סיקור מקיף

התקופה האנתרופוגנית

השנה (2016) תתכנס ״הוועדה העולמית לשיכוב גאולוגי״ (the International Commission on Stratigraphy ‫(‬ כדי להחליט אם השפעת האדם אכן מצדיקה הגדרה כ תקופה נפרדת. כמו בתקופת היורה בה השאירו הדינוזאורים עקבות, כך משאירים האנשים את עקבותיהם, עקבות ש״יתגלו״ ע”י גאולוגים בעתיד

 

 

מכרה פתוח בניו זילנד. צילום: shutterstock
מכרה פתוח בניו זילנד. צילום: shutterstock

בעבר כבר התיחסתי ל״תקופה האנתרופוגנית״ שמתאפיינת בהשפעתו השלילית של האדם על כדור הארץ. עכשיו יוצאים מדענים וחוקרים בדרישה להכרה רשמית בתחילתה של תקופה גאולוגית חדשה.

ניתן לקבוע את תחילתה של התקופה בניסוי הפיצוץ הגרעיני – 1945. עד היום היה מקובל שאנחנו נמצאים בתקופת ההולוקן (״זמן-חדש״) שהחלה לפני כ-12 אלף שנים כלומר בתום תקופת הקרח האחרונה, אלא שכבר זמן מה מתייחסים חוקרים רבים לשינויים הקיצוניים שנגרמים ע”י האדם, כאלו ה ״דוחפים את העולם לתקופה גאולוגית חדשה״.

השנה (2016) תתכנס ״הוועדה העולמית לשיכוב גאולוגי״ (the International Commission on Stratigraphy ‫(‬ כדי להחליט אם השפעת האדם אכן מצדיקה הגדרה כ תקופה נפרדת. כמו בתקופת היורה בה השאירו הדינוזאורים עקבות, כך משאירים האנשים את עקבותיהם, עקבות ש״יתגלו״ ע”י גאולוגים בעתיד.

גאולוגים מציינים את ה״עקבות״ הבולטות שיציינו את התקופה האנתרופוגנית.

