הפיתוח הוא צעד חשוב נוסף בדרך הארוכה לפיתוח מחשב קוונטי
היחידה הבסיסית של המחשבים האלקטרוניים בני זמננו, הטרנזיסטור, יכולה להימצא באחד משני מצבים אפשריים (למשל, אפס או אחד). לפיכך, בדיקת הפתרונות באמצעותו נעשית באופן סדרתי. לעומת זאת, טרנזיסטור קוונטי עשוי להימצא במספר מצבים בו זמנית. תכונה זו עומדת בבסיס המאמץ לבניית מחשבים קוונטיים, אשר, כך מקווים, יוכלו לבדוק מספר עצום של פתרונות באופן מקבילי, וכך להיות יעילים ומהירים לאין שיעור מהמחשבים של ימינו.
יכולת הפעולה המקבילה של טרנזיסטור קוונטי נובעת מתכונה בסיסית של תורת הקוונטים, שלפיה חלקיקים הנתונים במערכת סגורה יכולים להימצא בעת ובעונה אחת בכמה מצבים. תופעה זו, הקרויה סופרפוזיציה, מתקיימת רק אם איש אינו צופה או מודד את החלקיקים. כלומר, כאשר צופים במערכת קוונטית או מודדים אותה, הקיום המקבילי שלה קורס אל אחת מאפשרויות הקיום “בלבד”. לכן, כדי לשמור על יכולת הפעולה המקבילית של טרנזיסטור, אסור “להציץ” אל תוך המערכת. מבחינה מעשית, משמעות הדבר היא שהמערכת חייבת להיות מבודדת היטב, כדי למנוע כל דליפה של מידע מהמערכת החוצה, וכי יש למנוע כל אינטראקציה בין רכיבי המערכת לבין עצמם, ובינם לבין הסביבה החיצונית.
למעשה, שימור מוחלט של הסופרפוזיציה אפשרי כיום רק במערכות פשוטות ביותר, המורכבות, למשל, מאטומים בודדים, אשר מתקשרים זה עם זה באמצעות פוטונים (חלקיקי אור) בודדים. הפוטונים הם מועמדים טובים במיוחד לשמש כבסיס לתקשורת בתוך מערכות קוונטית כאלה, משום שמטבעם הם אינם יוצרים אינטראקציות בקלות.
כעת עשו ד”ר ברק דיין וחברי קבוצתו – איתי שומרוני, סרג’ רוזנבלום, יוליה לובסקי, אוראל בכלר וגבריאל גנדלמן – מהמחלקה לפיסיקה כימית שבפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע, צעד משמעותי בכיוון זה. הם הצליחו, לראשונה בעולם, לבנות טרנזיסטור פוטוני – התקן קוונטי המבוסס על אטום בודד שמבצע פעולת מיתוג לפוטונים בודדים (בדומה לטרנזיסטור אלקטרוני שממתג זרמים חשמליים).
בלב המערכת שפיתחו המדענים מצוי אטום היכול להימצא באחד משני מצבים, ובהתאם לכך מעביר פוטונים ימינה או שמאלה – לפי הוראה שקיבל מהפוטון הקודם: במצב אחד פוטונים המגיעים מימין מוזרמים על-ידו שמאלה. הגעת פוטון משמאל גורמת להחזרתו באותו כיוון, ולהיפוך מצבו של האטום. במצב ההפוך מוזרמים פוטונים המגיעים משמאל ימינה, ופוטון המגיע מימין מוחזר, והופך בחזרה את מצבו של האטום. באופן זה נוצר מפסק מתחלף, אשר מופעל אך ורק באמצעות פוטונים בודדים – ללא צורך בהפעלת שדות חיצוניים אחרים על המערכת. הודות לכך אפשר עקרונית לצרף את היחידות הבסיסיות זו לזו למערכת מורכבת. היחידות יעבירו ביניהן את זרם הפוטונים, וכל אחת מהן תפעיל את הבאה בתור ותקבע את כיווניותה.
