הבונובו: ‘קוף האדם הנשכח’ מאויים בשל פעילות אדם ואובדן היערות בקונגו שסועת הקרבות

כך עולה מנתונים על מקומות הלינה של בונובו שנאספו על ידי ארגונים רבים בין השנים 2003-2010

הערכת מפורטת של מצבו של הבונובו (שכונה בעבר שימפנזה גמדית) שנערכה אי פעם גילתה כי קוף האדם הנמצא ממילא בסכנת הכחדה מאבד במהירות את מקומו בעולם בשל התנגשות עם צרכי האוכלוסייה האנושית ההולכת וגדלה.

אובדן בית הגידול הניתן לשימוש מיוחס הן לפיצול היערות והן לציד בלתי חוקי, זאת על פי מחקר חדש בשיתופן של אוניברסיטת ג’ורג’יה, אוניברסיטת מרילנד, החברה לשימור חיות הבר , ICCN (רשות חיות הבר של קונגו), קרן חיות הבר באפריקה, העמותה לזואולוגיה במילווקי, קרן חיות הבר העולמית, מכון מקס פלאנק, קרן לוקורו (Lukuru), אוניברסיטת סטירלינג, אוניברסיטת קיוטו, וקבוצות אחרות.

החוקרים שהשתמשו בספירות אתרי לינה של הבונובו ובאמצעים של חישה מרחוק, גילו כי הבונובו, אחד מבני המשפחה הקרובים ביותר של המין האנושי מאבד את בתי הגידול שלו בשל פעילות אנושית אינטנסיבית ובשל פיצול יערות. רק כ-28% מהשטחים ששימשו למגורי הבונובו בעבר עדיין כשירים על פי מודל שפותח על ידי החוקרים במחקר, שמופיע כעת במהדורת דצמבר של כתב העת Biodiversity and Conservation.

“הערכה זו היא צעד חשוב לקראת התמודדות עם פער המידע המהותי בנוגע למעמד השימור של הבונובו על פני כל האיזורים בהם הם חיים,” אמרה החוקרת הראשית ד”ר ג’ינה היקי מאוניברסיטת קורנל ואוניברסיטת ג’ורג’יה. “תוצאות המחקר מראות כי הפעילות האנושית צמצמה את שטחי הגידול היעילים של הבונובו ויעזרו לנו לזהות היכן להציע הקמת אזורים מוגנים בעתיד לקוף האדם הזה”.

“כדי שהבנובו ישרוד לפחות ב-100 השנים הבאות או יותר, חשוב מאוד להבין את תפוצתם, על מנת שניתן יהיו לבצע פעולות שימור ממוקדות בדרך היעילה ביותר שתשיג את התוצאות הרצויות.” אמרה אשלי וספר מהאגודה לשימור חיות הבר. “הבונובו הוא קוף האדם הפחות נחקר באפריקה, כך שהמאמר הזה הוא מרכזי בהעמקת הידע וההבנה שלנו אודות בעלי החיים היפים והכריזמטיים הללו.”

הבונובו הוא בעל מבנה גוף קטן ורזה יותר לעומת השימפנזה המצויה. המבנה החברתי של להקות הבונובו מורכב ומטריארכלי. בניגוד לשימפנזה המצויה, הבונובו מבסס קשרים חברתיים ומנטרל מתח או תוקפנות באמצעות התנהגויות מיניות.

המגוון הגדול ביותר של הבונובו נמצא בתוך יערות השפלה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, המדינה הגדולה ביותר באפריקה שמדרום לסהרה העוברת כעת תקופה של לוחמה וחוסר יציבות. צוות המחקר יצר מודל חיזוי באמצעות נתוני שדה זמינים להגדרת בית גידול הבונובו ולאחר מכן ערך השלכה שלהם לאזורים חסרי נתונים. באופן ספציפי, הצוות אסף נתונים על מקומות הלינה של בונובו שנאספו על ידי ארגונים רבים בין השנים 2003-2010 . בסך הכל מדובר על 2364 גושי קנים (Nest Blocks) , כאשר גוש הוגדר כאזור בשטח של הקטר אחד (4 דונם) שנתפס על ידי להקת בונובו אחת לפחות.

לאחר מכן בדקה הקבוצה מספר גורמים שעסקו הן בתנאים האקולוגיים (המתארים את היערות, האדמות, האקלים, וההידרולוגיה) והן בהשפעת האדם (מרחק מכבישים, חקלאות, ירידה בשטחי היער, וצפיפות של “קצה היער”) ויצרו מודל מרחבי שזיהה ומיפה את הגורמים הסביבתיים החשובים ביותר שתרמו להכחדת הבונובו. החוקרים מצאו כי מרחק משטחים חקלאיים היה המנבא החשוב ביותר של נוכחות הבונובו. בנוסף לגילוי כי רק 28 אחוזים מהאיזורים שבהם נמצאים בונובו מסווגים כמתאימים לקוף האדם. החוקרים גם מצאו כי רק 27.5 אחוזים מבתי הגידול המתאימים של הבונובו ממוקמים באזורים מוגנים קיימים.

“הבונובו שחיים בסמיכות קרובה יותר לפעילות אנושית ולנקודות נגישות לאדם פגיעים יותר לציד בלתי חוקי שהוא אחד האיומים העיקריים עליהם”, אמרה ד”ר ג’נט נקוני, פרופסור באוניברסיטת מרילנד והמחברת השניה של המחקר. “התוצאות שלנו מצביעות על הצורך ביותר מקומות שבהם הבונובו יוכלו להיות בטוחים מפני ציידים, דבר שהוא אתגר עצום בקונגו”.

“העובדה שרק רבע מהשטחים שבהם חיים הבונובו ממוקמים בתוך האזורים מוגנים היא ממצא שמקבלי ההחלטות יכולים להשתמש בו כדי לשפר את הניהול של אזורים מוגנים קיימים, ולהרחיב את הפארקים והשמורות במדינה על מנת להציל את בית הגידול החיוני לקוף הגדול הזה”, אמר ד”ר אינוסנט ליינגולה, מנהל פרויקט שימור הבונובו ב-WCS ואחד ממחברי המחקר.

“עתידו של הבונובו יהיה תלוי בשיתוף הפעולה ההדוק של שותפים רבים הפועלים לשימור של קוף אייקוני זה”, אמרה ד”ר ליז ויליאמסון מקבוצת הפרימאטים ב-IUCN / SSC ומרכזת תהליך תכנון הפעולה שיזמה את המחקר. ב-2012, האיחוד הבין־לאומי לשימור וטבע ( IUCN ) ורשות חיות הבר בקונגו ( ICCN ) פרסמו דו”ח שכותרתו “בונובו (Pan paniscus): אסטרטגיה שימור 2012-2022”.

להודעה של החוקרים