המגוון הביולוגי – דו”ח מצב

מכל המינים שהתקיימו בעולם ב-3.5 מיליארד השנים האחרונות נכחדו כ-95%. רבים נכחדו במה שידוע כחמש ההכחדות ההמוניות. כעת אנו בעיצומה של הכחדה השישית

מכל המינים שהתקיימו בעולם ב-3.5 מיליארד השנים האחרונות נכחדו כ-95%. רבים נכחדו במה שידוע כחמש ההכחדות ההמוניות.

עד כאן מסכימים החוקרים, ואולם כאשר מנסים לאמוד את מספר המינים כיום ובאיזו מהירות יכחדו הדעות חלוקות. הערכות שונות הכוללות מיני חיות, צמחים ופטריות שחיים כיום נעות בין 2 ל-50 מיליון מינים, זאת בגלל שעד היום זוהה רק חלק זעיר מהמגוון הביולוגי של עולמנו. רוב הקבוצות שאינן ידועות נמצאות באזורים קטנים שלעיתים קרובות נהרסים לפני שזוהו ותוארו המינים.
ה״רשימה האדומה״ של הארגון העולמי לשימור הטבע ( IUCN) מבהירה את חוסר המידע בדיווח האחרון (נובמבר 2014) בו מתייחס הארגון ליותר מ-76 אלף מינים, שהם רק כ-4% מיותר מ-1.7 מיליון מינים שתוארו וזוהו, כך שהערכות לגבי סיכון לקבוצות כמו דגים, זוחלים או חרקים אינן מדויקות.
מתוך הכרת הבעיה אספו חוקרים את הנתונים האמינים כדי ליצור את ‪“‬מצב החיים בעולם”

‪” http://www.nature.com/news/biodiversity-life-a-status-report-1.16523
בין הקבוצות המתוארות קבוצת הדו-חיים (amphibians) נמצאת בסכנה גדולה ביותר, כאשר 41% מהמינים עומדים בפני סכנת הכחדה בגלל מגיפת ‪‬פטריה (chytrid fungi). חלקים גדולים מבין היונקים והעופות נמצאים בסיכון בגלל אובדן שטחי מחיה כמו גם בעקבות צייד פראי.

בניסיון לחזות את העתיד, התמונה עוד פחות ברורה בגלל הקושי בחיזוי השפעות שינויי האקלים שכנראה ימריצו את ההכחדה בדרכים שעדיין אינן ידועות. אחת הדרכים לחזות את העתיד היא ההערכה כי קצב ההכחדה יהיה קבוע. קצב ההכחדה הנוכחי מוערך בהכחדה של 0.01% עד 0.07% מינים לשנה. המשמעות היא שאלפי מינים נעלמים כל שנה ואם ימשך המצב תוך מספר מאות נגיע להכחדה של 75% מכלל המינים. העלמות של 75% מהמינים נחשבת להכחדה המונית.

כמה מהנכחדים ה״מפורסמים״ הם: קרפדות, צפרדעים, וסלמנדרות בעולם כולו, רוב מיני הלמורים במדגסקר, פינגווין אפריקאי, מספר מיני פנגולינים באסיה, מגלן אסיאתי, יען סומלי, פרס, זיקיות ביער אוסומברה (טנזניה), טונה כחולה ומיני דגים אחרים, מיני חרקים רבים, שיכרון סיני ועוד מיני צמחים, כמובן קרנפים, פילים ויונקים גדולים אחרים, ועוד.

מדיניות שימור תמתן את ההכחדה אבל לאור המגמה העכשווית אין סיכוי רב לשיפור. על אף שמדינות מרחיבות את שטחי השימור ביבשה ובים, רוב המדדים מראים כי הלחץ על המינים בטבע גובר ומצב המגוון הביולוגי מחמיר והולך.

חוקרים מסכימים כי למרות חוסר הוודאות יש להקדיש יותר תשומת לב להערכת הסיכונים. גישה אחת דוגלת בפיתוח דגמי מחשב כוללים שיחזו איך פעילות אנושית תשנה מערכות סביבתיות. קיימים דגמי מחשב לחיזוי שינויים סביבתיים (GEMs) אלא שהם חדשים ולא מושלמים. קבוצת חוקרים פרסמה תוצאות ראשוניות מהדגם העולמי הראשון שמנסה לחקות את מכלול יחסי הגומלין הסביבתיים באותה שיטה בה מדמים וחוזים את התנהגות האקלים. ״בניית״ המערכת (GEMs) נמשכה שלוש שנים בעיקר בגלל הניסיון לייצג את כל המינים, ממשקל של 10מיקרוגרם (פלנקטון) ועד 150 טון (לוויתן כחול). יש צורך בפיתוח וניסיונות נוספים, וכדי להגיע לדגם טוב יש צורך בשילוב של יותר משתנים. השלמת המערכת תאפשר איתור בעיות ואולי פתרונן בזמן אמיתי.

על פי הרשימה האדומה של הארגון העולמי לשימור International Union for Conservation of Nature’s Red List היום ידוע כי 4529 מיני עופות, יונקים ודו-חיים נמצאים בסכנת הכחדה.
אחרי כל זאת חשוב וכדאי לדעת כי אם לא יתרחש שינוי משמעותי בהתנהגות האנושית, שנת 2200 תהיה הסמן להכחדה השישית, הכחדה ״אנתרופוגנית” לה גורמת האנושות.

תקציר ממאמר בנייצ׳ר

מומלץ להיכנס לאתר כדי לראות את הטבלאות והתמונות.