הישג זה, שהתפרסם השבוע בכתב-העת המדעי Science, התאפשר בזכות שילוב של שתי טכנולוגיות חדשניות. טכנולוגיה אחת מאפשרת ללכוד ולקבע אטומים בתוך תא ריק באמצעות קרני לייזר ושדות מגנטיים למשך פרק זמן ארוך דיו כדי לקיים מפגש עם זרם הפוטונים. טכנולוגיה נוספת אחראית להביא למפגש את הפוטונים. לכידתם מתבצעת במהודים (רזונטורים) זעירים על שבב, בהם מסתובבים הפוטונים פרק זמן ממושך. מהודים מסוג זה, המיוצרים בשיטות פוטו-ליטוגרפיות הדומות לטכנולוגיה שבה מיוצרים שבבים, נחשבים המהודים הטובים בעולם כיום, ומאפשרים את האינטראקציה המבוקרת היטב בין הפוטונים לאטום. ד”ר דיין היה שותף למאמץ לשלב בין שתי טכנולוגיות אלה לפני מספר שנים, בזמן מחקרו הבתר-דוקטוריאלי במכון הטכנולוגי של קליפורניה, וכיום מעבדתו במכון ויצמן למדע היא אחת מקומץ מעבדות ברחבי העולם המיישמות אותן.
ד”ר דיין: “הדרך לבנייתו של מחשב קוונטי עדיין ארוכה; אך המערכת שיצרנו מדגימה עקרונות בסיסיים שעשויים להיות ישימים בארכיטקטורות עתידית של מחשב כזה. העקרונות שהדגמנו בהתקן הזה, שבו אטום בודד מתפקד כטרנזיסטור – או מתג מתחלף – לפוטונים, יכולים להוות בסיס לבניית רשתות קוונטיות עתידיות שבהן יהיו הרבה התקנים פאסיביים המתקשרים זה עם זה רק באמצעות פוטונים, כולל רשתות שיהיו מבוססות על מרכיבי בסיס שאינם בהכרח אטומים. במחקרים הבאים אנו מקווים להדגים עוד התקנים כאלו, שיופעלו אך ורק על ידי פוטונים, כמו למשל זיכרון קוונטי או שער לוגי”.
38 תגובות
“במקור” כי יש כאן ממדים נוספים וגם השפעה של דברים מהעתיד , כבוד הוא לי שבפוסט הזה עוד לא מלכלכים עלי בצורה ” רצינית ” . תודה מים נושפים
מר שמוליק הנכבד , לבטל הסתברויות לגמרי קשה כי תמיד יה ידע חסר שנוכל לעשות עליו סטטיסטיקה , עם זאת ריבוי העולמות מבטל את הצורך להגיד שהאקראיות שעושים לה סטטיסטיקה היא תכונה יסודית של הטבע במקור
ניסים ו- elbentzo תודה רבה על התשובות.
ניסים, המאמר מרתק. לא כל כך הבנתי מה זה אומר ״לסלק את האקראיות ממכניקת הקוונטים״. ניסוי שני החריצים עדיין יראה התאבכות וחוץ מזה, האם ריבוי העולמות של אוורט לא מבטל את ההסתברויות באופן אינהרנטי?
תודה על התשובה.
יש פרשנות של שלושה מדענים איטלקים,אם אני זוכר נכון, שמדברים על קריסה ספונטנית נדירה מאוד ברמת החלקיק הבודד.לטענתם ברגע שמדובר בהרבה חלקיקים ביחד סביר להניח שלפחות אחד בדיוק יקרוס ויגרור אחריו את כל מערכת המדידה והחלקיק הנמדד,אם הבנתי נכון.
אני לא פיזיקאי ככה שיכול בהחלט להיות שאני מדבר שטויות אבל אולי אפשר להגיד שיש חלקיק נדיר מאוד בטבע שפשוט לא נכנס למצב של סופרפוזיציה(אולי אין לו דואליות גל חלקיק) ובמכשיר מדידה שמכיל בתוכו המוני חלקיקים סביר להניח שגם הוא יהיה ויגרור אחריו את כל המערכת? או להגיד שיש שילוב נדיר של חלקיקים שגורם לפונקצית הגל לקרוס ובמכשיר מדידה סביר שיימצא השילוב הזה?
