סיקור מקיף

הסיליקון בעקבות המוח האנושי: יבמ חשפה שבבי מחשב קוגניטיביים

ליבות עיבוד חדשות של יבמ משלבות “נוירונים” ו”סינאפסות” דיגיטאליות – למערכת מחשוב בעלת כושר לימוד עצמי שאינה דורשת תכנות מוקדם

 הדמיית המוח האנושי בסיוע מחשב על של יבמ. איור: אוניברסיטת סטנפורד
הדמיית המוח האנושי בסיוע מחשב על של יבמ. איור: אוניברסיטת סטנפורד

יבמ חשפה דור חדש של שבבי מחשב ניסיוניים המחקים את יכולות התפיסה של המוח האנושי, דרכי הפעולה שלו ותהליכי התודעה.
הטכנולוגיה החדשה של יבמ עשויה לאפשר בניית מערכות מחשב שיצרכו חשמל ומקום בסדרי גודל נמוכים עשרות מונים – בהשוואה למחשבים המוכרים לנו כיום.
שבבי המחשוב הנוירו-סינאפטי החדשים של יבמ מהווים סטייה חדה מהתפיסות המסורתיות של תכנון ובניית מערכות מחשב. השבבים החדשים יוצרים מקבילה אלקטרונית לפעולת הנוירונים והסינאפסות במערכות ביולוגיות דוגמת המוח. ההקבלה הזאת מתאפשרת בזכות השימוש באלגוריתמים מתוחכמים ובמעגלי סיליקון בתכנון חדש. שני אבות-טיפוס חדשים של שבבים כאלה כבר יוצרו על ידי יבמ ומצויים עתה בתהליכי בדיקות.

מחשבים קוגניטיביים, שייבנו סביב השבבים החדשים של יבמ, לא יתוכנתו באותה דרך מסורתית המוכרת כיום בעולם מערכות המידע. במקום תכנות כזה, צפויים מחשבים קוגניטיביים ללמוד מהניסיון, לזהות הקשרים ומיתאמים (קורלציות), להציג השערות, לזכור ללמוד ולהפיק לקחים מהתוצאות. למעשה, מחקה התהליך הזה את אופן העבודה של המוח האנושי ואת תהליכי הלמידה המוכרים לנו.

על מנת לעמוד במשימות האלה, משלבים החוקרים והמפתחים של יבמ עקרונות מעולם הנאנו-טכנולוגיה, חקר המוח ומחשוב-על. הפרוייקט ממומן בחלקו גם ממענק חדש של DARPA – גוף המחקר של מערכת הביטחון האמריקאית – למערכת אלקטרוניקה ניתנת למידרוג במורפולוגיה עצבית בעלת כושר הסתגלות עצמי SyNAPSE (Systems of Neuromorphic Adaptive Plastic Scalable Electronics).

פרוייקט SyNAPSE מיועד לבנות מערכת המסוגלת לא רק לנתח מידע מורכב המתקבל ממספר גדול של יחידות חיישנים ומקורות חיצוניים – אלא גם לארגן באופן דינאמי את מסלולי החיווט הפנימי שלה, על בסיס האינטראקציה עם הסביבה, בתהליכים המקבילים לאלה שבו מצליח המוח ללמוד ולשנות דפוסי התנהגות תוך שימוש ברמה נמוכה של אנרגיה.

הפרוייקט הנוכחי של יבמ צועד הרחק מעבר לתפיסה שהתווה פון ניומן, ממעצבי ארכיטקטורת המחשב השולטת בחמישים השנים האחרונות בעולם המחשוב. יישומי מחשוב עתידיים צפויים לדרוש גמישות פונקציונאלית שאינה מוצעת במערכות מסורתיות המוכרות לנו. השבבים החדשים מהווים צעד חשוב בהתפתחות המחשבים ממערכות חישוב – למערכות לומדות. הם מבשרים את ראשיתו של דור חדש של מחשבים – ויישומים חדשים של המחשבים האלה בעולם העסקים, המדע והממשל.

