אוטיסטים עם תסמונת אספרגר נוטים לסגנון קבלת החלטות חקרני

כך עולה ממחקר משותף של חוקרי הטכניון, רמב"ם ואוניברסיטת חיפה * חוק הבחירה שלהם יסודי יותר ומונע על ידי רצונם לדגום את הסביבה, יותר מאשר על ידי תוצאות הדגימה

ורנון סמית' חתן פרס נובל לכלכלה ובעל תסמונת אספרגר

ורנון סמית' חתן פרס נובל לכלכלה ובעל תסמונת אספרגר

הסטיגמה אודות אנשים עם הפרעות ברצף האוטיסטי היא כי הם אנשים השקועים בעולמם וחוששים מהסביבה החיצונית. מחקר חדש של חוקרי הטכניון, המרכז הרפואי רמב"ם ואוניברסיטת חיפה מגלה לעומת זאת כי אוטיסטים עם תסמונת אספרגר נוטים לסגנון קבלת החלטות חוקרני הבוחן את סביבתם בצורה קפדנית. המחקר התפרסם בכתב העת המדעי Brain and Cognition.

זוכה פרס נובל בכלכלה ורנון סמית' אמר בראיון עיתונאי כי תסמונת אספרגר שלו משפרת את יכולתו להגיע לתגליות מדעיות. המחקר החדש בדק אם אכן סגנון קבלת החלטות של בעלי תסמונת זו מאופיין בחקרנות.

במחקר קודם שבדק את התופעה ונערך על ידי ד"ר אלדד יחיעם ועמיתים מאוניברסיטת אינדיאנה נבדקה קבלת ההחלטות של צעירים בעלי תסמונת אספרגר, המאופיינים בתיפקוד גבוה יחסית, ויש להם יכולת דיבור. נמצא אכן כי לצעירים אלו סגנון קבלת החלטות ייחודי. "מצאנו שיש להם סגנון משונה של קבלת החלטות", מספר ד"ר יחיעם מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון. "הסגנון הוא מאוד קופצני והם מדלגים בין חפיסות הקלפים ששמנו בפניהם". המטלה שאותה ביצעו ידועה בשם "מטלת ההימורים של איווה". החוקרים הציבו בפני הנחקרים ארבע חפיסות קלפים – שתים "טובות" (עם סיכוי טוב להרוויח בבחירה מהן) ושתים לא טובות.

בארץ המשיך ד"ר יחיעם במחקרו, בשיתוף עם פרופסור יהודית אהרן מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם, עם ד"ר סימון שמאי מאוניברסיטת חיפה, עם ד"ר שושנה יניב מאוניברסיטת חיפה ורמב"ם ועם המאסטרנטית אולגה ארשבסקי. הם בחנו 45 צעירים, מהם 15 עם תסמונת אספרגר. שש משימות קבלת החלטות ניתנו למשתתפים. בקרב כמחצית מהמשתתפים האוטיסטים תהליך ההסתגלות לא תאם את מודל הלמידה הסטנדרטי. הם הושפעו רק במידה קלושה מתוצאות הבחירה שלהם ויותר התעניינו בערך החקירתי של התהליך ונמשכו לחלופות שטרם נחקרו.

"מטרתנו במחקר הייתה כפולה", אומר ד"ר יחיעם. "ראשית רצינו להמשיך ולבדוק את הממצאים שנמצאו באוכלוסיה האמריקנית, ושנית ניסינו להבין מה מביא את בעלי תסמונת אספרגר 'לקפוץ' מחפיסה לחפיסה".

החוקרים גילו שגם בארץ חזרה התזזיתיות של בעלי תסמונת אספרגר. הם בחנו שתי סיבות לכך: 1. סוג של טעות, חוסר ביטחון ו"רעש" בהתנהגות. 2. רצון מצד בעלי התסמונת לבדוק את כל האלטרנטיבות. החוקרים הריצו מודלים מתמטיים של למידה באמצעות תגמול ומצאו תמיכה בהסבר של רצונם של בעלי התסמונת לגלות יותר. "חוק הבחירה שלהם יסודי יותר ומונע על ידי רצונם לדגום את הסביבה, יותר מאשר על ידי תוצאות הדגימה", אומר ד"ר יחיעם.

בסופו של דבר, רמת הביצוע של בעלי תסמונת אספרגר הייתה נמוכה יותר מזו של שאר המשתתפים בניסוי.

"ממצאינו מרמזים שלאוטיסטים יש סגנון למידה הסתגלותי ייחודי, שעשוי להועיל להם בסביבות למידה מסויימות, אך לפגוע בהם באחרות, בעיקר בהקשרים חברתיים", מדגיש ד"ר יחיעם.

ידענים: המוח - מחקרים בסיסיים

16 תגובות ל ”אוטיסטים עם תסמונת אספרגר נוטים לסגנון קבלת החלטות חקרני“

  1. נקודה
    18 בנובמבר 2009 בשעה 2:35 #

    תסמונת האדם הנורמלי היא ההפרעה החריפה הקשה הכרונית והנפוצה ביותר שעדיין לא נחקרה בצורה נאותה ומתקבלת על הדעת.

  2. ח ראשון
    18 בנובמבר 2009 בשעה 3:34 #

    אתה כ"כ צודק, נקודה..
    מי נתן להם אמצעי רבייה?!

  3. שימי
    18 בנובמבר 2009 בשעה 19:41 #

    אותו אחד שנתן לך יכולת לכתוב טוקבקים (אבל זה אתר הידען,אז אסור להזכיר את השם שלו)

  4. מיכאל רוטשילד
    18 בנובמבר 2009 בשעה 20:29 #

    שימי:
    מותר!
    זה מנגנון האבולוציה.

