לדעת חוקרים באוניברסיטת מזרח אנגליה שהשוו את כדור הארץ לכמה מכוכבי הלכת שהתגלו מחוץ למערכת השמש, מעריכים כי מכיוון שתוחלת החיים על כדור הארץ קצרה בהרבה ממשך חיי השמש, וכיוון שלהיווצרות האדם נדרשו 75% מזמן היווצרות החיים, הרי שהמסקנה היא שכוכב לכת עשוי לעבור מחזור חיים שלם מבלי שתקום בו תבונה
תנאים המאפשרים קיום חיים על כדור הארץ יהיו אפשריים לפחות עוד 1.75 מיליארד שנים. כך עולה ממחקר של אסטרוביולוגים באוניברסיטת מזרח אנגליה.
הממצאים שהתפרסמו בכתב העת Astrobiology חושפים את הצפי לאורך תקופת קיום החיים בכדור הארץ, בהתבסס על המרחק מהשמש והטמפרטורות בהם מתקיימים מים במצב נוזלי.
החוקרים פנו לכוכבים כדי לבחון את הסוגיה. הם השוו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שהתגלו לאחרונה וחקרו את הפוטנציאל של כל אחד מהם לאפשר קיום חיים.
צוות החוקרים בראשותו של פרופ’ אנדרו ואשבי מביה”ס למדעי הסביבה של אוניברסיטת מזרח אנגליה אומר: “השתמשנו בתפיסת ‘איזור החיים’ כדי לבצע את ההערכות הללו – הכוונה היא למרחק מהשמש המרכזית של המערכת שבו הטמפרטורות יאפשרו קיום מים נוזלים על פני השטח.”
“השתמשנו גם במודלים של אבולוצית הכוכבים כדי להעריך את סופה של תקופת החיים -כאשר לא ניתן יהיה עוד לחיות באיזור החיים. אנו מעריכים כי כדור הארץ ייצא מתוך איזור החיים בתקופה כלשהי בעוד 1.75-3.25 מיליארד שנים מהיום. לאחר שיגיע לנקודת המפנה יהיה כדור הארץ באיזור החם של השמש, שבו הטמפרטורות יהיו גבוהות והימים יתאדו. נחווה אז הכחדה מוחלטת של כל החיים על כדור הארץ.”
“כמובן, תנאי החיים עבור בני האדם ושאר היצורים המורכבים יהיו בלתי אפשריים הרבה יותר מוקדם – והדבר יואץ בגלל שינויי האקלים האנתרופוגניים (מעשה ידי אדם). בני האדם יהיו בצרות גם משינויים קטנים במידות החום, ולקראת הסוף רק חיידקים החיים בסביבות נישתיות יוכלו להיות עמידים לחום.”
אם נסתכל אחורנית תקופת זמן דומה, אנו יודעים כי היו חיים ברמה חד תאית על כדור הארץ. החרקים נוצרו לפני 400 מיליון שנה, הדינוזאורים לפני 300 מיליון שנה וצמחי הפרחים לפני 130 מיליון שנה. בני האדם המודרניים מהבחינה האנטומית נמצאים בכדור הארץ רק 200 אלף שנה, כך שניתן לראות שלוקח המון זמן לחיים תבוניים להתפתח.
משך התקופה הניתנת לחיים על כוכב לכת חשוב מכיוון שהוא מספר לנו על הפוטנציאל להיווצרות חיים מורכבים הדורשים זמן רב יותר להתפתח. “בחינת מדדי קיום החיים היא שימושית מכיוון שהיא מאפשרת לנו לחקור את הפוטנציאל לקיום חיים על כוכבי לכת אחרים, ולהבין באיזה שלב נמצאים החיים במקומות אחרים בגלקסיה.
“כמובן, מרבית האבולוציה תלויה במזל, כך שהדבר לא בטוח, אך אנו יודעים שיצורים תבוניים כמו בני האדם עשויים שלא להופיע בתוך כמה מיליוני שנים מהיווצרות החיים כי אנו יודעים שלקח לנו 75% מכל זמן פוטנציאל החיים על פני כוכב הלכת שלנו להתפתח. אנו סבורים שהסיפור דומה בכל מקום אחר.”
