנה את מעורבות הציבור במדע ברשתות חברתיות, את תופעת ה-Fake News ודרכים להתמודד עמה

חדשות מזויפות – פייק ניוז. מקור: Stuart Rankin, מבוסס על קריקטורה ישנה.

חדשות מזויפות – פייק ניוז. מקור: Stuart Rankin, מבוסס על קריקטורה ישנה.

האם Fake News בתחומי המדע והבריאות היא תופעה חדשה? האם על המדענים להתארגן ולהיאבק בה ואם כן, כיצד? מה צריכה מערכת החינוך ללמד על מדע כדי לעזור לאזרחי העתיד להתמודד עם שפע המידע המקוון בענייני מדע ובריאות?

בשאלות אלה ואחרות דנו 11 מהחוקרים הבכירים בעולם בתחומי תקשורת המדע והחינוך המדעי במסגרת PESO 2017 – סדנה מחקרית של הקרן הישראלית למדע שהתקיימה בטכניון.

את הסדנה, שהתמקדה ב"מעורבות הציבור במדע ברשתות החברתיות", פתחה פרופ' דומיניק ברוסארד מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון. פרופ' ברוסארד, שנבחרה לפני שבועות ספורים לעמיתה של כבוד בארגון החשוב ביותר בתחום חקר התקשורת (ICA), הצביעה על השינויים המהירים המתחוללים בדרכים בהן הציבור נחשף למידע מדעי. שינויים אלה, לדבריה, מחייבים מוסדות מדעיים וקובעי מדיניות להתפתח ולהתאים את עצמם למציאות המשתנה. כך, למשל, טכנולוגיות חדשות לעריכת גנום (כגון CRISPR-Cas9) מעלות סוגיות אתיות, משפטיות וחברתיות ודורשות לא רק את עדכון הציבור אלא גם את שיתופו בקביעת מדיניות השימוש בהן. פרופ' ברוסארד ציינה כי אף שהנגשת המדע הופכת מאתגרת יותר ויותר נוכח מספרם המצטמצם של כתבי המדע, הרשתות החברתיות פותחות הזדמנויות חדשות לתקשורת עם הציבור.

תמונה קבוצתית של משתתפי הסדנה PESO 2017. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון.

תמונה קבוצתית של משתתפי הסדנה PESO 2017. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון.

"גם מערכת החינוך צריכה להסתגל למציאות החדשה," אמר פרופ' ג'ונתן אוסבורן מאוניברסיטת סטנפורד, מהחוקרים המובילים בעולם בתחום החינוך המדעי. פרופ' אוסבורן הצביע על כמה תפיסות שגויות על המדע שהשתרשו בציבור חרף מאמצי מערכות החינוך – ואולי אפילו בגללם. "אזרחי העתיד מוכרחים להבין כי אין 'שיטה מדעית' אחת אלא מגוון דרכים לחשיבה מדעית, שהמדע מתפתח ומשתנה ללא הרף ושטעויות הן דבר שכיח במדע," אמר. הוא הציע להדגיש את המדע העכשווי לצד המדע הוותיק, את הכשלונות במדע לצד ההצלחות ואת ביקורת העמיתים (peer review) כאחד הכלים החשובים ביותר של הקהילה המדעית למניעת השתרשות של טעויות. לדבריו, רק בבריטניה מודגשת ביקורת העמיתים בתוכנית הלימודים במדעים, וראוי שדגש זה יוטמע בתכניות הלימוד במדינות נוספות.

ומה באשר ל"פייק ניוז"? בקרב הדוברים הסתמנה הסכמה לפיה סיקור מגמתי או מטעה קיים בתקשורת המדע מאז ומעולם, וכי אין ראיות להתגברות התופעה של הולכת שולל מכוונת בנושאי מדע. פרופ' ברוסארד ציינה שבאחרונה התפתחו, גם ברשתות החברתיות, מנגנונים מתוחכמים הבולמים את התפשטותו של מידע שקרי. פרופ' לויד דיוויס מאוניברסיטת אוטגו, ניו זילנד, הצטרף לדבריה ואמר כי עדיף לחזק את הסיקור המדעי האמין והמדויק במקום לנסות ולהיאבק באופן מאורגן ב"פייק ניוז", שספק אם הם בעיה אמיתית כיום בתחום המדע.