  5. איציק
    18 בנובמבר 2009 בשעה 21:21 #

    לפי מה שהבנתי התופעה היא בעצם הדמות של שלדון קופר מהסדרה הקומית "המפץ הגדול".
    כדאי לראות

  6. ראול
    18 בנובמבר 2009 בשעה 22:23 #

    לאיציק
    המפץ הגדול זו סדרה עד גיל 18

  7. ראול
    18 בנובמבר 2009 בשעה 22:26 #

    אגב אני מסכים עם הטענה של הרבייה בלי שמץ של ציניות
    אין טעם בלהוליד ילדים שלא תיהיה להם איכות חיים מעולה

  8. ראול
    18 בנובמבר 2009 בשעה 22:28 #

    מצד שני אין למנוע מהם
    זוהי צריכה להיות החלטה שלהם ואם הם רואים לנכון בכל זאת להוליד
    אז צריך לפחות לקחת אחריות מלאה
    אבל זה לא רלוונטי בכלל לכתוב את זה

  9. 19 בנובמבר 2009 בשעה 0:20 #

    סוף סוף התחילו לכתוב על תסמונת אספרגר גם בישראל! מצויין!

    תסמונת אספרגר, כידוע, היא חלק חשוב מספקטרום האוטיזם.

    אס"י – קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל, היא התארגנות של ולמען ישראלים מהקשת האוטיסטית, לצורך תמיכה ועזרה עצמית, עצמאית והדדית. חברי אס"י הינם אנשים מכל גווני הקשת האוטיסטית, המאמינים כי על החברה להכיר בזכותו הבסיסית של האוטיסט לחיות כאוטיסט מתוך הכרה במהות האוטיסטית כדרך חיים שונה ולגיטימית. חברי אס"י מקיימים קהילה אוטיסטית בניהול עצמי, הכוללת אנשים מהקשת האוטיסטית בכל רמות התפקוד ובכל רמות התקשורת הבינאישית. חבר/ת אס"י יכול/ה להיות כל בן/בת הקשת האוטיסטית, בין המאובחן/ת רשמית ובין שלא, המזדהה עם עקרונות ומטרות אס"י, בין אם יכול/ה להשתתף באופן פעיל ובין אם לא.

    אתר אס"י – קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל:
    http://aci.selfip.org
    הפורומים של אס"י – קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל:
    http://aci.selfip.org/forums/index.php

  10. livliv23
    29 בנובמבר 2009 בשעה 14:01 #

    הנה שיר שמסביר מה זה אוטיזם ועל יתרונותיו
    http://www.youtube.com/watch?v=WSPAlnBZ870

  11. מיכאל רוטשילד
    29 בנובמבר 2009 בשעה 14:39 #

    livliv23
    רוב ההצהרות שבשיר הן פשוט שקריות.

  12. קו
    4 בפברואר 2010 בשעה 1:33 #

    בתור מי שלוקה בתסמונת אספרגר- יש בכך מן האמת, אך י יש שלא. לדוגמא- בהיותי צעירה, אחת הבעיות שלי הייתה ב'מבחנים אמריקאים' שכן רצית לנסות מספר תשובות (במידה ומספר תשובות נראו לי מתאימות) ולעיתים אף לבחור בתשובה פחות מתאימה. אם הזמן, הכרחתי את עצמי לבחור 'נכונה', וכן, הגעתי למסקנה מהר מאוד שזה דבילי. אחד הדברים שדירבנו אותי לא לבחור בתשובה 'שפחות נראית לי' הייתה העובדה שבמבחני אינטלגנציה (שמן הסתם מורכבים תמיד כ'מבחנים אמריקאים) אנשים שמצליחים יותר במבחנים אילו נוטים לבחור בתשובה 'נכונה יותר', אף אם הם מתלבטים על כמה תשובות. אגב, זו הייתה דוגמא קטנה, 'והריבוי באלטרנטיבות לבחירה' איננו משמעותי בחיי. אני יכולה לתת עוד דוגמאות, אך זה לא כזה משנה….
    בכל אופן, לא, אני יכולה ללמוד מתוך ניסיון גם בלי לבצע 'אלטרנטיבות'. (כלומר, אני יכולה גם להביא דוגמאות שסותרות את המחקר….).

  13. מיכאל רוטשילד
    22 בספטמבר 2010 בשעה 12:27 #

    http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/Development/articles/autism.htm

  14. יפעת
    30 בדצמבר 2010 בשעה 12:24 #

    מסכימה עם 'נקודה'- תסמונת האדם הנורמלי ראויה לבחינה מעמיקה, ויפה שעה אחת קודם.
    נראה כי מדובר במעין מומיות אנושיות…

  15. נקודה
    20 במאי 2011 בשעה 16:47 #

    :) סוף סוף מישהי מסכימה איתי.

  16. חזקאל
    10 ביולי 2011 בשעה 11:21 #

    אם בגיל מבוגר למרות שקראתי הרבה על התסמונת הזאת, לא הצלחתי להבין איך לזהות, לאבחן, לגלות, או לאבחין שיש לאדם תסמונת כזאת. זה אומר שאני סובל (או סבלתי) ממנה?
    איך בכלל מאבחנים תסמונת שכזאת? העדר כישורים חברתיים נראה כמו משהו שקל לתיקון וקשה לבחינה (קשה לשחזר מצבים חברתיים שונים) ולכן עלול להביא לזה שלא יאבחנו בעלי תסמונת.

    לי התסמונת הזאת בכלל נראית כמו המצאה כתוצאה מעודף מוטיבציה של רופאים.

הוספת תגובה