קורות החיים של קירה רדינסקי, דוקטורנטית בפקולטה למדעי המחשב, מרשימות גם אם מתעלמים מהעובדה שהיא רק בת 25 * העתיד לפניה – והוא מושא המחקר שלה
באחרונה התבשרנו בעתונות העולמית (ואף דיווחנו על כך באתר הידען שלשום) כי חוקרים מ”מיקרוסופט” בארה”ב ומהטכניון בחיפה עובדים על פיתוח תוכנה שתוכל לסייע בחיזוי אסונות טבע, אלימות גוברת, מגיפות, אי שקט חברתי ועוד אירועים שהתוצאה שלהם היא מוות המוני. בדיקות שנערכו לתוכנה שהם פיתחו הראו כי ניתן היה לזהות אותות החוזים את האסונות ב-70-90% מהזמן. לא מדובר בטכניקה חדשה, אך החידוש במחקרים של קירה רדינסקי מהטכניון ואריק הורוביץ מקבוצת המחקר של “מיקרוסופט” ברדמונד, שזו הפעם הראשונה שבה כל כך הרבה מקורות מידע שימשו לשיפור המערכת ולהפיכתה לגמישה.
התוכנה הצליחה לזהות התפרצויות כולרה באנגולה באמצעות ניתוח ידיעות על הבצורת שפקדה את המדינה ב-2006 וסופות באפריקה שהתרחשו בתחילת 2007. זאת לאחר שגם במקרים אחרים, לאחר אסונות בקנה מידה כזה, התרחשה מגיפת כולרה, גם בהסטוריה של אנגולה עצמה וגם באזורים אחרים בכדור הארץ.
קירה רדינסקי עשתה את הדוקטורט בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בהנחיית פרופסור שאול מרקוביץ’. סיפורה של קירה הוא סיפור של מצויינות, ללא כחל ושרק ולאורך כל הדרך.
בגיל חמש היא התחילה ללמוד קרטה, ובגיל חמש עשרה – מדעי המחשב בטכניון. מאז שחרורה מחיל המודיעין היא הספיקה להקים עסק בתחום האינטרנט, לעבוד בסטארט-אפ בשם “WEBSHAKES” ולהמשיך לחברה מוכרת “קצת יותר” – “מיקרוסופט”. בין לבין היא סיימה את התואר הראשון (במסגרת תוכנית המצוינים בטכניון), התחילה תואר שני וזכתה בשורה של פרסים, ביניהם פרס הפרויקט המצטיין (מטעם הפקולטה), פרס החדשנות הטכנולוגית (מטעם הטכניון) ופרס אניטה בורג (מטעם חברת גוגל).
אחר כך היא עברה למסלול ישיר לדוקטורט בפקולטה למדעי המחשב, בהנחיית פרופסור שאול מרקוביץ’. חייה בטכניון היו עמוסים – במקביל ללימודים היא שימשה מתרגלת (מצטיינת) בפקולטה, עבדה ב”מיקרוסופט” והייתה פעילה בנבחרת הקרטה הטכניונית (יש לה חגורה שחורה). “אני מאמינה שיש קשר מהותי בין קרטה ומחקר,” היא אומרת. “בשני המקרים אתה חייב אומץ ואמונה כדי לקום ולנסות שוב – גם אם אינך יודע מה תהיה התוצאה. כשאתה מאמין בעצמך, אין לך שום סיבה להרים ידיים.”
במסגרת התואר השני עסקה קירה רדינסקי בתחומים שכולם קשורים ללמידה תלוית-זמן (Temporal Learning) ולאינטליגנציה מלאכותית. בתחילה היא פיתחה מתודולוגיה לניבוי ארועים עתידיים על סמך שאילתות באינטרנט – היא חיפשה קפיצות (“פיקים”) בהופעת מונחים ספציפיים בשאילתות הללו, ועל פיהם איבחנה דפוסים סיבתיים בין ארועים שונים. על בסיס אותם קישורים-בדיעבד היא ניסתה – והצליחה – לנבא תפוצה של שאילתות עתידיות. לדוגמה, על סמך פרסומים של חברת “אפל” על מוצר חדש חזתה התוכנה מבול של שאילתות בנושא מניות אפל. “במקרה הזה יש כאן קשר סיבתי מתבקש, אבל העובדה שמדובר במיפוי סטטיסטי מאפשרת לנו לעלות גם על קשרים פחות צפויים,” היא אומרת. “לדוגמה, הצלחנו לחזות פופולריות עתידית של המילים ‘נפט’ ו’מניות’ ביום אחרי ‘פיק’ של שאילתות שכללו את הצירוף ‘ירידה בערך הדולר’ (הערה: החיפוש המקורי נעשה באנגלית).” מעניינת לא פחות הצלחתה, באמצעות אותם אלגוריתמים, לחזות סופות הוריקן על סמך זינוק בשאילתות בנושא זה ברשת.
