צוות חוקרים מארה”ב ומישראל: כימיקל המצוי במוצרי קוסמטיקה רבים מסכן את שוניות אלמוגים

המחקר שנערך על ידי חוקרים מארה”ב, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון, חושף את השפעתו הרעילה של כימיקל הנקרא בנזופנון-2 המצוי במוצרים קוסמטיים רבים כגון סבונים, נוזלי כביסה ובשמים * גם במפרץ אילת התגלו ממצאים מדאיגים * המחקר יתפרסם בשבוע הבא בכתב העת היוקרתי Ecotoxicology

צוות חוקרים מארה”ב ומישראל מצא כי לכימיקל בשם בנזופנון-2 (Benzophenone-2) השפעה רעילה על שוניות האלמוגים. מדובר בכימיקל הנפוץ ביותר במוצרים קוסמטיים הנמצאים בשימוש נרחב. החוקרים מנו עד כה למעלה מ-380 מוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה המכילים את הכימיקל המסוכן, וביניהם סבונים, נוזלי ואבקות כביסה, בשמים וקרמים.

על המחקר, העתיד להתפרסם ביום ראשון, 19.1.14 בכתב העת Ecotoxicology, חתומים: ד”ר קרייג דואנס ממכון Haereticus Environmental Laboratory האמריקאי, פרופ’ יוסי לויה, ד”ר אסתי וינטר, תלמיד המחקר, רועי סגל והדוקטורנט עמרי ברונשטיין מאוניברסיטת תל אביב, פרופ’ ג’ון פאות’ מאוניברסיטת מרכז פלורידה, ד”ר אריאל קושמרו, יונה ליכטנפלד ורינה יגר מאוניברסיטת בן-גוריון, ד”ר שריל וודלי וד”ר פול פנינגטון מהרשות האמריקאית NOAA.

המחקר מעלה, שכאשר הכימיקל בנזופנון-2 חודר לסביבה הימית הוא פועל במהירות ונחשב לקטלני במיוחד לאלמוגים צעירים, אפילו בריכוזים נמוכים ביותר של מולקולות בודדות (ריכוזים הנמדדים ביחידות של אחד למיליארד). יתרה מכך, נמצא כי הכימיקל פוגע גם באלמוגים בוגרים, תוך שהוא גורם לתופעה המכונה “הלבנת אלמוגים” ולפגיעה בדנ”א האלמוגים.

“זהו המאמר הראשון מבין סדרת מאמרים שנפרסם בנושא השפעתם הרעילה של כימיקלים שונים על הסביבה הימית בכלל, ועל חיי האלמוגים בפרט”, מסביר עמרי ברונשטיין מהמחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב. “המאמר הנוכחי מתייחס לסדרת בדיקות שערכנו על השפעת הבנזפנון-2 על אלמוגים, ובעיקר על השלב המוקדם בחיי האלמוגים, כשהם עוד ניידים במים כפגיות (השלב בו הם עדיין בעלי יכולת שחייה). את הריכוזים הגבוהים ביותר של הבנזופנון-2 מצאנו בקריביים, אבל ערכנו מדידות גם במפרץ אילת, בשיתוף המכון הבינאוניברסיטאי באילת, והתוצאות היו דומות – ולא פחות מדאיגות”.

תעשיית הקוסמטיקה תאלץ להגיב
הכימיקל בנזופנון-2 נמצא בשימוש נרחב בתעשיית הקוסמטיקה מאז שנות השישים של המאה הקודמת. במקביל לכך, הגידול באוכלוסיית האדם ובפעילות האנושית בקרבת האזורים החופיים גורר ייצור מוגבר של שפכים באותם אזורים ומגביר באופן ניכר את הזיהום הנגרם כתוצאה מהשימוש בכימיקל. הזיהום הגובר של הסביבה הימית בבנזופנון-2 מהווה סיכון ממשי למאמצי השימור והשיקום של שוניות אלמוגים ברחבי העולם ועלול להוות אחד הגורמים העיקריים המכשילים מאמצים אלו. יצוין כי בנזופנון-2 הוא כימיקל שאינו ניתן לסינון במרבית מהמתקנים לטיהור שפכים הקיימים היום.

“תעשיית הקוסמטיקה תהיה חייבת להגיב למחקר שלנו”, אומר ברונשטיין. “בארה”ב כבר החל מכבש לחצים על הקולגות שלנו במטרה למנוע את פרסום המחקר, אבל אחרי הפרסום לא תהיה להם ברירה אלא להתייחס אליו ולהתיישר לפיו. אני מאמין שלא רחוק היום בו נתחיל לראות את הסימון ‘BP2 Free’ על מוצרי קוסמטיקה. בסופו של יום, המטרה שלנו היא להציל את השוניות מכיליון”.

הוועדה האמריקאית למדיניות ימית מציינת שלושה גורמים מרכזיים לפגיעה האנושה בשוניות האלמוגים בשנים האחרונות: זיהום, עלייה בטמפרטורת מי הים וניצול יתר של משאבים ימיים. בקריביים, שם נערכו מרבית הבדיקות במחקר הנוכחי, למעלה מ-80% משוניות האלמוגים נעלמו מאז תחילת שנות השישים של המאה הקודמת. חלקים נרחבים מאותן שוניות שנעלמו היו אלה שבקרבת החופים.

שונית אלמוגים פועלת כמסנן קרינה