כך עולה ממחקר MRI השוואתי בין 20 צעירים שמעשנים מריחואנה לפחות פעם בשבוע לעומת מספר זהה של בני גילם שאינם משתמשים בסם. זה המחקר הראשון מסוגו משום שעד כה נחשב שימוש מתון בסם ללא מזיק, ולכן גם לא נבדק עד כה מוחם של משתמשים קלים
גודלם וצורתם של שני איזורים במוח הקשורים לרגשות ומוטיבציה עשויים להיות שונים אצל צעירים המעשנים מריחואנה לפחות פעם בשבוע. כך עולה ממחקר חדש. ממצאים מראים כי שימוש במריחואנה לצרכי בילוי עשוי לגרום לשינויים שלא נצפו עד כה, והמחקר מדגיש את חשיבות ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש קל במריחואנה.
מריחואנה היא הסם הנפוץ ביותר בארה”ב, עם 18.9 מיליון משתמשים, לפי הערכה של הסקר הלאומי לשימוש בסמים ולבריאות הנפש. מריחואנה קשורה לשיבושים במוטיבציה, תשומת הלב, הלימוד והזיכרון. מחקרים קודמים שבהם נחשפו בעלי חיים לחומר הפעיל במריחואנה tetrahydrocannabinol THC, הראו כי חשיפה חוזרת אליו גרמה לשינויים מבניים באיזורים במוח המעורבים בתפקודים אלה. ואולם מעט ידוע כיצד שימוש מתון או בינוני במריחואנה משפיע על מבנה המוח בבני אדם, בפרט אצל בני עשרה ומבוגרים צעירים.
במחקר הנוכחי דיווחו ד”ר ג’ודי גילמן, ד”ר אן בלאד וד”ר האנס בריטייר מאוניברסיטת נור’תווסטרן, בית החולים הכללי במסצ’וסטס וביה”ס לרפואה של הרווארד כי השתמשו במערכות MRI כדי לבחון את מוחם של צעירים בני 18-25 שדיווחו על עישון מריחואנה לפחות פעם בשבוע עם אלו שאין להם שלא עישנו מריחואנה באופן קבוע. למרות הערכות פסיכיאטריות שהוציאו מכלל חשבון את האפשרות שהאנשים הללו היו מכורים, נתוני ההדמיה חשפו כי היו להם הבדלים משמעותיים במבנה המוח. הגלעין הנסמך (nucleus accumbens) – איזור במוח הידוע כמעורב בתהליך הגמול – היה גדול יותר וצורתו ומבנהו היו שונים אצל מעשני מריחואנה לעומת אנשים שלא השתמשו.
“החוקרים משערים כי גם שימוש קל במריחואנה יכול לגרום לשינויים באנטומיית המוח” אומר קארל לופיקה, החוקר את תחום ההתמכרות לסמים במכון הלאומי לשימוש יתר בסמים, ושלא היה מעורב במחקר. “תצפיות אלה מעניינות במיוחד משום שמחקרים קודמים התמקדו בעיקר במוחם של מעשני מריחואנה כבדים והתעלמו ממוחם של משתמשים קלים.
המדענים השוו את הגודל, הצורה והצפיפות של הגלעין הנסמך ושל גרעין השקד (אמיגדלה) – איזור במוח המשחק תפקיד מרכזי ברגשות אצל 20 משתמשי מריחואנה ועשרים אנשים שלא השתמשו. כל משתמש מריחואנה התבקש להעריך את צריכת הסמים בתקופה של שלושה חודשים, לרבות מספר הימים בהם עישנו וכמות הסם שצרכו בכל יום. המדענים גילו כי ככל שהמשתמשים דיווחו על שימוש גדול יותר, כך נרשמו אי-נורמליות בגלעין הנסמך ובגרעין השקד. צורתם וצפיפותם של שני האיזורים היתה שונה בין משתמשי המריחואנה ואלו שלא השתמשו.
המחקר מאתגר את הרעיון לפיו שימוש קל במריחואנה לא גורם נזק, אומר ברייטייר.
המחקר מומן בידי המרכז הלאומי לשימוש יתר בסמים, המשרד למדיניות לאומית בתחום הסמים, המרכז להערכת טכנולוגיות למלחמה בסמים והמכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושבץ.
עוד בנושא באתר הידען:
21 תגובות
לא אהבתי
בשורה האחרונה קראתי מי מימן את המחקר – והכל הפך ברור כשמש.
שימו לב לניסוחים: שינויים בגלעין הנסמך, שינויים בגרעין השקד.
