יבמ קיימה לאחרונה ביפו את כנס “קפה קוגניטיבי” שבו הוצגו בין הייתר גם יישומים רפואיים ובהם המשאף החכם של חברת טבע, פרויקט טיפול בנשים בהריון בשירותי בריאות כללית וכן מערכת לגיוס חולי סרטן לניסויים רפואיים
העניין במחשוב קוגניטיבי בישראל הולך וגובר. כאשר ערכה יבמ לפני ארבע שנים את האירוע הראשון שלה בתחום הזה, הגיעו אליו כמה עשרות משתתפים. בשבוע שעבר, בכנס שנערך במרכז “נא לגעת” בנמל יפו, כבר השתתפו מאות אנשי מקצוע: יזמים, מפתחים, נציגי חברות וגופים הפועלים בתחום, ואנשי אקדמיה.
מנכ”ל יבמ ישראל, ריק קפלן, הסביר כי על פי התפיסה המנחה את החברה “מחשוב קוגניטיבי אינו משחק, או משהו שעושים כדי שאנשים יגידו שהוא ‘חמוד’. אנחנו חושבים על להרים את רמת המומחיות בעולם”. על פי העיקרון הזה, העמידה יבמ את היכולות הייחודיות של מערכת ווטסון בתחום מתן התשובות לשאלות והחיפוש במאגרי מידע בלתי מובנה לשירות הרופאים במרכז העולמי המוביל לחקר הסרטן, סלואן קיטינג, המשתמשים בכלים האלה על מנת לשפר את המומחיות של רופאים בתחום האונקולוגיה בכל מקום בעולם. “אנחנו פותחים את הפלטפורמה הזאת לכולם. אנחנו רוצים שאתם תיקחו את ווטסון ותרתמו אותו לחלומות שלכם”, אמר קפלן.
דוד בר, מוביל תחום הניתוח האנליטי ביבמ ישראל, ציין כי בעוד תחום ה- Big Data הופך נתונים לשימושיים – מאפשר המחשוב הקוגניטיבי להפוך את הנתונים האלה ליישומים בפועל. בר הדגיש כי הכלים הקוגניטיביים זמינים לא רק לחברות ענק אלא גם לחברות קטנות. פלטפורמת הענן של יבמ מאפשרת לכל ארגון לעשות יותר עם הנתונים שלו – ולהציע אפשרויות חדשות ללקוחותיו.
טבע מחברת את המשאפים של החולים – לרשת מידע עולמית של המלצות בריאות
אחת החלוצות בשימוש בכלים אנליטיים – ובשילוב טכנולוגיות מעולם האינטרנט של הדברים (IoT) עם יכולות ניתוח מתקדמות – היא חברת התרופות טבע. גיא הדרי סגן נשיא בכיר ומנהל טכנולוגיות המידע של טבע, הציג בכנס את התהליך שבו עתיד לעבוד תהליך ייצור התרופות לתפיסה של רפואה אישית. לעומת המצב כיום, שבו מיוצרות תרופות באופן אחיד – עתידים תהליכי הייצור להשתנות מן היסוד. “בסופו של דבר ייצרו תרופות במתכונת פרטנית”, אומר הדרי. בינתיים, שוקדת טבע על פרוייקט שבמסגרתו יקושרו משאפים לתרופות דרכי הנשימה באמצעות אפליקציה סלולארית, יספקו מידע אודות השימוש בתרופה ותנאי הסביבה ומזג האוויר בנקודה בה נמצא המטופל – על מנת להציג תמונת תחלואה כוללת, ולהמליץ בפני מטופלים מתי נכון לקחת תרופה למניעה של התקף, ומתי רצוי להישאר בבית בשל רמות גבוהות של זיהום אוויר העלולות להחריף את מצב החולה.
