מפת האקלים של העולם בשנת 2100 חושפת היכן שינוי האקלים יסכן את מקורות המחייה וכיצד התושבים נערכים לקראת העתיד.
מאת קאטי פיק, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 30.10.2016
איש אינו יודע אם עד סוף המאה תשכון תודעה אנושית על שבב מחשב או אפילו אם מכוניות ללא־נהג ישלטו בכבישים. אבל יש דבר אחד ודאי: כדור הארץ יהיה חם יותר. המפות המוצגות כאן חוזות עד כמה יהיה העולם שלנו חם יותר ב-2100 וכיצד ישתנו דפוסי המשקעים. כדי להפיק את הנתונים המספריים, שיתף סיינטיפיק אמריקן פעולה עם מדענים במרכז המחקר על שם איימס של סוכנות החלל האמריקנית (נאס”א). החוקרים השתמשו במודלים ברזולוציה גבוהה המשמשים את הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) כדי לייצר נתוני אקלים בשביל כל נקודה כמעט על כדור הארץ, בעבור כל חודש בכל שנה עד סוף המאה. האיור שלנו מציג תחזית ביניים לגבי מידת פליטת גזי החממה: היא מניחה שהעולם ירסן את פליטתם עד אמצע המאה ה-21 אבל בכל זאת הטמפרטורות ימשיכו לעלות במידה ניכרת.
על פי התחזית הזאת יאכלסו את העולם החם הזה 10 מיליארד בני אדם. כמה מהם יאלצו להפוך לפליטי אקלים: לעזוב אזורים שבהם הטמפרטורות ייעשו בלתי נסבלות באופן קבוע או שהמים הגואים בהם יהרסו את הבתים. ואולם, ברוב המקרים, כך צופים מומחי המדיניות, תנועות האוכלוסין יתרחשו בתוך גבולותיהן של המדינות והן יהיו קטנות באופן יחסי. רוב בני האדם, הקהילות, הערים והאומות, יתאימו את חייהם למציאות החדשה במקום מושבם. הדגשנו לפניכם 11 אזורים חמים שבהם שינוי האקלים ישבש את תנאי החיים ואת מקורות הפרנסה של האנשים המתגוררים בהם, לצד האסטרטגיות שהקהילות האלה מאמצות לעצמן כהכנה לעתיד הזה.
לחצו כאן לצפייה במצגת אינטראקטיבית המציגה את הנתונים חודש בחודשו עד 2100
א. נְיוּטוֹק, אלסקה, ארה”ב
אם יתגשמו התחזיות הנוכחיות, האזור הארקטי צפוי להתחמם במידה דרמטית, יותר מכל אזור אחר בכדור הארץ. הכפר האסקימואי נְיוּטוּק מתמודד כבר עכשיו עם השפעות ההתחממות. הסופות המשתוללות על חוף הים והפשרת קרח־העד שחקו את האדמה שעליה בנוי הכפר וסחפו אותה. התושבים, המונים כ-4000 איש ואישה, החליטו בהצבעה ב-2003 על מעבר לשטח גבוה יותר, במרחק של כ-15 קילומטרים. אבל המעבר מתקדם בקצב אִטי מפני שהתושבים מנסים להבטיח אישור ומימון לבניית כבישים, בתים ושדה תעופה במקום החדש. התסבוכת של תושבי נְיוּטוֹק מדגימה שגם כשקהילה רוצה לעבור למקום חדש, המכשולים הבירוקרטיים עלולים להקשות על כך.
ב. טובאלו
בעת הזאת, כשפני הים צפויים לעלות, נדמה שנחרץ גורלן של אומות המתגוררות באיים שטוחים. ואכן, נשיא המלדיבים מנסה להעביר את רוב אוכלוסיית המדינה שלו למקום אחר. ואולם, גאומורפולוגים מניו זילנד גילו שהאטולים, איי הטבעת הבנויים מאלמוגים, של טובאלו, הולכים ומתרחבים למעשה. הסופות וגאות הים אמנם שוחקות במקומות מסוימים את קווי החוף, אבל הן יוצרות שטחי אדמה במקומות אחרים שבהם הן מותירות חול וחצץ. הכפריים במדינת האיים הזאת, המונָה 11,000 תושבים, שכולם מתגוררים בגובה של עד 5 מטרים מעל פני הים, עשויים לגלות שהאתגר הגדול ביותר הניצב מולם הוא להתאים את הסביבה הבנויה שלהם לשינויים בתוואי הקרקע.