לעומת זאת בכותרת מיהרו לכתוב “…גורמת לנזק מוחי”
המחקר הראה “שינויים” במח ולא שום “נזק” בעצם לא הוכח שום נזק מוחי במחקר הנ”ל או מסקנות מדעיות כלשהן מהמחקר [שהוזכרו בכתבה זו לפחות], אין זה אלא רק ניסוח מגושם של המרכז למלחמה בסמים.
מספיק עם הפרופגנדות השקריות הללו!
עורכת המחקר עצמה, ד”ר ג’ודי גילמן, התייחסה אמש לפרסומים ואמרה כי אין מאחוריהם אמת. “ראיתי כותרת אחת שקבעה שהמחקר שלנו מצא שמריחואנה גורמת לנזק מוחי וכעסתי מאוד,” אמרה ל-PolicyMic.
מצטרף לאנונימוס, הכותרת מטעה. המחקר לא הראה שמרחיאונה גורמת לנזק. לכן אין צורך לציין זאת בכותרת.
ברור לי שיהיו שינויים במוח אצל משתמשים. כמו שברור לי שיהיו שינויים במוח אצל קוראי ספרים כבדים. או אצל משתמשי מחשב כבדים או אצל רואי טלוויזיה כבדים. זה לא מוכיח נזק…
אבל העורך חושב הכותרת נכונה, אז אין מה לעשות…
רק אציין שכרגע ישנם הרבה מחקרים גם לכאן וגם לשם…
כמובן שעורך האתר יכול להתעם מאלה ולהראות את האחרים ולציין עובדות שלא הוכחו על סמך מחקרים מסויימים. רק קצת עצוב לי שהוא לא מחפש את הקונסנזוס המדעי בנושא אלא מחליט על פי מחשבותיו ודעתו המבוססת חלקית…
הידען היקרים, 20 אנשים זה לא מחקר מהימן או רציני.
לחקור שינויים במוח של 20 אנשים זה גג בסיס להיפותזה, על אף שכפי שנאמר לפניי שינויים במוח מתרחשים תדיר (והאם זה מפתיע ששינויים באמיגדלה נמצאו בקרב בני נוער וסטודנטים? האם המחקר לכאורה נעשה בזמן תקופת המבחנים? 😉 )
אייל א.
שינויים במוח מתרחשים ללא קשר לעישון מריחואנה.
את מחלות הנפש, נוכל לפתור בעתיד באמצעות שליחת רובוטים זעירים לתוך הגוף (או המוח), ובעזרתם לשנות את המערך של הניורונים במוח ובכך לגרום לשינוי התנהגותי של האדם.
ואותי מעניין איך קורה שהמבנה האנטומי של המוח משתנה!
כן מריחואנה או לא, הטענה שמתרחשים שינויים במבנה המוח בעקבות עישון חומר כזה או אחר הינה בעלת השלכות מעניינות מאוד בפוטנציה. האם נמצא בקצות אצבעותינו (תרתי משמע סטגדיש) הרמז לשליטה במבנה האנטומי של המוח? האם נוכל כך בעתיד לפתור מצבים נוירולוגיים שכיום נראים כבלתי ניתנים לתיקון? מחלות נפש, מחלות נוירולוגיות, ובוודאי איפשהו גם ADHD נכנס כאן כפי שטוענים במקורות שונים על הבדלים באנטומיית המוח.
ידען007
חבל שאתה לא טורח כלל לקרוא את המאמר אליו אתה מפנה 🙂
סיכום המחקר: A strictly supervised restricted elimination diet is a valuable instrument to assess whether ADHD is induced by food
האם אני צריך לתרגם לך מה כתוב כאן??
אני לא מבין מה לא ישר בזה שהפניתי למקור, והציטוט שהבאתי הוא של אחד החוקרים. וגם ציינתי מי מימן. הכותרת אמורה להיות תקציר הטיעונים ואין מקום לפרט יותר מדי, במשנה ובכתבה הסברתי הכל באופן ברור, גם את הצורך במחקרים נוספים.
אני מסכים עם תגובתו של אנונימוס, האם השינוי שנראה במחקר חיובי או שלילי?
בינתיים יש לנו נתונים ממדינות בארה”ב שביטלו את חוקי איסור הקנביס ותוצאות השינוי הזה עד כה במספר ההתאבדויות:
10% ירידה בהתאבדויות של גברים בן הגילאים 20-39
We conclude that the legalization of medical marijuana leads to an improvement in the psychological well-being of young adult males, an improvement that is reflected in fewer suicides.
http://ftp.iza.org/dp6280.pdf
בישראל בגילאים הללו התאבדות זו סיבת המוות השלישית. רובם המכריע הם גברים.
שלום אבי,
בעכברים שנוסו במינונים המתאימים למשתמש נורמטיבי (בהתאם לגודלם של עכברים כמובן) נמצאו תופעות דומות לאלו שבניסוי זה (נמצא ברפרנסים של המאמר).