סתם רעיון…
שלום אליהו,
כוונתי היא שפיזיקאים שלא מתעסקים בתחום יכולים להרשות לעצמם לבחור את הפרשנות המתאימה להם רק על סמך מה שאינטואיטיבי ביותר להם. בקרב האנשים שעוסקים באינטרפרטציות (דרך אגב, תחום זה נמצא בין פיזיקה לפילוסופיה והרבה מהפיזיקאים שחוקרים אותו מפרסמים מאמרים במגזינים של פילוסופיה) יש שיקולים אחרים, ולכן איני מתיימר לדבר בשמם. מכיוון שאני גם לא עובד עם אנשים אלה, נסיוני לא מלמד אותי על דיעותיהם.
דעתי האישית, כפי שכתבתי, היא שכל עוד אין בידינו ניסוי (או ניסוי מחשבתי) שמצביע על הבדלים בין האינטרפרטציות, רשאי כל פיזיקאי לבחור בפרשנות שהכי אינטואיטיבית לו. אני מוצא פרשנות של קריסת הסופרפוזיציה כתוצאה ממעבר כפוי מהעולם הקוונטי לקלאסי הרבה יותר אינטואיטיבית מאשר התפצלות לעולמות שונים. אבל כרגיל, אדגיש שאיני מתיימר לטעון שהפרשנות הנוחה לי היא נכונה או שהאחרות שגויות.
elbentzo
אתה אומר ש”בקרב הפיזיקאים שאינם עוסקים ביסודות מכניקת הקוונטים (כלומר, שמחקריהם לא נוגעים לשאלות כמו “מהי האינטרפרטציה הנכונה?”), האינטרפרטציה הפופולרית ביותר מנסיוני היא קופנהגן.” זה אומר שאצל אלו שכן מתעסקים בנושא האינטרפטציה המקובלת היא *לא* קופנהנגן?
אגב,מה דעתך האישית בנושא?
ועוד משהו , פעם חשבתי שמי שיסביר או ימכור את הידע על איך להחזיר זמן ירוויח כסף רב ,. מהחזרות עשיתי מיליארדים אבל ושוב אבל – שקופים
משהו על סופר פוזיציה בעולם הקלאסי , סופר פוזיציה בעולם הקלאסי תיתכן לאחר החזרות זמן גם אם הגודל שלה והמורכבות שלה גדולה מחלקיק . לדוגמא – תשב על כורסא אחרי החזרות זמן תשים שמה כיסא , אם תתיחס לשניהם בצורה דומה בהתנהגות שלך , תרגיש אותם בסופר פוזיציה ולמרות שמעורבת בדוגמא גם אינטליגנציה , תוכל למשל בכורסא להרגיש את כיפול הרגלים המדומה והחלקי שנובע מהכסא השקוף . בכבוד מים נושפים
שלום שמוליק,
אפתח ואדגיש שכרגע מדובר במבחן פופולריות, מכיוון שאין בידינו (עדיין) ניסוי שמבדיל בין האינטרפטציות השונות. לא ארצה שתחשוב שאני אומר שאינטרפרטציית העולמות המרובים שגויה.
אז כן, בקרב הפיזיקאים שאינם עוסקים ביסודות מכניקת הקוונטים (כלומר, שמחקריהם לא נוגעים לשאלות כמו “מהי האינטרפרטציה הנכונה?”), האינטרפרטציה הפופולרית ביותר מנסיוני היא קופנהגן. בניגוד לדבריו של קארול, המכניזם שלה לא כל כך מופרך, למרות שהוא לא נמצא באופן מפורש במשוואת שרדינגר (ובמובן הזה, המבנה המתמטי של העולמות המרובים הוא קומפקטי יותר).