ג. מערב ארה”ב
שרֵפות טבע צפויות להשתולל במהלך המאה הבאה בתדירות ובעוצמה הולכות וגוברות. המגמה ניכרת כבר כעת ברוב האזורים בצפון־מערב אמריקה, שנעשים חמים ויבשים יותר. השרפות האלה מאיימות על חיי אדם ועל רכושם. כדי להסתגל לתנאים החדשים, מומחים ממליצים ליערנים לדלל יערות בסיכון גבוה ולבעלי בתים ולמהנדסים לבנות בחומרים חסיני אש ולעבור לתכנון נוף עמיד לאש.
ד. פלורידה, ארה”ב
דמוגרפים חוזים שעד 2100 יתגוררו בפלורידה שישה מיליון בני אדם באזורים חשופים לסכנת פגיעה עקב עליית פני הים (אזורים כחולים וירוקים במפה). ברית בין־מפלגתית בארבעה מחוזות בדרום־מזרח פלורידה פועלת כעת להכנת האזור. המאמצים כוללים תכנית לפיתוח תשתית לשמירה על מי שתייה זמינים גם בזמנים שמתקני אספקת המים יוצפו במי ים. קבוצת העבודה פועלת גם לשינוי תקני הבנייה בקי וסט כדי שגובה הבתים יאפשר להם להישאר מעל פני המים בעת הצפה.
ה. ברזיל
עד אמצע המאה, יבולי הדגה באזורים טרופיים רבים עלולים לצנוח עד למחצית בשל שינויים באזורי המחייה של הדגים, כתוצאה מעלייה בטמפרטורת המים ובמליחות שלהם ושינויים בתנאי החיים של הדגים. סביר להניח שהמגמה הזאת תימשך עד 2100 ואילך. הנפילה תפעיל לחץ כלכלי על האנשים המתפרנסים מדיִג. (בניגוד לכך, בכמה אזורי ים, בצפון הרחוק ובדרום הרחוק, צפויה אוכלוסיית הדגים להכפיל את עצמה.) ברזיל הגיבה בהקמת שמורות דיִג ימיות שבהן דייגים, מנהלים וחוקרים מנסים לאזן בין הצורך לשמר את הטבע ובין הצורך בהמשך פעולתם של אזורי דיִג קטנים. המודל מצוי עדיין בפיתוח בברזיל, אבל העקרונות שלו עשויים לכוון את פעולות הניהול של אזורי דיִג קטנים במדינות אחרות.
ו. לאגוס, ניגריה
על פי התחזית של האו”ם, עד 2100 יתגוררו 84% מתושבי העולם בערים. ועם זאת, על פי האומדן, 65% מן הבתים הדרושים לשם כך, עדיין לא נבנו. זאת הזדמנות לראשי ערים ולמתכננים לבנות בניינים עמידים לשינוי האקלים ולתכנן תשתית טובה יותר לאספקת מים ולתחבורה. לאגוס, למשל, הבנויה סביב לגונה חופית שטוחה, כבר סובלת מעליית פני הים. אתרי נופש באי ויקטוריה, למשל, נאלצו להעתיק את מקום מושבם בתגובה לבליית החוף. בלאגוס ובפרבריה מתגוררים 21 מיליון בני אדם, והמספר אמור להכפיל את עצמו עד אמצע המאה.
ז. פקיסטן
כלכלנים מן המכון הבין־לאומי למחקר מדיניות מזון (IFPRI) ומאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ’אפל היל מצאו ששינויי טמפרטורה עלולים לעורר הגירה יותר משעושים זאת אירועי מזג אוויר קיצוניים. למשל, ניתוח שבחן לא מזמן נתוני הגירה בפקיסטן, שנאספו במשך כמה עשרות שנים, גילה שאנשים אמנם עוזבים את בתיהם לאחר שיטפון, אבל הם בדרך כלל חוזרים אליהם לאחר שהמים נסוגים. ואולם, חורפים חמים, הגורמים שוב ושוב ליבולים נמוכים ומצמקים את הכנסותיהם של האיכרים, הם הדוחפים את המשפחות להגר לצמיתות.
