חוכמת ההמונים הכריעה בהתמודדות בין האדם למכונה: למחשב בינה דומה לזו של בני האדם

האירוע התרחש במסגרת ליל המדענים ובמהלכו התחזה ילד מחונן למחשב

במסגרת ליל המדענים שהתקיים היום, 24 בספטמבר, השתתפו אלפי אנשים שהתבקשו להכריע בשאלה שבה מתלבטים מדענים עוד משנות ה-50 – האם למחשב בינה כמו לבני האדם. בשעשועון ראשון מסוגו המדמה מבחן טיורינג, ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה, התבקשו המשתתפים לזהות מי מבין המתמודדים בשעשועון בהנחיית אברי גלעד – הדוגמנית שוחרת המדע עדי נוימן, מנכ”לית אינטל ישראל מקסין פסברג, יו”ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פרופ’ אלוף (במיל’) יצחק בן-ישראל וילד מחונן בשם יונתן בונצל – הוא המתחזה למחשב.

רוב האנשים התקשו לזהות בהחלטיות מי מבין ארבעת המתמודדים הוא המחשב. אולם, יותר מרבע (27%) מהמצביעים הצליחו לזהות את המתחזה למחשב – הילד המחונן יונתן בונצל. כשליש זיהו את פרופ’ בן-ישראל כמחשב, 22% זיהו את הדוגמנית עדי נוימן כמחשב, ואילו 21% זיהו את מנכ”לית אינטל כמחשב.

בכך למעשה, הצליח המחשב “להערים” על רוב המשתתפים לחשוב שתשובותיו הן של בן אנוש וכי יש לו בינה. בהצבעות, שנאספו מ-12 מוקדי ליל המדענים ומאפליקציית הצבעה מיוחדת בפייסבוק של משרד המדע והטכנולוגיה, השתתפו כ-2500 איש.

במהלך השעשועון שאל אברי גלעד את המשתתפים שאלות שמטרתן לעזור לקהל לגלות מי מהם הוא מתחזה שקיבל תשובותיו מהמחשב. חלק מהשאלות היו שאלות טריוויה וחלקן נועדו ללמד על ניסיון חיים ועל אינטליגנציה רגשית – שאלות שהמחשב התקשה קצת יותר לענות עליהן.

המבחן חובר בהתייעצות עם אנשי אקדמיה מובילים בתחום כגון חתן פרס ישראל למדעי המחשב פרופ’ דוד הראל, פרופ’ נחום דרשוביץ ופרופ’ ליאור וולף מאוניברסיטת ת”א והמדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה פרופ’ אהוד גזית. לאחר חיבור השאלות, הן הוזנו למספר תוכנות מחשב שזכו בתחרות לובנר לתוכנות מבחן טיורינג ותוכנות טריוויה.

“מאחר שרוב הקהל לא זיהה את המתחזה למחשב, הרי שהוא האמין שמדובר בתשובות של בני אדם – ולכן ניתן להגיד בהסתייגות זהירה כי המחשב עבר את מבחן טיורינג, לפחות בשעשועון זה”, אמר היום שר המדע והטכנולוגיה פרופ’ דניאל הרשקוביץ בתגובה לתוצאות. “אומנם הניסוי לא נעשה בתנאי מעבדה ובקרה מדוקדקים ומדובר במשחק שמטרתו הנגשת מדע, אך העובדה שמעל לשלושה רבעים מהמצביעים ייחסו את תשובות המחשב לבני האדם מראה שלפחות מבחינתם המחשב עבר בהצלחה את מבחן טיורינג”.

עד כה, עברו מעט מאוד תוכנות מחשב את מבחן טיורינג בהצלחה ומעולם לא באופן מוחלט. ישנן מספר תוכנות שיחה שזכו להצלחה בתחרות לובנר למבחן טיורינג, וידועות הן תוכנות “כחול עמוק” שניצחה את גארי קספרוב ו-“ווטסון” שניצחה בשעשועון הידע Jeopardy.

ליל המדענים נערך זו השנה השביעית באוניברסיטאות ובמוזיאוני המדע ברחבי הארץ בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה והאיחוד האירופי ובריכוז ארצי של מוזיאון מדעטק. בערב זה פותחים מוסדות המחקר והמדע ברחבי הארץ את שעריהם לקהל הרחב ללא תשלום ומציעים מפגשים בגובה העיניים עם מדענים ומדעניות, סיורים במעבדות, הרצאות, סדנאות חווייתיות, הפעלות ופעילויות מגוונות. השנה היו האירועים בסימן מדעי המחשב לרגל 100 שנה להולדתו של אלן טיורינג אבי מדעי המחשב.

אירועי ליל המדענים התקיימו במוסדות: מדעטק מוזיאון המדע והחלל בחיפה; מוזיאון המדע בלומפילד בירושלים; אוניברסיטת חיפה; הטכניון; מרכז ידע גליל מיג”ל בקריית שמונה; מכון ויצמן ברחובות; האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת תל אביב; האוניברסיטה הפתוחה ברעננה; מכללת סמי שמעון בקמפוסים אשדוד ובאר שבע; ואוניברסיטת בן גוריון בנגב.