הסדנה המחקרית PESO 2017 אורגנה על ידי קבוצת תקשורת המדע מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, בראשות פרופ"ח אילת ברעם-צברי. היא התקיימה בתמיכתם הנדיבה של הקרן הלאומית למדע, קרן נשיא הטכניון, עיריית חיפה, משרד המדע והטכנולוגיה, מרכז רות ואלן זיגלר למדעי הלמידה שליד הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, קרן משה ינאי לטיפוח קשרי מדע בינלאומיים (מדעים מדויקים וטכנולוגיה) ותוכנית מרכזי המצוינות (I-CORE) של הקרן הלאומית למדע והוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

7 תגובות ל “דיאלוג בהפרעה”

  1. אבי

    אם לא היה להט דתי גם לא היו אינקויזיציה ולא היתה אנטישמיות ולא היה טרור איסלמי…
    איך שר ג'ון לנון :

    Imagine there's no countries
    It isn't hard to do
    Nothing to kill or die for
    And no religion too
    Imagine all the people
    Living life in peace…

  2. א

    אבי
    גם אני נסחפתי לרמה אישית ואני מתנצל על זה.
    אני מבין שאתה סולד מכל מה שאתה קורה לו "להט דתי" אבל תחשוב על זה שבלי אותם אנשים אנשים עם להט "דתי" לא היו שינויים בעולם וגם להא הייתה קמה מדינה. נכון שלא את כל העבודה עשו אנשים עם להט "דתי" וחלק חשוב זה גם אנשים שמבצעים שינויים קטנים בחיים כמוך בהפחתת אכילת בשר או כמוני (אני ממש לא קיצוני כמו שאולי אתה חושב, לדוגנמה אני עדיין אוכל ביצים למרות שאני לא חושב שזה מוסרי או בריא, פשוט כי עדיין קשה לי להפסיק). אבל שינויים באמת גדולים כמו זכות בחירה לנשים, הפסקת העבדות, וגם מהפכות שעוד צריכות להיות כמו מעבר של העולם לחיים בר קיימא, לא יקרו בלי אנשים עם להט דתי.

  3. אבי

    לא
    אני לא אוהב להגיב לגופו של אדם , גם אם הוא אנונימי.
    בהודעה הקודמת קצת נסחפתי עם הנימה האישית – ואני מתנצל על כך.

  4. אבי

    ל א
    מעולם לא כתבתי את מה שאתה טוען.
    מעולם לא טענתי שאין אפקט חממה – להפך.
    מעולם לא כתבתי שצמחונות יותר מזהמת – רק שיש גם טענות כאלה.
    רק ציינתי שקימות דעות כאלה, ושקראתי מאמרים כאלה , ובפרוש כתבתי שאני לא נוקט עמדה בעד או נגד.
    אבל לאנשים פונ דמנטליסטים חשוכים, שתקועים בעמדותיהם כל איזכור של קיום של דעה שונה מדעתם מקפיץ את הפיוזים .
    ויש הרבה פייק ניוז שמפיצים משני הצדדים והרבה (אם לא רוב) הפיק ניוז מופצים דווקא ע"י החברים שלך – אינטרסנטים צמחונים וכאלה שרוצים לקדם את האג'נדות הפוליטיות והמסחריות שקשורות להסכם קיוטו ופריז.

  5. א

    אבי
    אתה צודק במה שכתבת.
    אבל מוזר לשמוע את זה ממך, כי אתה אחד ממפיצי הפייק ניוז העיקריים באתר הזה.
    (אין אפקט חממה, צימחונות מזהמת יותר מאכילת בשר ועוד ועוד… )

  6. אבי

    הרשת מלאה "פייק ניוז" מדעי שמופצים ע"י איטרסנטים, וגם מפיצים אימיילים שרצים ברשת מכילים ידיעות מפוברקות ולא אמינות .
    בעיה נוספת שגם מאמרים וניסויים\תצפיות מדעיים אמיתיים שמתפרסמים בעיתונות מדעית, מופצים ע"י אינטרסנטים שלוקחים אותם מנתקים אותם מהנתונים הסטטיסטיים, וממחקרים אחרים שמטילים בהם ספק, מפרשים אותם כפי שנוח להם , ומציגים אותם כעובדות מדעיות מוכחות מעל ומעבר לכל ספק במטרה לקדם את מה שהם רוצים לקדם.

  7. נוסטרדמוס

    יש עיתונים שלמים שהם FAKE NEWS אחד גדול כמו הדר שטרימרים הארץ וניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט. כי באופן כללי השמאל לא מסוגל להתמודד עם עובדות והגיון אז הוא מעוות או כותב חלקי אמת או צד אחד בלבד (של הישמעאלים) כדי לקדם את האג'נדה של בעליו ותומכיו

הוספת תגובה

  • (will not be published)