ח. דרום יבשת אפריקה
שינוי האקלים יחמיר את הבצורות בכמה חלקים בעולם, ובהם דרום יבשת אפריקה, המדינות האירופיות שלחופי הים התיכון, מרכז אמריקה והאזורים הדרומיים של צפון אמריקה. באפריקה הבצורות, יחד עם גורמים נוספים, מאיימות על ביטחון המזון, בייחוד באזורים של גידולי־בעל שבהם אספקת המזון שברירית גם כיום. לאורך ההיסטוריה הביאו שיבושים באספקת המזון לגלי הגירה כפרית ועירונית ברחבי היבשת. מקצת ההגירות יהיו עונתיות: במערב אפריקה, למשל, הגיבו משפחות על הבצורות שהתחוללו שם בשנות ה-80 של המאה ה-20 בשליחת הצעירים לאחר איסוף היבולים לעבוד הרחק מן הבית ולהרוויח משכורת.
ט. המזרח התיכון
ב-2100, גלי חום שיתחוללו דרך קבע במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובדרום־מזרח אסיה יביאו לטמפרטורה מסכנת חיים של 50 מעלות צלסיוס. גלי החום יהיו גם תכופים יותר וארוכים יותר מאלה המתרחשים היום. אזורים אלה עלולים להיות אפוא הראשונים שבהם מקרי מוות כתוצאה משינוי האקלים ייעשו חזון נפוץ, בייחוד אצל הסובלים מבעיות לב וכלי דם או מחלות נשימה. חוקרי אקלים ומומחי מדיניות סבורים שהסיכון הזה יפעיל לחץ על התושבים להגר.
י. דרום־מזרח אסיה
מדעני אקלים צופים שעד 2100 יעלו כמויות הגשם בכמה חלקים של דרום־מזרח אסיה בכ-500 מ”מ בכל שנה. רוב המשקעים האלה ירדו באירועים של גשם כבד שיהיו עזים יותר ובלתי צפויים יותר מאלה המתרחשים כיום. גם אם אירוע יחיד של גשם שוטף או מבול לא יגרמו להגירה מוחלטת, עונות מונסון קשות יותר עלולות לפגוע ביבולים, והדבר עלול לדחוף איכרים להגר. ואולי יהיו אלה הגירות מחזוריות, כשהאיכרים יצאו לעבוד בעיר כדי להרוויח הכנסה נוספת שלא בעונה החקלאית.
י”א מלבורן, אוסטרליה
אוסטרליה ידעה בצורת של עשר שנים מסוף שנות ה-90 ועד ראשית ה-2000. העיר מלבורן עברה את הבצורת בשלום, בין השאר מפני שהתושבים הסכימו לשנות את הרגלי צריכת המים שלהם, כמו למשל בהקטנת התדירות שבה הדיחו את אסלותיהם, כך קבע לאחרונה צוות של מהנדסים אזרחיים. אוסטרליה, דרום־מערב ארה”ב, דרום יבשת אפריקה ואגן האמזונס עלולים כולם לחוות במאה הקרובה בצורות־על: תקופות יובש שיימשכו 20 שנה ואף יותר מזה. ההצלחה של מלבורן לעמוד בכך יכולה להנחות את תושביהם בתכניות ההתאקלמות.
לכתבות נוספות בסדרה:
4 תגובות
אוכלוסיית אפריקה 1.2~ מיליארד
אוכלוסיית המזרח התיכון 220~ מיליון
מהגרים מאפריקה והמזרח התיכון לאירופה וארה”ב: פחות מ20 מיליון סה”כ (גם עם לוקחים את ההערכות הגבוהות ביותר ומנפחים אותן)
אתה מוזמן לעשות את החשבון
הפינוי של המזרח התיכון ואפריקה כבר החל – מיליוני אנשים בורחים לאירופה.
נטיעת עצים על גגות הבתים, יכולה לבלוע את קרינת השמש ולהקטין את רמת דו תחמוצת הפחמן.