ד”ר לב אפלבאום מהחוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב שילב בין שבע שיטות גיאופיזיות שונות ופיתח אלגוריתם המאפשר לאחד את הנתונים של כל השיטות ולנקות רעשים
חוקרים באוניברסיטת תל-אביב בראשותו של ד”ר לב אפלבאום מהחוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים בפקולטה למדעים מדויקים ע”ש סאקלר, באוניברסיטת תל-אביב פיתחו שיטה חדשה לאיתור אתרים ארכיאולוגיים הקבורים מתחת לאדמה. השיטה החדשה פורסמה לאחרונה בכתב העת Journal Advances of Geosciences.
מדובר בשילוב שיטות חישה שונות שחלקן מבוססות על תדרי רדיו שונים – בהם כאלה המשמשים לתקשורת עם צוללות, אחרות מבוססות על תהודה מגנטית, טמפרטורה ועוד תכונות המשמשות לאיתור עצמים מתחת לפני הקרקע ולהפרדתם מסביבתם, ואלגוריתם מתמטי המאחד אותם, מנסה לנקות רעשים ומאפשר קבלת החלטות על סמך חלק מהשיטות.
לדברי ד”ר אפלבאום, מדובר בשבע שיטות שונות ובלתי תלויות ביניהן, כך שאם התנאים בשטח מנטרלים שיטה אחת לדוגמה, עדיין ניתן לאתר את הממצאים הארכיאולוגיים בהתחשב בשש השיטות האחרות. השיטה טובה לעומקים של עד עשרות מטרים, והיא מסתמכת על ההבדלים בצפיפות בין העצם העתיק לבין הסביבה שלו – בין אם זה חול, בזלת ועוד.
האתגרים העיקריים בפיתוח היו ההתמודדות עם סוגים שונים של “רעשים” והפרעות המונעים ממנה לנתח נכון את ממצאי החיישנים השונים שמזינים אותה. הרעשים יכולים להיות מכמה סוגים – כאשר למשל גופים רבים נמצאים מתחת לפני הקרקע ומשבשים את האותות מהאתר הרלוונטי. אתגר נוסף שהחוקרים הצליחו לעמוד בו הוא האפשרות לאתר את הממצאים גם כאשר הקרקע אינה חלקה וישרה, כפי שעושים מכשירים סטנדרטיים הנהוגים בידי ארכיאולוגיים. אתגר נוסף היה הקיטוב של השדה המגנטי המשתנה עם הזמן והגורם לכך שנטייתו של השדה המגנטי באיזור המזרח התיכון הוא כיום 45 מעלות וקשה מאוד לזהות חריגות ממנו. לשם המחשה, בקנדה, שהקוטב המגנטי הצפוני נמצא כיום בשטחה, הקיטוב אנכי ולכן קל מאוד לגלות אנומליות. גם פיתוח השיטה המתמטית שפותחה על ידי אפלבאום ושני חוקרים נוספים – ד”ר לאוניד אלפרוביץ מהמחלקה לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב וד”ר ולרי ז’לדב מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב, מאפשרת לשלב ניתוחים מהנתונים הגיאופיזיים השונים ובכל להוריד את הרעש, ולקבל תוצאות גם אם מתקבלים רעשים בשתיים או שלוש שיטות.
“בישראל יש לנו כל כך הרבה ממצאים ארכיאולוגיים שטרם התגלו ולכן השיטה תהיה שימושית. השיטה שפיתחתי יכולה לסייע גם באיתור שרידי תרבויות ילידיות באמריקה וכן לאתר מינרלים ויסודות אחרים מתחת לפני הקרקע.” מבהיר ד”ר אפלבאום.
הפתרון של ד”ר אפלבאום מכונה multi-PAM – כאשר PAM הם ראשי תיבות של המונח מודלים פיזיים וארכיאולוגיים (physical archeological models)
ד”ר אפלבאום מעריך, שאם יציבו את המתקן במזל”ט המרחף מספר מטרים מעל לפני הקרקע ויסרקו רצועות קרקע רחבות, השיטה תוכל לחשוף אתרים בעלי חשיבות היסטורית וארכיאולוגית. ההערכה היא שכיום מצויים בישראל כ-20 אלף אתרים ארכיאולוגיים שטרם התגלו.