כאלף כוכבי לכת התגלו עד כה וגילוייהם אומתו מחוץ למערכת השמש. החוקרים בחנו כמה מהם כדוגמאות וחקרו את ההתפתחות של איזורי החיים במערכות שמש על פני תקופות אסטרונומיות וגיאולוגיות. “למרבה הפלא, לא פותחו עד היום תחזיות המתבססות על איזור החיים לבדו, ולכן היינו חייבים לפתח שיטות כאלה. מדענים אחרים השתמשו במודלים מורכבים כדי לבצע הערכות עבור כדור הארץ לבדו, אך הם אינם מתאימים לשימוש בכוכבי לכת אחרים.
“השווינו את כדור הארץ לשמונה כוכבי לכת שנמצאים באיזורי החיים של השמש שלהם, לרבות מאדים. גילינו כי כוכבים המקיפים שמשות בעלות מסה קטנה יותר מזו של השמש נוטים להיות זמן רב יותר בתוך איזור החיים.”
“אחד מכוכבי הלכת אליו התאמנו את המודל הוא קפלר 22b, שמשך השהות שלו באיזור החיים מוערך ב-4.3-6.1 מיליארד שנה. כוכב לכת מפתיע אפילו יותר הוא גלייס 581d שעומדת לרשותו תקופה מרשימה לפיתוח חיים – יותר מגיל היקום עד כה, כ-42.4-54.7 מיליארד שנה. כוכב לכת זה עשוי להיות חמים ומזמין לתקופת זמן ארוכה פי 10 מזו של חיי מערכת השמש שלנו כולה.”
“נכון להיום, טרם התגלה כוכב לכת המקביל במדויק לכדור הארץ, אך אפשרי בהחלט כי כוכב לכת דמוי כדור הארץ השוכן באיזור החיים של הכוכב שלו, ימצא ברדיוס של 10 שנות אור מכדור הארץ – קרוב מאוד מבחינה אסטרונומית. ואולם להגיע אליו יידרשו מאות אלפי שנים בטכנולוגיה הנוכחית שלנו.”
“אם אי פעם נידרש לעבור לכוכב לכת אחר, מאדים הוא קרוב לוודאי הסיכוי הטוב ביותר שלנו. הוא קרוב מאוד והוא ישאר באיזור החיים עד סוף חייה של השמש – בעוד שישה מיליארד שנים מעכשיו.”
לידיעה באוניברסיטת מזרח אנגליה
24 תגובות
אני מבטיח לכם שנצטרך להתחיל להרחיק את כדור-הארץ מהשמש כבר בעוד 100 עד 1000 שנה.
זוכרים את הנושא הפעוט שנקרא התחממות גלובלית?
זהו, בגלל זה.
בעצם כתוב בכתבה: “כדור הארץ ייצא מתוך איזור החיים בתקופה כלשהי בעוד 1.75-3.25 מיליארד שנים מהיום”
קצת מלחיץ!! – אפשר לבדוק שוב ולחזור עם תשובה קצת יותר מדויקת?. צריך להתארגן.
אה, כמעט 2 מיליארד שנים? כדאי להתחיל לקנות קופסאות שימורים.
אני רק רוצה להוסיף שברוב המקרים, מי שמנסה לדמיין את העתיד הרחוק, מחטיא בגדול.
אם למשל בני אדם יהיו רק מוח מחובר לגוף סייבורג? או ייזנחו את הביולוגיה לגמרי ויהפכו להיות אנושות 2.0?
מה זה בשבילם 10,000 שנים לשוט בחלל? הם בסה”כ קבצים על כונן שמחובר לגוף רובוטי.
אתה יודע מה? אפשר גם לוותר על הגוף הרובוטי ופשוט להשתגר דרך האינטרנט לגוף רובוטי שמחכה לך במאדים.