אלפים השתתפו באירועי ליל המדענים 2012 באוניברסיטת תל אביב

אלפי ילדים, בני נוער ומשפחות השתתפו הערב באירועי ליל המדענים שהתקיים באוניברסיטת תל אביב. באירוע הססגוני התקיימו סיורים במעבדות והרצאות על מחקרים פורצי דרך, הודגמו ניסויים מדעיים בגובה העיניים והתקיים טורניר שחמט על גבי מסך ענק בהשתתפות הקהל.

5000 משתתפים בליל המדענים בטכניון

נשיא אינטל ישראל, מולי אדן: “בשנים הבאות נסתובב עם צ’יפ (שבב) שנמצא בתוכנו”
5000 צעירות וצעירים השתתפו בטכניון ב”ליל המדענים”, ונהנו מעשרות אירועים בהשתתפות חוקרים ואנשי תעשייה מובילים. מגוון רחב של מיצגים ופעילויות, ביניהם שדרת ביתנים של חברות ההיי-טק המובילות בארץ, רובוטים, אולם משחקי מחשב מתקדמים,
הרצאות אינטראקטיביות וסימולאטור של ירי טילים הועמדו לרשות באי האירוע. הטכניון הפך לערב אחד לפסטיבל מדע ענק עבור משפחות, ילדים בני נוער, חיילים, סטודנטים ומבוגרים, שהגיעו לטכניון כדי לחגוג את “ליל המדענים”, להכיר, לחוות וללמוד על חזית הטכנולוגיה הישראלית מפי ראשי האקדמיה והתעשייה הישראלית.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ופרופסור אלי ביהם, דיקן הפקולטה למדעי המחשב אירחו בפקולטה למדעי המחשב של הטכניון את שר המדע, פרופ’ דניאל הרשקוביץ’, שגריר האיחוד האירופאי, אנדרו סטנדלי, מייסד Comigo ו-M-Systems דב מורן ונשיא אינטל ישראל, מולי אדן.

נשיא הטכניון, פרץ לביא בירך את אלפי המשתתפים שהגיעו לאירוע ואמר שהוא שמח לפתוח בפני הקהל הצעיר הרב את שערי הטכניון.

שר המדע, דניאל הרשקוביץ אמר “מדינת ישראל היא מעצמה מדעית טכנולוגית ולא באופן יחסי לגודלה. כאן בטכניון אנחנו רואים את ההון האנושי שעושה את זה”.

מולי אדן התייחס לקשר של בני אדם עם מחשבים. לדברי אדן, הקשר עם המחשבים צפוי להיות דומה בשנים הבאות לקשר שקיים כיום בין בני אדם. לדבריו הקשר בין אדם למכונה יהיה טבעי ואינטואיטיבי. ולא רק זאת אלא שמחשבים יהיו חלק אינטגרלי מבני האדם. “המחשב עבר להיות ממחשב מרכזי למחשב שולחני. ומכאן למחשב נייד שכל אדם סוחב איתו ולטלפון נייד שנמצא עם כל אחד מאיתנו. בשנים הבאות נסתובב עם צ’יפ (שבב) שנמצא בתוכנו”, הסביר אדן.

בהמשך דבריו התייחס נשיא אינטל לקשר של לימודי טכנולוגיה לאומת הסטארט-אפ הישראלית. “הנוער שנמצא כאן בליל המדענים הם אותם אנשים שיצטרכו לשאת בנטל האחריות של צמיחת תעשיית ההיי-טק בישראל. עלינו להשקיע בחינוך הטכנולוגי כדי למצב את בוגרי בתי הספר התיכוניים בעמדה תחרותית יותר ביחס ליתר מדינות העולם”. אדן ציין בנאומו כי “מקום טוב באמצע הוא לא מקום טוב”. לדבריו, מגמת החדשנות בשנים האחרונות מואצת במידה רבה. “האתגר הגדול שעומד בפני התלמידים הוא אתגר גדול יותר מהאתגר שדור היי-טק הנוכחי עומד בפניו”, הסביר אדן בנאומו.

שגריר האיחוד האירופי אנדרו סטנדלי חתם את האירוע ואמר שהוא נרגש מאוד להיות בטכניון וכי היחסים בין האיחוד האירופי לישראל חמים והדוקים, ובתחום המדע הם לאין ערוך חמים יותר. הוא אמר “אנחנו חוגגים כאן הערב חגיגה כפולה: 100 שנים לטיורינג ו-100 שנים לטכניון”.

מאות מבקרים בליל המדענים 2012 באוניברסיטת חיפה

מאות ילדים, בני נוער ומבוגרים הגיעו הערב (יום ב’) לאירועי “ליל המדענים” שהתקיימו באוניברסיטת חיפה תחת הנושא, “בין מחשב למחשבה”, שם הם נפגשו עם חוקרי האוניברסיטה, נכנסו למעבדות ונחשפו לפעילות המדעית והאקדמית הקשורה למחשבים, החל מפירוק מחשבים, דרך שימוש ב”מציאות מדומה” בשיקום ועד להרצאות על הבינה המלאכותית ומשמעותה.

האורחים הרבים נפגשו גם עם שר המדע פרופ’ דניאל הרשקוביץ ושגריר האיחוד האירופאי בישראל אנדרו סטדנלי, שהגיעו לצפות מקרוב באירועים. “הציבור בישראל, החל מהגיל הצעיר ועד לגיל המבוגר, ממשיך להראות שנה אחר שנה שהוא צמא למדע ולידע, והתפקיד שלנו באקדמיה הוא לענות על צורך זה”, אמר נשיא האוניברסיטה פרופ’ אהרון בן-זאב.