קארול מציג את הדברים באופן שנראה לו נכון, ולמרות שאי אפשר להתלונן על כך (כל אחד מאיתנו מציג את הדברים כפי שהוא רואה ומבין אותם), הוא לא נותן לקורא מספיק מרחב תמרון להבין למה אנשים דוחים את האינטרפרטציה. כמו שהוא בעצמו כתב, הוא לא באמת אומר שום דבר בזכותה אלא בעיקר מראה שהיא לא מגוחכת ושהיא מביאה לאותן תוצאות שאנו מכירים (דרך מנגנון ה-decoherence). הביקורות עליה שהוא דוחה הן קצת טיפשיות ולכן יש כאן מעין איש קש – להראות שביקורת טיפשית היא טיפשית לא אומר שהטענה אותה ביקרו היא נכונה.
בסופו של יום, אני לא יכול להצביע לך על טעות שלו, וזאת כי מדובר באינטרפרטציות – ולא (למיטב ידיעתנו) בתיאוריות פיזיקליות מובחנות. הוא מתייחס לכך בשורה אחת, אך זהו פרט חשוב – אם כל הנושא הוא אכן לא מובחן מבחינה ניסיונית ומדובר רק באמצעי bookkeeping, אז טבעי לבחור בגישה שמספקת לנו אינטואיציה טובה יותר. אין ספק שגישת קופנהגן אינטואיטיבית הרבה יותר ולכן טבעי שהרבה פיזיקאים יפרשו בעזרתה את מכניקת הקוונטים.
האלמנט הדמגוגי החזק ביותר בבלוג (דמגוגיה היא מילה חזקה שמצביעה על כוונות זדון. אני משתמש בה במובן של “רטוריקה שנשמעת הגיונית אך למעשה מטעה” ולא טוען שקארול משקר או מטעה בכוונה) היא בניתוח שלו של התפתחות מערכת עם מכשיר מדידה. הוא “מראה” שעל ידי הדרישה הפשוטה שגם מכשיר המדידה יכול להיות בסופרפוזיציה, מתחייב שמתקיימות מספר פונקציות גל מקבילות ו-decoherence גורם לכך שהן לא עושות אינטראקציה – כלומר, עולמות מרובים. אך למעשה יש פה הנחה מובלעת של כיצד עובדת המדידה. באותה מידה יכלנו לנקוט בגישה שאומרת שמכשיר המדידה (שהוא בהכרח קלאסי) אינו יכול להמצא בסופר פוזיציה (כשם שאף מערכת קלאסית לא יכולה להמצא בסופרפוזיציה), והאינטראקציה בין המכשיר למערכת הקוונטית מתבטאת באופרטור אוניטרי שמטיל את המצב על אחד מהמצבים העצמיים שמרכיבים אותו. סליחה על השפה הטכנית משהו, אם זה לא ברור זה לא סוף העולם. השורה התחתונה היא שיכלנו לעשות טיפול אחר בבעיה שלא היה מאפשר עולמות מרובים והיה מביא לאותה תוצאה. לכן הטיעון בעד עולמות המרובים שהציב קארול מכיל בתוכו הנחה מובלעת שהטיפול הנכון בבעיה הוא זה שקונסיסטנטי עם עולמות מרובים.
ושוב לסיום, איני מנסה להגיד שהאינטרפרטציה שגויה. אני לא עוסק בתחום הזה ואיני מבין בו המון. אבל חשוב להבין שעולמות מרובים, לפחות נכון להיום, זו גישה אחת מני רבות שמביאה לאותה תוצאה בדיוק ושהיא פחות אינטואיטיבית מהאלטרנטיבות.
שמוליק
הנה מאמר מעניין בנושא:
http://www.wired.com/2014/08/multiverse
ניסים,
תגיד, אתה לא מזהה רוח רפאים שאתה מריח טרול כזה? 🙂
elbentzo
מהי הפרשנות הפופולרית היום למכניקת הקוונטים? עדיין קופנהגן?
מה דעתך על הטור של שין קארול? הוא מרבה לספר בזכות העולמות המרובים של אוורט:
http://www.preposterousuniverse.com/blog/2014/06/30/why-the-many-worlds-formulation-of-quantum-mechanics-is-probably-correct/
איינש,
המהומה שהקמתי הייתה על צורת ההתבטאות של התגובה שלך (דבר שלא מצאתי בתגובה שלך אלי), היא הייתה מאוד אלימה ולא במקום.