  • -‬ ערימות אשפה
    כל מי שראה סרטי בלשים יודע כי אשפה מהווה מקור מידע. כך גם לגבי ארכאולוגים שחופרים באתרים,אלא שהאשפה שנערמת בתקופתנו מיוחדת בכמויות העצומות ובכך שרבים בה החומרים שאינם מתכלים. אנשים הפיקו חמרים שימושיים בחיי יום-יום : זכוכית, לבנים, חרסים, נחושת, כולם מופקים מהטבע כלומר מהווים ״חלק מהטבע״. לא כך חומרים שהומצאו ונכנסו לשימוש בתקופה האנתרופוגנית, שחלקם בעלי ״אורך חיים״ של אלפי שנים. אפילו פחיות שתיה מאלומינום יחיו שנים רבות.
  • ‫ – ‬ בטון
    בטון אמנם היה בשימוש כבר בימי הרומאים אלא ש : ״בעשרים השנים האחרונות יוצרה ויוצקה יותר מחצי מכמות הבטון מאז ועד היום״. יש היום די בטון כדי לכסות את כל כדור הארץ בשכבה אחידה.
  • ‫ – פלסטיק
    רבות כבר נאמר ונכתב על הרעה החולה שחודרת לכל מקום בכדורנו. השימוש בפלסטיק התגבר והלך החל מ-1950. מכיוון שאינו מתפרק הפלסטיק יסמן את הנוכחות האנושית הרבה אחרי שהמין האנושי יעלם.
  • ‫-‬ כרייה
    סביב העולם כורים מחצבים כאשר הכריה משאירה צלקות, בורות ומנהרות ענקיות, כמות החומרים שמוסעים גדולה פי שלושה ממה שמסיעים כל נהרות העולם.
    כתוצאה מהכרייה ומהובלת המחצבים והפקתם שמתבצעים באתרים שונים נוצרות ״עקבות״ טופוגרפיות ״שישרדו מיליוני שנים״.
  • ‫-‬ חקלאות /דשנים,
    מאז תחילת החקלאות לפני כ 10,000 שנים, עסקו אנשים בברוא יערות,אבל המדענים חושבים כי מה שישאיר עקבות שישרדו מיליוני שנים יהיו הדשנים. כמות החנקן שעוברת בקרקע שולשה בגלל הצורה בה אנחנו מפיקים חנקן מהאוויר ומחדירים אותו לקרקע כדי לשפר את גידולי הפירות והירקות. אלא שהשימוש בדשנים גדול בהרבה מהדרוש וחלק נכבד נשטף לנהרות או שוקע לאקוות מי תהום. את מי התהום אנחנו שותים, מי נהרות מזינים פריחת אצות ואצות אלה יהוו סמן גאולוגי לבזבוז.
  • ‫-‬ עצמות
    עצמות אנשים ועצמות חיות משק יהוו ממצא (״משעמם״) נפוץ עבור גאולוגים עתידיים, שכן כיום מהווים האנשים וחיות המשק 95% במונחי משקל גוף מכלל היונקים. ‫ ‬
  • – אפר /פיח
    סביב העולם יש כיסוי של שכבת אפר שנובע מזיהום. שכבה זו תסמן ל״ציידי מאובנים עתידיים״ את ״אהבתנו לדלק מחצבי״. האפר שמהווה חלקיקים כבדים שוקע ויוצר שכבה בעולם כולו בעיקר מאמצע המאה העשרים.
  • – שינוים אקלימיים
    שיטת תיארוך על-פי השוואת איזוטופים של פחמן לא תהיה מדויקת שכן בגלל השינויים שנוצרים בעקבות ההתחממות העולמית יתהווה ״בילבול״ באיזטופים, מכיוון שבשריפת דלק מחצבי יש יחס שונה של איזוטופים של פחמן מזה שבבעירת עצים.
  • – עלית מפלס פני הים,
    עלית מפלס פני הים תהיה בעוצמה שלא היתה מאז תחילת ההולוקן שהיא כאמור סוף תקופת הקרח לפני כ 12.000שנים.
  • – פיצוץ אטומי
    הפיצוץ הראשון היה ב 16 ביולי 1945. המדענים מציעים לקבוע תאריך זה כתחילת התקופה הגאולוגית האנתרופוגנית, שכן אטומים ״חדשים״ נוצרו וימשיכו להתקיים ״הרבה אחרי האדם האחרון״. אלו אטומים / איזוטופים שהטבע לא מכיר מתפזרים באטמוספירה שוקעים ויוצרים בשכבות הגאולוגיות סמנים שיתקיימו מיליוני שנים.

ב‫שנת 2000 בכנס ״הוועד העולמי לשיכוב גאולוגי הציע הכימאי פול קוטזן ‬את המושג אנתרופוגני Anthropocene‫(‬ ) שפירושו ״תקופת האדם״. אחד ממגישי ההצעה להכרה רשמית של השם והתקופה הוא פרופסור סטפן שמאמין כי: ״יש סיכוי שהחלטה רשמית של הוועדה תדרבן את המין האנושי לשקול בזהירות את השפעתו על כדורנו״, החלטה שתהווה ״קריאת השכמה״ להבנה ש ״אנחנו חזקים מאוד״.

פרופ׳ סטפן ממשיך ואומר ״אין ספק שאנחנו נבונים ומוכשרים״, ״אבל האם אנחנו יודעים לנהוג בחכמה״? ״שכן אנחנו חיים בדור הראשון שלו הידיעה על האופן בו אנחנו משפיעים על המערכת העולמי כולה” , ואני הקטן אוסיף כי : לא די בידיעה, יש צורך גם במודעות, וכדרכי אוסיף כי: הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