למרות שהשבבים החדשים של יבמ אינם משלבים רכיבים ביולוגיים, משתמשים אבות הטיפוס של המעבדים הקוגניטיביים של יבמ במעגלי סיליקון השואבים השראה מעולם חקר המוח. כך, אפשר לבנות מה שמכונה ביבמ “ליבה נוירו-סינאפטית”. זו, כוללת זיכרון משולב המקביל לזה שבסינאפסות במוח האנושי, יחד עם כושר עיבוד המקביל לזה של הנוירונים, ותקשורת המקבילה לזו של האקסונים במוח.

כאמור, יבמ יצרה כבר שני אבות-טיפוס של שבבים כאלה. שתי ליבות עיבוד כאלה. שתי הליבות מיוצרות בטכנולוגיית סיליקון על גבי מבודד, בהפרדה של 0.45 מיקרון, ומכילות כל אחת 256 נוירונים. אחת הליבות מציעה 262,144 סינאפסות ניתנות לתכנות, והשניה 65,536 סינאפסות בעלות כושר לימוד. צוות הפיתוח של יבמ כבר הדגים בהצלחה יישומים פשוטים הפועלים על גבי הליבות האלה דוגמת ניווט, ראיית-מכונה, זיהוי דפוסים אחידים, זיכרון אסוציאטיבי ומיון לקבוצות.

המטרה ארוכת הטווח אליה חותרת יבמ, היא לבנות מערכת שבבים שתכלול עשרה מיליארד נוירונים ומאות מיליוני סינאפסות – ותצרוך רק קילו-ואט בודד של חשמל ונפח כולל של פחות משני ליטר.

שבבים עתידיים יכלו לעבד נתונים מסביבות מורכבות המאפיינות את העולם האמיתי באמצעות מגוון רחב של חיישנים – ולפעול בדרכים שונות על מנת להגיע למתכונת תגובה מתואמת ותלויית הקשר.

כך, למשל, ידעו מערכות קוגניטיביות המנטרות נתוני אקלים לצורך תכנון אספקת מים לטווח ארוך לנתח את הנתונים המתקבלים מהשטח לגבי טמפרטורה, לחץ ברומטרי, משתני גאות ושפל – ולחזות את השינויים במשקעים ואת צורכי מערכות המים מצד אחד, כמו גם להפיק התראות צונאמי מצד שני. בדומה לכך, יוכלו רמזורים לנטר את נתוני התנועה בצומת על מנת להתאים את מחזורי הפעילות שלהם לעומסים בפועל, ולכוונן עצמם שוב ושוב עם כל שינוי בתנועה.

12 תגובות

  1. היי חברים

    אתם יודעים שמישהו בעולמנו יכול לחבר לאינטרנט הרבה דברים נוראיים כמו למשל פצצה שמונחת על צינור מים ראשי בעולם בעזרת איזה הליקופטר קטן למשל והוא יכול לחבר אותה בעצם לכולנו ומי שילחץ בטעות על כפתור ההפעלה של פצצה זו שיכולה להופיע אפילו כסמל בשולחן העבודה של כל המחשבים בעולם כל העולם יכול לרדוף אחרי אדם זה וזה יכול לקרות לכל ילד או אדם בכל גיל לי ולמי שקורא מילים אלו כרגע!!! והפיתרון הכי טוב וקל לזה זה ליצור self-replicating-robots או פצצת הרדמה גדולה ולחבר אותה לאינטרנט כי בעצם כל אחד יכול לעשות זאת וכל בן אדם אחר יכול להסתבך ככה עם כל העולם!!!