מה קרה לכם כמה מעט מעוף אני מוצא בכם
הצהרה
לפני שנת 3000 לספירה נוכל להציב את כדור הארץ עצמו בכל נקודה שנחפוץ בה במערכת השמש.
אתם קטניי אמונה, מדברים על איך להסיע חלליות עלובות ואני מדבר על להסיע כוכבי לכת.
מתערבים שאני צודק?
אך, איזה לילה בהיר ונחמד
ירח מלא
אז נא להגיב בעדינות
סבדרמיש יהודה
נו אז הולכים לעשות בעוד מליארד שנים יש פתרונות ??
מגח בוסארד. גם מפנה חלקיקים מנתיב החללית, וגם אוסף מימן בין-כוכבי ומשתמש בו להיתוך גרעיני כדי להאיץ את החללית ולהאט אותה עם ההתקרבות ליעד.
פרט לכך, כדאי מאוד שבעוד מיליארד שנה נהיה מסוגלים להזיז את כדוה”א לאזורים יותר נעימים של מערכת השמש (או של מערכת שמש שונה לגמרי). פרטים אצל לארי ניבן, ורנון וינג’י ורוג’ר מקברייד אלן.
אסף, הוא לא מצטט אנשים טיפשים, אלא אנשים שהיו אז בעמדות גבוהות בתחום של הדברים שנאמרו. בקשר לרכבת, חשבו כי הרכבת לא תוכל להגיע למעל ל-70 קמ”ש, כי כל האויר ישאב החוצה במהירויות כאלו, לכן הדוגמה עם הסלע, לא רלונטית…
ניסים, אתה מצטט שטויות כי גם האנשים של פעם הבינו שציפור כבדה מאוויר ואין שום בעיה לגלגל סלע במהירות של יותר מ-70קמ”ש. אני אני יכול היום לצטט אנשים טיפשים אבל זה לא אומר שזו הדיעה הרווחת.
נקודה
אם זרימת החלקיקים תהיה משמעותית אפשר לנצל את הזרימה הזו להנעת החללית. תחשוב על מנוע מגח סילון, על סטרואידים….
Warp engine שמקפל את מרחב החלל
שזירה קוונטית שתעביר מידע מיידית בין קצוות החלל
ולכו תעדו מה עוד יגלו במאות ואלפי השנים הקרובות
בסופו של דבר יצליחו לשבור את מחסום מהירות האור
נקודה, חלקיקים קוסמיים אתה מתכוון לאלקטרונים וכאלה?
אפשר להעיף אותם על ידי שימוש במגנטי-על לא?
נקודה,
לא חשבת עד הסוף, שהמח המלאכותי גדול המימדים הזה יצליח לחשוב על פתרון לבעיות שהזכרת, אבל זה בסדר, אף אחד לא חכם יותר מה”מח המלאכותי” 🙂
בכל אופן, הפתרון יכול להיות בהנעת וורפ, ואז לא יהיו שום חלקיקים שיתנגשו בחללית, כי היא לא באמת נעה בחלל…הבעיה היא בכמות האנרגיה האדירה שדרושה ליצור עיוות במרחב חלל- אבל כרגע בודקים את הפתרון של אלקובייר, שמפחית מכמות האנרגיה הדרושה, שהיא עדיין שערורייתית, אבל אולי יום אחד…
ניסים, אמרו, לא אני אמרתי. אמרו הרבה דברים ומה שאמרו או לא אמרו לא מהווה ראיה לכלום.
כדי להאיץ חללית קרוב למהירות האור בתאוצת 1g למשך 20 שנה ואז להאט במשך עוד 20 שנה, תידרש אנרגיה ששקולה להמרת כל כדור הארץ לאנרגיה טהורה mc^2. על זה עוד אפשר יהיה להתגבר אולי עם דרך יצירתית להמציא אנטי חומר.
אבל את בעיית ההתנגשות עם חלקיקים קוסמיים שיאדו את החללית אין שום דרך מעשית לפתור.
יותר סביר שיצליחו ליצור מוח מלאכותי גדול מימדים שיהיה חכם מכל האנושות ביחד ואז נהיה מיותרים.
