בכנס האקלים במרקש עסקו בין היתר גם בסוגיית החקלאות המדברית. קרקעות באזורים יובשניים מהוות כ-40% משטח העולם ונמצאות בכל היבשות, בשטחים אלה שוכנים כשני מיליארד בני אדם המחזיקים שם 45% מהשטחים המעובדים, כלומר כמעט חצי משטחי החקלאות נמצאים באזורים יובשניים.
בשולי כנס האקלים במרקש (מרוקו) מדגישים אנשי הקרן הבין לאומית לפיתוח חקלאות (United Nations International Fund for Agricultural Development – (IFAD את הצורך בשיקום קרקעות באזורים יובשניים שנפגעו בגלל ההתחממות העולמית.
קרקעות באזורים יובשניים מהוות כ-40% משטח העולם ונמצאות בכל היבשות, בשטחים אלה שוכנים כשני מיליארד בני אדם המחזיקים שם 45% מהשטחים המעובדים, כלומר כמעט חצי משטחי החקלאות נמצאים באזורים יובשניים.
בדוח בשם ״יתרונות השטחים היובשניים, הגנה על הסביבה על ידי חיזוק אנשיה״ אומר נשיא הקרן כי ״שטחים יובשניים מהווים את המפתח לביטחון תזונתי עבור כל תודבי כדור הארץ. חשיבות קרקעות באזורים יובשניים משמעותית ולכן פגיעה בהן תישא תוצאות כלכליות שליליות, אם הפיכת קרקעות באזורים יובשניים למדבר לא תעצר יאבדו מאות מיליוני אנשים את מקורות מחיתם.
פעילות חקלאית ידידותית לסביבה ושימוש חסכוני במים בקרב חקלאים קטנים יהיה גורם משמעותי להפחתת העוני, על ידי עזרה לחקלאים (קטנים) להסתגל להתחממות העולמית ועזרה בשיקום קרקעות שנפגעו אפשר לחזק את החקלאיםשיעבדו את שדותיהם באופן בר-קיימא, וכך יוכלו לצאת ממעגל העוני ולהאכיל את משפחותיהם בדורות הבאים.
הדוח מסביר איך שטחים יובשניים תומכים במערכת סביבתית מגוונת, מערכת שחשובה לקיומם, תרבותם וזהותם של בני אדם רבים.
לדוגמה בסווזילנד תומכת הקרן ועוזרת לקהילות לשקם קרקעות שנסחפו בוואדיות. כך שוקמו יותר מ 600 קמ”ר שטחים שיאפשרו מחיה לדורות עתידיים. בסין (בחבל יאנצ׳י) קרקעות באזורים יובשניים הופכות למדבר. בעקבות תכנית שיצרה חלופות לפרנסה ומחיה נעצר המידבור והתושבים הגדילו את הכנסתם ב-20%. ללא התכנית היה המידבור מתרחב ואדמות חקלאיות היו מאבדות את פוריותן.
הקרן תומכת במיזמים שעוזרים לחקלאים קטנים להתפתח ולעבד שטחים יובשניים, ובעזרת תכנית הפיתוח בת-הקיימא של האו”ם SDG)) להגן ולשקם שטחים שעד 2030 יחזרו ויהיו חורשים ושטחים פתוחים שבהם תהיה גם חקלאות שלא תפגע בסביבה הטבעית, חקלאות ברת-קיימא. שטחים משוקמים שמעובדים על ידי חקלאים קטנים יאפשרו עצירת המידבור והפגיעה בפוריות הקרקע ובאובדן המגוון הביולוגי.
זו הרוח החיובית שנושבת בכינוסים בין-לאומיים למען ובעד חקלאים קטנים באזורים יובשניים וקשים, למען שילוב של חקלאות ושמירת הסביבה הטבעית
ואילו אצלנו? יותר לי התייחסות אישית אולי יצליחו גאוני הממשל להסביר את הטמטום שבייבוש שטחי חקלאות בארץ וברכישת ירקות ופירות מחו”ל שכן בעוד בעולם יש ניסיונות ליזום עזרה ליושבי אזורים יובשניים למען החקלאות והסביבה הרי שאצלנו, אחרי שמתיישבים הפכו מדבר לשטחים חקלאיים ירוקים שמפיקים הכנסה ומביאים כבוד למוצרי חקלאות ישראליים בעולם כולו.
הגיע שילוב ״מנצח״ של שרי חקלאות ואוצר שמצליח במקום שהטבע המדברי נכשל, שילוב ״גאוני ״ שמצליח להחזיר את המראה העצוב, המכעיס, היובשני למדבר.
תגובה אחת
מדינה כמו סעודיה על שטחיה האדירים השמש שמאפשרת אנרגיה סולרית-והתפלת מים במחיר טוב,יכולה להיות יצואנית חקלאית גדולה.בישראל השקעת הון בחקלאות(בערבות ממשלתית) יכולה להניב רווח נאה+שמירה על הגבולות ודחיקת המידבר(גידולי אבוקדו,מנגו,הדרים,זיתים,תמרים כדוגמה חלקית).או גידול הידרופוני של ירקות.