צעד גדול לחיידק

חיידקים, הפשוטים ביותר מבין האורגניזמים החד תאיים, חולשים כמעט על כל הסביבות, ועולים על כל היצורים החיים האחרים בטווח מקומות המחיה שלהם וביכולת הספיגה הביוכימית שלהם. מספר התאים של חיידק האי-קולי בקיבתו של כל אדם עולה על מספר כל בני האדם שחיו אי פעם * כותב סטיבן ג'יי גולד

מאת: סטיבן ג'יי גולד

ספרי הלימוד של נעורי תיארו את התקופה הנוכחית שלנו כעידן האדם. העדפות בלשניות נוכחיות מצדדות ב”עידן היונקים”. אנשים נדיבים יותר, ובעלי נטיות פחות קרתניות, בוחרים לעתים קרובות לכבד קבוצה רב תאית דומיננטית ביותר – המונה יותר ממיליון מינים שסווגו ותוארו (בהשוואה למספר הזעום של 4,000 מיני יונקים) – ולדבר על עידן החרקים.
אבל כל אותן הצעות אינן הרבה יותר מאשר דעה קדומה ומשוחדת של רב תאיים. כיום אנו נמצאים, כפי שכוכב הלכת שלנו נמצא זה 3.5 מיליארד שנים, בעידן החיידקים.
חיידקים, הפשוטים ביותר מבין האורגניזמים החד תאיים, חולשים כמעט על כל הסביבות, ועולים על כל היצורים החיים האחרים בטווח מקומות המחיה שלהם וביכולת הספיגה הביוכימית שלהם. מספר התאים של חיידק האי-קולי בקיבתו של כל אדם עולה על מספר כל בני האדם שחיו אי פעם.
חיים בקטריאליים צמחו על פני האדמה כמעט מיד כאשר איפשרו זאת התנאים הסביבתיים. לפני כ-3.9 מיליארד שנים התקשתה הקליפה של כדור הארץ. חיים בקטריאליים שאין עליהם עוררין מופיעים בסלעים העתיקים החל בתקופה שלפני 3.6-3.5 מיליארדי שנים.
מתקופה קצרה זו אנו יכולים רק להסיק שחיים מהזן הבקטריאלי אינם מתקשים להתפתח על כוכבי לכת אם רק עומדים לרשותם התנאים המתאימים. מקור החיים יכול להיות תוצאה אוטומטית למעשה של כימיית פחמן והפיסיקה של המערכות המארגנות את עצמן, בסביבות נוחות וכאשר קיימים המרכיבים הלא אורגניים הנחוצים לתהליך.
זה שנים אנו יודעים שבהיסטוריה המוקדמת של מאדים שררו התנאים המתאימים, דבר המתאפיין מעל לכל בעדות למים זורמים על הכוכב. כך שאם התפתחו חיים בקטריאליים במהירות כזאת על כדור הארץ, ואם במאדים היו בזמנו תנאים נוחים דומים – היה עלינו לצפות לגילוי התפתחות צורה מסוימת של חיים בקטריאליים גם במאדים. עם קצת מזל יכולה היתה עדות על חיים כאלה להישמר בצורת מאובנים בסלעי כוכב הלכת האדום.
טיעון זה רווח בקרב פליאונתולוגים זה כבר. לפיכך אני מאושר ביותר – אבל לא מופתע – מהדו”ח על עדות לקיומם של חיים בקטריאליים כאלה במאובנים שהוצג באחרונה לפני העולם הנדהם. לנוכח פער תגובה זה ביני לבין מרביתכם, אני חייב לשאול מדוע נראה שיש החושבים כי ציפייה סטנדרדית ושגרתית של פליאונתולוגים מייצגת כעת את המהפיכה המדעית הגדולה ביותר מאז קופרניקוס או דרווין.
אני לא רוצה להיות רטנן, חמוץ ומשבית שמחות. אם כי איני מופתע מהגילוי, איני יכול להיות מרוצה יותר. המדע, ככלות הכל, נשען על תיעוד עובדתי ולא על סברות פקחיות, ומאובן אמיתי ממאדים יהיה יהלום הכתר של הטיעון על היות החיים תופעה כוללת ואוניוורסלית (אלא אם כוכבי לכת סמוכים במערכת השמש שלנו יכולים “להזריע” זה את זה באמצעות אותו מעבר מטאורים שהביא את הסלע ממאדים לכדור הארץ).