כי אלבנצו, שרצה לעזור, קודם כל כתב ‘שמה שטל אמר’… אחר כך הוא הוסיף עוד מידע. מה רע בכך שהוא מוסיף עוד מידע? זה עוזר לאנשים כמוני שמאוד קשה להם להבין את הפיזיקה הקוונטית להבין אותה לאט לאט…
אם לא רצית שיתבלבלו, הייתה צריך לכתוב משהו בסיגנון: “לא להתבלבל, סופרפוזיציה אינה עונה ישירות על השאלות של יונה ויוסי”.
רואה את ההבדל?
כמשהו מנסה לעזור, לא תוקפים אותו, זה לא עוזר לאיש. אפילו אם אני חושב שאני צודק, אני לא צועק (אלא אם כן צועקים עלי).
אני לא איש כך-כך עדין, בתגובתי הקודמת ניסיתי להבין למה השתמשת בטון תקיף כל-כך? עכשיו אני רואה שגם אתה מעוניין לעזור, פשוט לא בדרך הנכונה.
הרשה לי לעזור לך לעתיד (אני מקווה שזה לא יתפרש כאילו אני מתנשא, זו לא הכוונה):
אל תתקוף אנשים אישית, אל תשתמש בבטויים כגון “לבלבל את המוח”, אמור את התוכן שברצונך לומר ללא לפגוע באחר.
זה פשוט, זה הרבה יותר נחמד והכי חשוב זה יגרום לאנשים להתייחס אליך ברצינות ולא כטרול.
מקווה שגם אני עזרתי במשהו.
בברכה,
חורפה
X
הדברים שאמרתי לא מופיעים בכתבה. בפסקה השניה מוסבר עקרון הסופרפוזיציה מבלי להזכיר את עובדת מדידתו במעבדה או תיאור ניסוי פשוט שעושה זאת, ובהמשך מתואר הטרנזיסטור שבנוי על קיום העקרון, אך שוב – לא מוסבר לקורא ההדיוט כיצד רואים שעקרון זה אכן מתקיים בטבע.
לא התייחסתי לשאלה המקורית מפני שטל נתן הסבר שביחס לתמציותו הוא בהיר וסביר לחלוטין, ולכן (בניגוד לטענותיך) בחרתי שלא “לבלבל את השכל” של המגיבים האחרים בהשחתת מילים לריק.
אני ממליץ לך להפסיק ולהיעלם. נכנסת לבור, אתה לא יכול לצאת. ניסית לצאת חכם, לקבל בוסט לאגו, אבל אתה רק שוקע בתגובות שלך שהן לא רק נבזיות למדי אלא גם גדושות בטיפשות:
1. האשמת אותי באי-הבנת השאלה כאשר כתבתי בבירור שאיני עונה על השאלה אלא מוסיף פרט מידע מעניין.
2. טענת שהסברתי מה היא סופרפוזיציה, כאשר לא נתתי שום הסבר לכך, אלא רק תיארתי ניסוי שמראה איך מודדים אותה במעבדה.
3. כתבת שפרשנות העולמות המרובים היא הפופולרית בקרב עולם הפיזיקה…
4. כתבת שאם הוקינג מאמין במשהו, אז כולנו צריכים לסגוד לו כי הוא יותר חכם מאיתנו (הגישה הכי אנטי-מדעית שנתקלתי בה). דרך אגב, כשאמרת שהוקינג שם אותי בכיס הקטן, אז על סמך אילו פרסומים שלי אמרת זה? זאת אומרת, אילו עבודות שלי קראת, הבנת ועל סמכן קבעת שאין מקום לשמוע את דעתי? אשמח לדבר איתך על העבודות שאני מפרסם, אני משוכנע שתוכל להאיר את עיני וללמד אותי דבר או שניים על פיזיקה.
5. טענת שהסבר לקיום הסופרפוזיציה כתופעה פיזיקלית מדידה ותיאור ניסוי המודד אותה מופיע בכתבה, כאשר הוא לא.