מניבוי על פי שכיחות של שאילתות עברה רדינסקי לניבוי ארועים עתידיים על סמך ניתוח ממוחשב של ארכיוני חדשות. “ניתחנו את החדשות שהתפרסמו בניו-יורק טיימס משנת 1800 ועד היום, בניסיון להסיק קשרים סיבתיים. האלגוריתמים שפיתחנו מאפשרים לזהות דפוסים של סיבתיות מתוך אירועים עוקבים בעבר, ולנבא אירועים עתידיים על סמך אותה סיבתיות. כך הצלחנו, למשל, לחזות עליה במחיר הנפט בעקבות סופות הוריקן.”
הטכנולוגיה האמורה הוחלה גם על מאגרי מידע אנציקלופדיים, הפועלים אחרת מאשר ארכיון חדשות. גם שם הושגה למידה משמעותית וזוהו דפוסים סיבתיים – זיהוי המגדיל את מערך כלי הניבוי העומד לרשות המשתמש. האלגוריתמים שפיתחה רדינסקי מאפשרים למחשב גם ללמוד מילות סיבה (caused , למשל) שבהן יוכל לעשות שימוש בעתיד, לזיהוי קשרים סיבתיים נוספים.
“המחשב אינו חכם יותר מהאדם, אבל הוא מסוגל להתמודד עם כמות גדולה יותר של נתונים ולמצוא קישורים בלתי צפויים. מאחר שמדובר בתהליך של למידה (מתוך הכללות), המסתמך על ניתוח סמנטי של אירועים, אנו מצליחים לזהות קישורים סיבתיים שלא היינו מוצאים באמצעות אינטואיציה אנושית לבד “, אומרת קירה.
לא מכבר היא עברה מחיפה לזכרון יעקב – על הדרך בין לימודיה בטכניון לעבודתה במיקרוסופט, הרצליה. במסגרת הדוקטורט היא המשיכה לעסוק בתחום זה של ניבוי ארועים עתידיים על סמך ניתוח סמנטי ולמידה תלוית-זמן, ולא ויתרה על הקרטה ועל שאר תחביביה – טניס, קריאה וכתיבת שירה, ריקודי סלסה, ריצה ואימונים במכון כושר.
בתמונה: קירה רדינסקי. צילום: דוברות הטכניון
14 תגובות
כל אלגוריתם מבוסס על דעות קדומות וסטטיסטיקה ואין כל אפשרות לחזות את העתיד ! בכל תרבות אנושית כל דור ודור סוגד למתחזים המתימרים לנבא את העתיד.
הבחורה טובה מאוד בשיווק רישתי, יחסי ציבור, האדרה, תיקשורת, מכירות ותלמידה טובה. מכירה את הנפשות הפועלות ואיך התעשיה עובדת.
איזה חומר מקצועי היא פירסמה שעבר ביקורת עמיתים ?
מחקר אקדמי זה לא מחקר בתעשיה.
הבחורה אולי נורא מוכשרת אין לי יכולת להעריך כי אני לא מכיר אותה, אבל זה נכון גם לשאר המגיבים וגם ליחסי הציבור של הטכניון. ואמנם יש לה יחסי ציבור מדהימים אבל זה לא אומר שום דבר לגבי יכולותיה המדעיות לחיוב או לשלילה.
אבל יש בדרך כלל בדיקה פשוטה להעריך איכות עבודה של מדען בתחילת דרכו והיא כמות מאמריו המדעיים ומקום פרסומם. מחיפוש במאגרי המידע לדוקטור יש בסה”כ מאמר יחיד שהתפרסם בכתב עת שעובר ביקורת עמיתים, תוצר בינוני לבוגר דוקטורט, אמנם יש המסיימים דוקטורט ללא מאמרים כלל אך הרוב המסיימים עם 2-4 מאמרים בתחום המחקר. כאשר הטובים ביותר מוציאים יותר מאמרים. זה אמנם מדד בעייתי אבל זהו מדד מקובל מאד לשפוט יכולות של חוקר, במיוחד בשלביו הראשוניים.
ובנוסף אותו מאמר שהיא פרסמה לא קשור ישירות לנושא המדובר פה. כך שאני לא יכול לטעון משהו לגבי יכולותיה או מקוריותה (ללא ציניות) אבל במונחים הסטנדרטיים בהם חוקר צעיר נמדד היא לא עילוי אקדמאי.
לגבי יחצנות הטכניון, מדוע לא סיפקו רפרנס למאמר כלשהו? אולי היינו יכולים בעצמנו לקרוא את עבודתה ולהעריך?
ראיתי כעת את הכתבה ששודרה הערב באולפן שישי.
לא יודע עד כמה המערכת שלה מוצלחת, אך כל הנושא מתחיל להזכיר את הארי סלדון והפסיכוהיסטוריה מסדרת המוסד של אסימוב.