“מערכת הבריאות בארה”ב הפכה מורכבת, מסובכת ויקרה מדי. הבעייה היא שאף אחד לא יודע מה קורה כשאתה יוצא מבית המרקחת: 50% מהאנשים אינם לוקחים את התרופות כפי שנרשמו להם. אי לקיחת תרופות מגדילה את מספר האשפוזים. טבע מנסה לייצר קשר דיגיטאלי בין התרופה ובין היצרן. כשתיקח כדור תיווצר פיסת אינפורמציה. הנתונים האלה ינותחו על ידי ווטסון, ויחזרו אליך עם ערך חדש”, חוזה הדרי. “מדי יום, תרופות של טבע מגיעות ל- 200 מיליון איש. בעתיד יהיה בכדורים שבב שידווח על נטילתם. הוצאת תרופה מהאריזה תיצור דיווח. אנו משנים באופן מהותי את מערכת היחסים בין המטופל ובין חברת התרופות”, אומר סמנכ”ל טבע. במקביל, הוא מדגיש כי “הרופא אינו יוצא מהמשוואה. אם לרופא יהיה מידע על ההתנהגות וצריכת התרופות בזמן אמת – היכולת שלו לקבל אינפורמציה על מה שקרה למטופל בין הביקור הקודם לביקור הנוכחי – תהיה גדולה יותר. הרופא צריך להיות מעורב בחלקים הרלוונטיים ובזמן אמת. התפקיד שלו ישתנה. היכולת שלו להשתמש בזמן תהיה טובה יותר. היכולת שלו לקבל החלטות תהיה הרבה יותר טובה. הרפואה תהיה נגישה גם באזורים שכיום אינם זמינה בה”.
ווטסון משפר את הטיפול בנשים בהריון
רות אליעזר מוביל תחום ה- BI בקופת חולים מאוחדת. הציגה פרוייקט מחשוב קוגניטיבי מבוסס ווטסון, שבוצע בקופה, לשיפור הטיפול בנשים בהריון. הפרוייקט מתמקד בטרימסטר הראשון של ההריון, הקובע במידה רבה את עתיד הילד ובריאותו. אנשי הקופה משתמשים בווטסון ובמערכת המבוססות עליו, על מנת לנתח את סיכום הביקור של אישה בהריון כפי שהוא נערך על ידי הרופא, בזמן אמת – ולספק המלצות לשיפור איכות הטיפול של הרופא. “רופאים זה עם קשה, ובשלב הראשון הם לא הבינו את הציון שהם מקבלים מהמערכת, והתנגדו לה. בהמשך, הם ראו בפועל שהמערכת הציגה מקרים בהם החמיצו המלצה או פעולה שראוי היה לעשות – והחלו להאמין במערכת. התחלנו לשפר את איכות הטיפול”, אומרת אליעזר.
בשלב הבא של הפעילות, התמקדה קופת חולים לאומית באיתור נשים מעשנות בהריון – גם מבלי שיצהירו על העישון באופן ברור. לצורך זה בוחנת מערכת ווטסון את כל ההיסטוריה של הטיפול הרפואי באישה, מנתחת את כל הטקסטים בסיכומי ביקורים קודמים אצל הרופא ומזהה נשים מעשנות.– ומציגה תוכנית התערבות והמלצה למניעת עישון בהריון.
ביישום אחר, מתקצר ווטסון קבצי PDF של סיכומי אשפוז וביקור בבתי חולים, ומציג המלצות להנחיות שיימסרו על ידי אחות של הקופה. על מנת לייעל את הטיפול בשפעת, בונה המערכת בזמן אמת מפת רחובות ושכונות בהן מתפרצת המחלה. אותה טכנולוגיית מיפוי, שימשה במהלך גל השריפות האחרון להצגת מפת חולים במחלות דרכי הנשימה העלולים להיפגע משאיפת עשן השריפות.