אתה לא יוצא יותר ויותר חכם עם כל תגובה. אז כמו שאמרתי, או שאתה שואב סיפוק מעצם האנטגוניזם שאתה יוצר פה (=טרול), או שאתה לא מבין איזה צחוק אתה עושה מעצמך. בכל מקרה, בהצלחה.
איינשטיינצו
האם השם שלך הוא נגזרת ראשונה או שניה של השם איינשטיין? מדען למה אתה?אני עוסק בתהליכיים קוונטיים של פוטונים לא ליניאריים ביקום מקבילי מספר 4.
מאוסחול
יכול להיות שיהיה צורך – אז אני לא אסתכן ו- מראש אני מבקש סליחה על מה שאני אכתוב, כי כנראה אתה איש מאוד עדין.
אני מפנה את תשומת לבך אל שתי שאלות שנשאלו כאן בתחילתו של הדיון. תגובותיהם של יוסי ויונה.
הסיפור כך הלך:
יוסי שואל:
“למה כשצופים המערכת קורסת? כיצד הצפיה משפיעה בכלל? יש משהוא פיסי שעובר בצפיה? אנא החכימוני”
שים לב: המגיב יוסי משתמש במילה “צפיה” 3 פעמים.
הוא משתמש במילה “צפיה” בכל אחד מהמשפטים שלו.
(הוא גם ביקש שנחכימהו..או נחכימוהו או משהו כזה – ואתה לא מתבייש!)
האירוע השני היה כאשר המגיב יונה שאל: “למה הצפיה בתופעה משנה אותה?? מה עובר מהצופה לדבר הנצפה???”
שים לב 2:המגיב יונה השתמש במילה “צפיה” 3 פעמים.
הוא השתמש במילה “צפיה” בכל אחד מהמשפטים שלו.
(הוא אפילו השתמש במילה “צפיה” פעמיים בתוך משפט אחד! מעניין נכון?)
עכשיו שים לב כמה פעמים הם השתמשו במילה “צפיה”.
הממ.. לא הייתי מנחש את המספרים הנכונים בלוטו אם הדגש שלהם היה על המילה “צפיה”.
כמו מדען טוב, אני חושד (בנתיים רק חשדות) שהם (יוסי ו- יונה) רצו לדעת (כפי שכתבתי בתגובתי הראשונה): מדוע הצפיה בפוטון גורמת לקריסת פונקציית גל (כאשר הדגש הוא על המילה “צפיה”).
ועל כך ניסיתי להסב את תשומת ליבו הנדודה של אלבנצו. זה הכל. לא מבין על מה המהומה וכל הטראראם שהקמת. תגובתי היתה לגיטימית לחלוטין. כל טוב.
אלבנצו
אתה אומר שלא כתבת מהי סופרפוזיציה. אלא, בכלל תרמת לדיון כשהוספת מידע על עיקרון הסופרפוזיציה…הממ..
למעשה, בכתבה עצמה כבר היה את המידע הזה. כלומר, לא רק שלא ענית על שאלה ששאלו כאן. בכלל, נתת תשובה אחרת לשאלה שלא נשאלה. (באתר הידען התופעה הזאת נקראת סינדרום “ניסים”)
מה שהוספת..כבר היה קיים. לא היה צורך שתוסיף את מה שהוספת. זה הופך בעצם את הערך של התרומה שלך לאפסית.
כך שכל התגובה האחרונה שלך היתה מיותרת. עדיף היה אם היית עונה לשאלה במקום לבלבל את הקוראים שלא יודעים פיזיקה ברמה של סטיבן הוקינג (או…… כמו ברמה שלך/איינשטיין/פודולסקי), עוד יותר.
אתה רוצה שאני אזכיר לך את השאלה ששאלו?
אין טעם להתייחס. או שמדובר בטרול, או בסתם אידיוט. בכל מקרה, שיהנה.