עם זאת, טיעון היפותטי בזכות קיומם המתקבל על הדעת של מאובנים במאדים אינו שווה את המאמץ הכרוך בשיגור מסר בדואר האלקטרוני. יתר על כן, והדבר ברור לעין, אין אנו צריכים להיות מוגבלים למטאוריטים המועטים ממאדים, שלמרבה המזל נחתו על כוכב הלכת שלנו. אנו יכולים לצאת למאדים לציד מאובנים שיטתי באמת. המכשולים האמיתיים היחידים נמצאים בתחומי הפוליטיקה והרצון האנושי.
שתי סיבות נעוצות בבסיס שביעות הרצון והסיפוק השקטים שלי. ראשית, איני בטוח שהטיעון בזכות חיים על מאדים נכון (גם הטוענים לו אינם בטוחים בכך, ומגלים זהירות ראויה להערצה במאמר בנושא שיתפרסם בקרוב). המטאוריט הוא כבן 4.5 מיליארד שנה. עדות המאובנים המשוערת מופיעה על משטחי סדקים בתוך הסלע. המחברים מספקים טיעונים מוצקים לטענה שהסדקים נוצרו ונמלאו לפני כ-3.6 מיליארד שנים, כאשר במאדים היו מים זורמים. אבל סדקים הם בעייתיים יותר מהשכבות הפנימיות של הסלע כאשר מדובר בזיהוי מקורותיהם של חומרים. העדות לחיים אלה נעשתה באמצעים כימיים ודרך היקש – עדות שאינה נחשבת למוצקה כמו עצם או קליפה, שהם חד משמעיים. המחברים מצאו כימיקלים אורגניים ומשקעים מינרליים המשויכים לכדוריות שאולי נוצרו בחלקן על ידי פעילות אורגנית. על משטחיהן הם מצאו צורות
מאורכות דמויות ביצים הנראות במידת מה כמו החיידקים הזעירים ביותר.הכדוריות עצמן אינן מאובנים.
שלושה פירושים חלופיים קיימים לממצאים: העדות הקיימת נוצרה במאדים על ידי הליכים שאינם אורגניים; העדות היא אורגנית, אבל היא נוצרה על ידי אורגניזמים בכדור הארץ לאחר שהמטאוריט פגע בקוטב הדרומי; העדות אורגנית, אבל היא תולדה של זיהום במעבדה. מחברי המאמר שקלו את כל האפשרויות, והם מציגים טיעונים חזקים – אך לא הוכחה – לחיזוק עמדתם כי העדות נוצרה על ידי אורגניזמים עתיקים במאדים.
עולם שלם של הבדלים קונספטואליים מפריד חיידקים מ”אנשים ירוקים קטנים”. יש לנו סיבה טובה לחשוב שחיים – גם בצורתם הכי פחות מורכבת – מייצגים התחלה חזויה וצפויה במלואה של כימיה ופיסיקה רגילות בכוכבי לכת בעלי התנאים המתאימים.
חיים מורכבים בעלי מודעות עצמית נוצרים באמצעות הנתיב השונה מאוד של מקריות היסטורית שאינה נשנית, ושלחלוטין אינה צפויה. בכדור הארץ פיתח רק מין שביר אחד – בתוך 3.5 מיליארד שנה – יכולת מנטלית כזאת, ולא ניתן לאתר שום מגמות כלליות בכיוון זה על כוכב לכת שהוא עדיין בעידן החיידקים ונמצא בשליטה כה מלאה של חרקים מבין כל מרכיביו הרב תאיים.
החיים במאדים מספקים צעד עדותי ראשון בכיוון אוניוורסליזציה של עידן החיידקים. בני אדם נשארים תולדה של מקרה מרהיב ומופלא, כפי שהיו מאז ומעולם.
הכותב הוא פרופ' לביולוגיה ופליאונתולוגיה באוניברסיטת הרווארד, וכתב ספרים רבים בנושאים אלה