האתגר: להתגבר על השמרנות של הרופא
ד”ר רן בליצר, משירותי בריאות כללית, ציין בכנס כי עולם הרפואה מאופיין ברמה גבוהה של שמרנות, עימה נדרש עתה להתמודד. “הרפואה הקלאסית מבוססת על אינטואיציה של הרופא הבודד ומספר קטן של פריטי מידע עליהם הוא מתבסס. כיום, אנו עוברים למאות ולאלפים של פריטים כאלה. היכולת להתבסס על מכונה סותרת את האינטואיציה של הרופא – ועדיין היא נדרשת על מנת להבטיח טיפול טוב יותר”. לפני כחמש שנים, פיתחו בקופת חולים כללית אלגוריתם ראשון מסוגו המאפשר לזהות מראש חולים העלולים לפתח מחלת כיליות חמורה – ולהציע להם טיפול מונע. הטכנולוגיה הוכיחה את עצמה – ועדיין, ד”ר בליצר מתריע כי “הבעייה היא שרופאים לא ממהרים לאמץ כלים חדשים. מעט מדי אנרגיה וחשיבה מוקדשים לאופן שבו מטמיעים ומחנכים את המשתמשים האלה”.
לדברי ד”ר מיכל רוזן צבי, מבכירי מעבדות המחקר של יבמ, “לא קל לאנשים לקבל התערבות חיצונית – ולרופאים, לעתים, קשה עוד יותר”.
מגייסים חולים למחקרים בתחום הסרטן – על בסיס Big Data
ניר ארז, מחברת TrialIn, הציג בכנס את האופן שבו מאפשרות מערכות קוגניטיביות לשדך ולהתאים ניסויים קליניים בתרופות ובטיפולים חדשים – לחולי סרטן הנזקקים לטיפולים האלה, ועשויים להציל את חייהם. “מחקרים קליניים הם כיום הזדמנות לחולים לקבל את הטיפולים הטובים ביותר שעדיין אינן זמינים. כיום, רק בתחום האימונותרפיה – רפואת הסרטן המבוססת על המערכת החיסונית של הגוף – מנוהלים בעולם 803 מחקרים, מתוכם 43 הפתוחים לחולים בישראל. מושג ה- Big Data רלוונטי בעולם האונקולוגי – בשל האפשרות להשתמש בנתונים האלה על מנת להציע לחולה את המחקר המתאים ביותר לפרופיל המחלה שלו”.
גלריית החדשנות, שליוותה את הכנס, כללה הצצה למגוון רחב של כלים ויישומים אפשריים הנשענים על יכולות מחשוב קוגניטיבי. כך, למשל, הוצגו מערכות ערים חכמות המשלבות נתונים ממגוון רחב של חיישנים ומקורות על מנת לייעל את מכלול התשתיות והשירותים לתושבים; מערכת מקיפה לניהול חוויית לקוח ומסע לקוח בריבוי ערוצי קשר עם ספק השירות; פלטפורמת ניתוח אנליטי בענן; כלי עזר לרופאים רדיולוגים המסייע בפיענוח תמונות הדמיה של בדיקות ממוגרפיה, מערכת חיישנים המשולבים בקסדת בטיחות ובמעיל הבטיחות של עובדים במפעלי מתכת החשופים לתנאי סביבה קשים – ומתריעים מפני סיכונים בריאותיים, ומערכת מציאות רבודה המציגה בפני טכנאי המטפל בציוד בשטח את ספרות ההדרכה הנוגעת לפריט בו הוא מביט ברגע נתון, תוך הקרנת נתוני הספרות הזאת ישירות אל עדשות המשקפיים אותם הוא מרכיב, או אספקתם באמצעות סיוע קולי.
עוד בנושא באתר הידען
לשפר את המגע האנושי של הרובוטים (דיווח נוסף מאותו כנס)
האם יש צורך לפחד מרובוטים חכמים?
בעוד לא הרבה שנים לא תהיה לאף אחד מאיתנו עבודה ונצטרך להתכונן לכך