ולטובת הקוראים האחרים – רק אבהיר (למרות שאני די בטוח שזה ברור מהתגובה המקורית) שבניגוד למה שנאמר פה, לא הסברתי מהי סופרפוזיציה, אלא תרמתי לדיון את העובדה שקריסת פונ’ הגל אינה רק מבנה מתמטי אלא אפקט פיזיקלי שנמדד במעבדה.
איינשטיינצו
איינשטיין היה מקיא אילו היה קורא את התגובה המכוערת שלך.
איינשטיינצו, למה באלימות אבל?
“במקום לבלבל את המוח”, “שם אותך בכיס הקטן ”
הניסוחים שלך הם לא לעניין, כולם כאן מנסים לעזור. במקום ליצור דיון אתה יוצר קרב.
תיקון: משפיע בצורה זו על הפוטון.
אלבנצו
יש לך טעות בהבנת הנקרא.
שאלו: מדוע הגורם לקריסת פונקציית גל של פוטון משפיע בצורה זו על הקריסה.
ולא: מה זה סופרפוזיציה.
אתה כאחד שמתיימר להיות מדען, אמור לדעת שאין תשובה לכך עדיין, ומתוך כך תשובתך היתה צריכה להיות: לא יודע. (במקום לבלבל את המוח של הקוראים).
דברי שני: פרשנות העולמות המרובים היא דווקא הפופןלרית שבין הפרשנויות ואחד התומכים בה הוא סטיבן הוקינג.
אתה בטח תסכים איתי שהוקינג שם אותך בכיס הקטן כשזה נוגע לפיזיקה.
אז מדוע שנקשיב לך ולא למישהו שמבין פי כמה וכמה יותר ממך בנושא?
תחותומס.
לכלכת. לצחוק קצת אפשר, לקלל לא.
מר תחותומס הנכבד , טוב שיש דה זה וו
מים נושפים
הטמטום נושף מאפך החוצה ומזהם את הסביבה. התקפל נא, כנס לאחד מהעולמות שלך ותישאר שם, שמא תזהם בסכלותך את העולמות הנותרים.ע לא ראוי להם לדרי העולמות האחרים לשמוע את הגיגך.
מר ספקן נכבד , בגלל שאני כותב קצת כמו בדה זה וו , וזוכר קצת את רוח התגובות העתידיות , ורוחם , אני לפעמים מדלג על התשובה הבאה וכותב לפניה כדי קצת קצת לשנות ואולי למחוק בעתיד , תגובה שאני לא מרוצה ממנה , לא מתנגד בכל הכוח אבל אם צוחקים וכותבים בשמי ובכינוי , שיה בכבוד
למים נושפים,
לכל אחד מהם.
בהנחה שיש עולמות מקבילים ובכל עולם מקביל יש גולש אחר בשם “מים נושפים” – היתכן שכל הגולשים הנ”ל מסוגלים להפגש זה עם זה ולהתווכח זה עם זה בפורום ?
האם לא ראוי שכל גולש כזה ישתמש בניק עם סימון ספציפי לעולם המקביל אליו הוא שייך ? הרי בלי סימון ניפרד הבלבול גדול.
בכבוד רב.
מר אלבנזו הנכבד , אחרי שיצא לי קצת להשתפשף , גם בצד המעשי , היה לי יותר קל לקשקש בנושא . בכבוד גם לפי פרוש העולמות המקבילים
חשוב לציין שפרשנות העולמות המרובים שהוזכרה פה היא רק אחת מבין מספר פרשנויות למכניקת הקוונטים, ואפילו לא הפופולרית שבהן. לא הייתי משתמש בה כדי להסביר את מכניקת הקוונטים מפני שבניגוד לדברים שאני וטל כתבנו, היא אינה בקונצנזוס המדעי ואינה בעלת הוכחות או ראיות לזכותה שנבדקו במעבדה. היא בגדר רעיון שיתכן שהוא נכון ויתכן שלא, אבל ללא ספק מכניקת הקוונטים חיה ונושמת גם בלעדיו.
