סיקור מקיף

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו את המנגנון האחראי על יצירת תאים מייצרי אינסולין בלבלב

המחקר בראשות פרופ’ יובל דור, מוגדר פריצת דרך במלחמה בסוכרת, והוא תוצר של תהליך ארוך שנים 

פרופ' יובל דור, האוניברסיטה העברית
פרופ' יובל דור, האוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו את המפתח לייצור תאי ביתא האמונים על ייצור האינסולין בלבלב. הגילוי מהווה פריצת דרך שעשויה בסופו של דבר לסייע לחוקרים למצוא דרכים לשקם או להגביר את התפקוד של תאי ביתא בקרב אנשים הסובלים מסוכרת נעורים או מבוגרים.

העבודה על הפרויקט ארוך השנים נעשתה בהובלת פרופ’ יובל דור מהמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה של האוניברסיטה העברית, חוקרים מהמרכז הרפואי הדסה ובשיתוף קבוצות מחקר מאוניברסיטאות בארה”ב ומחברת התרופות רוש. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Cell Metabolism.

“עבודתנו הראתה כי כאשר רמת הגלוקוז בדם עולה, היא גורמת לחלוקה של תאי ביתא”, מסביר פרופ’ דור. “אולם המפתח אינו הגלוקוז בדם באופן ישיר, אלא קצב הפירוק שלו בתוך תאי ביתא. פירוק זה נשלט על ידי אנזים מפתח בתאי ביתא, גלוקוקינאז, והתגלית מצביעה לכן על אנזים זה כמטרה לפיתוח תרופות שיגבירו את קצב יצירה של תאי ביתא. למעשה, מכיוון שתרופות המפעילות כבר את גלוקוקינאז נמצאות כבר בפיתוח קליני, כך שהדרך ליישום עשויה להיות קצרה יותר”.

מערכת החיסון של אנשים הסובלים מסוכרת נעורים תוקפת בטעות את תאי הביתא המייצרים אינסולין עד כדי השמדתם המלאה. ללא אינסולין, תאי הגוף אינם מסוגלים לספוג את הגלוקוז מהדם ולהשתמש בו ליצירת אנרגיה, ונותרים מורעבים. במקביל, הגלוקוז מצטבר בדם ועלול לגרום לסיבוכים ארוכי טווח כגון כשל כלייתי ועוורון. מסיבה זו אנשים הסובלים מהמחלה חייבים להזריק אינסולין ולנטר את רמת הגלוקוז בדם בצורה קפדנית ורציפה. על מנת לרפא סוכרת נעורים, יהיה צורך לפתח שיטות חדשות להגברת ייצור תאי ביתא, ומכאן הפוטנציאל הטיפולי של מחקר זה. סוכרת מבוגרים הינה מחלה מורכבת יותר ושכיחה בהרבה, אך גם במחלה זו המחסור בתאי ביתא הינו גורם קריטי.

בעבודתם, פרופ’ דור ופרופ’ בנימין גלזר מהמרכז הרפואי הדסה עשו שימוש במערכת גנטית כדי להרוס 80 אחוז מהתאים מייצרי האינסולין בלבלב של עכברים בוגרים ובכך לגרום להם לסוכרת. כאשר החוקרים השוו את העכברים הללו לקבוצת עכברים אחרת ששימשה כקבוצת הבקרה של הניסוי,נמצא כי העכברים הסוכרתיים עם רמת הגלוקוז הגבוהה בדם יצרו מספר גדול יותר של תאי ביתא חדשים בהשוואה לעכברי ביקורת בריאים. הממצא רמז על כך שגלוקוז עשוי למלא תפקיד מפתח בהתחדשות תאי ביתא. בשלב הבא של המחקר, מצאו החוקרים כי גלוקוקינאז הוא המולקולה המשחקת תפקיד מרכזי בתהליך ההתחדשות של תאי ביתא.

“משמעות הדבר היא כי ככל שתאי ביתא נדרשים לעבוד קשה יותר, כך הם מייצרים יותר מעצמם”, מסביר הדוקטורנט שי פורת שהוביל ביחד עם הדוקטורנטית נועה ויינברג-כורם את המחקר, אשר מומן בתמיכת קרן המחקר לסוכרת נעורים.

כיוון שהמחקר הראה כי התחדשות תאים תלויה בפעילות האנזים גלוקוקינאז, התגלית עשויה לסלול את הדרך לפיתוח סוג חדש של תרופה שיגבירו את מספר תאי הביתא בגוף (רגנרציה) באמצעות האצת שכפולם. זאת בהתבסס על מולקולות, הנמצאות כיום בפיתוח, המגבירות את קצב הפעילות של גלוקוקינאז. תרופות כאלה יוכלו לסייע בהגדלת המסה של תאי ביתא בחולי סוכרת מבוגרים. בצירוף עם כלים שיפותחו בעתיד לחסימת התקיפה של תאי ביתא ע”י מערכת החיסון, הטיפול המשולב יוכל לסלול את הדרך לריפוי מלא לחולים בסוכרת נעורים.

5 תגובות

  1. תכלס מיליון פריצות דרך מתי ירפאו את החולים הסכרת הרסה להם את החיים וכל הזמן התיקווה היא כמו בלוני סבון יפים נוצצים שאתה בא לפגוע בהם נמוגים כאילו לא היו אנחנו בשנת 2023 חשבתי בשנת אלפיים כבר ימגרו כמה מחלות ועדיין כל הטרליונים והמדע רק מיתרברב בכל יום בהמצאות ופריצות דרך דרמטיות וכולי והכל בלוף אחד גדול שהם נראה חי שואבים תקציבים דימיוניים וכל פעם משחררים איזה תיקווה ואין כחום מאחורי כל הפריצות דרך חכו שניה הלכתי לקרוא עוד מאמר ?

  2. שתי שאלות מרכזיות שהתעוררו לי מהכתבה:
    1. נכתב בכתבה שאחוז תאי הביתא שנהרסו אצל העכברים עומד על כ80%, אני זוכרת, יכול להיות שאני טועה, שהרס תאי הביתא אצל סוכרתיים מסוג 1 שעומד על 80% עדיין מוגדר כתקופת ה”ירח דבש”. אם כך, טיפול משולב של גלוקוז ותכשירים המאיצים את ייצור הגלוקוקינאז יעילו רק לסוכרתיים סוג 1 חדשים שנמצאים עדיין בתקופת הירח דבש ו/או למטופלים של סכרת מסוג 2?
    2. האם המחקר שלכם נוגע גם בעניין תקיפת מערכת החיסון את תאי הביתא?
    שכן, גם אם תצליחו ליצור טיפול כזה, שאני מניחה, שואף להחליף את רוב אם לא כל הטיפול באינסולין, אז גם הצורך בטיפול זה יידרש לכל אורך חייו של הסוכרתי. אז מה הייתרון בכך על פני הטיפול הרגיל באינסולינים השונים, במשאבות, ובלבלב המלאכותי (לכשייצא לשוק)?
    כלומר, איך תהפכו את הטיפול לטיפול שהוא “לא כרוני”?

  3. לא ברור מה בסופו של דבר המנגנון. הבנתי שתאי הביתא משכפלים את עצמם ככל שיש יותר גלוקוז בדם ואיכשהו גלוקוקינז קשור לזה, אבל מה המנגנון בעצם, שזו מהות כל הידיעה הזאת, זה לא מוסבר כלל!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.