13 תגובות
הלכתי לקרוא (בקצרה!) את המקור וגיליתי שיש גם אפשרות סבירה נוספת – שלא הבנתי מה כתוב במאמר… 🙂
החוקר מציג יכולת לאתר חללים תת קרקעיים גדולים, ולא פריטים כמו כדי חרס או מטבעות, וגם זה רק בתנאים מסויימים.
הכרזות כאלו מתגלות לרוב כמפח נפש.
מה הם סיכויי הגילוי? כמה התרעות שווא יהיו?
עד היום לא הצליחו אפילו להתקרב ת”ק פרסה להישג כזה מהקרקע, ועל אחת כמה וכמה מהאויר!
הקרקע צפופה בדברים לא אחידים – אבנים, שורשים, פסולת, מים וכד’.
רוב הסיכויים הם שעיוותו את המסקנות של החוקר, והאפשרות המשלימה היא שהוא טועה.
עכשיו רק נשאר להמציא שיטה איך לשמור על האתרים האלו …
יפה מאוד
למגיבי 4 ו- 5 הנכבדים.
זה בכלל לא כל כך פשוט. אני מניח כי זה אפילו מסובך וכרוך בהרבה מאד מאמץ ידע וכישרון .
אם זה היה “כל כך פשוט” כדבריכם – זה לא היה מדהים .
זה מדהים, כמה שאת צודק
דרך אגב מגיב 4, אני לא בטוח שהבעיה האמיתית היא גילוי המנהרות, נראה לי שלגורמי הביטחון ידוע על רוב המנהרות הקיימות אבל נמנעים מלתקוף אותן בגלל כל מיני שיקולים פוליטיים מטופשים.
ההוכחה – כמעט לאחר כל פיגוע או ירי תלול מסלול שמבצעים הפלסטינאים מיד שומעים בחדשות כי צה”ל תקף והשמיד עוד כמה מנהרות להברחת נשק, כלומר המידע קיים אך מקבלי ההחלטות נמנעים מפעולה. כנ”ל לגבי מחסני תחמושת ומחרטות לייצור המרגמות שגם כן מותקפות רק בתגובה ל…
זה פשוט מדהים!! אני כל כך אוהב לקרוא על פיתוחים כאלו! כל הכבוד למפתחים.
דרך אגב מדוע לא מובאת כאן שום תמונה להמחשה? אני מתאר לעצמי שהתוצאה של פעולת האלגוריתם היא איזושהי מפה טופוגרפית צבעונית שמראה היכן נמצאים העצמים השונים בשטח שנסרק, מאד מעניין לראות עד כמה התמונה ברורה תהיה לאדם הפשוט.
דרך אגב האם האלגוריתם מבוסס במקרה על רשתות נויירונים?
המוח שלנו טוב מאד בסינון רעשים וקבלת תמונה נקייה.
מגיב 4 קלע גם לדעתי. את השיטה יש לצמד למזלטים שירחפו בגבולות עם עזה-רפיח וכדומה ויאתרו שם את המנהרות. מצד שני, ידוע שיש מנהרות – הכי פשוט זה להזהיר את המסתננים, להזרים שם קצת מים והן יקרסו.
כל הכבוד על הפיתוח החדש. מקווה מאוד שהבירוקרטיה לא תתקע אותו על איזה מדף ושיעשו בו שימוש טוב וחכם לטובת האנושות.
בברכת חברים,
עמי בכר
ואני תוהה, אם זה כל כך פשוט איך זה שכיום מתקשים אפילו לגלות מנהרות?
תתכוננו להפוך חצי מדינה 🙂
זהו לא צריך כבר לחכות לסלילת כביש כדי לגלות באיחור שרידים ארכיאולוגיים…
כל הכבוד וישר כוח!
מדהים
כמעט שבא להגיד……………………………………….. TOO GOOD TO BE TRUTH
אבל כנראה שבכל זאת ניתן לאמר…….. ALTHOUGH IT IS GOOD – IT IS TRUTH
שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה- אמן.
מזכיר קצת בדיקת אולטרא-סאונד. לא ?