כרגיל התחילו לצחוק ולכתוב בשמי , המשך קצר , ובקשר למה שעובר אם צופים , זה קצת כמו לכל פעולה תגובה רק שהתגובה היא בעולמות מקבילים ולכן סטטיסטית . שיה גם בכבוד
מרוב מעברים בין עולמות מקבילים איבדתי כיוון. האם מישהוא מבין הקוראים מוכן לאפס אותי? אנא אני בא?
והמשך למר יוסי נכבד בנכבדים , כאשר אתה מתייצב על העולם המקביל של החלקיק או במילים אחרות הסופר פוזיציה שלו , יש התיצבות על העולם שלך דרך הקשר בין העולמות המקבילים והוא כידוע חוזר בזמן דרך הקשר שלו ו”קורס ” בזמן . שוב בכבוד מים נושפים
מר יונה הנכבד , כאשר אתה צופה בחלקיק והוא בסופרפוזיציה , או במילים דומות וקצת בזוית , הוא בעולמות מקבילים , אתה מתייצב על העולם שלו , ואם יש לו ביטוי סטטיסטי רחב הוא מצטמצם לעולם שלך . בכבוד מים נושפים
בתגובה הקודמת שלי יש הרבה טעות לשוניות שנבעו מכך שכתבתי אותה על הטלפון. מקווה שהיא ברורה בכל זאת.
הדברים שכתב/ה טל נכונים לגמרי, אבל ארצה להוסיף עליהם נקודה אחת חשובה: את קריסת הסופרפוזיציה ניתן לוודא ולמדוד במעבדה.
אפשר לתאר את הניסוי בהפרטה כך: מכניסים חלקיק למערכת, מעין מבוך שיש לו כניסה אחת וכמה יציאות. לא מסתכלים כלל מה קורה בתוך המבוך, כלומר, אין לנו מושג באיזה מהמסלולים השונים כבר החלקיק. שנים גלאים ביציאות השונות מהמבוך ובודקים מאיזו יציאה החלקיק יצא. חוזרים על הניסוי המון פעמים עד שיש בידינו את התפלגות ההסתברות שהחלקים יצא מכל יציאה. התפלגות זו קונסיסטנטית מבחינה מתמטית עם התיאור של חלקיק שעובר בו זמנית בכל המסלולים! לעומת זאת, אם אנו שמים גלאים בתוך המבוך כדי לראות מה קורה בפנים, פתאום לניסוי יש תוצאות שונות לגמרי שמתאימות לתיאור הקלאסי של חלקיק שעובר רק באחד המסלולים שנבחר באופן רנדומלי.
כלומר, כאשר לא מדדנו את מיקום החלקיק בעודו בתוך המבוך, הוא יכל להיות בסופרפוזיציה של מצבים (לעבור במספר מסלולים בו זמנית), אבל האינטראקציה עם מכשיר המדידה בגרסה השניה של הניסוי, גרמה ל”קריסה” של פונקציית הגל ואילנה את החלקיק לנוע במסלול אחד בלבד.
יוסי ויונה: כדי “לצפות” במערכת קוואנטית, או למדוד ערכים מסויימים מתוכה, יש צורך באינטראקציה כלשהי איתה. כדי שנוכל לקבל מידע בעל משמעות (מספר המוצג על גבי מסך למשל), האינטראקציה חייבת להיות עם מערכת “קלאסית”, כלומר אובייקטים רגילים מהעולם שלנו (למשל שבב אלקטרוני רגיל), של הפיסיקה הקלאסית. למערכת “קלאסית” יש מצב תמידי אחד מוגדר (אם לא ניכנס לפרשנויות ותאוריות שונות ומשונות), שאותו אנו תופשים בחושים הרגילים שלנו. האינטראקציה בין העולם הקוונטי לקלאסי “גורמת” לקריסת המערכת הקוונטית (שוב, בלי פרשנויות שונות כמו עולמות מרובים וכו’).
לקריאה נוספת על “בעיית המדידה” בוויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94
למה הצפיה בתופעה משנה אותה?? מה עובר מהצופה לדבר הנצפה???
למה כשצופים המערכת קורסת? כיצד הצפיה משפיעה בכלל? יש משהוא פיסי שעובר בצפיה? אנא החכימוני