נראה שהעתיד כבר כאן, ויותר ויותר ממשלות וגופים יחלו להשתמש בטכניקות כאלו בעשורים הבאים. אין סיבה מדוע שלא יבצעו זאת, כי היכולת המחשובית כבר כאן.
ברורים השימושים הטובים שיכולים להיות ממערכות כאלו, אך ברור גם שיהיו שימושים רעים ע”י גופים שלילים, אם אלו ממשלות או גופים כלכלים עוצמתים.
מה שבטוח יהיה מרתק.
כמה קשה להגיע להישגים כאלו וכמה קל לא להתרשם מהם….
אני לא יודע מה אתכם, היכולות של הבחורה הצעירה הזו מעוררות קינאה
ואין אולי, הבחורה הזו מוכשרת מאוד
שמוליק.
קירה או מישהו ממקורביה פירסם בו זמנית שתי כתבות אחת ב- YNET (כמדומני) ואחת כאן. הכתבה ב- YNET (כמדומני) דיברה על התחזית של פרוץ זעזועים פוליטיים בסוריה. אני התיחסתי לשתי הכתבות הללו כמכלול, לכן לגיטימי לכתוב כאן על הניבוי אודות סוריה למרות שכאן עניין זה לא הוזכר.
כאשר מתחתי ביקורת עשיתי הערכת זמן מתי היא ניבאה בעניין סוריה. לפי הערכה כמעט וודאית, על סמך קורות החיים שלה, המערכת הממוחשבת שעליה מדובר הייתה מוכנה לכל המוקדם לפני שנתיים. בקצת פחות וודאות המערכת הייתה מוכנה רק בשנה האחרונה (והסיבה לפרסום *היום* היא שהמערכת הושלמה וניבדקה סופית בחודשים האחרונים).
בהנחה המקלה, שהמערכת הייתה מוכנה לפני שנתיים, הניבוי על סוריה נעשה בשנתיים האחרונות. להזכירך, כבר לפני שנתיים היינו לאחר ההתקוממויות בטוניס, לוב ומצריים, קראו לזה בעתונות “האביב הערבי”. זה אומר שניבויעל התקוממות בסוריה כזה היה ניתן לעשות על פי השכל הישר, בלי שום מערכת ממוחשבת.
הבחורה מוכשרת, אולי מאוד, אבל המערכת שבנתה לא מדהימה (לכן הפרסום מוגזם).
נראה שהבחורה מוכשרת והלוואי שתמשיך להצליח.
עניין אחר הוא סגנון הכתיבה של משרד יחסי הציבור/הדובר של הטכניון, שנראה כאילו נלקח ממאה אחרת וממשטר אחר.
בבא קירה
Safkan,
שום ניבוי אינו צפוי ואתה סיפרת (לא הכתבה) שהיא ניבאה ניבוי כלשהו על סוריה, מבלי לציין את הזמן בו היא עשתה זו, מה שהופך את כל דבריך לקטנוניים. מה אם היא עשתה זאת שנה לפני כולם? ברור לכל שהכתבה, נחמדה ככל שתהיה אינה מספיק עמוקה מכדי לתאר את יכולות התוכנה המתוארת ואילו כאן כולם קפצו כאילו קירה היא אויב העם. הכתבה היא על קירה ועל הישגיה ועליהם מגיע כל הכבוד
שמוליק
לא רואה שום דבר מדהים במערכת שהיא בנתה, לפחות לפי התיאור שניתן כאן.
בונים כל הזמן מערכות נסיוניות כאילו, מרובן המכריע לא יוצא מוצר פרקטי. התועלת שלהן אם בכלל הוא שהן חלק מעבודת נמלים שמהווה תשתית או רקע למערכות מוצלחות.
הציניות שלי לגבי הניבוי של התקוממות בסוריה היא מפני שהעלו את הטענה הזו בפירסום אחר של אותה מערכת, אם איני טועה. והרי ניבוי על התקוממות בסוריה הוא ניבוי צפוי בלי שום העזרות במערכת ממוחשבת. אני יכול לנבא שגם בירדן תהיה התקוממות כזו, במוקדם או במאוחר, שוב ללא שום מערכת ממוחשבת.
איזו קטנוניות בתגובות 1-4
כל הכבוד, מדהים ונפלא!
קירה גם ניבאה שתפרוץ התקוממות בסוריה, בעוד שהפרימיטיבים ניבאו שתפרוץ שם התקוממות בלי להסתמך על שום אלגוריתם מסובך. מוזר מאוד איך הפרימיטיבים הצליחו בניבוי.
שכחתם לכתוב אם היא פנויה.
לא קיבלתי גרוש, אז מה פרסומי? כתוב מי כתב את זה.
שכחתם לכתוב “מדור פירסומי” בכותרת.