3 תגובות

  1. לפי דעתי המזבלות יחוסלו בעתיד הלא מאוד רחוק. הן מהוות מקור מצויין לשלל משאבים שהמין האנושי מעוניין בהם, החל ממתכות זולות ונפוצות (בדמות פחיות אלומיניום).ועד למתכות יקרות (המצויות בסמארטפונים ומכשירים אלקטרוניים שאנחנו משליכים כלאחר יד), הרבה מאוד סיבים, פלסטיק, פסולת אורגנית וכו’ ימויינו ויופרדו ויהפכו לחומר גלם חדש. להגיע אליהם הרבה יותר קל מאשר לכרות ביבשות מרוחקות ולבצע שלבים הפקה מסובכים ועתירי אנרגיה. ברגע שתפותח דיה הטכנולוגיה למיין באופן יעיל את כל ערימות האשפה ולהעביר את התוצרים למיצוי החומרים או האנרגיה הגלומים בהם בשיטות יעילות – נתחיל לראות את עיריית ניו יורק, למשל מוכרת זיכיונות במאות מיליוני דולרים למיצוי הרי הזבל שלה, ההר של חיריה יהפוך לנחלת העבר, אבל הדיון ב”מתווה הפסולת” צפוי להימשך שנים, ולעורר תרעומת על מכירת הנכסים הלאומיים שלנו במחיר זול מדי, כפי שקורה היום עם מתווה הגז. בנוסף לכך יש לשער שאי אפשר יהיה לצלוח את העניין בלי טענות של הפלסטינים שאנחנו בוזזים עוד נכס לאומי שלהם.

  2. בתגובה קיבלתי את הרצ׳ב:
    זה התקציר :

    נקודות מפתח בתקופת הפלאו-אנתרופוקן (Palaeo-Anthropocene) בישראל – פעילות אנושית בעבר כמעצבת המרחב של הנוף הנוכחי
    אורן אקרמן, אהוד ויס, ילנה ז’בלב, אהרן מאיר, סימביקה פרומין, ליאורה קולסקה הורביץ
תקציר
    בשנת 2002 טבע פאול קרוטזן את המונח אנתרופוקן (Anthropocene), המגדיר את העת המודרנית כתקופה גיאולוגית, מעשה ידי האנושות. בפרק זמן זה, התרחשו שינויים גלובליים משמעותיים כמו: הכחדת מיני בעלי חיים וצמחים, עליה בפליטת גזי החממה והתחממות גלובלית. לדעתו המהפכה התעשייתית שהתרחשה במאה ה-18, מהווה את נקודת הזמן לראשיתה של תקופה זו.
    מחקרים נוספים, ששחזרו את תנאי הסביבה הקדומה של תקופות ההולוקן והפלייסטוקן, הראו כי שינויים סביבתיים משמעותיים התרחשו כתוצאה של פעילות אנתרופוגנית שהייתה עוד קודם למהפכה התעשייתית. בהתאם לכך נקבע המושג “פליאו-אנתרופוקן (Palaeoanthropocene), פרק הזמן שבין הופעת ההומינימים (2.8-2.5 מיליון שנה לפני זמנינו) ועד למהפכה התעשייתית (המאה ה-18 לספירה). בפרק זמן זה, התרחשו בין השאר, הכחדה של מגה-פאונה והמהפכה החקלאית, שגרמה כבר בעת העתיקה
    להגדלת פליטת הפחמן הדו-חמצני ולשינויים בהרכב המינים של הצומח והחי.
    סקירה של נקודות מפתח בתקופת הפליאו-אנתרופוקן בישראל מראה כי קיימת בנוף טביעת חותם אנושית משמעותית. לדוגמה, כ-50% משטח המדרונות בהרי ירושלים מכוסים בטראסות חקלאיות קדומות. חורבן ומצור של ערים קדומות גרם לתהליכי סחיפה ומילוי של סדימנטים ולשינויים בדגם פיזור הצומח. בירוא יערות ופעילות חקלאית גרמו לשינוי בהרכב המינים, כמו כניסה של צמחי בר ומינים מבויתים כמו הזית. קבוצות אתניות שונות שהגיעו לאיזור הביאו מיני צומח ובעלי חיים שלא חיו כאן קודם לכן. דוגמאות מוכרות לכך הם הפרסים שהביאו עמם את האתרוג ואת אגוז המלך, והפלישתים שהביאו עמם לארץ חזיר ממוצא אירופי, שהגנוטיפ שלו הפך להיות הדומיננטי באוכלוסיית חזירי הבר עד היום. ממצאים אלו עשויים לסייע בקביעת אופי הממשק של
    המערכת הנופית הנוכחית בישראל שהינה אנתרופוגנית ולא טבעית “טהורה”.
    מילות מפתח: אנתרופוקן, פלאו-אנתרופוקן, ממשק נוף אנתרופוגני, היסטוריה נופית, יחסי אדם-נוף, גיאומורפולוגיה אקולוגית, גיאומורפולוגיה אנתרופוגנית
    ———————————

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.