    הוראות להכנת self-replicating-robots:
    ————————————————–
    יש כבר מנוע ננוטכנולוגי והופכים אותו פשוט למנוע שמשתכפל לאיזושהיא צורה הרבה פעמים והכל נעלם בשניות ובמהירות בלי הרבה כאב ולחבר אותו לאינטרנט ויהיה סוף קל לכולנו
    קישור למנוע ננוטכנולוגי אתם יכולים לחפש עוד אינפורמציה ברשת על מנועים אלה:
    http://www.livescience.com/6969-world-smallest-motor.html

    הוראות ןלהכנת פצצת הרדמה גדולה:
    ——————————————-
    פשוט דוחסים כמויות עצומות של גז הרדמה ומחברים לאינטרנט לכל העולם

    ***עוד נקודה חשובה כל האינטרנט מלא הוראות הכנה לפצצות אטום מאולתרות וכל אחד יכול לחבר אותם לאינטרנט בשניה לכל העולם ולכל הטלפונים הסלולאריים אז עדיף לחבר self-replicating-robots או פצצת הרדמה ולחבר לאינטרנט לכל העולם

    תחשבו שאתם בסיכון תמיד בעולם זה ויכולים להסתבך במאומות בכל מקום בעולם אם הייתם מטיילים שם או גרים שם או תחשבו גם שמה שמתרחש בכל מקום יכול להתרחש גם אצלכם כל שניה כי אתם סה”כ נמצאים באותו מקום עם אותם אפשרויות להיפגע רק במקום אחר
    זכרו גם שגלעד שליט יכול להיחטף שוב או להסתבך שוב בחייו וכך גם כל אחד מאיתנו!!! שתמיד חשוף לאינסוף סיכונים כי מקום זה לא ממש צפויי כמו שהולכים נופלים וקמים ולפעמים שוב נופלים

    ——————————————————————————————————————–
    לסיכום והכי חשוב כל מי שנתקל במסר נכון זה נא להפיץ אותן כמה שיותר ברשת בכל אמצעי ובכל שפה אפשרית
    ——————————————————————————————————————–

  2. מעניין מ-א-ד. הצעד הראשון לקראת רובוטים כמו בסרטים ??? וזה בימים בהם הודיעו על צילומי גרסה חדשה ל”בלייד ראנר” הקלאסי. מרתק.
    “בראשית ברא האדם את אלוהיו….ואת הרובוטים”.
    שרידת הדת והאדפטציה שלה לתרבות ולחיים האנושיים אולי מתקרב לסופו. סו”ס. יש אלוהים והמשיח בדרך. הוא רק מתעכב במעבדה. 🙂

  3. לדרור….
    דתות לא התפתחו על בסיס חשיבה לוגית אלא על מערכות של מיתוסים אמונות חרדות וחוויות מסוגים שונים. כל אלה לא מתקיימים במחשבים אלא אם כן ‘ נרעיל את מוחם’ . הניסיונות הפילוסופיים לתת צידוק לוגי לאונטולוגיה של הדת, לספק הוכחה לקיום האל מרחיקה אותנו מהבנה אמיתית של הסיבות האנתרופולוגיות להופעתה. אי קיומן של סיבות אלו מונע ממחשבים לפתח ‘מסקנה’ מעין זו מאחר ואין מדובר במסקנה.

  4. דרור ישראל:
    אין שום סיבה שמחשבים כאלה יגיעו למחשבות מטופשות.
    כמו לנו – יהיה למחשבים – מעבר למוח – גם מידע זמין שעליו אפשר לבסס את המסקנות.

    הם אמנם יוכלו לקבל חלק מהמידע מאיתנו – אבל גם אם נכחד ברגע שנדליק אותם (ונאמר שיוכלו לשוטט בעולם ולחקור – בדיוק כמונו) – הם יראו שהם בנויים לגמרי אחרת מששרידי חיים שימצאו באדמה. הם יראו שכל החיים האחרים התפתחו בתהליך אבולוציוני – אבל שהם עצמם נוצרו באופן שונה.
    הם יסיקו שכנראה אחד היצורים שאת שרידיו מצאו – הוא זה שפיתח אותם.

    הרי בסך הכל – אם נבנה מחשבים דמויי אדם – הם לא חייבים להיות אידיוטים!

  5. נניח שיצליחו בעתיד לבנות מערכת הדומה למוח אנושי שלם,
    האם מתוך למידה המוח הזה יגיע למסקנה שיש מי שבנה אותו ואם נניח שכן האם על פי מסקנה זו הוא יגיע למסקנה שיש בורא לעולם כולו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.