במינונים כבדים יותר אכן נגרם נזק ואף צפוי שמינון גבוה, למשך זמן גדול, של חומר המשפיע על המוח יגרום לנזק. (כידוע, כל חומר במינון גבוה מספיק יגרום לנזק)
המחקר לא עוסק בזה ואלו לא מסקנותיו אלא מסקנותיך.
את האחדת שלושת הנקודות לטענה שלך צריך לנמק מדעית ולא עפ”י גחמות כאלו ואחרות.
אבי, המדען שאתה מרבה לצטט השתמש והיה בעד חוקיות הסם
Sagan was a user and advocate of marijuana. Under the pseudonym “Mr. X”, he contributed an essay about smoking cannabis to the 1971 book Marihuana Reconsidered.[72][73] The essay explained that marijuana use had helped to inspire some of Sagan’s works and enhance sensual and intellectual experiences.
https://en.wikipedia.org/wiki/Carl_Sagan#Personal_life_and_beliefs
נקודה, לא טלוויזיה כי אם תזונה לא נכונה.
5 שבועות של שינוי בהרגלי תזונה – ושני שליש מהילדים לא היו צריכים תרופות יותר ל ADHD
http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(10)62227-1/abstract
המחקר מומן בידי המרכז הלאומי לשימוש יתר בסמים, המשרד למדיניות לאומית בתחום הסמים, המרכז להערכת טכנולוגיות למלחמה בסמים
מכחישי אבולוציה כבר אמרנו?
לצערי כפוסט טראומטי מזדקן זו התרופה היחידה שעזרה לי ונלקחה ממני.
בהכירי את אבי עוד מעיתון הארץ כמנוי, ציפיתי ליותר יושרה.
קצת בעייתי לבסס מחקר על 20 אנשים…
בואו נשים לב מאיפה המחקר הזה מגיע:
המחקר מומן בידי המרכז הלאומי לשימוש יתר בסמים, המשרד למדיניות לאומית בתחום הסמים, המרכז להערכת טכנולוגיות למלחמה בסמים והמכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושבץ.
לא שאני בעד התרת השימוש במריחואנה אבל יש כאלו (חולים סופניים, פורצי גבולות למינהם, אנשים לחוצים)
שכן משתמשים בזה : אם זה מקדם את האגנדה של האנשים האלה מי אני שאתנגד.
למכור עם מרשם רופא נראה לי סידור טוב.
אנונימוס – הכותרת נכונה משלושה טעמים: גם בגלל המחקרים בעכברים, גם בגלל המחקרים אצל משתמשים כבדים, וגם בגלל הדברים של החוקר.
MRI הוא כלי מעולה בחקר המוח ומחלות המוח.
לדעתי צריך להשתמש בו הרבה יותר.
למשל:
אפשר להשתמש בו כדי לזהות וגם לטפל בנושא הלם קרב.
נקודה
די עם השטויות. הבן שלי גדל ללא טלוויזיה וסובל מ-ADHD קשה.
אתה פשוט אידיוט!!
מחקר נחמד.
כמה מילים על טעות הניסוח של המתרגם, שאין ספק שהייתה בתמימות לב:
המחקר שביצעו איננו בודק האם שינוי הצפיפות (צפיפות גדולה יותר באמיגדלה ובגרעין האקומבנס בעיקר) או הצורה הם “נזק” או “תועלת”, אלא רק מצביע על שוני.
חיפשתי במאמר את המקור להערכה שמדובר בנזק ולא מצאתי – הוא מאמר מדעי למופת.
הכותרת מבוססת, ככל הנראה, על השורה האחרונה בכתבה בה הביע ברייטייר את דעתו – על כך שהמחקר מאתגר את הרעיון שלא נגרם נזק. הוא צודק. נותר לבדוק האם נגרם נזק משינוי צפיפות כפי שמתואר בניסוי.
מכאן שהבחירה בכותרת “עישון מריחואנה גורם לנזק מוחי” איננה בחירה מדעית אלא תרבותית/מוסרית (שמקורה ככל הנראה בהיסח הדעת, כאמור) ואני ממליץ לערוך אותה ולהשאיר את החלק השני או לנסח מחדש.
כפי שהם כתבו במאמר, למחקרים מהסוג הזה יש חשיבות גדולה בימינו כשקולות ללגליזציה מתגברים.
זו גם הסיבה שיש להתייחס אל התוצאות בזהירות מירבית – בני אדם ידועים כ”תופסי צד” (ובד”כ לא עפ”י שיקולים רציונליים טהורים).
ומדוע לא מפרסמים את המחקר שמראה שADHD הוא תוצאה ישירה של צפיה בטלויזיה בגיל מוקדם?
ממה הם פוחדים?