שוקי – אבל לבני האדם זה כניראה יהיה ליפני 1.75 לכן עדיין צריך להילחץ 🙂
סתם הכותרת מלחיצה עם ה- 1.75 מיליארד. בגוף הכתבה רשום 1.75-3.25 …
מסכים עם ניסים, הטכנולוגיה מתפתחת ודברים שנראים היום בלתי אפשריים, ייתכן ויהיו ברורים מאליהם בעוד מאה שנים או יותר, כמו שלפני מאה שנים בסך הכול, אף אחד לא היה מאמין שלכל אדם יהיה בכיס מכשיר תקשורת לכל העולם שהוא גם מכשיר ניווט, מידע, חישוב, צילום, ומה לא בעצם 🙂
צורת חשיבה של- “זה בלתי אפשרי” לא תקדם אותנו לאף מקום
נקודה
אמרו שרכבת לעולם לא תוכל לעבור 70 קמ”ש. אמרו שכלי כבד מהאוויר לעולם לא יטוס.
אז אמרו….
לא יתכן רכב שיגיע לכוכב אחר. הוא יתפורר הרבה לפני שהוא יגיע לכוכב.
במהירויות גבוהות כל חלקיק שמתנגש בחללית יקרע חלק ממנה. ובחלל הבין כוכבי יש הרבה מאוד חלקיקים.
הרכב יתנדף לו הרבה לפני שיגיע לאיזה כוכב.
MouthHole
אם נמצא כלי תחבורה שנע קרוב מאד למהירות האור לא תהיה לנוסעים בו בעיה לעבור מקצה היקום הנראה ועד קצהו כי הזמן שלהם יתארך מאד ביחס לזמן על כדור הארץ והמרחקים שהם ימדדו בין הכוכבים ייתקצרו מאד ביחס לאותם מרחקים כפי שאנחנו מודדים אותם מכאן.
המבצע יהיה קשה בכל זאת כי לא ברור איך יחליטו לאן לטוס: אם נשלח גשושית שתבדוק מה המצב על כוכב זה או אחר, הרי שלמרות שמבחינת הגשושית המסע יהיה קצר, יושבי כדור הארץ יחוו אותו כארוך מאד מאד.
החיים על הפלנטה לא ישרדו 1.75 מיליארד שנים, המוסלמים יחסלו אותם הרבה לפני כן.
אנונימי – יכול להיות שאתה צודק ויכול להיות שלא- זה תלוי הרבה במציאת דלק חדש (כי את הדלקים הטיבעיים אנחנו ניגמור עוד כמה מאות שנים). האמת שגם יש את העניין הפיזיקאלי- מה הסיכוי שנמציא כלי תחבורה שמגיע לכמעט מהירות האור? וגם אז – גם אם נצליח זה לא אומר שנוכל להתרחק יותר מידי (כי המרחקים בין כוכבים ממש גדולים).
האבולוציה היא לא לינארית
לכן המחקר שלהם מיותר
אם לאדם לקח 200 אלף שנים להשתנות ממצב של חיה פשוטה למה שאנחנו היום, אנחנו לא יכולים אפילו לדמיין למה נהפך בעוד 1.75 מיליארד שנים (פי 8750 מ-200,000).
אבל אני די בטוח שדאגות פעוטות כמו הפיכת כוכב הבית הישן והנשכח שלנו לבלתי ראוי לחיים לא יטרידו אותנו, כי כבר לא נגור (רק) בכדור הארץ מן הסתם,
כל זה כמובן בתנאי שנשרוד את כל הנשקים שאנחנו מייצרים והנזקים שאנחנו גורמים לעצמנו.
התפתחות החיים היא לא בהכרח סטטית לכל כוכב לכת.
אם יש נדידה של חד תאיים (או אפילו חיים מורכבים יותר) מכוכב אחד למשנהו, אין משמעות לספירת הזמן בו חיים עשויים להתפתח – כי “דילגו” על הזמן הזה..