סיקור מקיף

מחקר: הימנעות מסיכונים בגיל מבוגר קשורה למבנה המוחי – ולא לגיל

האם מבנה מוחי יכול להסביר את הנטייה של אנשים לקחת סיכונים? מחקר חדש מראה שכמות החומר האפור, באזור מסוים במוח, מנבאת בצורה טובה ומשמעותית את רמת לקיחת הסיכונים האישית.

האם מבנה מוחי יכול להסביר את הנטייה של אנשים לקחת סיכונים? אילוסטרציה: pixabay.
האם מבנה מוחי יכול להסביר את הנטייה של אנשים לקחת סיכונים? אילוסטרציה: pixabay.

מחקר חדש של ד”ר שרון גילאי-דותן מהמחלקה לאופטומטריה ומדעי הראיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן מצא כי הימנעות מסיכונים בגיל מבוגר קשורה למבנה המוח ולא לגיל. את המחקר ערכו ד”ר גילאי-דותן ושותפיה, פרופ’ יפעת לוי מאוניברסיטת ייל וד”רמיכאל גרוב מטריניטי קולג, אגניישקה טימולה מאוניברסיטת סידני, ופרופ’ פול גלימצר מאוניברסיטת ניו יורק.

המחקר התפרסם בכתב העת Nature Communication.

שנים רבות מחפשים חוקרים, ללא הצלחה, אפיון (סמן) ביולוגי לרמות של לקיחת סיכונים אצל בני אדם, קבוצת המחקר רצתה לבדוק, האם מבנה מוחי יכול להסביר את הנטייה של אנשים לקחת סיכונים. המחקר הזה, ומחקר קודם, מראים לראשונה, שכמות החומר האפור באזור מסוים במוח מנבאת בצורה טובה ומשמעותית את רמת לקיחת הסיכונים האישית. החוקרים בדקו את התופעה במבוגרים עד גיל זקנה החווים ירידה טבעית בחומר האפור עם הגיל. קבוצת המחקר בדקה, האם שינויים בחומר אפור באותו אזור שאותו זיהו במחקר הקודם, או ההזדקנות עצמה, יכולים להסביר את הנטייה של מבוגרים להימנע מלקיחת סיכונים.

ד”ר גילאי-דותן: “ככל שאנו מתבגרים אנו פחות נוטים לקחת סיכונים, אך יתכן שהעדפה התנהגותית זאת קשורה לשינויים במבנה המוח ולא לגיל”. לדבריה “תוצאת המחקר מוסיפה להבנת המנגנונים התומכים בקבלת החלטות וייתכן שתוביל לאסטרטגיות טיפול הקשורות בשינויים המתרחשים בלקיחת סיכונים כשאנשים מתבגרים. מחקרים הראו שאנשים יותר מבוגרים פחות נוטים לקחת סיכונים מסוגים מסוימים, כמו למשל השתתפות בהגרלות. במחקר קודם הראינו כי יש קשר בין נכונות ללקיחת סיכונים כלכליים לבין נפח חומר אפור באזור אחורי במוח, הנקרא גם קליפת המוח הפריאטלית האחורית. כלומר  ככל שהיה יותר חומר אפור למבוגרים צעירים, כך גבר הסיכוי שייקחו סיכונים”.

במחקר הציגו החוקרים לפני 52 משתתפים ומשתתפות בגילאי 18 עד 88 סדרת בחירות. המשתתפים יכלו לבחור בכל ניסיון בין קבלת 5$ לבין לקיחת סיכון להגריל סכומים משתנים עם סיכויי זכייה משתנים. למשל, משתתפת יכלה לבחור בין 5$ לבין סיכוי של 25% לקבל 20$. לכל משתתף חושבה רמת לקיחת הסיכונים האישית לפי הבחירות שנעשו בניסוי. בנוסף, החוקרים מדדו לכל אחד מהמשתתפים את החומר האפור בקליפת המוח הפריאטלית האחורית על ידי סריקות MRI מוחיות.

“לאחר ניתוח התוצאות, אישרו החוקרים שירידה בלקיחת סיכונים עם הגיל היא בהתאמה  יותר עם המבנה המוחי מאשר עם הגיל” אומרת ד”ר גילאי-דותן. “מצאנו שאם משתמשים בנפח החומר האפור ובגיל כמנבאים של נטיות ללקיחת סיכונים, נפח החומר האפור מנבא כל כך טוב את הנטיה לקחת סיכון כלכלי, שלגיל כבר “לא נשאר מה להסביר”. משמעות הדבר היא, שנפח החומר האפור מסביר שינויים בלקיחת סיכונים טוב יותר מגורם הגיל”. ד”ר גילאי-דותן  מסכמת  “הממצא מספק תובנות חדשות בנוגע לגורמים נוירולוגים הקשורים  ללקיחת סיכונים וקבלת החלטות באוכלוסייה המבוגרת יותר. נתון זה  יכול להוביל לאסטרטגיות לשינוי קבלת החלטות. כלומר, אנו יכולים להשתמש בתובנות אלה כדי  לנסות להתערב, לשנות ולשפר תהליכי קבלת החלטות , אם בדרך של התנהגות או באמצעות תרופות”.

המחקר נתמך ע”י מענקים של המכונים הלאומים לבריאות (NIH) בארה”ב.

את המאמר במלואו ניתן למצוא באתר המעבדה של ד”ר גילאי-דותן.

תגובה אחת

  1. נו באמת ,
    זו התפלפלות בנוסח פרשני התלמוד ,
    שכן ככל שמתבגרים יש שינויים מוחיים
    שינויים מוחיים גורמים להתנהגות שונה ,
    אז מה הגורם לשינויי ההתנהגות ?
    ההתבגרות או השינויים המוחיים … ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.