האם בעידן הרובוטים כאשר כבר לא נקבל עוד שירותים ממוקדנים בשר ודם, ניתן יהיה לדמות שיחה עם בוט לשיחה עם אדם? בזה עוסק מחקרם של ד”ר איה סופר וצוותה במעבדות המחקר של יבמ בחיפה
האם בעידן הרובוטים כאשר כבר לא נקבל עוד שירותים ממוקדנים בשר ודם, ניתן יהיה לדמות שיחה עם בוט לשיחה עם אדם? בזה עוסק מחקרם של ד”ר איה סופר וצוותה במעבדות המחקר של יבמ בחיפה שהוצג במסגרת כנס “קפה קוגניטיבי” שערכה יבמ במרכז “נא לגעת” ביפו בשבוע שעבר.
ד”ר איה סופר, דירקטור לתחום הניתוח הקוגניטיבי האנליטי במעבדות המחקר של יבמ, הציגה את האופן שבו ערכה מערכת ווטסון את הקדימון לסרט האימה “מורגן”. המערכת למדה מתוך מאגר של סרטי אימה מה הופך סרט לסרט אימה – ומה מאפיין את הקדימונים לסרטים כאלה. על בסיס הנתונים האלה, נבחרו המרכיבים השכיחים ביותר, והוצגו המלצות לתשעה קטעים המתאימים לשיבוץ בקדימון. שמונה מתוך ההמלצות האלה נבחרו על ידי העורך, בתהליך שנמשך יום אחד בלבד – לעומת שבועות הנדרשים בדרך כלל לצורך זה.
האם המחשב יכול להיות סוג של יצירתי? נשאלה ד”ר סופר על ידי המנחה, דרור גלוברמן וענתה: ” אפשר לומר שלבנות טריילר זה סוג של יצירתיות. דוגמה נוספת – לפני כשנה ייצרנו שמלה לאחת מתצוגות האופנה הגדולות בעולם שמשנה את צבעי הנצנוצים לפי בקשות של הקהל דרך טוויטר. דרך נוספת למחשב להפגין יצירתיות היא הסטייליסט הצמוד (Expert Personal Shopper) שפותח על ידי סטארטאפ על בסיס ווטסון – ממשק שעוזר לבחור בגדים ומסתייע בתמונות בחנות בזמן אמת ויודע גם לשאול את הקונה שאלות שיאפשרו לו להבין את טעמיו.
ואחרי כל זה, בתשובה לשאלתו של גלוברמן האם המחשב הקוגניטיבי יעבור את מבחן טיורינג ענתה ד”ר סופר: עדיין לא עברנו את מבחן טיורינג.
“ווטסון חי בענן. זו פלטפורמה שעליה אפשר לבנות יישומים שונים. כוח המחשוב זמין על פי הצורך, לרבות בעזרת שילוב מאיצי וידיאו”, ציינה סופר. כך, למשל, אחת החברות המשתמשות במערכת הזאת בנתה בעזרתה מוצר המלצה על קניות אופנה, העוזר בבחירת פריטי לבוש והתאמתם זה לזה ולנסיבות האירוע.
“המגע האנושי האיזון בין הרובוט ובין האנושי עודו דורש התייחסות. אנחנו בוחנים דרכים לתת לבוטים אינטלגנציה רגשית: יכולת דומה לזו שיש לבני אדם, לראות את ההבעה של מי שניצב מולם ולהתאים עצמם. זה יכול להתחיל בטקסט. בזיהוי מילים המבטאות תסכול – ובמתן יכולות תגובה לבוט, אשר ידע גם מתי להעביר את השיחה לטיפול אנושי. לצורך זה, מציע כבר ווטסון פלטפורמה המנתחת טקסט וטון דיבור”.
בתחזית לעתיד, מפגינה ד”ר סופר אופטימיות. “אני מאלה שמסתכלים על חצי הכוס המלאה. כל הידע יחד עם היכולות הקוגניטיביות יעזרו לנו לקבל החלטות טובות יותר, להיות בריאים יותר, לחנך את הילדים טוב יותר. השינוי הוא בממשק ביננו ובין המחשב: חונכנו שעלינו להתכתב עם המחשב ולדבר את השפה שלו. אנחנו בתחילה של מהפך שבו אנחנו מדברים עם המחשב, בשפה רגילה. בסופו של דבר זה יוביל לעולם הוויזואלי. אנחנו רוצים שהמחשב יראה את מה שאנחנו רואים, וההתממשקות שלו עם העולם תהיה במתכונת של הראיה שלנו. זה, יחד עם מציאות רבודה, ותקשורת, ישנה את את האופן שבו אנו חיים. כל המידע יונגש לנו בצורה אחרת”.
